החתלתול השואג קית גיל
צילום: טוויטר

ממשיכה להפתיע: הציוץ שהקפיץ את גיימסטופ ב-10%

ציוץ בודד של המשקיע המיתולוגי 'החתלתול השואג' הספיק כדי להזניק את מניית החברה הכושלת ב-10% במסחר המוקדם, למרות שהיא ממשיכה להציג תוצאות עסקיות מאכזבות

אדיר בן עמי |

בזמן שרבים בארה"ב חגגו את חג המולד, משקיעי גיימסטופ GAMESTOP CORP קיבלו מתנה מפתיעה משלהם. קית' גיל, הידוע ברשת בכינויו "החתלתול השואג", פרסם תמונה תמימה של מתנת חג ברשת החברתית X, מה שהספיק להצית מחדש את התלהבות המשקיעים סביב מניית החברה.

מניית גיימסטופ זינקה בכמעט 10% במסחר המוקדם וכעת העליות התמתנו והיא עולה ב-5%, כאשר המניה הגיעה לרמות שלא נראו מאז יוני האחרון. עבור משקיעים רבים, זוהי תזכורת לכוחה של תופעת "מניות המם" שהחלה במהלך תקופת הקורונה.

  

   התמונה שקית' גיל העלה לעמוד ה-X שלו

  

עם זאת, גיימסטופ היא עדיין חברה במשבר. רשת חנויות המשחקים, שפעם הייתה שם דבר בתעשייה, נאבקת להתאים את עצמה לעידן הדיגיטלי. המעבר המואץ להורדות דיגיטליות הותיר את החברה מתמודדת עם שורה של אתגרים קיומיים. הנתונים הכספיים מציגים תמונה עגומה: חמישה רבעונים רצופים של ירידה במכירות, והתחזיות לעתיד אינן מבשרות טובות. האנליסטים צופים המשך המגמה השלילית, עם צפי לירידה של למעלה מ-60% ברווח למניה ברבעון הקרוב.

אך המפתיע מכל הוא שלמרות הקשיים העסקיים, מניית החברה רושמת זינוק של 78% מתחילת השנה. תופעה זו מדגימה את הפער ההולך וגדל בין המציאות העסקית לבין התנהגות המשקיעים בשוק ההון כיום.

בעוד רוב האנליסטים נטשו את הסיקור של החברה, מיכאל פאכטר מ-Wedbush נותר אחד הבודדים שעדיין מנתח אותה. המלצתו השלילית והערכת השווי הנמוכה שלו מבוססות על ניתוח מעמיק של מצב החברה, אך נראה שהשוק בוחר להתעלם מאזהרותיו. החברה אמנם מחזיקה ברזרבות מזומנים משמעותיות של כ-10 דולר למניה, אך נכשלה עד כה בניסיונותיה לייצר מנועי צמיחה חדשים. הכניסה לתחום ה-NFT התבררה ככישלון, והתוכניות העתידיות בתחום כרטיסי המסחר נותרו מעורפלות.

אך מה שמרתק במיוחד הוא כוחה של הרשת החברתית בעיצוב דעת הקהל בשוק ההון. הדוגמה של "החתלתול השואג" מראה כיצד משפיען בודד יכול להשפיע על תנועות מחיר משמעותיות, ללא קשר למצבה הפיננסי של החברה. התופעה מעלה שאלות בנוגע לעתיד עולם ההשקעות: האם יהיה פה שינוי קיצוני בדרך בה משקיעים מקבלים החלטות? האם הערכות שווי מסורתיות יהפכו לפחות רלוונטיות בעידן הרשתות החברתיות?

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ נגד הניו יורק טיימס: תביעה של 15 מיליארד דולר בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת

טראמפ אומר שהעיתון הוא "שופר של הדמוקרטים";  "הטיימס קיבל חופש מלא לשקר, להכפיש ולהשמיץ אותי במשך זמן רב מדי";  

רן קידר |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

טראמפ בתביעת ענק נגד הניו יורק טיימס. לטענתו, העיתון משמש כ"שופר של המפלגה הדמוקרטית, ומנהל נגדו קמפיין השמצות מתמשך". בין היתר, טראמפ זועם על פרסומים שקשרו אותו לג'פרי אפשטיין, למרות הכחשותיו החוזרות.

"היום יש לי את הכבוד הגדול להגיש תביעת דיבה ולשון הרע בסך 15 מיליארד דולר נגד הניו יורק טיימס", כתב טראמפ ברשת Truth Social. "הטיימס קיבל חופש מלא לשקר, להכפיש ולהשמיץ אותי במשך זמן רב מדי".

היסטוריה של עימותים: מ"פייק ניוז" לבתי המשפט

צריך להזכיר שטראמפ והתקשורת במלחמה מתמדת. CNN, Washington Post, NBC - כולם זכו לתואר "פייק ניוז". אבל עכשיו המאבק עובר לזירה המשפטית. בשנים האחרונות טראמפ הגביר את הלחץ. איומים בתביעות והתקפות גם על רשתות חברתיות בניסיונות להגביל את כוח התקשורת. התביעה הנוכחית היא השיא - 15 מיליארד דולר, סכום  העולה על שווי העיתון שנסחר ב-9.6 מיליארד דולר. .

תביעה דומה נגד ABC News ב-2024 הסתיימה בפשרה של 15 מיליון דולר, ללא הודאה באשמה. אבל הפעם טראמפ מכוון גבוה יותר.

העיתון עצמו שומר על קור רוח. "אנו עומדים מאחורי הדיווחים שלנו ומחויבים לחופש העיתונות", הצהירו דובריו. אבל נראה שמאחורי הקלעים, צוותי המשפטנים כבר מתכוננים לקרב ארוך.

תביעת SLAPP? המומחים סקפטיים

עיתונים וגופי תקשורת מקבלים מכתבי התראה ותביעות גם כדי להשתיק אותם - תביעות השתקה (SLAPP). המטרה של התובע היא להרתיע, לא לנצח. זו אסטרטגיה שמנצחת גם כשהיא מפסידה. גופי תקשורת ישקיעו מיליונים בהגנה וזה גדול עליהם בתקופה שבה יש משבר בעיתונות כשחלקם יחששו לפרסם ביקורת בעתיד.

הבעיה של טראמפ ש בארה"ב קשה מאוד להוכיח דיבה נגד איש ציבור. צריך להוכיח "כוונת זדון" - שהעיתון ידע שהוא משקר.