סם אלטמן
צילום: ויקיפדיה - TechCrunch

הפוטנציאל של ה-AI - חברת OpenAI גייסה לפי 80 מיליארד דולר - פי שלושה משוויה לפני שנה

צפויה לגייס בשנתיים הקרובות בוול סטריט לפי שווי של מאות מיליארדי דולרים
רוי שיינמן |
נושאים בכתבה סם אלטמן

תחום הבינה המלאכותית - ה-AI לא חדש, אבל השנה האחרונה הציפה אותה למשתמשי הקצה בזכות ChatGPT של OpenAI. החברה הזו שמוחזקת על ידי מיקרוסופט יצרה טריגר עם השקת המערכת שלה כשהענקיות האחרות משיקות מערכות חדשות ומשודרגות. התחרות בין הגופים האלו מייצרת שיפוקים ושידרוגים שוטפים ואנחנו בתחילת הדרך.

בינתיים השוק הזה נכנס כמעט לכל תחום והוא במקביל מניע את וול סטריט ונתפסד כמהפכה הטכנולוגית הבאה.  

על פי דיווחים בתקשורת האמריקאית OpenAI השלימה גיוס לפי שווי של 80 מיליארד - פי שלושה מהשווי לפני פחות משנה. את העסקה מובילה קרן ההון סיכון תרייב קפיטל (Thrive Capital) ועל פי הידוע, במסגרת הגיוס יוכלו העובדים לממש מניות.

OpenAI היא אחת מהחברות הפרטיות בעלות השווי הגבוה בעולם כשבעבר הוערך על ידי מומחים כי תגיע לוול סטריט ב-2025-2026 לפי שווי של כמה מאות מיליארדי דולרים.

בשנה האחרונה במקביל לצמיחה פנומנלית של התחום ושל OpenAI - עברה החברה טלטלה גדולה. טלטלה שמוכיחה שלמרות הטכנולוגיה והבינה האנושית, בסוף הכל זה אנשים. ב-5 ימים בלבד עברה החברה באחת הדרמות המטלטלות שהיו בוול סטריט בשנים האחרונות. סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, פוטר מתפקידו, מונה תוך יום לתפקיד במיקרוסופט MICROSOFT, רק בשביל לחזור לכיסא שלו ב-OpenAI. יש הרבה תאוריות על מה קרה מאחורי הקלעים של כל הדרמה הזאת, אבל כנראה שהמנצחת הגדולה שיצאה מכל הסיפור הזה היא מיקרוסופט, שהצהירה על כוונותיה בתחום הבינה המלאכותית בצורה ברורה, והשיגה לעצמה אחיזה יותר חזקה בחברה המובילה בתחום.

הכירו את השחקנים

תחום ה-AI הוא התחום החם ביותר בשנה האחרונה, ולחברה של סם אלטמן יש חלק מאוד גדול בעלייה המטאורית בפופולאריות של התחום. ChatGPT היה האפליקציה הראשונה שהמחישה בצורה ברורה, לכל בן אדם וגם לחברות, את הכוח של בינה מלאכותית ג'נרטיבית. החברות הגדולות מהר מאוד הבינו שהן חייבות להיכנס לתחום הזה ולהוביל בו, וכך הן עשו - מיקרוסופט השקיעה ב-OpenAI סכום של 13 מיליארד דולר, גוגל  GOOGLE פיתחה את בארד שלה, ואמזון  AMAZON השקיעה בחברה המפתחת את קלוד, צ'אט בוט מבוסס בינה מלאכותית נוסף.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בריינסוויי
צילום: יח"צ

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?

מכשיר ה-tDCS של Flow  יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?



רן קידר |

רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.

ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.

האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.

לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.

Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.

גיל שויד צק פוינט
צילום: תמר מצפי
הטור של גרינברג

מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה

צ'ק פוינט הוותיקה לא מחלקת דיבידנד וקצב פעילות ה-M&A שלה אנמי לדעת מומחים, אבל המנכ"ל שהחליף את המייסד והגיוס שביצעה לראשונה עשויים להעיד על שינוי כיוון, ובכל מקרה עם כל החלומות שמסביב, כדאי להחזיק גם אחת כזאת. וגם: למה כדאי להשקיע בהודו ומה מחפשות הענקיות בחברות רובוטיקה



שלמה גרינברג |

25 שנים לקח למניית ענקית תשתיות הטכנולוגיה סיסקו (סימול:CSCO) לשבור את רמת המחיר אליו הגיעה ב-2000. סיסקו הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה שהובילו את "בועת 2000", לצידן של מיקרוסופט, אינטל ודל, ולתקופה קצרה באותה חגיגה הפכה סיסקו לחברה המוערכת ביותר בתבל וזאת למרות הפסדים לא קטנים. 

סיסקו הייתה גם זו שזעקה "המלך הוא עירום" וסימנה את תחילת פקיעתה של הבועה הגדולה כשפרסמה את נתוניה  לשנת 1999 במרץ 2000, שהחרידו את המשקיעים לנוכח הערכת החברה דאז, והיא גם המניה הטכנולוגית האחרונה ששוברת את שיאי 2000. הסיבה לכך היא מנוע הצמיחה שנוסף לה כתוצאה ממיזוג הבינה המלאכותית שהחזירה למלכת הבועה את הכבוד הראוי לה. 

אגב, שווי החברה הגיע אז ליותר מ-500 מיליארד דולר ולאחר התפוצצות הבועה, בסוף 2002, איבדה סיסקו כ-90% מערכה והגיעה לשווי של כ-60 מיליארד דולר. 

"ברגע שמאבדים את אמון המשקיעים עקב מכירה כואבת במיוחד, זה יכול לקחת שנים עד שהמשקיעים יאמצו את אמון המניות מחדש", אמר מנהל ההשקעות של חברת ניהול ההשקעות המוסדית הגדולה ממסצ'וסטס, SLC Management. "אנלוגיה לכך תהיה שוק המניות היפני שלקח לו גם עשרות שנים להתאושש מהבועה שלו, בתחום הנדל"ן, בסוף שנות ה-80", הוסיף.

עם זאת, מבחינת ערך חברה, סיסקו עדיין רחוקה מהשיא דאז. שווי החברה כיום הוא "רק" 317 מיליארד. "התעוררותה המחודשת של המניה", סיכם המנהל מ-SLC, "היא דווקא סימן של ביטחון למשקיעים כי למרות שהם הפכו יותר לחברת 'שירותים' וכבר אינם נחשבים לחברת חדשנות, אפשר להניח שזה מה שהמשקיעים שלהם רצו לראות".