TV

פרופ' בריק: "עליית תוחלת החיים, זה צונאמי חברתי עם השלכות לא פשוטות", האם יש גבול לגיל האדם? צפו בקטע

בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרונוטולוגיה (חקר הזיקנה) לקח חלק בכנס הפנסיה של Bizportal ודיסקונט. צפו בהרצאה המלאה
אבי שאולי | (16)

פרופ' יצחק בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרונוטולוגיה - חקר הזיקנה, השתתף בכנס פנסיה של Bizportal ובנק דיסקונט. על הפרק - תוחלת החיים הממוצעת בישראל העומדת על 80 לגברים ו-84 לנשים. "זאת מהפכה דמוגפית - צונאמי חברתי. תוחלת החיים עולה כל 10 שנים בערך בשנתיים וחצי נוספות", אמר יצחק בריק.

Bizportal קיים כנס בנושא הפנסיה בשיתוף בנק דיסקונט. הכנס נערך במשרדי ההנהלה הראשית של בנק דיסקונט ברחוב יהודה הלוי בתל-אביב. את הכנס פתח פרופ' יצחק בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרונוטולוגיה (חקר הזיקנה) ולאחריו נאמו צבי ורטיקובסקי, מנהל החטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה, וגיורא סרצ'נסקי מ'עמיתים', קרן הפנסיה הגדולה בישראל.

על איזה סדר גודל של אוכלוסיה מדובר?

יצחק בריק: "שיעור בני ה-60 יוכפל עד שנת 2050. בני 65 ומעלה נכנסים לתקופה חדשה ובעייתית ולא רק מבחינת הפנסיה. כל החיים שלנו מאורגנים: גן, בי"ס, צבא וכולי ואילו תקופה הפנסיה לא מאורגנת והיא ארוכה מאוד".

בתקופה הרומית תוחלת החיים הממוצעת הייתה 25 שנה, אך מאז חל שינוי דרמטי. פריצת הדרך הגדולה הייתה עם המצאת הפניצילין על אלכנסדר פלמינג הסקוטי בשנת 1955. כך פחתה התמותה ממחלות מדבקות והעולם עבר לתקופה חדשה שבה מתים בעיקר ממחלות כרוניות (סרטן, לב, פרקינסון, אלצהיימר וכולי) ולא ממחלות מדבקות.

פרופ' יצחק בריק הסביר שהגורם העיקרי שמשפיע על תוחלת החיים זה לא התורשה כמו שרבים נוטים לחשוב. התורשה משפיעה רק ברמה של 30% ומה שמשפיע בצורה העיקרית על תוחלת החיים זה איכות החיים - 70%.

ההתפתחות בעלייה בתוחלת החיים אינה נתמכת בשיפור באיכות החיים

תוחלת החיים נמצאת עם כן בעלייה מתמדת. עד מתי? החוקרים חלוקים בדעותיהם האם והיכן יגיע הגבול. שאלה נוספת היא האם חל שיפור באיכות החיים במקביל לעלייה באיכות החיים?

יצחק בריק: "עם העלייה בתוחלת החיים אין עלייה דומה באיכות החיים. לכן היום מדברים על תוחלת חיים בבריאות טובה . כמה שנים בן אדם יכול לחיות בלי מחלות כרוניות. אנחנו חיים יותר שנים, אבל לא בבריאות תקינה. הרפואה תרמה להארכת תוחלת החיים, אבל בתוך המחלות הכרוניות".

מה המשמעות של זה?

יצחק בריק: "מספר האנשים שיוכלו לעזור לזקנים ילך ויקטן. באירופה המצב נוראי כי הילודה היא פחות מ-2 למשפחה ומספר הצעירים הולך וקטן. תחשבו על הפער בין אנשים שמשלמים ביטוח לאומי למי שמקבל כסף מביטוח לאומי".

אחת הגישות לפיתרון הבעיה היא עידוד הילודה, כפי שמנסים לעשות ביפן ובמדינות אחרות עם שיעור ילודה נמוך יחסית.

מה מאפיין את החיים של בני 65 ומעלה?

יצחק בריק: "27% חיים מתחת לקו העוני, רק 13% ממשיכים לעבוד, 47% מרגישים בודדים, רק ל-38% יש פנסיה".

בשורה התחתונה לבני המשפחה של הזקנים יש השפעה משמעותית בהרבה היבטים על איכות חיי הזקנים.

מה ההשלכות של השינוי הדמוגרפי בעתיד?

יצחק בריק: "מצב הזקנים יורע, יהיה מחסור בעובדים לטיפול בהם ותתפתח כלכלה של מוצרים ושירותים לזקנים".

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    רק נדל"ן 06/07/2014 09:21
    הגב לתגובה זו
    שהגרמנים המציאו את קרנות הפנסיה, הגברים יצאו לפנסיה בגיל 60 ומתו בגיל 62 ... בני ה- 40 כיום יחיו עד גיל 95 ... בכל העולם העליה בתוחלת החיים והירידה בילודה הביאו למצב שמודל הפנסיה בו הצעירים מממנים את הפנסיה לזקנים, פשט את הרגל .. המודל היחידי לפנסיה זה השקעות בנדל"ן מניב ...
  • 13.
    ייאי 30/06/2014 17:03
    הגב לתגובה זו
    לצווארו.הוא עשה הדגמה עצמית שאחרי גיל 67 היכולות יורדות ויש לצאת לפנסיה.. יש אלטרנטיבות ומה שצריך לעשות זה:א.הגדלת הפרשות המדינה לקופ"ח ובתי חולים תוך הגבלות שכר בכיריהן ופיקוח על פעילותם.ב.שעוד בהיות האדם מועסק:יש להגדיל הן משכרו והן מהמעסיק לביטוח הלאומי ולפנסיה,אולם זה לא יוכל להתממש אלא אם יתקיימו מספר תנאים בסיסיים אשר יורידו מיוקר המחיה ויעלו את כח הקניה הכולל לאדם:1).העלאת שכר המינימום ב- 50% 2).העלאת המס:ל 60% למי ששכרו החודשי מעל 50,000ש"ח ומשם ליצור מדרגות מיסוי עד 80% למי ששכרו הוא מעל 200,000ש"ח.3).במקביל צימצום המס בצורה מדורגת למרוויחים עד 50,000ש"ח ומטה מזה ועד התחתית של מקבלי שכר מינימום שלא ישלמו כלל מס.ג.פתיחת השוק לתחרות הן ע"י יבוא והן ע"י פירוק ביטול מונופולים ופירוק קונגלומראטים (הפירמידות).ד.עוד תחרותיות ע"י הגדלת האפשרויות ליבוא אישי ע"י:פטור ממסי יבוא,מכס ומע"מ עד רכישה של 500 דולאר לפחות.(השינויים שנעשו עד עתה בתחום המיסוי על יבוא אישי הם בדיחה ולא יותר ממס שפתיים).
  • 12.
    ייאי 30/06/2014 16:49
    הגב לתגובה זו
    :א.הגדלת הפרשות המדינה לקופ"ח ובתי חולים תוך הגבלות שכר בכיריהן ופיקוח על פעילותם.ב.שעוד בהיות האדם מועסק:יש להגדיל הן משכרו והן מהמעסיק לביטוח הלאומי ולפנסיה,אולם זה לא יוכל להתממש אלא אם יתקיימו מספר תנאים בסיסיים אשר יורידו מיוקר המחיה ויעלו את כח הקניה הכולל לאדם:1).העלאת שכר המינימום ב- 50% 2).העלאת המס:ל 60% למי ששכרו החודשי מעל 50,000ש"ח ומשם ליצור מדרגות מיסוי עד 80% למי ששכרו הוא מעל 200,000ש"ח.3).במקביל צימצום המס בצורה מדורגת למרוויחים עד 50,000ש"ח ומטה מזה ועד התחתית של מקבלי שכר מינימום שלא ישלמו כלל מס.ג.פתיחת השוק לתחרות הן ע"י יבוא והן ע"י פירוק ביטול מונופולים ופירוק קונגלומראטים (הפירמידות).ד.עוד תחרותיות ע"י הגדלת האפשרויות ליבוא אישי ע"י:פטור ממסי יבוא,מכס ומע"מ עד רכישה של 500 דולאר לפחות.(השינויים שנעשו עד עתה בתחום המיסוי על יבוא אישי הם בדיחה ולא יותר ממס שפתיים).
  • 11.
    קוני למל. 30/06/2014 15:32
    הגב לתגובה זו
    אל תכתבו לפני שאתם בודקים.
  • 10.
    בונוסים במיליארדים 30/06/2014 15:14
    הגב לתגובה זו
    תעשו חשבון פשוט ותפסיקו להאמין לכל פרופ' ולהתרשם ממעמדו הייתם מבינים שבקונסטלציה הנוכחית שכל מנכ"ל לוקח עשרות מילונים בשנה וסגניו לוקחים כמוהו אין סיכוי שלמישהו יישאר כסף הכל כאן תעמולה להסביר לציבור שלקחו לו את הכסף.
  • 9.
    המנגינה חוזרת 30/06/2014 14:29
    הגב לתגובה זו
    הפתרון המתבקש הוא איזו מלחמה טובה ומוצדקת שתחזק את התלות של האזרחים הטפשים במדינה ובו בזמן תדלל קצת את האוכלוסיה
  • 8.
    אברהם 30/06/2014 11:59
    הגב לתגובה זו
    בכנסת הסבירו לנו, מאחר והגרמנים אמרו שיש להשמיד יהודים שלושה דורות, לכן כל זקן בעולם במיוחד מרוסיה שנזכר שלפני 3 דורות היה לו סבא יהודי,אפילו שהוא 3 דורות נוצרי מאמין בא לארץ מקבל ביטוח לאומי, דיור, ניצול שואה, ואנחנו מדינה מטומטמת,משרד הקליטה מהמפלגה הרוסית מביאה אותם לארץ, והם יצביעו בשבילם
  • 7.
    סופר וכותב ,,סתמ 30/06/2014 11:33
    הגב לתגובה זו
    מדוע אינך מתייחס לנתון המבהיל הנל ?!
  • ננ 30/06/2014 21:23
    הגב לתגובה זו
    שכר הבסיס שלהן לרוב נמוך יותר, גם אם הברוטו גבוה יותר (הטבות מס וכו), ובאופן כללי השכר שלהן נמוך יותר מסיבות שונות ומגוונת (חצי משרה כי מישהו צריך להיות עם הילדים וכל עוד היא מקבלת מתחת לשכר בייביסטר זה לכאורה חסכוני יותר, אפליה של מעסיקים וכו). ככה שבמצטבר, זה פחות או יותר מתאזן.
  • 6.
    טיפשות היא מחלה 30/06/2014 10:03
    הגב לתגובה זו
    חייבים לפלטר טוקבקיסטים הזויים
  • 5.
    הבנו 30/06/2014 10:00
    הגב לתגובה זו
    דמוגרפיה תוחלת חיים חבל על גרוש שמושקתיותע המחקרים האלה ולא בתש
  • 4.
    Nadav365 30/06/2014 09:52
    הגב לתגובה זו
    א) בארץ יש בעיה הפוכה מבאירופה - יש ילודה גבוהה מאד, הכי גבוה ב -- OECD . יש אפילו סיכוי לפיצוץ אוכלוסין . ב) אני עדיין לא מבין מדוע אין הוראה חד משמעית להעלות את אחוזי ההפרשה לפנסיה הן מצד המעביד והן מצד העובד.
  • 3.
    רון 30/06/2014 08:35
    הגב לתגובה זו
    כמו שעשו האסקימוסים... הכלכלנים אין להם טיפה אנושיות. בחילה.
  • ייע 30/06/2014 21:25
    הגב לתגובה זו
    צריך למצוא פתרונות פרקטיים, לא "פתרון סופי". בסופו של דבר המחשבה הלא אנושית באה ממך, לא מהפרופסור.
  • 2.
    יופיטר שוקי הון 30/06/2014 08:18
    הגב לתגובה זו
    972532855155 יופיטר שוקי הון
  • 1.
    קליפ 29/06/2014 22:59
    הגב לתגובה זו
    נקבה עם כלבה =משפחה 2 זכרים בני 119=זוג צעיר אין גבול לטמטום,מניפולציות,עיוות המציאות התקשורת יוצרת עולם שבו כלב וחתול =משפחה תלת מינית
וול סטריט ירידות סוחר
צילום: iStock

כדי להרוויח בשוק ההון צריך להיזהר מהסכנה הכי גדולה- המשקיע עצמו

כולנו מושפעים מהפחדים שלנו. כשרואים מסכים אדומים בבורסה יום אחרי יום - הרוב נשברים ומוכרים בהפסד. מה אפשר לעשות כדי להימנע מכך, וכיצד חתני פרס נובל לכלכלה יכולים לעזור לנו?
הלל בש |
מדוע אנו מפחדים מהחלטות השקעה? כיצד מימון התנהגותי יעזור לנו להיות משקיעים יותר טובים? מהי הטיית שנאת הפסד? כיצד תיעוד השקעה מסודר ומפורט יעזור לנו להיות משקיעים טובים יותר, ולקחת החלטות טובות יותר?   מימון התנהגותי האם לפני החלטה חשובה בנושאי כספים והשקעות אתם סובלים מקצב לב מעט מוגבר? הזעת יתר? הרגשת חוסר נוחות? אם כן, אז כנראה שאתם בני אדם רגילים ולא מכונות רציונאליות קרות ומנוכרות! זה אולי מפתיע לחלקנו לגלות, אבל אנחנו לא משקיעים רציונליים לחלוטין. אנו מאוד מושפעים מהטיות פסיכולוגיות מורכבות, שגורמות לנו לעשות טעויות השקעה, לפעמים עם משמעויות מרחיקות לכת. זוכה פרס נובל לכלכלה - דניאל כהנמן, ושותפו עמוס טברסקי (שנפטר קודם לזכייה, אחרת היה זוכה גם הוא) הם האבות המייסדים של התחום. הם הוכיחו, כי באופן עקבי בני אדם מקבלים החלטות, שאינם לחלוטין הגיוניות ורציונאליות. חשוב להבין כי כולנו בני אדם, ובאופן טבעי תהליך קבלת ההחלטות שלנו מורכב ומושפע ממגוון רחב של רגשות, מאוויים ופחדים.   קיצורי דרך של המוח צוות המחקר של כהנמן וטברסקי הראה כי אצל כולנו יש "היוריסטיקות"; קיצורי דרך של המוח, לקבלת החלטות מנטליות מהירות. המוח האנושי ממהר להסיק מסקנות אודות קשרים של סיבה ותוצאה, גם ממידע מאוד מוגבל. לדוגמא: אם נראה בחדשות ידיעה אודות תאונת מטוסים, ולאחר מכן יבקשו מאיתנו להעריך את ההסתברות לתאונה אווירית שכזו, רובנו ניתן להערכה עם הטיה כלפי מעלה. היינו, נסביר כי ההסתברות לתאונת מטוסים הרבה יותר גבוהה מהמציאות (או אפילו גבוהה מההערכה שלנו, מלפני החשיפה לידיעה החדשותית).   הטיה זו הינה חלק מהותי מהמבנה הפסיכולוגי שלנו, והיא לרוב די מוצדקת. הסקת המסקנות המהירה שלנו (גם ממידע מוגבל), עוזרת לנו להעריך מצבים גם בסביבה דינמית ומורכבת. אם אנחנו מנסים לחצות את הכביש ושומעים רעש שדומה למכונית, הרבה יותר בטוח להניח שמכונית מגיעה מעבר לעיקול, ולכן לא לחצות כרגע. זוהי דוגמא טובה להיוריסטיקה קלאסית, שממש מצילה חיים.   אם נבין כיצד ומדוע אנו פועלים לעיתים בצורה לא רציונאלית, נוכל לבצע פעולות מניעה שישפרו את תהליך קבלת ההחלטות שלנו. כנראה שלא נוכל למנוע לחלוטין את ההשפעות הפסיכולוגיות, אבל נוכל להיטיב את החלטות ההשקעה שלנו ולהימנע משגיאות מוכרות ונפוצות.   שנאת הפסד אחת ההטיות המרכזיות שקשורות מאוד להחלטות השקעה, הינה הטיית שנאת הפסד (Loss Aversion Bias). במסגרת הטיה זו נמצא כי הסבל כתוצאה מהפסד של 100 שקלים, עולה בהרבה על ההנאה מרווח של 100 שקלים. נדגים את ההטיה הזאת בעזרת הימור פשוט: נטיל מטבע רגיל, עם 50%  סיכוי לרווח של  300 שקל ו- 50% סיכוי להפסד של 100 שקל. מבחינה רציונאלית והגיונית אנו אמורים מאוד לשמוח על ההימור ולבקש להשתתף בו כמה שיותר. ואולם, רוב בני האדם יעדיפו שלא להשתתף בהימור או להשתתף בצורה מאוד מוגבלת. שנאת הפסד גורמת לנו לייחס חשיבות יתר לסטטוס קוו הנוכחי, ונותן משקל מאוד גבוה לכל חריגה כלפי מטה, ביחס לחריגה זהה כלפי מעלה.   שערו בנפשכם שני משקיעים שונים: הראשון, מחזיק במניה של חברה א' ושוקל למכור אותה ולהשקיע בחברה ב'. לבסוף הוא מחליט שלא לעבור לחברה ב' וכתוצאה הוא מגלה שאילו היה עובר היה מרוויח 1,000 שקל יותר. לעומתו, המשקיעה השנייה החזיקה במניה של חברה ב' וקיבלה החלטה למכור אותו ולעבור לחברה א'. כתוצאה, היא מגלה כי אם לא הייתה עוברת למניה א' הייתה מרוויחה 1,000 שקל יותר. מי משני המשקיעים מרגיש/ה יותר חרטה? מעל 90% מהנשאלים ענו כי המשקיעה, שמכרה בפועל את מניה ב', מרגישה הרבה יותר חרטה! זאת למרות ששני המשקיעים הגיעו לבסוף בדיוק לאותה תוצאה פיננסית ולאותו הרכב מניות. נראה כי אנשים חווים הרבה יותר חרטה כאשר הם מבצעים פעולה ממשית שמובילה להפסד, מאשר למצב של המשקיע הראשון הפאסיבי, שבפועל לא עשה כל שינוי בתיק ההשקעות שלו. נוכל אפילו לומר כי זו אולי הסיבה מדוע אנשים רבים נאבקים ולבסוף נמנעים מביצוע כל פעולת השקעה בשוק ההון. הטית הפסד גורמת להם להישאר פאסיביים ולהשאיר את כספם בפיקדונות בנקאיים חסרי ריבית.   כאמור, אנחנו לא רובוטים מושלמים שמקבלים החלטות הגיוניות ורציונאליות לחלוטין. אותם אנשים שחושבים שהם מחשבים אנושיים, עובדים רק על עצמם - ומוכיחים הטיה קוגניטיבית אחרת (שלרוב מופיעה בעיקר אצל פוליטיקאים מקצועיים).   החתונה הקתולית הטית שנאת הפסד גורמת למשקיעים מנוסים לקבל החלטות גרועות ומופסדות. הדוגמא הקלאסית לכך היא כאשר משקיעים רוכשים נכס פיננסי מסוים (כמו מניה של חברה מוצלחת וטובה). במקרים רבים, החברה אינה מוצלחת וההשקעה חווה ירידות שערים מתמשכות לאורך זמן. ההשקעה יוצרת הפסד תיאורטי שרק הולך וגדל, אבל המשקיעים לא מוכנים להכיר בטעות שלהם. מבחינה פסיכולוגית הם נמצאים במין חתונה קתולית עם הפוזיציה של ההשקעה. במקום למכור את המניה ולצמצם את ההפסד, הם נוקטים באסטרטגיה ממשית של "שב ואל תעשה". הם מסרבים לקבל החלטה אקטיבית למכור את מניות החברה, ונאחזים בדמיונות וסיפורי מעשיות על כך שמניית החברה תתאושש במהרה ותעלה מעלה מעלה. הם יוצרים מערכת מורכבת של הצדקות והסברים מדוע זו השקעה טובה ומדוע צריך אורך רוח וסבלנות. הם פוחדים מביצוע המכירה של ההשקעה הכושלת, כי המכירה תקבע את ההפסד בצורה מוחלטת. עד המכירה - ההפסד הוא הפסד הון שטרם מומש. לאחר המכירה - הם צפויים להרגיש את מלוא ההשפעה הפסיכולוגית השלילית של הפסד בפועל. כמו בדוגמא הקודמת, הטית שנאת הפסד מובילה לעיתים להתנהגות פאסיבית והרסנית.   אז כיצד ניתן למזער את ההשפעה של הטית שנאת הפסד? מהם הכלים הבסיסיים הנדרשים, על מנת להימנע ככל שניתן מהחלטות השקעה לא הגיוניות?   תיעוד השקעה אחד הכלים הבסיסיים והפשוטים למימוש בכל החלטת השקעה הינה הפעולה של תיעוד. בתהליך קבלת החלטת השקעה, עוד לפני שהשקענו בפועל, ראוי לשים על הכתב (במחברת פיזית או בקובץ על גבי מחשב) את מערכת הנימוקים והנסיבות שהובילו אותנו להשקעה זו. לדוגמא: אם החלטנו להשקיע בחברה מסוימת, נתחיל ברישום מפורט של ההסברים וההצדקות שהובילו אותנו להחלטה זו. אולי ביצענו ניתוח מהותי לדוחות הכספיים והגענו למסקנה שהחברה צפויה להמשך מגמת הרווחיות שהציגה. ייתכן והמגמה הכללית של הענף הינו מאוד חיובי, כתוצאה משינוי רגולטורי צפוי. כל סיבה והסבר שהובילו אותנו להחלטת ההשקעה ראוי שתירשם בצורה ברורה וישירה. בשלב זה, חלקכם אולי שואלים: למה לרשום? אני זוכר הכול. למה להעלות על הכתב? התשובה הינה שלנימוקים, הסברים, והחלטות ששמורים רק בראש שלנו יש גמישות רבה. אנו נוטים לזכור בסלקטיביות רבה את הדברים, ויש לנו פחות מחויבות להם (בוודאי לאחר זמן). הגמישות הרבה שלנו היא יתרון מובנה שלנו כבני אנוש, אבל במקרה הזה היא פוגעת בתהליך קבלת החלטות השקעה שקולה ומסודרת.   Stop Loss במסגרת תיעוד ההשקעה, ורישום שלל הנימוקים וההסברים, ראוי לכלול גם רישום מדויק של רמת ההפסד המקסימאלי שאנו נכונים לסבול בהשקעה זו. היינו, עוד לפני שהשקענו בפועל אנו מקבלים החלטה שקולה ומסודרת אודות הסכום הכספי הממשי, שאם נפסיד אותו בפועל נשתכנע שטעינו וראוי למכור את המניה. ההחלטה אודות סכום ה- Stop Loss דורש בחינה של נייר הערך, ההיסטוריה שלו והנחות מאקרו כלכליות אחרות. הכי חשוב לרשום בצורה מפורשת וחדה את סכום ה- Stop Loss.   Take Profit במקביל, ראוי גם לרשום הערכה שקולה לסכום הרווח הצפוי מהשקעה זו. באיזה רמת רווחיות נקבל החלטה למכור לחלוטין או לצמצם את ההשקעה. היינו, באילו תנאים נשתכנע שההשקעה הינה מוצלחת וכי ראוי כעת לעבור להשקעה הבאה. אנו לא מניחים כי החברה תצליח בכל תנאי ובכל מצב, ולכן ראוי לנסות ולחזות מתווה רווחיות התואם למערכת הנימוקים וההסברים שלנו. זו החלטה קצת יותר מורכבת מהקודמת, אבל היא חשובה ובעלת ערך.   השקעה דינמית תיעוד ההשקעה; ההסברים, הנימוקים, ההפסד המרבי (Stop Loss), הרווח הצפוי (Take Profit) – נראים לעיתים קצת קשיחים מדי לעולם ההשקעות. הסיבה נעוצה בכך שרבים וטובים לא יודעים כיצד לנצל בצורה מיטבית את מסמך תיעוד ההשקעה. תיעוד ההשקעה צריך להיות הבסיס לכל החלטה שמקבלים אודות ההשקעה. מומלץ לבחון את ההשקעה אחת לרבעון או אפילו בתדירות נמוכה יותר, ולראות האם אותם נימוקים והסברים שרשמנו עדיין מתקיימים? האם הגענו לרמות הרווח או ההפסד שרשמנו? אם ההשקעה כבר נמצאת ב- Stop Loss ראוי למכור ומהר, למרות הנטייה הפסיכולוגית שלנו להימנע מכך. לעומת זאת, אם חל שינוי באותם הנחות עבודה שרשמנו בנימוקים ובהסברים להשקעה, אז הגיע הזמן "לחשב מסלול מחדש" ולבחון האם ההשקעה עדיין מוצדקת. כל שינוי מהותי בהנחות היסוד של ההשקעה, דורשת בחינה חוזרת ומלאה; אם היינו נדרשים לכך, האם היינו נכנסים כעת להשקעה זו? אם התשובה היא לא – אז בוודאי שראוי למכור ובמהירות.   למה לא? קל להצדיק כל השקעה שאנו משוכנעים שתצליח. ולכן ישנה חשיבות רבה לנסות ולחפש באופן יזום ומפורש את אותם הסיבות והנימוקים שמובילים למסקנה ההפוכה מזו שקיבלנו. לחפש את הסיבות וההסברים מדוע לא לבצע את ההשקעה. זה ממש לא קל, כי רובנו נוטים להתעלם ממצאים שסותרים החלטות שכבר קיבלנו. אבל הבחינה האמיתית והשלמה, כוללת התייחסות גם לעובדות שלא ממש תומכות במסקנות שלנו אודות ההשקעה. גם את ההסברים והנימוקים ההופכיים להחלטות ההשקעה - ראוי לצרף לתיעוד ההשקעה. בחינה לאחור, תגלה האם צדקנו כשהחלטנו שלא לתת להם משקל ממשי בהחלטה שלנו. כך נוכל להיכנס לתהליך של שיפור מתמיד, והטבה של החלטות ההשקעה העתידיות שלנו.   כולנו בני אדם, וכולנו מושפעים מהמורכבות הפסיכולוגית האנושית. כל החלטת השקעה, דורשת התמודדות ממשית עם ההטיות הקוגניטיביות הטבעיות שלנו. כלי יעיל ופשוט הינו תיעוד השקעה שכולל רישום של העובדות, המגמות והנחות היסוד שבבסיס החלטת ההשקעה שלנו. כמו כן, ראוי לרשום בצורה מפורשת את רמות ההפסד (והרווח) שבהם נשתכנע שראוי לצאת מההשקעה. בנוסף, חשו במאוד לכלול בתיעוד ההשקעה גם את ההסברים והנימוקים ההופכיים שאינם תומכים בהחלטת ההשקעה. תיעוד השקעה טוב ובחינה מרווחת (אחת לתקופה, ולא בכל שבוע) יכולה להיות כלי מרכזי בניתוח, הבנה ושיפור תהליך החלטות ההשקעה שלנו.   הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.