הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

• פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
• פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

אני עוקב אחרי אילון מאסק מאז פרץ לתודעת המשקיעים בוול סטריט ב-2002, כאשר נמכרה חברת הטכנולוגיה הפיננסית PayPal שהוא היה ממקימיה לענקית המסחר הדיגיטלי EBAY. אבל לא בגלל PayPal התחלתי לעקוב אחרי מאסק, אלא בגלל קבוצת המשקיעים שהקימו את החברה בראשות פיטר ת'יל, שלמעשה שינו את עולם ההשקעות. 

קבוצת האנשים שהקימה את PayPal וסדרה ארוכה של חברות טכנולוגיה שונות אחרות, שכנעו משקיעים שפלטפורמות ההערכה של המאה ה-20 אינן מתאימות יותר למאה ה-21, במיוחד כשמדובר בחברות טכנולוגיה שפועלות בנישות חדשות/משבשות. 

מה אפשר ללמוד מהמקרה של פלאנטיר?

הדוגמה הכי טובה לכך היא החברה שהקים ת'יל, פלאנטיר (סימול:PLNT), שרבים טוענים שמדובר למעשה בניסיון מעבדתי ראשון מסוגו. ת'יל מכר מניות של פלאנטיר לציבור הרבה לפני שהחברה "הונפקה" רשמית בסוף ספטמבר 2020. משמעות הדבר הייתה שהחברה לא ביצעה הנפקה רגילה, באמצעות חתם או שהנפיקה מניות חדשות באותו אופן שבו הנפקה רגילה מתרחשת. במקום זאת, המניות הקיימות שלה, שנמכרו במהלך השנים למשקיעים פרטיים בעיקר, פשוט התחילו להיסחר בבורסה לניירות ערך בניו יורק. למה שיעשו דבר שכזה במקום להנפיק בערכים הגבוהים שהכול ציפו להם? 

• 3 המצטרפות החדשות ל-S&P בולטות בעליות לקראת הפתיחה בוול סטריט; ברודקום ואנבידיה בעליות קלות
• למרות המגמה באירופה: למה נורבגיה ממשיכה להעדיף את טסלה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

דעתי היא שבמסגרת ה"ניסיון המעבדתי" עם פלאנטיר, החליטו ת'יל וחבריו שציבור המשקיעים הוא שיחליט מה הערכת החברה הנכונה. רואה החשבון טום יאנג, יועץ השקעות רשום, בעל מוניטין בוול סטריט, שמנסה מזה שנים להביא פשטות לעולם ההשקעות, פרסם בספטמבר 2020 כתבה עבור האתר Investors place, תחת הכותרת "המדריך המקיף למשקיע, מניות Palantir Technologies". בכתבה שפורסמה ערב רישום מניות PLTR באותם ימים, כתב יאנג שהחברה נבנתה על ידי ת'יל וחבריו כניסוי למשיכת כישרונות שיעזרו בפיתוח תוכנות לטיפול בדאטה,