פרפרים רחוקים מהמדד יכולים לשרת תנועה גדולה לאחד הצדדים

הבורסה בת"א מתנהלת על מי מנוחות, ומדד המעו"ף ממשיך לדשדש. מידי פעם הוא קורץ "הנה הולך להמריא או לנחות", ואז כמו פלסטלינה - חוזר לדשדש חזרה בתוך הרצועה. אחת הסיבות לכך נעוצה במחזורים נמוכים יחסית, חסרי המשכיות מעבר לרצועות הדישדוש - אז מגיע כוח בקצה הרצועה של הדישדוש והופך את המגמה חזרה. אין אירוע שממש דוחף את השוק קדימה או מטה. לפני חודשיים זה היה ללמטה - עמוד ענן - אבל אחרי מלחמה תמיד הופכים לאופטימיים - "הכל יהיה טוב יותר", אז השוק עולה על חשבון החיוביות.

עלינו לקצה השני ויש בחירות. אבל בבחירות הנוכחיות אין זיק אופטימי, כי לא מחליטים למעלה עם מי ללכת לקואליציה. העם בחר בלפיד ובנט כשותפים לנתניהו ואחריהם - כל השאר. אבל במציאות זה לא קורה, אז השוק לא מקבל זיק חיובי.

קרנות הנאמנות לאג"ח מגייסות מיליארדים, אבל למניות לא מופנה כסף. העם בציון לא מאמין במניות, שוכחים שבירידות גם האפיק של האג"ח יודע לרדת בעת שלילית. לא משקיעים במניות. אין אחד לרפואה שמשקיע בקרן רק מנייתית סכום גדול. אין היסטוריה של הצלחה, אבל ללכת על אפיק מסוכן קונצרני זה מקובל בינתיים וכנראה מניב - כי זה סוחף.

מדד ת"א 25, האח הגדול של השוק, לא מייצר מגמה חיובית לאורך זמן. אבל שאר האפיקים עולים מכסף מגוייס. מתי יהיה תורן של המניות, הציבור או היועצים יחליטו. אירוע חיובי או רצף עליות יכולים לתת ביטחון. לא פעם עוסקים בלהאריך שעות המסחר, במקום להתעסק בעיקר - מה שגורם למשקיעים ללכת לחברות אינטרנט ולהשקיע בחו"ל. אבל כדאי לבדוק את ההתאמה בשעות המסחר לנעשה בדאקס למשל, הרי אנו נסחרים

במקביל, ובכל זאת ההתאמה בינינו ירדה בשנה וחצי האחרונות. יש לזה סיבה - משקיעים זרים לא נמצאים כאן כבעבר, לא משנה אם תתווסף שעת מסחר. אולי זה ייתן עמלות לבורסה, אבל יש משקיעים שעובדים עבודה אחה"צ, והשעה הנוספת הזאת תיפגע בפעילות שלהם ויכולה אף להפסיק אותה.

מוזר איך בתי השקעות שמכבים את האור אחד אחרי השני בפעילות ברוקראז' שלהם לא פוצים פה. גם הבנקים מורידים עמלה כדי לתפוס נישת משקיעים נוספת, אבל הבעיה האמיתית היא מיעוט משקיעים. מה שכדאי לעשות הוא ליצור יתרון למוסדיים על פני חו"ל בהכנסות שלהם מפעילות, זאת כדי להעדיף השקעה בישראל, אז תהיה בורסה נסחרת יותר. למשקיעים פרטיים כדאי לבדוק סוגיית המס כדי לצרף נוספים. אם ראשי הבורסה רוצים להיזכר בגלל שינוי, שייגעו בדברים האמיתיים שיכולים לשנות בבת אחת את המשוואה לטובה.

מדד המעו"ף - 1230 היה אזור התנגדות השבוע. 1215 ו-1200 הם אזורי התמיכה. השוק ממשיך להתנהל ברצועת דישדוש רחבה כאמור, ולפעמים יוצר סערות לכיוון וירגע לשבועיים. מדד ה-sp התנגדות באזור 1530. תמיכה באזור 1500 - מדשדש כרגע. כולם מצפים למימוש אחרי גל של 7 שבועות חיוביים. דולר:3.68. השאלה מתי בנק ישראל יתערב. כשזה יקרה, תהיה לו רצפה זמנית

אופציות מעו"ף:

מדד המעו"ף חזר למדד של יום ג' שעבר. אותה רמה ב-1217, רק שבדרך עלינו ל-1230. שחקנים הפליאו בכתיבת פוטים בשבוע וחצי האחרונים ונהנו מהעלייה. העלייה ל1230 מתחה איברים מעלה, והשבוע עד אתמול כמעט ולא נכתבו קולים במקביל לפוטים. החששות היו ממהלך עלייה נוסף של השוק שבינתיים הופר, וירדנו חזרה.

אין מה לדאוג לכותבי הפוטים, הזמן שעבר מיום ג' שעבר ליום ג' הנוכחי לא העלה את הפוטים וגרם להפסדי הטטא ששחקה ממחירם משמעותית. מתקרבים לישורת האחרונה, יומיים מסחר עד לפקיעה. לפעמים יש כאן מהלך שעומד לצאת לדרך יומיים לקו הסיום. כדאי לקחת בחשבון מי נהנה מהתנועות הקטנות של השבועיים האחרונים, לפתע יכולה להיווצר תנועה גדולה יותר סמוך לפקיעה. פרפרים רחוקים מהמדד יכולים לשרת תנועה גדולה לאחד הצדדים.

הכותב, יונתן קריספין (דוביד), בעליו של חדר מסחר הכולל הכוונה בשוק ההון בירושלים, עוסק באימון אישי מיוחד למשקיעים וסוחרים והרצאות על שוק ההון.

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

תגובות לכתבה(31):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    יניב 20/02/2013 23:19
    הגב לתגובה זו
    פרפרים רחוקים מהמדד הביאו יפה תודה
  • תודה, הבונוס בדרך. (ל"ת)
    ד 21/02/2013 09:28
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    פרפרים רחוקים עלולים לההפך לגלמים. (ל"ת)
    זואולגיסטיקס 20/02/2013 19:42
    הגב לתגובה זו
  • תודה. (ל"ת)
    ז 22/02/2013 13:44
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    קוני למל. 20/02/2013 06:08
    הגב לתגובה זו
    מי ?
  • גם אני מאוד נהניתי מהתנודות הקטנות... (ל"ת)
    עימנואלה המגמרת. 20/02/2013 15:32
    הגב לתגובה זו
  • עימנואלה. 20/02/2013 17:13
    איך אני אמורה להנות ?
  • 9.
    קוני למל. 20/02/2013 06:07
    הגב לתגובה זו
    ביוונית כותבים תטא . טטא זה אבא ביידיש.
  • ד. 20/02/2013 14:20
    הגב לתגובה זו
    למדתי משהו גם ממך.
  • 8.
    סוחר 19/02/2013 21:25
    הגב לתגובה זו
    https://www.facebook.com/LwwyWhksrtSwhrymdLhsgtTwzwt כנסו תתעדכנו ,תשתפו ותהנו
  • תודה (ל"ת)
    ד 20/02/2013 19:48
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שון 19/02/2013 18:45
    הגב לתגובה זו
    רשמת שכותבים פוטים -בקושי האמנצי לך -ורשמת שמשפצים ללמעלה -וזה כנגד הרבה דעות שהאמינו בירידה -כל הפוטים התאדו -כמה כסף היה על השולחן ולא ניצלתי
  • שון, האמצ,נראה לי.. 19/02/2013 19:56
    הגב לתגובה זו
    למה משפצים? כנכתב -....אבל בינתיים השוק נידחף מעלה אז נאלצים לכתוב פוטים...________ זה בדיעבד ...
  • שימשון 19/02/2013 21:28
    מצויין http://www1.bizportal.co.il/article/352087
  • 6.
    תקרא את התגובות ותבין איזה בדיחה אתה ואפילו לא מצחיקה (ל"ת)
    בחייך דוביד 19/02/2013 18:04
    הגב לתגובה זו
  • שימי 19/02/2013 18:42
    הגב לתגובה זו
    ולמה אתה חושב שזה אנשים אמיתים -אני מת על הדברים שקריספין רושם ו
  • בעצמך כתבת שאתה מת... (ל"ת)
    שימי, ואתה אמיתי ? 19/02/2013 19:51
  • 5.
    matan3000 19/02/2013 15:07
    הגב לתגובה זו
    לפקיעה.מוניטין יביא את התרופה
  • קניתי 186 פרפרים 1080. ילללה תנזל. (ל"ת)
    אבי אבס 19/02/2013 15:52
    הגב לתגובה זו
  • קניתי 294 פרפרים 1310. יאללה אטלע (ל"ת)
    מעופצ'יק 19/02/2013 16:16
  • 4.
    מומחה לבול פגיעה?חחח 19/02/2013 11:54
    הגב לתגובה זו
    פרפרים קרובים למדד יכולים לשרת תנועה קצרה יותר לאחד הצדדים?______ פרפרים על המדד יכולים לשרת אי תנועה ...לאחד הצדדים ? חחחחחחחחחחח ?
  • פאול הינדמית 19/02/2013 15:00
    הגב לתגובה זו
    פוטים החודש שרופים
  • ד 19/02/2013 12:53
    הגב לתגובה זו
    הדימיון נותן לכולם שתיהיה תנועה.עד עכשיו זה ניראה 1220,אז תעשה 1220 לא?ואם יברח שיברח.
  • כן השקעה רצינית. העתק הדבק + (ל"ת)
    ג 19/02/2013 13:04
  • 3.
    משעמם 19/02/2013 10:51
    הגב לתגובה זו
    ממוחזר
  • איקס 19/02/2013 11:54
    הגב לתגובה זו
    משעם כזה הוא כותב טור שלם ומעניין
  • Xהישג אתה אומר, אהה? (ל"ת)
    טור שלם? 19/02/2013 12:06
  • 2.
    טובע ברגולצרע 19/02/2013 09:58
    הגב לתגובה זו
    כל המוסדיים בבונקר בשל עודף הרגולציה. יש להקים ועדת חקירה לחקירת מחדל עודף הרגולציה.
  • מוסדיים?מעניין תתחת 19/02/2013 11:58
    הגב לתגובה זו
    חסרה נזילות ל-100 מליון פרפרים רחוקים ...
  • 1.
    מוטי 19/02/2013 09:47
    הגב לתגובה זו
    אני עושה פרפר על 1240 ו1200
  • פרפר שמן :) מקווה שיצליח לעופף :) (ל"ת)
    סוחר ותיק 19/02/2013 11:11
    הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.