פטנט טורקי: הורדת ריבית לצורך מלחמה באינפלציה; הלירה פחות מתחברת
הלירה הטורקית צללה בשנה האחרונה בכ-40% וגורמת לאינפלציה משתוללת, כאשר המחירים בנובמבר עלו ב-21% בשיעור שנתי, והכלכלנים מעריכים שהאינפלציה עלולה לעבור בחודשים הקרובים את רף ה-30%.
הגורם לחוסר היציבות הזה, הוא לא אחר מהנשיא הטורקי מעורר המחלוקת רג'יפ טאיפ ארדואן, שנוקט בצעדים כלכליים חסרי תקדים ומנוגדים לכל היגיון כלכלי בנוסף להחלטות פוליטיות שערורייתיות. הנשיא החזק, נוטה להתערב בכלכלה גם בדברים שאינם תחת סמכות הרשות המבצעת בדמוקרטיות מתוקנות כגון שיעורי הריבית, ומפטר באופן סדרתי שרי אוצר, וחמור מכך, נגידי בנק שלא מוכנים לפעול לפי התיאוריה הכלכלית החדשה מבית היוצר שלו ומסרבים להוריד ריבית כדי "להילחם באינפלציה". התוצאה היא שהנגיד הטורקי שאאפ קאביוגלו, שמונה במרץ לאחר פיטורי קודמו לאחר שזה העז להעלות ריבית בניגוד לדרישות הנשיא, העדיף להתיישר עם הבוס, וחתך את הריבית בשבוע שעבר זה החודש הרביעי ברציפות.
מלבד הקפריזיות הפוליטית שמשפיעה לרעה על יציבות המטבע הלאומי, ארדואן נוקט בשיח פופוליסטי על "התערבות מערבית" בכלכלה הטורקית ועל הצורך בעצמאות כלכלית ובכך מרחיק השקעות זרות מהמדינה. בנוסף נאלץ הנשיא להכריז על העלאת שכר המינימום ב-50% כדי להתמודד עם ערכו הנשחק של המטבע הטורקי ועם המחירים הגואים. הדבר אמנם עשוי להקל מעל הלחץ הפוליטי והעממי על הנשיא, אך עלול בתורו גם לתרום להמשך האצת האינפלציה עקב עליית המשכורות.
בתחילת השבוע רכבת ההרים שנקראת הלירה הטורקית הגיעה לשיא חדש בהשפעת ארדואן. ביום ראשון בנאום שנשא התנער הנשיא מהביקורת על מדיניותו בעזרת טיעונים דתיים (כידוע ריבית אסורה לפי האסלאם): "מה הם אומרים? שאני מוריד את שערי הריבית? אין לצפות ממני לשום דבר אחר. כמוסלמי, מה שעקרונות האסלאם דורשים זה מה שאעשה, וזה מה שאמשיך לעשות, צוו הדת בנושא הוא ברור" אמר, וגרם לצניחה נוספת בשער הלירה.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביום שני נקט ארדואן במהלך שנועד להרגיע את הלירה. הוא הודיע כי המדינה תבטח את חסכונות הציבור במידה ויפגע מירידת ערך הלירה תשלם המדינה לחוסכים את ההפרש. המהלך בעצם שקול להעלאת ריבית, שכן הממשלה מבטיחה לשלם כסף (ריבית) תמורת הפקדות הציבור, כך מנסה הנשיא ללכת עם ולהרגיש בלי. המהלך הצליח להקפיץ את הלירה ב-20%. ביום שלישי שבה הלירה ליפול ביותר מ-6% ולאחר מכן לעלות שוב. בסיכום שבועי עלתה הלירה בכ-30% מהשפל אך עדיין נסחרת שער נמוך יותר ב-40% מאשר בתחילת השנה. מלבד זאת, אנליסטים מזהירים כי המדיניות החדשה יכולה לעלות לממשלה הטורקית סכומים עצומים בהמשך בהם היא תתקשה לעמוד.
לא כולם בטורקיה ממלאים את פיהם מים לנוכח המדיניות חסרת האחריות של הנשיא. איגוד העסקים הטורקי ביקר את המדיניות הכלכלית של הממשלה על ההרס שהיא זורעת לא רק לעסקים אלא גם לאזרחים. "בטווח הארוך הסיכון ליצירת בעיות מבניות גדולות יותר עלה" נמסר מהאיגוד, "עלינו לחזור לעקרונות הכלכליים המקובלים בתוך המסגרת של השוק החופשי".
- 5.ארז רון 24/12/2021 16:42הגב לתגובה זוארדואן טיפש שילמד מהשר הלא מחובר שלנו מר עיבט שיגיד שאין מגפה זה רק שפעת והוא לא זורק כסף מאליקופטר המוצלח הזה. האינפלציה תתחיל לעלות אבל זה לא משפיע על המיליאדרים. בקיצור תורכיה צפון קוראה זה כאן ועכשיו
- 4.עמרם 24/12/2021 09:49הגב לתגובה זוהטעות היא שכל הכתבים מיסתכלים על זה במישקפיים מערביות ולדעתם זאת קטסטרופה הם לא מבינים וגם לא יבינו שבמזרח התושבים חיים בצינעה ולא מתרגשים מזה כי אין להם את שיגעון ההיתעשרות
- 3.חייל 24/12/2021 09:33הגב לתגובה זוארדואן מנסה להחליף שטרות בסמלים איסלמים במקום אטטורק
- גיא 24/12/2021 13:41הגב לתגובה זומשחק בלירה בהתאם לצרכים.
- 2.Sassi6 24/12/2021 04:26הגב לתגובה זוהעלאת הריבית עלולה להגביר את ציפיות האינפלציה לבריחה מהלירה הטורקית ...לדולר וליורו
- 1.כתבה יפה ומושקעת (ל"ת)שי.ע 23/12/2021 21:19הגב לתגובה זו

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"
מניית וויקס Wix Wix.com -3.98% התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר.
הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף.
כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?

- וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?
- וויקס צונחת 16% למרות תוצאות טובות - הסיבה היא בתחזית ובאיום מ-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.
הסלמה בין יפן לסין, קרדיט: גרוקיפן מציבה טילים באי ליד טייוואן ומחריפה את ההיערכות מול סין
שר ההגנה היפני, שינג'ירו קואיזומי: "הפריסה החדשה מפחיתה את הסיכון להתקפה על יפן"; בייג'ינג זועמת, וגורמי ביטחון מזהירים: המצב האסטרטגי הוא החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה
שר ההגנה היפני, שינג'ירו קואיזומי, ביקר בסוף השבוע בבסיס צבאי באי יונגוני, הנקודה המערבית ביותר של יפן, המרוחקת כ-110 ק"מ בלבד מטייוואן, והצהיר כי התוכנית לפרוס במקום מערכות טילים נגד מטוסים מתקדמות ממשיכה כמתוכנן. זאת, ברקע מתיחות גוברת בין טוקיו לבייג'ינג
סביב עתיד האי השכן.
לדברי קואיזומי, הצבת הטילים היא חלק מהמאמץ לשפר את יכולות ההגנה היפניות ולחזק את ההרתעה מפני תרחיש של עימות אזורי. "הפריסה הזו תורמת לצמצום הסיכוי להתקפה על יפן", אמר. "הטענה שמדובר בצעד שמחריף את המתיחות אינה נכונה."
מהלך זה משתלב בהרחבת הנוכחות הצבאית לאורך שרשרת האיים הדרומית של יפן, מהלכים שזוכים לעדיפות גבוהה לנוכח התעצמותה הצבאית של סין והחששות מפני הסלמה סביב טייוואן. באיים איסיגאקי ומיאקו ביקר קואיזומי מוקדם יותר השבוע, שם מוצבות מערכות נ"ט, מתקני מודיעין ויכולות
לוגיסטיות שקריטיות במקרה של משבר אזורי. גם האי יונגוני, יעד מועדף לצוללנים ותיירים, הפך בשנים האחרונות למרכז מעקב בזכות מכ"ם מתוחכם ויחידת לוחמה אלקטרונית שהוקמה בו ב-2024.
הביקור מתקיים על רקע סערה דיפלומטית נוספת בין יפן לסין: ראש ממשלת יפן, סאנאֵה טאקָאאיצ'י, עוררה זעם בבייג'ינג לאחר שרמזה באופן תיאורטי כי טוקיו עשויה לפעול לצד אחרים במקרה שסין תתקוף את טייוואן. סין הגיבה בזעם והטילה צעדים כלכליים נגד יפן, ודרשה הבהרות רשמיות. טוקיו מצדה דחתה את טענות סין כי יפן שינתה את מדיניותה, וכינתה אותן "מופרכות לחלוטין".
