החתלתול השואג קית גיל
צילום: טוויטר

ממשיכה להפתיע: הציוץ שהקפיץ את גיימסטופ ב-10%

ציוץ בודד של המשקיע המיתולוגי 'החתלתול השואג' הספיק כדי להזניק את מניית החברה הכושלת ב-10% במסחר המוקדם, למרות שהיא ממשיכה להציג תוצאות עסקיות מאכזבות

אדיר בן עמי |

בזמן שרבים בארה"ב חגגו את חג המולד, משקיעי גיימסטופ GAMESTOP CORP קיבלו מתנה מפתיעה משלהם. קית' גיל, הידוע ברשת בכינויו "החתלתול השואג", פרסם תמונה תמימה של מתנת חג ברשת החברתית X, מה שהספיק להצית מחדש את התלהבות המשקיעים סביב מניית החברה.

מניית גיימסטופ זינקה בכמעט 10% במסחר המוקדם וכעת העליות התמתנו והיא עולה ב-5%, כאשר המניה הגיעה לרמות שלא נראו מאז יוני האחרון. עבור משקיעים רבים, זוהי תזכורת לכוחה של תופעת "מניות המם" שהחלה במהלך תקופת הקורונה.

  

   התמונה שקית' גיל העלה לעמוד ה-X שלו

  

עם זאת, גיימסטופ היא עדיין חברה במשבר. רשת חנויות המשחקים, שפעם הייתה שם דבר בתעשייה, נאבקת להתאים את עצמה לעידן הדיגיטלי. המעבר המואץ להורדות דיגיטליות הותיר את החברה מתמודדת עם שורה של אתגרים קיומיים. הנתונים הכספיים מציגים תמונה עגומה: חמישה רבעונים רצופים של ירידה במכירות, והתחזיות לעתיד אינן מבשרות טובות. האנליסטים צופים המשך המגמה השלילית, עם צפי לירידה של למעלה מ-60% ברווח למניה ברבעון הקרוב.

אך המפתיע מכל הוא שלמרות הקשיים העסקיים, מניית החברה רושמת זינוק של 78% מתחילת השנה. תופעה זו מדגימה את הפער ההולך וגדל בין המציאות העסקית לבין התנהגות המשקיעים בשוק ההון כיום.

בעוד רוב האנליסטים נטשו את הסיקור של החברה, מיכאל פאכטר מ-Wedbush נותר אחד הבודדים שעדיין מנתח אותה. המלצתו השלילית והערכת השווי הנמוכה שלו מבוססות על ניתוח מעמיק של מצב החברה, אך נראה שהשוק בוחר להתעלם מאזהרותיו. החברה אמנם מחזיקה ברזרבות מזומנים משמעותיות של כ-10 דולר למניה, אך נכשלה עד כה בניסיונותיה לייצר מנועי צמיחה חדשים. הכניסה לתחום ה-NFT התבררה ככישלון, והתוכניות העתידיות בתחום כרטיסי המסחר נותרו מעורפלות.

אך מה שמרתק במיוחד הוא כוחה של הרשת החברתית בעיצוב דעת הקהל בשוק ההון. הדוגמה של "החתלתול השואג" מראה כיצד משפיען בודד יכול להשפיע על תנועות מחיר משמעותיות, ללא קשר למצבה הפיננסי של החברה. התופעה מעלה שאלות בנוגע לעתיד עולם ההשקעות: האם יהיה פה שינוי קיצוני בדרך בה משקיעים מקבלים החלטות? האם הערכות שווי מסורתיות יהפכו לפחות רלוונטיות בעידן הרשתות החברתיות?

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.