סלברייט עוקפת את תחזית הרווח: 3 סנט למניה
חברת המודיעין הדיגיטלי (Digital Intelligence) סלברייט (CLBT) עוקפת את צפי האנליסטים לרבעון הרביעי של 2021 כשהיא מדווחת על רווח נקי NON-GAAP של 3 סנט למניה בדילול מלא ((ובסך הכל 5.2 מיליון דולר, הרווח על בסיס GAAP היה 25 סנט למניה בדילול מלא), הערכות השוק שהיו לנתון של 2 סנט. הכנסות הרבעון הסתכמו ב-67.9 מיליון דולר, עלייה של 19% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. צפי השוק היה להכנסות של 63.99 מילוין דולר.
מתוך כלל ההכנסות, 50.1 מיליון הגיעו מלקוחות במודל מנוי, גידול של 32% בשנה. ההכנסות השנתיות החוזרות על בסיס חוזי המנויים הקיימים (ARR - Annual Recurring Revenue) עלו ב-37% ל-187.1 מיליון דולר. שיעור השימור (Retention) בהכנסות מהלקוחות הקיימים עמד על 137% (כלומר הם הוציאו 37% יותר מלפני שנה). ה-EBITDA המתואם היה 8.9 מיליון דולר, עם שוליים של 13.1%.
בחברה פרסמו תחזיות לשנה, לפיהן ההכנסות צפויות להיות 285-300 מיליון דולר, נתון שישקף צמיחה של 16-22% לעומת 2021. ההכנסות החוזרות לדצמבר 2022 צפויות להיות בין 250-265 מיליון דולר, גידול של 34-42%. ה-EBITDA המתואם צפוי להיות 39-44. מיליון דולר, עם שולי רווח של 13-15%.
מאז החלה המניה להסחר בוול סטריט, לאחר השלמת מיזוג לשלד ספאק, איבדה כ-37% משוויה כשבסגירה אתמול השער שלה היה 7 דולר - נמוך משער של ספאק טרם הכרזת החברה המתמזגת, שהוא 10 דולר.
- מחירי הדירות במודיעין בירידה חדה - הנה הסיבה
- עזריאלי ממשיכה להתרחב: מרכז חדש במודיעין, ומה צפוי ב2026?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוליריזון רשתות חברתיותהישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
פוליריזון דיווחה על מעבר לייצור בהיקף גדול של תרסיס ההגנה האף־י PL-14, צעד שמקרב אותה לניסויים קליניים ב־2026 ומצית עניין מחודש במניה שצללה במהלך השנה
חברת הביוטק הישראלית פוליריזון Polyrizon Ltd -13.38% , מזנקת ביותר מ-100% לאחר שדיווחה כי הצליחה להתקדם משלב הפיתוח המעבדתי ליכולות ייצור רחבות היקף. מדובר בהישג משמעותי עבור החברה, שמפתחת פתרונות לא-תרופתיים להתמודדות עם אלרגנים ונגיפים במערכת הנשימה. יכולת הייצור החדשה מהווה אבן דרך חיונית לקראת מעבר לניסויים קליניים ובהמשך גם להיערכות למסחור.
פוליריזון הוקמה על בסיס תפיסה שלפיה חלל האף, כנקודת הכניסה הראשונה של אלרגנים ונגיפים, יכול לשמש זירה יעילה להגנה מפניהם. מייסד החברה, תומר ישראלי, זיהה פער בין תרסיסים קיימים המספקים הקלה זמנית לבין מוצרים שיכולים להוות שכבת הגנה אמיתית. מתוך כך הוביל פיתוח פלטפורמה המבוססת על הידרוג'ל היוצר שכבת בידוד דקה בדופן האף. במוקד פעילות החברה עומדת טכנולוגיית Capture & Contain, המבקשת ללכוד חלקיקים זרים ולמנוע את חדירתם לרקמת האף. היישום המרכזי שלה, PL-14, נועד להתמודד עם אלרגנים נפוצים כמו אבקני פריחה, אבק ושיער חיות. החברה מדגישה כי הפתרון אינו מבוסס על תרופות ואמור לשמש מנגנון מכני מגן.
במהלך 2025 השלימה פוליריזון סדרת ניסויי פיתוח שנועדה לבחון היצמדות לרקמות, יציבות החומר ועמידותו בתנאי שימוש שונים. הצוות המדעי בראשות ד״ר טידר תורג׳מן הוביל את הפעילות המחקרית שהביאה לתוצאות פרה־קליניות התומכות ביכולת המוצר ללכוד חלקיקים ברמת הרירית.
בדרך לייצור תעשייתי
ב־2 בדצמבר עדכנה פוליריזון כי השלימה ייצור ראשון בהיקף גדול של פורמולת PL-14, זאת בשיתוף יצרן תרופות חיצוני. הייצור התבצע בתנאים מבוקרים, והאצוות שהופקו עמדו בכל פרמטרי האיכות והיציבות שנבדקו. מבחינת החברה, מדובר באיתות משמעותי לכך שהטכנולוגיה שהותאמה עד כה לניסויי מעבדה מסוגלת לעבור לייצור תעשייתי, שלב חיוני לפני כניסה לניסויים קליניים. היכולת לייצר בנפח גבוה פותחת לחברה את הדלת להתחלת ניסויים קליניים המתוכננים ל־2026. שלב זה יאפשר לבדוק את המוצר בסביבה קלינית ולהיערך בהמשך לקבלת אישורים רגולטוריים. בחברה אומרים כי האצוות שנוצרו עומדות בסטנדרטים הנדרשים לשווקים בארה״ב ובאירופה.
- 1.8 טריליון דולר: 5 עובדות על תעשיית הביו מד העולמית
- מגזר הביוטק מתעורר - האם הפעם זה אמיתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק האלרגיות והמחלות הנשימתיות ממשיך לגדול בהתמדה, בין היתר בשל עלייה בשיעורי החשיפה לאלרגנים ובצורך בפתרונות מניעה זמינים. שוק האלרגיה העונתית מוערך כיום במיליארדי דולרים וצפוי להתרחב בעשור הקרוב, וגם שוק השפעת מציג מגמת גידול על רקע ביקוש להתחזקות מנגנוני ההגנה האישיים. בתוך מציאות זו, פוליריזון מבקשת למצב את קו מוצריה כפתרון שאינו תרופתי אלא מבוסס־מנגנון, הנשען על רכיבים טבעיים ומיועד להפחתת חשיפה עוד לפני התפתחות תגובה דלקתית.
וול סטריט השוק האמריקאיהחוזים בוול סטריט בירידות קלות; נטפליקס יורדת, וורנר ברוס עולה, ומה קורה עם HP?
השוק בציפיה לפרסום המדד המועדף על הפד, ה-PCE; בנוסף, עסקת נטפליקס וורנר ברוס שולחת גלים הפוכים לשתי החברות; הביטקוין חוזר למגמת ירידה והכסף עולה ואיזו חברת הלבשה תחתונה מזנקת במסחר המוקדם?
וול סטריט בהמתנה לפרסום ה-PCE, החוזים עתידיים על מדדי המניות בירידות קלות, כשה-S&P500 יורד עד 0.1%, הדאו גם הוא 0.1% והנאסד"ק יורד 0.15%. המשקיעים ממתינים לנתוני אינפלציה חדשים בתקווה להעריך את כיוון המדיניות המוניטרית של הפדרל ריזרב.
בנוסף, נתוני ההכנסות
וההוצאות האישיות יתפרסמו במהלך שעות המסחר. הצפי הוא לעלייה של 0.4% הן בהכנסה והן בהוצאה החודשית. מדד המחירים לצרכן לפי PCE צפוי לעלות ב־0.3% בחישוב חודשי, גם הכללי וגם הליבה. גם מדד אמון הצרכנים יתפרסם במקביל. הקריאה הראשונית לדצמבר צפויה לעמוד על 52.0, לעומת
רמה נמוכה במיוחד של 51.0 בקריאה הסופית של נובמבר.
חלק מהזהירות בשווקים נובעת מחששות שהתלהבות המשקיעים סביב תחום הבינה המלאכותית הגיעה לרמות גבוהות מדי, לאחר תנודתיות שנרשמה בחודש שעבר. מנגד, הציפייה להקלות במדיניות
המוניטרית והערכות לגידול ברווחי החברות תומכות בסנטימנט השורי בשוק. כעת מתמקדים המשקיעים בשאלה האם הורדת ריבית פוטנציאלית בשבוע הבא תוכל להצית "ראלי סנטה" מסורתי לסיום השנה.
בתשואות האג"ח נרשמה עלייה קלה, כאשר תשואת ה־10 שנים עולה 0.37%, לרמה של 4.12%. הדולר נע בתנודתיות מול המטבעות המרכזיים, על רקע המתיחות סביב החלטת הפד והמתנה של השוק לנתוני מקרו נוספים, שיקבעו האם העליות האחרונות יימשכו או שמנגנון האיזון יחזיר את השוק למגמת התייצבות
- נעילה חיובית בוול-סטריט; טסלה קפצה ב-4%, וויקס ומארוול זינקו ב-7%
- מארוול מזנקת 9%, מייסי'ז נופלת 6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאקרו
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין טען בריאיון ל-India Today כי אין סיבה שהודו לא תיהנה מאותן זכויות של ארה"ב בכל הנוגע לרכישת דלק מרוסיה, במיוחד כשוושינגטון עדיין רוכשת ממנה דלק גרעיני לכורי הכוח שלה. פוטין הדגיש כי אם ארה"ב רשאית לרכוש אורניום מרוסיה, גם להודו מגיעה הזכות לעשות זאת, וכי מוסקבה מוכנה לדון בנושא עם הנשיא טראמפ. הדברים נאמרו על רקע ביקורו הרשמי בניו דלהי, שבמסגרתו הוא ומודי הסכימו להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי במגוון תחומים
ולהאיץ את ההתקדמות לעבר יעד סחר דו־צדדי של 100 מיליארד דולר עד 2030. פוטין ציין שרוסיה מוכנה להמשיך לספק דלק להודו ללא הפרעה, גם על רקע מכסי העונשין שהטילה ארה"ב על מוצרים הודיים בעקבות רכישות הנפט הרוסי, יבוא שהודו כבר צמצמה בשנה האחרונה.
