יש קשר ישיר והדוק בין בעיית הדיור לבין העובדה שמדינת ישראל היא שיאנית עולמית במספר העיריות והרשויות המקומיות ביחס לגודל אוכלוסייתה. המספרים עומדים על לא פחות מ-76 ערים ו-256 רשויות מקומיות ואזוריות בסך הכל. מחברה סוציאליסטית שחרתה על דגלה קיבוצים, חקלאות ופרדסים, הפכנו במהלך השנים למדינה אורבנית מאין כמותה, וכ-92% מתושבי ישראל מתגוררים בערים או יישובים עירוניים. ישראל היא גם אחת הצפופות ביותר בעולם, עם ריבוי טבעי הגבוה במדינות המערב, כשתוך פחות מעשור יתגוררו בה (בתחומי הקו הירוק) יותר מ-10 מיליון תושבים, רובם ככולם בשטח הקטנטן שבין באר שבע לגליל, שווה ערך למטרופולין העיר שנחאי שבסין.

לטעמי הערב רב הזה של ערים ורשויות מסביר בתמצית את חוסר היכולת של ממשלות ישראל לפתור את בעיית הדיור. רוב ערי ישראל הינן תולדה של חלוקה בין מפלגתית היסטורית ולא של צרכים אורבניים אמיתיים. כדוגמה אביא את גבעתיים הסוציאליסטית של מפלגת העבודה לעומת רמת גן של הציונים הכלליים, לימים הליברלים בליכוד, וכך גם קרית חיים הסוציאליסטית לעומת קרית מוצקין הבורגנית ועוד דוגמאות רבות.

כנ"ל לא מעט ערים, בעיקר בפריפריה, שנולדו באופן מלאכותי כתוצאה מצרכים בטחוניים, דוגמת ארבע עיירות שהוקמו לאחר קום המדינה בנגב הצפוני-מערבי, קרית גת, שדרות, נתיבות ואופקים, זאת במקום להקים עיר גדולה אחת, או נצרת עילית, כרמיאל, מעלות ושלומי שבגליל. בכל המקרים הללו, אם לחלופין ההחלטה היתה להקים עיר גדולה וחזקה אחת, זה היה תורם רבות גם לחוסנה של אותה עיר, גם חוסך הון תועפות בהוצאות על פקידות ומנגנונים עירוניים מיותרים וגם היה מייעל מאוד החלטות אסטרטגיות דוגמת בנייה חדשה. אפשר לקחת את באר שבע כדוגמה מוצלחת - היא מראש הוקמה כעיר מטרופולין עתידית בת מאות אלפי תושבים.

פיצול הרשויות בגוש דן, לדוגמה, מהווה את החסם העיקרי להתחדשות עירונית. דוגמה מובהקת לכך מהוות גבעתיים ורמת גן, שתי ערים המשולבות זו בתוך זו, שצריך מחד גיסא מיקרוסקופ על מנת לאתר את הגבולות ביניהן, אולם מאידך גיסא המדיניות של שתיהן בנושא כה אקוטי כמו בנייה חדשה והתחדשות עירונית, הפוך לחלוטין זו מזו: בעוד שרמת מעודדת התחדשות עירונית, בגבעתיים יש חשש שבניינים גבוהים ותוספת אוכלוסייה יפגעו במרקם העירוני ובאופי הפרברי שלה.

• ICR מתקדמת בשני פרויקטים של התחדשות בר"ג ובגבעתיים
• במקום 80 דירות ישנות - 240 חדשות: גבעתיים מאיצה התחדשות עירונית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הפערים הללו כמובן לא מסייעים כלל ועיקר לנושאים דוגמת פינוי בינוי, איך ייראו פני אותה עיר בעתיד, האם המרקם העירוני יישמר אם לאו, והאם ניתן, בכלל, לייצר אינטגרציה תכנונית משולבת לשתי ערים אלה. אין פלא, אפוא, שמקבלי ההחלטות בממשלה, משרדי האוצר, הפנים, השיכון וכו', מוצאים את עצמם פעם אחר פעם נשחקים תוך כדי תהליכי קבלת ההחלטות, כשלעיתים קרובות תכניות שעובדים עליהן שנים, נגנזות כלעומת שבאו.

אני מודעת היטב לבעייתיות של "ביטול עשרות עיריות" קיימות במחי יד. בשעתו, עוד בסוף שנות ה-80, ניסתה ממשלת ישראל דאז לאחד רשויות, דוגמת הקריות שבמפרץ חיפה, פעולה שנכשלה כשלון חרוץ להוציא מקרים בודדים של מועצות מקומיות קטנות כמו קדימה-צורן שאוחדו.

המלצתי כפעולת ביניים הינה לייצר "עיריות גג", לדוגמה עירית גג לגוש דן ועירית גג למטרופולין חיפה, שבסמכותן יהיו נושאים אסטרטגיים דוגמת תחבורה, תשתיות, בינוי, איכות סביבה ועוד. החלטה שכזו יכולה גם ליעל ולקצר תהליכים, ובד בבד להשביח החלטות.

• קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
• רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

לדוגמה, במסגרת הסכמי הגג עם העיריות מתוכננות כיום 20,000 יחידות דיור חדשות בבאר שבע, 13,000 בנתיבות ועוד 28,000 באשקלון, בסך הכל כ-60,000 יחידות דיור ברדיוס מצומצם יחסית. ייתכן מאוד שאם היתה כאן "עיריית גג" או גוף על משותף לכל אותן עיריות בדרום הארץ, היתה נפולת החלטה שונה בתכלית מבחינת כמות דירות בחלוקתן בין הערים? אולי אז ההחלטה גם היתה משלבת את נושא הדיור, עם נושאים אקוטיים לא פחות דוגמת תעסוקה, תחבורה, בעיות איכות סביבה ועוד?

אינני סבורה שמדובר כאן ב"פתרון קסם" כלל ועיקר ויחד עם זאת ברור לי, כמי שעוסקת בתכנון עירוני והתחדשות עירונית שככה, המצב הקיים, אינו יכול להמשך. חומר למחשבה.