UBS יוביאס יו בי אס
צילום: Istock

UBS: אלה עשר המגמות שישפיעו על העסקים ב-2021

בנק ההשקעות סוקר לרגל פורום הכלכלה העולמי את הגורמים הבולטים שצפויים להשפיע השנה על העסקים, רובם מתחומי ה-ESG. ברשימה נמצאות סוגיות כמו גיוון, מעורבות המשקיעים, חדירת תחום הרכב החשמלי שלפי UBS תגיע מוקדם מן המצופה, מהפכת השקיפות ועוד
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה UBS אנרגיה מתחדשת

"ההשפעות של נגיף הקורונה ומשבר האקלים מדגישים בפנינו את החשיבות סביב פקטורים חברתיים וסביבתיים לצד ההשלכות החומריות שלהם על רווחי התאגידים, המוניטין שלהם, והיכולת לייצר ערך", כך כותבים מנכ"ל ויו"ר בנק ההשקעות UBS, ראלף האמרס ואקסל וובר, בפתח מסמך מיוחד המתפרסם לקראת כינוס הפורום הכלכלי העולמי, ובו הם סוקרים את עשר המגמות שצפויות לעצב את תחום הקיימות בשנה הקרובה.

"במהלך משבר הקורונה, בשיחותינו עם בעלי נכסים, משקיעים ולקוחות עלה העניין הגובר של אלה במימון המעבר לכלכלה מופחתת פליטות פחמן ותמיכה בקיימות", כותבים האמרס ו-וובר, שלדבריהם המגמה מצאה ביטוי גם בפועל: "משקיעים החלו להעריך מחדש את הפורטפוליו שלהם והוסיפו אסטרטגיות השקעה סביב קיימות, ואת הצמיחה המהירה ביותר ראינו מצד קשרנות שמתמקדות במעבר לארנגיות מתחדשות".

על רקע זה, ב-UBS מבקשים להצביע על עשר המגמות שעשויות לדעתם להשפיע על העסקים ב-2021, והם מעורבות משקיעים, השקעות אימפקט, תחבורה חשמלית, מדיניות 0 פליטות, דלקים, גיוון, שוק תחליפי הבשר, שינויי אקלים, דאטה בנושא קיימות ומהפיכת השקיפות.

לפי UBS, מעורבות המשקיעים תהיה יותר אפקטיבית השנה מאשר רגולציה, ובבנק כותבים כי הם "מצפים לקרשנדו של קולות מצד בעלי נכסים שיקראו לחברות ולמשקיעים לספק נתונים טובים יותר בהיבט הסביבתיות, זאת לצד תכניות לקידום אנרגיה נקיה שיחזקו את סביבת קבלת החלטות ההשקעה ושיפור הסיכון העסקי".

באשר להשקעות אימפקט, כותבים בבנק כי המשקיעים כוללים יותר ויותר פקטורים של ESG (סביבתיות, חברתיות וממשל - Environmental, Social and Governance) בשיקולים שלהם, משום שיש לאלה חשיבות חומרית והם יכולים להיות יעילים לצורכי אנליזה וקבלת החלטות. "אנחנו מצפים שגל הצמיחה הבא יהיה מונע על ידי משקיעים שבאופן אקטיבי רוצים להיות מזוהים עם אתגרי הקיימות במגוון תחומים, משינויי האקלים ועד אי-השוויון בנגישות לשירותי רפואה", נכתב. "בסקר עדגני של גופי פאמילי אופיס, 62% מהמשתתפים השיבו שהשקעות אימפקט יהיו מיקוד עיקרי".

כמו כן, בבנק מעריכים כי אימוץ פתרונות של תחבורה חשמלית יעשה מוקדם מן הצפוי. "אנחנו מאמינים שסקטור התחבורה יהיה נקי מפליטות פחמן עד 2040", הם גורסים, ונותנים תחזית לפי שיעור מכירות הרכבים החשמליים יהווה 40% ממכירת כלל המכוניות החדשות עד 2030. "למרות ששחקנים רבים בתעשייה חושבים שמדובר ברף גבוה מדי, לדעתנו הוא עשוי להתברר אף כנמוך מדי. עלויות הטכנולוגיה פוחתות במהירות וסביבה רגולטורית גלובלית תומכת, לצד תכניות סבסוד ממשלתיות ומחירה העולה של פליטת פחמן יובילו לעתיד חשמלי לחלוטין – לא רק למכוניות ולמשאיות".

עוד סבורים ב-UBS כי מדיניות אפס פליטות תתורגם השנה מרמת השאיפות לרמה של קביעת יעדים מוצקים. "בעוד שעוד ועוד מדינות וחברות מתכוננות לאפס פליטות ב-2050, אנחנו חושבים שזה קריטי להאט, ובהמשך לעצור, את ההשקעות בכלכלה מבוססת דלקים, וכן לכוון להפחתת הפליטות מתי שרק ניתן, ועד 2050 לתעל עוד ועוד השקעות לטובת השגת היעד". בבנק מצפים ל"האצה משמעותית בקצב הסתת ההון מהשקעות במגזר הדלקים להשקעה בפרויקטים של אנרגיה ירוקה".

קיראו עוד ב"גלובל"

לצד זאת, בנק ההשקעות רואה במעבר לאנרגיות מתחדשות דווקא הזדמנות לחברות האנרגיה המסורתית להמציא עצמן מחדש. כך, נכתב במסמך כי "במקום לראות את השינויים בתחום כסיכון קיומי לענקיות הנפט, אנחנו חושבים שאולי כדאי להסתכל עליו בתור הזדמנות עבורם להפוך לחלק מהפתרון. המעבר לאנרגיה מתחדשת עשוי להיות כרוך בהשקעות שיגיעו עד להיקף שנתי של 1.1 טריליון דולר, ולא ניתן לדמיין אותו מתרחש ללא סט הכישורים של השחקנים הקיימים, תחילה תוך שיתופי פעולה, ובהמשך יותר ויותר בתור שחקנים עצמאיים".

ב-UBS מתייחסים גם לנושא הגיוון, ומגדירים את הדעות הקדומות כבעלות פוטנציאל הרס וכותבים כי "גיוון יכול להפוך לסוגייה קריטית שתקבע האם הכלכלה תצליח או תכשל בעשור הקרוב. אם אנחנו רואים לנצל באופן מקסימלי את יתרונות הטכנולוגיה, אנחנו צריכים להעסיק את האדם הנכון, במשרה הנכון ובזמן הנכון. בשנה הקרובה נוכל כבר לראות התקדמות בהתחלה של סגירת פערי הדאטה במדידת מצב הגיוון".

בכל הקשור לתחום הפוד-טק שפוגש שינויים בהרגלי התזונה, ב-UBS מציינים כי תרחיש הבסיס שבהערכות שלהם, מדבר על כך ששוק תחליפי הבשר יגלגל 51 מיליארד דולר עד 2025, פי שלושה מאשר ב-2019. "לקצב שבו הצרכנים יגיבו תהיה השפעה מכרעת על ההשקעות בתחום בכל העולם".

עוד לפני הסתת ההשקעות לטובת האנרגיות המתחדשות, ב-UBS צופים שהשנה נראה עוד ועוד מדידות של שינויי האקלים: "2021 כנראה תהיה השנה שבה משקיעים ופיננסרים יהפכו את ניתוחי שינויי האקלים למיינסטרים בפורטפוליו שלהם. שמונה-עשר בנקים מרכזיים יערכו מבדקי שינויי אקלים השנה. עם הזמן, המבחנים הללו יכולים להוות זרז לתמחור מחדש של חברות בעלות פליטות גבוהות וכן נמוכות של פחמן".

בהקשר הדאטה הנאספת בנושא שינויי האקלים, בבנק מעריכים שספקי הנתונים הגדולים ופירמות ניתוחי השוק מתחרים במטרה להקים מאגרים עם מידע בתחום שיוכלו לשמש לטיוב הפורטפוליו של חברות. "הביקושים לדאטה על קיימות יכולים לקבוע את גודל השוק הזה ולהביא אותו לרמה של 5 מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות", נכתב במסמך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI

טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי

בציוץ ברשת החברתית שלו טראמפ מציג יוזמה לחלק "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח, שימומן מההכנסות המיסוי על יבוא; את המתנגדים לתכנית טראמפ מכנה "טיפשים"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טראמפ

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פרסם פוסט חריג ברשת Truth Social, שבו הוא מגן על מדיניות המכסים האגרסיבית שלו וכינה את מתנגדיה "טיפשים". לדבריו, מדיניות זו חיזקה את הכלכלה האמריקאית, הפכה את ארצות הברית ל"מדינה העשירה והמכובדת ביותר בעולם" והביאה לשווקים פיננסיים בשיא של כל הזמנים.

"אנשים שמתנגדים למכסים הם שוטים!", כתב טראמפ, כשהוא מייחס את מצבה הכלכלי של ארצות הברית להטלת המכסים על יבוא. הוא טען כי ארצו נהנית כיום מ"אינפלציה כמעט אפסית" ומ"שוק מניות בשיא היסטורי", והוסיף כי תוכניות הפנסיה האמריקאיות (401(k)) נמצאות ברמות הגבוהות ביותר אי פעם.

טראמפ הוסיף כי הכנסות המדינה ממסים על יבוא עומדות על "טריליוני דולרים", שלדבריו יסייעו להתחיל לצמצם את החוב הלאומי, העומד כיום על כ-37 טריליון דולר. לדבריו, המדיניות מביאה לראשונה מזה שנים לזרימת הכנסות ישירה לקופת המדינה ממדינות זרות, במקום הסתמכות על חוב או גירעון.

דבריו מגיעים על רקע המשך הוויכוח הציבורי סביב מדיניות המכסים התמוכים רואים במכסים כלי לשיקום התעשייה האמריקאית ולחיזוק עצמאותה הכלכלית, בעוד כלכלנים מזהירים כי מדובר בצעד שמעלה את יוקר המחיה ומכביד על הצרכן המקומי.

לצד ההתבטאויות התקיפות, טראמפ ממשיך לרמוז כי בכוונתו להשתמש בהכנסות מהמכסים למימון תשלומים ישירים לציבור מהלך שכינה בעבר "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח אבל בשלב זה מדובר ברעיון בלבד שטרם עוגן בתוכנית כלכלית רשמית.


הציוץ שפרסם הנשיא טראמפ ברשת  Truth Social