סם אלטמן
צילום: ויקיפדיה - TechCrunch

הפוטנציאל של ה-AI - חברת OpenAI גייסה לפי 80 מיליארד דולר - פי שלושה משוויה לפני שנה

צפויה לגייס בשנתיים הקרובות בוול סטריט לפי שווי של מאות מיליארדי דולרים
רוי שיינמן |
נושאים בכתבה סם אלטמן

תחום הבינה המלאכותית - ה-AI לא חדש, אבל השנה האחרונה הציפה אותה למשתמשי הקצה בזכות ChatGPT של OpenAI. החברה הזו שמוחזקת על ידי מיקרוסופט יצרה טריגר עם השקת המערכת שלה כשהענקיות האחרות משיקות מערכות חדשות ומשודרגות. התחרות בין הגופים האלו מייצרת שיפוקים ושידרוגים שוטפים ואנחנו בתחילת הדרך.

בינתיים השוק הזה נכנס כמעט לכל תחום והוא במקביל מניע את וול סטריט ונתפסד כמהפכה הטכנולוגית הבאה.  

על פי דיווחים בתקשורת האמריקאית OpenAI השלימה גיוס לפי שווי של 80 מיליארד - פי שלושה מהשווי לפני פחות משנה. את העסקה מובילה קרן ההון סיכון תרייב קפיטל (Thrive Capital) ועל פי הידוע, במסגרת הגיוס יוכלו העובדים לממש מניות.

OpenAI היא אחת מהחברות הפרטיות בעלות השווי הגבוה בעולם כשבעבר הוערך על ידי מומחים כי תגיע לוול סטריט ב-2025-2026 לפי שווי של כמה מאות מיליארדי דולרים.

בשנה האחרונה במקביל לצמיחה פנומנלית של התחום ושל OpenAI - עברה החברה טלטלה גדולה. טלטלה שמוכיחה שלמרות הטכנולוגיה והבינה האנושית, בסוף הכל זה אנשים. ב-5 ימים בלבד עברה החברה באחת הדרמות המטלטלות שהיו בוול סטריט בשנים האחרונות. סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, פוטר מתפקידו, מונה תוך יום לתפקיד במיקרוסופט MICROSOFT, רק בשביל לחזור לכיסא שלו ב-OpenAI. יש הרבה תאוריות על מה קרה מאחורי הקלעים של כל הדרמה הזאת, אבל כנראה שהמנצחת הגדולה שיצאה מכל הסיפור הזה היא מיקרוסופט, שהצהירה על כוונותיה בתחום הבינה המלאכותית בצורה ברורה, והשיגה לעצמה אחיזה יותר חזקה בחברה המובילה בתחום.

הכירו את השחקנים

תחום ה-AI הוא התחום החם ביותר בשנה האחרונה, ולחברה של סם אלטמן יש חלק מאוד גדול בעלייה המטאורית בפופולאריות של התחום. ChatGPT היה האפליקציה הראשונה שהמחישה בצורה ברורה, לכל בן אדם וגם לחברות, את הכוח של בינה מלאכותית ג'נרטיבית. החברות הגדולות מהר מאוד הבינו שהן חייבות להיכנס לתחום הזה ולהוביל בו, וכך הן עשו - מיקרוסופט השקיעה ב-OpenAI סכום של 13 מיליארד דולר, גוגל  GOOGLE פיתחה את בארד שלה, ואמזון  AMAZON השקיעה בחברה המפתחת את קלוד, צ'אט בוט מבוסס בינה מלאכותית נוסף.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.