רג'פ טאיפ ארדואן,טורקיה
צילום: AFP

פטנט טורקי: הורדת ריבית לצורך מלחמה באינפלציה; הלירה פחות מתחברת

הנשיא הטורקי מוריד ריבית כדי "להילחם באינפלציה" ומצד שני מבטיח לבטח את חסכונות האזרחים בבנקים; הלירה הטורקית עברה שבוע תנודתי במיוחד
גיא טל | (6)

הלירה הטורקית צללה בשנה האחרונה בכ-40% וגורמת לאינפלציה משתוללת, כאשר המחירים בנובמבר עלו ב-21% בשיעור שנתי, והכלכלנים מעריכים שהאינפלציה עלולה לעבור בחודשים הקרובים את רף ה-30%. 

הגורם לחוסר היציבות הזה, הוא לא אחר מהנשיא הטורקי מעורר המחלוקת רג'יפ טאיפ ארדואן, שנוקט בצעדים כלכליים חסרי תקדים ומנוגדים לכל היגיון כלכלי בנוסף להחלטות פוליטיות שערורייתיות. הנשיא החזק, נוטה להתערב בכלכלה גם בדברים שאינם תחת סמכות הרשות המבצעת בדמוקרטיות מתוקנות כגון שיעורי הריבית, ומפטר באופן סדרתי שרי אוצר, וחמור מכך, נגידי בנק שלא מוכנים לפעול לפי התיאוריה הכלכלית החדשה מבית היוצר שלו ומסרבים להוריד ריבית כדי "להילחם באינפלציה". התוצאה היא שהנגיד הטורקי שאאפ קאביוגלו, שמונה במרץ לאחר פיטורי קודמו לאחר שזה העז להעלות ריבית בניגוד לדרישות הנשיא, העדיף להתיישר עם הבוס, וחתך את הריבית בשבוע שעבר זה החודש הרביעי ברציפות. 

מלבד הקפריזיות הפוליטית שמשפיעה לרעה על יציבות המטבע הלאומי, ארדואן נוקט בשיח פופוליסטי על "התערבות מערבית" בכלכלה הטורקית ועל הצורך בעצמאות כלכלית ובכך מרחיק השקעות זרות מהמדינה. בנוסף נאלץ הנשיא להכריז על העלאת שכר המינימום ב-50% כדי להתמודד עם ערכו הנשחק של המטבע הטורקי ועם המחירים הגואים. הדבר אמנם עשוי להקל מעל הלחץ הפוליטי והעממי על הנשיא, אך עלול בתורו גם לתרום להמשך האצת האינפלציה עקב עליית המשכורות. 

בתחילת השבוע רכבת ההרים שנקראת הלירה הטורקית הגיעה לשיא חדש בהשפעת ארדואן. ביום ראשון בנאום שנשא התנער הנשיא מהביקורת על מדיניותו בעזרת טיעונים דתיים (כידוע ריבית אסורה לפי האסלאם): "מה הם אומרים? שאני מוריד את שערי הריבית? אין לצפות ממני לשום דבר אחר. כמוסלמי, מה שעקרונות האסלאם דורשים זה מה שאעשה, וזה מה שאמשיך לעשות, צוו הדת בנושא הוא ברור" אמר, וגרם לצניחה נוספת בשער הלירה. 

ביום שני נקט ארדואן במהלך שנועד להרגיע את הלירה. הוא הודיע כי המדינה תבטח את חסכונות הציבור במידה ויפגע מירידת ערך הלירה תשלם המדינה לחוסכים את ההפרש. המהלך בעצם שקול להעלאת ריבית, שכן הממשלה מבטיחה לשלם כסף (ריבית) תמורת הפקדות הציבור, כך מנסה הנשיא ללכת עם ולהרגיש בלי.  המהלך הצליח להקפיץ את הלירה ב-20%. ביום שלישי שבה הלירה ליפול ביותר מ-6% ולאחר מכן לעלות שוב. בסיכום שבועי עלתה הלירה בכ-30% מהשפל אך עדיין נסחרת שער נמוך יותר ב-40% מאשר בתחילת השנה. מלבד זאת, אנליסטים מזהירים כי המדיניות החדשה יכולה לעלות לממשלה הטורקית סכומים עצומים בהמשך בהם היא תתקשה לעמוד. 

לא כולם בטורקיה ממלאים את פיהם מים לנוכח המדיניות חסרת האחריות של הנשיא. איגוד העסקים הטורקי ביקר את המדיניות הכלכלית של הממשלה על ההרס שהיא זורעת לא רק לעסקים אלא גם לאזרחים. "בטווח הארוך הסיכון ליצירת בעיות מבניות גדולות יותר עלה" נמסר מהאיגוד, "עלינו לחזור לעקרונות הכלכליים המקובלים בתוך המסגרת של השוק החופשי".  

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ארז רון 24/12/2021 16:42
    הגב לתגובה זו
    ארדואן טיפש שילמד מהשר הלא מחובר שלנו מר עיבט שיגיד שאין מגפה זה רק שפעת והוא לא זורק כסף מאליקופטר המוצלח הזה. האינפלציה תתחיל לעלות אבל זה לא משפיע על המיליאדרים. בקיצור תורכיה צפון קוראה זה כאן ועכשיו
  • 4.
    עמרם 24/12/2021 09:49
    הגב לתגובה זו
    הטעות היא שכל הכתבים מיסתכלים על זה במישקפיים מערביות ולדעתם זאת קטסטרופה הם לא מבינים וגם לא יבינו שבמזרח התושבים חיים בצינעה ולא מתרגשים מזה כי אין להם את שיגעון ההיתעשרות
  • 3.
    חייל 24/12/2021 09:33
    הגב לתגובה זו
    ארדואן מנסה להחליף שטרות בסמלים איסלמים במקום אטטורק
  • גיא 24/12/2021 13:41
    הגב לתגובה זו
    משחק בלירה בהתאם לצרכים.
  • 2.
    Sassi6 24/12/2021 04:26
    הגב לתגובה זו
    העלאת הריבית עלולה להגביר את ציפיות האינפלציה לבריחה מהלירה הטורקית ...לדולר וליורו
  • 1.
    כתבה יפה ומושקעת (ל"ת)
    שי.ע 23/12/2021 21:19
    הגב לתגובה זו
מקרון צרפתמקרון צרפת

הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות

צרפת מתמודדת עם האטה כלכלית וחוסר יציבות פוליטית: הבנק המרכזי מוריד תחזיות צמיחה, פיץ' מפחיתה דירוג אשראי והשווקים דורשים תשואה גבוהה יותר על החוב הממשלתי

אדיר בן עמי |

הבנק המרכזי של צרפת הודיע על הפחתת תחזיות הצמיחה לשנים 2026 ו-2027 ב־0.1 נקודת אחוז, בעקבות חוסר הוודאות הפוליטי שנוצר לאחר נפילת הממשלה השנייה בתוך פחות משנה. הבנק מזהיר כי צרפת עלולה להישאר מאחור ביחס לשאר מדינות האיחוד האירופי בשנים הקרובות.


המצב הכלכלי בצרפת מסתבך. ראש הממשלה החדש, סבסטיאן לקורנו, מנסה לגבש תקציב ל־2026 תוך ניהול משא ומתן עם מפלגות האופוזיציה. אך מפלגות מהשמאל והימין הקיצוניים דורשות בחירות חדשות במקום לסייע בגיבוש הסכמות, מה שמקשה על תהליך קבלת ההחלטות. המפלגה הסוציאליסטית, שעל תמיכתה תלויה יציבות הממשלה, דורשת להעלות מסים על עסקים ולהאט את תהליך צמצום הגירעון – הגדול ביותר באיחוד האירופי. קו זה מנוגד לרצון השווקים, והדבר מתבטא בעליית תשואות האג"ח הממשלתיות הצרפתיות ביחס למדינות שכנות.


פיץ' הורידה דירוג

חברת הדירוג פיץ' הורידה ביום שישי את דירוג האשראי של צרפת מ-AA- ל-A+, בשל חששות מיכולת הממשלה לעמוד ביעדי התקציב ולהגיב למצבי חירום כלכליים. המהלך משקף הערכה גוברת של המשקיעים כי צרפת נעשית פחות יציבה מבחינה פיסקלית.


הבנק המרכזי הצרפתי מזהיר מפני המשך מדיניות כזו. הכלכלן הראשי אוליביה גארנייה אמר כי אם לא יתקדמו בצמצום הגירעון, "אי הוודאות הפיסקלית תתרחב, והחלטות השקעה ותעסוקה של עסקים ומשקי בית יישארו מהוססות". נגיד הבנק, פרנסואה וילרואה דה גלהאו, הוסיף כי הממשלה הבאה חייבת להישאר מחויבת ליעד של גירעון של 3% מהתמ"ג עד 2029. לדבריו, "אם נכשלים בתחילת הדרך, קשה לשכנע שהיעד יושג בזמן".

התחזיות החדשות

התחזית המעודכנת מצביעה על האטה בצמיחה לעומת שאר מדינות האיחוד האירופי בשנים הקרובות. הבנק צופה צמיחה מתונה ב-2026 וב-2027, ומדגיש כי עסקים ומשקי בית נוטים לעכב השקעות עד שתהיה בהירות בנוגע למדיניות התקציב.


דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

טראמפ רוצה לבטל דיווחים רבעוניים - איך זה יכול לפגוע במשקיעים

נשיא ארה״ב דוחף לביטול חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות, מהלך שעשוי לגרום לפגיעה בשקיפות, להעמקת פערי מידע בין משקיעים ולתנודתיות גבוהה יותר בשווקים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ חוזר לרעיון ישן שלו: ביטול החובה על חברות ציבוריות לפרסם דוחות כספיים מדי רבעון והסתפקות בדיווח חצי־שנתי. השבוע טראמפ חזר והעלה את ההצעה ברשתות החברתיות, והפעם ייתכן שיש לו יותר כוח לקדם שינוי רגולטורי. למרות זאת, נראה שהמשקיעים לא מתלהבים. אין לחץ מצד השוק על הרשות לניירות ערך האמריקנית לשנות את דרישות הדיווח, כשהמשמעות של מהלך כזה היא פחות מידע למשקיעים ויותר חוסר־וודאות.


הרבה סיבות למה זה רעיון גרוע

דיווח כספי סדיר ושקוף מפחית לחברות את עלויות הגיוס. ככל שהמידע אמין ונגיש יותר, כך קל וזול לחברה לגייס הון או ליטול אשראי. איש לא רוצה להמתין שלושה חודשים נוספים כדי לגלות התפתחויות שליליות, כמו מעבר של חברה מרווח להפסד. באותה מידה, איש אינו מעוניין להחמיץ שינוי פתאומי לטובה, כפי שקרה באנבידיה. זו גם אחת הסיבות לכך שעלות ההון של חברות אמריקניות נחשבת לאורך שנים לנמוכה יחסית לעולם.


פחות דוחות כספיים עלולים להוביל לתנודתיות גבוהה יותר במניות. מרווחי זמן ארוכים בין פרסומים יוצרים "קפיצות" חדות כאשר סוף־סוף מתפרסם המידע. יתרה מכך, העובדה שמידע אינו מדווח לציבור אינה אומרת שאינו קיים. מנהלים ובעלי תפקידים עדיין מחזיקים בו ועלולים להשתמש בו לפני כולם.


הפחתת תדירות הדיווח תחזק במיוחד את היתרון של משקיעים מוסדיים עם תקציבי מחקר גדולים וגישה ישירה להנהלות, ותפגע במשקיעים פרטיים. דיווח קבוע מסייע לאזן את תנאי השוק. גם מנקודת מבט עסקית רחבה הצעד אינו מתיישב עם המציאות. מחזורי העסקים מתקצרים, לא מתארכים.


שוק הבינה המלאכותית ממחיש את זה היטב, כאשר לפני שלוש שנים כמעט שלא הוזכר, וכיום הוא משנה ענפים שלמים. המתנה של חצי שנה בין דוחות כספיים עלולה להיחשב נצח בתעשיות דינמיות כאלה.


תחזיות רווח לעומת דיווח שוטף