דגל סין
צילום: גיא בן סימון

סין מקשיחה עמדות בנוגע להנפקות בחו"ל, אך לא סוגרת את השער

המתיחות הכלכלית בין סין לארצות הברית נמשכת עם פרסום מצד סין של תקנות מחמירות, שמגבילות אך לא אוסרות לחלוטין הנפקת חברות סיניות מחוץ למדינה; במקביל, מתירה סין לראשונה בעלות מלאה של משקיעים זרים על מפעלי ייצור מכוניות בשטחה
גיא טל | (1)

אחד הנושאים החמים בנוגע למתיחות הכלכלית בין ארצות הברית לסין הוא הנפקות ראשונים לציבור (IPO) של חברות סיניות בארצות הברית והרגולציה עליהן כאשר שני הצדדים "עושים שרירים" ביחס לנושא ומגבילים את ההנפקות בדרכים שונות. במהלך חצי השנה האחרונה יבש זרם ההנפקות הראשוניות והרבה פרטים אינם ברורים לחברות הרוצות להנפיק בשווקים בינלאומיים. 

במהלך סוף השבוע פרסמה הוועדה הסינית לרגולציה (CSRC) טיוטת תקנות להערות הציבור בנוגע להנפקות של חברות סינית. הטיוטה כוללת חמישה פרקים עם 28 סעיפים, כאשר התאריך הסופי לקבלת הערות הציבור הוא 23 בינואר. במסגרת התקנות החדשות המחמירות את הדרישות ומקשות על הנפקות חדשות, נדרשת כל חברה סינית להירשם תחילה בוועדה ולאחר מכן לעמוד במספר דרישות של הוועדה.

בנוסף, תהליכי הנפקה בחו"ל יפסקו אם הרשויות יראו בכך איום על הביטחון הלאומי. החברות המקומיות צריכות לעמוד בחקירות רלוונטיות בתחום השקעות חו"ל, סייבר ונתונים. עוד מהתקנות: איסור על החזקה של יותר מ-30% על ידי משקיעים זרים ולא יותר מ-10% על ידי משקיע בודד. הגבלה משמעותית נוספת תחייב את הבנקים המנפיקים להירשם אף הם בוועדה הסינית, מה שקרוב לוודאי יהפוך מציאת בנק כזה למאתגרת יותר שכן הבנקים יתקשו לעמוד בדרישות הסיניות. 

למרות ההחמרה בדרישות וחוסר בהירות מסוים, הן גורמות גם לאנחת רווחה במסדרונות החברות שרוצות להנפיק בוול סטריט כיון שהן באות לאחר שבועות של ספקולציות על כך שסין תאסור לגמרי הנפקת חברות בחו"ל. בין השאר מתברר שהמבנה המורכב VIE ש"היה על הכוונת" של הרשויות הסיניות לא ייאסר. 

התקנות לא מוסברות כל צרכן וקשה להבין מה המשמעות שלהן ואיך הן יאכפו, במיוחד לאור העובדה שישנם כמה וכמה גופים בסין שקשורים לפיקוח על מהלכים כאלה. "פרטי האכיפה עדיין צריכים הבהרות, במיוחד הפיקוח של רגולטורים במשרדים ממשלתיים אחרים בנוסף ל-CRSC" אמר ווינסטון מא, פרופסור למשפטים באוניברסיטת ניו יורק. כך לדוגמה מי שגרם לחברת דידי ​DIDI GLOBAL להחל בתהליכי מחיקה מהמסחר בארצות הברית לא היה ה-CSRC אלא גוף אחר האחראי על הסייבר בסין. 

כזכור, חברת הנסיעות השיתופיות הונפקה בקול תרועה רמה בארצות הברית וגייסה 4 מיליארד דולר בשווי של מעל 70 מיליארד דולר, רק כדי לגלות כמה ימים לאחר מכן שהרשויות בסין אוסרות על האפליקציה לצרף לקוחות חדשים והיא נמחקת מחנויות האפליקציות. לאחר מכן החברה הודיעה על כוונה להימחק מהמסחר בארצות הברית ולהיסחר רק בהונג קונג. על מנת לשמור על כספי המשקיעים האמריקאים החמירו הרשויות האמריקאיות את הבדיקות המדוקדקות שהן מבצעות לחברות הסינית המגישות מיליארדי דולרים בשווקים בארצות הברית.

כמו כן, נוספו דרישות חדשות מהחברות הסיניות שנסחרות כבר בארצות הברית לעמוד בסטנדרטים חשבונאיים מחמירים, דבר שבאופן מסורתי נדחה על ידי סין, מה שיאפשר בעתיד מחיקה של חברות סיניות מהמסחר. 34 חברות סיניות הנפיקו בארצות הברית השנה, מספר שיא בעשר שנים האחרונות, אך רק 3 מאז יולי. 

קיראו עוד ב"גלובל"

מן הצד השני סין מודיעה היום גם על הקלה ביחסיה עם משקיעים זרים, בכל הקשור לאחזקותיהם בחברות סיניות. עד כה נאסר על משקיעים זרים לקבל בעלות מלאה על מפעלי ייצור סיניים של מכוניות נוסעים. החל מהראשון בינואר בשנה הקרובה יוסר האסור הזה. ברשימת התקנות לשנת 2021 שפרסם היום משרד המסחר והוועדה לפיתוח ורפורמות לאומיות נעדר האיסור הזה וזאת בהשוואה לרשימה המקבילה בשנה שעברה, כאשר כבר אז הודיעה הוועדה על כוונה לבצע שינוי כזה. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אוחנה 27/12/2021 19:59
    הגב לתגובה זו
    אשרי המאמין אני לא מאמין...סין ועוד איך, סוגרת את השער על מנעול ובריח !!
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.