למרות שהוא מגדיר את עצמו כאופטימיסט, פרופ' אילן נוי, ישראלי החי בניו זילנד ומלמד כלכלה באוניברסיטת ויקטוריה שבוולינגטון, מגיע ממשפחה שחיה על הקצה. אחיו הוא רופא מומחה למחלות ויראליות ואביו הוא חוקר של מקרי רצח עם, שפרסם כמה ספרים ומאמרים על רצח העם ברואנדה בשנות ה-90 של המאה הקודמת. הוא עצמו עומד בראש החוג לכלכלה ואסונות באוניברסיטה בה הוא מלמד.

הוא חקר אסונות כלכליים, כמו רעידת האדמה הקשה שפקדה את העיר קובה ביפן – איפה שמגדלים את הפרות הכי יקרות בעולם – בשנות ה-90. הוא גם חקר את רעידת האדמה בקרייסטצ'רץ', שפגעה בניו זילנד בתחילת העשור הקודם והחריבה שם את העיר. לפני כשנה, החליט לחקור גם את תחום של התפרצויות נגיפיות, לאחר שניסה לחקור את השפעות משבר האבולה במערב אפריקה ב-2014/15, אבל לא הצליח למצוא מספיק נתונים על הנזק הכלכלי שנגרם בעקבות אותו משבר.

"בקרייסטצ'רץ' ובקובה עוד לא התאוששו לגמרי מהמשבר הכלכלי שפקד אותם. פה בניו זילנד רואים את זה, העיר עדיין הרוסה בחלקה", אומר פרופ' נוי בשיחה עם ביזפורטל מניו זילנד. "לפי מחקרים שנעשו, ישנם מקומות שסובלים מאפקטים כלכליים גם 50 שנה לאחר האסון שפוקד אותם".

אנחנו נהיה עדים לאותו אימפקט גם בסין?

"מדובר באסונות שונים לחלוטין. שם ערים שלמות נחרבו. אני מעריך שאם יהיה מקום שבאמת יכול להיות מושפע לטווח הארוך, הוא מחוז חוביי, היכן שפרצה המחלה, שהוא מחוז מאוד משמעותי לייצור הסיני, כשהנזק יהיה בעיקר בשל הפסקת הייצור על ידי חברות רבות, שיחפשו לו עכשיו תחליף".

• מה זאת קרן "אג"ח אסונות", מה התשואות שלה, והאם כדאי להשקיע?
• אסון אקולוגי בחופי מאוריציוס
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מהי ההגדרה של אסון טבע?

השאלה הראשונה שעולה לראש, היא מהי בעצם ההגדרה של אסון טבע. לפי פרופ' נוי, אסון טבע בהכרח צריך שתהיה לו השפעה על בני אדם. כלומר, אם יש סופת הוריקן באמצע האוקיינוס ואף אחד לא מושפע, אז זה לא מוגדר כאסון טבע. כלכלן של אסונות טבע, בודק את ההשלכות הכלכליות של אותם אסונות על האוכלוסיה המקומית ובמקרים מסוימים, כמו וירוס הקורונה, גם על השפעות גלובליות רחבות יותר.

הממצאים של נוי, שביצע מחקר על השפעות וירוס ה-SARS ב-2002/3 וגם ערך מחקר עבור בנק ההשקעות של אסיה שפורסם בדצמבר האחרון, יש אפקט אחד משמעותי, שמשפיע יותר מכל על הפגיעה בשווקים – האפקט הפסיכולוגי (שאליו נגיע בהמשך).

"את התוצאות הכלכליות של התפרצות נגיפית, כמו כל סיכון טבעי, אפשר לתחום לנזקים, פגיעות ישירות ופגיעות עקיפות", נכתב במחקר לבנק ההשקעות של אסיה, שאותו נוי הוביל. "פגיעות ישירות כוללות אובדן הכנסה ויצרנות, בשל התמותה, סימפטומים של מחלות ועלייה בהוצאות של מערכות בריאות...

• שוק כלי הרכב החשמליים מאט: הצמיחה נמשכת, אך בקצב נמוך יותר
• מוונצואלה ועד דו"ח תעסוקה - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול סטריט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב

"כשאנחנו בוחנים את הדרכים שבהן התפרצות נגיפית אפידמית מייצרת הפסדים כלכליים, עלינו למדוד לא רק את ההפחתות הכלכליות הישירות בפעילות הכלכלית, שאותן ניתן לייחס לשינויים התנהגותיים של הנדבקים, אלא גם להשלכות של האפקטים ההתנהגותיים של האוכלוסיה שעדיין בריאה...

"אם נבחן את מקרה ה-SARS מראשית המאה ה-21, המחלה התפרצה במהירות והגיעה בתוך שבועות ל-26 מדינות. כמה מחקרים הוכיחו שהתגובה ההתנהגותית הייתה לא פרופורציונאלית לרעה, לעומת כמות הנדבקים והמתים מהמחלה... בשל כך המחלה אכן הובילה לירידות בפעילות כלכלית במספר סקטורים פגיעים, בעיקר בתחום התיירות".

מזכיר לכם משהו?

אבל שלא יהיה לאף אחד ספק, וירוס הקורונה מוגדר במהות כ"אסון טבע", רק בשל ההשפעה הכלכלית המהותית שיש לו על העולם.

פרופ' נוי, מה הגורם המשמעותי ביותר באסון טבע?

"אפשר לומר בוודאות שהגורם המשמעותי ביותר, מעבר למספר המתים והנדבקים, הוא האפקט הפסיכולוגי. אנשים מפחדים וזה מוביל לנזק הכלכלי המשמעותי ביותר. במקרה של הקורונה, אפשר בהחלט לומר שההיסטריה סביב הווירוס יותר מדבקת מהווירוס עצמו".

אז אתה בעצם אומר שהנזק הכלכלי הכי משמעותי מגיע מהתגובה ההיסטרית לאירוע ולא האירוע עצמו?

"בדיוק".

אפשר לומר שסין אחראית על גל ההיסטריה סביב הווירוס?

"בהחלט כן. קודם כל השלטונות הסיניים לא התייחסו ברצינות להתפשטות עצמה, אבל אחרי שהם כבר כן הגיבו, הם עשו את זה בצורה גורפת בניסיון להשתלט על הנגיף. אני לא יכול לשפוט את התגובות שלהם, אבל אנחנו מרגישים את ההשפעות. זה בהחלט הגביר את ממד הפאניקה, כשלא ברורה מידת הפאניקה מחוץ לסין".

אילו סקטורים הכי מושפעים במשברים כאלה?

"הנזק המשמעותי ביותר לרוב מתרחש בסקטור התיירות, כי אנשים מפסיקים לטייל. בתחילת המשבר הנוכחי הערכתי שכל מי שחשוף לסקטור התיירות בסין ייפגע קשות. עכשיו נראה שהאפקט הוא משמעותית רחב יותר ואנחנו עדים לפגיעה משמעותית בתחום ברמה העולמית".

אתה יודע שהפסיקו את כל המשלחות של התיכונים לפולין?

"זה נראה לי קצת מוגזם. מה הקשר של פולין? אבל זה מראה לך את מד ההיסטריה. ממשלות צריכות להראות שהן עשו את כל מה שיכלו לעשות, כדי שאחר כך לא יגידו שהן לא נערכו כראוי. ישראל היא לא מיוחדת בזה, הכסת"ח הוא משהו שקיים בכל העולם".

אילו עוד סקטורים צפויים להיפגע בצורה משמעותית?

"שרשרת הייצור העולמית עברה זעזוע ברבעון האחרון, שזו פגיעה אחת. בנוסף, סקטור הפנאי, כמו מסעדות, בתי קולנוע ומקומות בילוי צפויים להיפגע במצב הנוכחי, בגלל שאנשים פוחדים לצאת החוצה מהחשש להידבק והם לא מוציאים כסף. לצערי כנראה שנראה הרבה פשיטות רגל בתחום.

"צריך לזכור שלפגיעה כלכלית יש השפעה משמעותית בחיים של אנשים. זה לא מסתכם בדולרים. אנשים מאבדים את מקומות הפרנסה והם צריכים להאכיל משפחות. במקרים מסוימים הם צריכים לבחור אם לקנות תרופות או מזון. זה מאוד משמעותי. זה יכול להוביל גם לעלייה במקרים של התאבדויות".

אילו מדינות הכי צפויות להיפגע?

"מדינות שההכנסה המרכזית שלהן מגיעה מתיירות. לדוגמה, במשבר הנוכחי המסקנה שלנו היא שהמדליביים צפויים להיפגע אנושות, כי הכלכלה שלהם מבוססת בעיקר על תיירות. אז לא מספיק שעליית פני הים מאיימת על מדינת האיים הזו, עכשיו המשבר הזה מאיים על הכלכלה שלהם בגלל החשיבות שיש לתייר הסיני לכלכלה שם.

"המדינות הנוספות הן מדינות במעגל הראשון שגובלות עם סין, כשלהערכתי מדינות כמו קמבודיה ווייטנאם צפויות לחטוף מכה כלכלית, בגלל שהן יותר עניות".

מה עם מדינות במעגל השני והשלישי?

"על פניו, לפי הנתונים שיש לנו עכשיו, ואם הנגיף ימשיך כמו יתר הנגיפים במשפחת הקורונה, אפשר להגביל את ההשפעות הכלכליות הגלובליות לרבעון הראשון. אני לא רואה השפעות ארוכות טווח כרגע, אבל שוב זה רק על פי הנתונים הקיימים.

"אם הנגיף לא יעבור שינוי גנטי וההתפשטות שלו תיעצר בקיץ, כפי שקרה בעבר, ההשפעה תהיה מוגבלת. בסין אנחנו כבר רואים שחוזרים לעבודה".

האם ממשלות בעולם ערוכות להתמודד עם משברים כאלה?

"לפי מיטב ידיעתי התשובה היא לא. לא ידוע לי על פרוטוקלים מסודרים להתמודדות עם מצבים שכאלה, שבניגוד למצבי משבר אחרים דווקא יש".

תסביר בבקשה

"אני יכול להעיד שאצלנו בניו זילנד, כשמדברים על הנושא של התפרצות נגיפית ברמת ההכנה הממשלתית, מביאים מומחים לבריאות הציבור. זה לא מספיק. לא מביאים כלכלנים שיעריכו את מידת הנזק שיכול להיגרם וגם לא פסיכולוגים שיעבדו על ניסוחים שלא יעודדו את המשך הפאניקה".