שי וינינגר למונייד
צילום: בן קלמר
דוחות

למונייד מפספסת את צפי ההפסד: 1.14 ד' למניה; מתרסקת 20% באפטר

ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו ב-41 מ' ד'. האנליסטים העריכו שתפסיד 1.13 ד' למניה ותכניס 39.39 מ'; בחברה מעריכים שברבעון הנוכחי ההכנסות תסתכמנה ב-41-43 מ'
איתי פת-יה | (2)

חברת הביטוח הדיגיטלי מישראל למונייד מפספסת את תחזיות ההפסד האנליסטים לרבעון הרביעי של 2021 כשהציגה הפסד מתואם בסך 1.14 דולר למניה על הכנסות של 41 מיליון דולר. בשוק ציפו כי תפסיד 1.13 דולר למניה על הכנסות מעט נמוכות יותר של של 39.39 מיליון דולר. ברבעון המקביל ב-2020 ההפסד היה 0.6 דולר למניה ואילו ההכנסות 20.5 מיליון דולר. המניה מתרסקת 20% במסחר המאוחר בוול סטריט. 

בלמונייד צופים שהרבעון הנוכחי יסתיים כשסך הפרמיות עומד על 405-410 מיליון דולר, הפרמיות שהרווחו יעמדו על 92-94 מיליון דולר. ההכנסות תסתכמנה ב-41-43 מיליון דולר עם EBITDA מתואם שלילי של 65-70 מיליון דולר. הוצאות תגמול הוני של 20 מיליון דולר והשקעות הוניות (CAPEX) של 2 מיליון דולר.

לשנה כולה התחזית שסיפקה מניחה פרמיות של 530-540 מיליון דולר (גידול של 70% בשנה) ומתוך כך פרמיות שהרווחו בסך 423-427 מיליון דולר. ההכנסות עתידות לעמוד על 202-205 מיליון דולר עם EBITDA מתואם שלילי של 275-290 מיליון דולר. ההוצאות על תגמול הוני יהיו בסכום של 80 מיליון דולר ואילו ההשקעות ההוניות (CAPEX) תעמודנה על 10 מיליון דולר.

ועוד ברבעון הקודם, סך הפרמיות עלה ב-78% ל-380 מיליון דולר. הפרמיות שהורווחו עלו 79% ל-89.3 מיליון דולר. מצבת הלקוחות גדלה 43% ובסוף התקופה עמדה על 1.42 מיליון איש. כך הפרמיה הממוצעת עלתה 25% ל-266 דולר. הרווח הגולמי המתואם על 33% ל-12.6 מיליון דולר. ההוצאות התפעוליות עלו 89% ל-84.5 מיליון דולר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ישראל 25/02/2022 16:42
    הגב לתגובה זו
    עוד לא הבינו שאין עתיד לחברה?
  • 1.
    ה"משקיעים" (מהמרים) הדפוקים - מגיע להם. חחח (ל"ת)
    כלכלן 24/02/2022 00:01
    הגב לתגובה זו
בריינסוויי
צילום: יח"צ

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?

מכשיר ה-tDCS של Flow  יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?



רן קידר |

רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.

ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.

האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.

לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.

Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.

גיל שויד צק פוינט
צילום: תמר מצפי
הטור של גרינברג

מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה

צ'ק פוינט הוותיקה לא מחלקת דיבידנד וקצב פעילות ה-M&A שלה אנמי לדעת מומחים, אבל המנכ"ל שהחליף את המייסד והגיוס שביצעה לראשונה עשויים להעיד על שינוי כיוון, ובכל מקרה עם כל החלומות שמסביב, כדאי להחזיק גם אחת כזאת. וגם: למה כדאי להשקיע בהודו ומה מחפשות הענקיות בחברות רובוטיקה



שלמה גרינברג |

25 שנים לקח למניית ענקית תשתיות הטכנולוגיה סיסקו (סימול:CSCO) לשבור את רמת המחיר אליו הגיעה ב-2000. סיסקו הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה שהובילו את "בועת 2000", לצידן של מיקרוסופט, אינטל ודל, ולתקופה קצרה באותה חגיגה הפכה סיסקו לחברה המוערכת ביותר בתבל וזאת למרות הפסדים לא קטנים. 

סיסקו הייתה גם זו שזעקה "המלך הוא עירום" וסימנה את תחילת פקיעתה של הבועה הגדולה כשפרסמה את נתוניה  לשנת 1999 במרץ 2000, שהחרידו את המשקיעים לנוכח הערכת החברה דאז, והיא גם המניה הטכנולוגית האחרונה ששוברת את שיאי 2000. הסיבה לכך היא מנוע הצמיחה שנוסף לה כתוצאה ממיזוג הבינה המלאכותית שהחזירה למלכת הבועה את הכבוד הראוי לה. 

אגב, שווי החברה הגיע אז ליותר מ-500 מיליארד דולר ולאחר התפוצצות הבועה, בסוף 2002, איבדה סיסקו כ-90% מערכה והגיעה לשווי של כ-60 מיליארד דולר. 

"ברגע שמאבדים את אמון המשקיעים עקב מכירה כואבת במיוחד, זה יכול לקחת שנים עד שהמשקיעים יאמצו את אמון המניות מחדש", אמר מנהל ההשקעות של חברת ניהול ההשקעות המוסדית הגדולה ממסצ'וסטס, SLC Management. "אנלוגיה לכך תהיה שוק המניות היפני שלקח לו גם עשרות שנים להתאושש מהבועה שלו, בתחום הנדל"ן, בסוף שנות ה-80", הוסיף.

עם זאת, מבחינת ערך חברה, סיסקו עדיין רחוקה מהשיא דאז. שווי החברה כיום הוא "רק" 317 מיליארד. "התעוררותה המחודשת של המניה", סיכם המנהל מ-SLC, "היא דווקא סימן של ביטחון למשקיעים כי למרות שהם הפכו יותר לחברת 'שירותים' וכבר אינם נחשבים לחברת חדשנות, אפשר להניח שזה מה שהמשקיעים שלהם רצו לראות".