שביל רכיבה על אופניים כביש נסיעה
צילום: אלכסנדר כץ

חברת האופניים Ofo בדרך לפשיטת רגל, המשתמשים זועמים

חביבת אומת ההיי טק, שרק לפני שנה גייסה 866 מיליון דולר מעליבאבא בדרך הערכת שווי של כ-2 מיליארד דולר, נקלעה לבעיות תזרים מזומנים בעקבות התחרות הכבדה בענף 
נועם בראל |

ענקית שיתוף האופניים הסינית, Ofo, זו שהייתה יקירת אומת ההיי-טק, נמצאת כעת בדרך לפשיטת רגל, כך לדברי מייסד החברה, ואין דבר יותר עצוב מאשר לראות את האופניים הצהובים, שבהקו על מדרכות שנחאי וגם תל אביב עד לא מזמן, מאבדות את צבען ומוזנחות ברחוב.

החברה, אשר נולדה בפרויקט בית ספר והצליחה לגייס מיליארדי דולרים מענקיות כמו עליבאבא, מוצאת את עצמה כעת במצב בו היא קרובה לפשיטת רגל, וזאת 4 שנים בלבד לאחר הקמתה.

במכתב פנימי אשר שלח מייסד החברה וצף לאחרונה בכלי התקשורת, אמר מייסד החברה, דאי ויי, שהוא מודה כי הסטארט-אפ עמד בפני בעיות תזרים מזומנים קשות בשנה האחרונה כשגם אפשרות פשיטת רגל עומדת על הפרק. לדבריו, החברה לא הצליחה לגייס כספים נוספים, כשברקע תכנן לחתוך בכל ההוצאות כדי לזכות את הלקוחות ולשלם את החובות לספקים של החברה.

דאיי ויי: "במהלך השנה החולפת חווינו משבר קשה מאוד של תזרים מזומנים. עלינו להחזיר את למשתמשים את כספי הפקדון שלהם ולשלם לספקים שלנו, ואיכשהו להשאיר את החברה בחיים. אנחנו חייבים להפוך כל יואן ל-3".

בעיות התזרים של Ofo הגיעו עם התגברות התחרות בענף השכרת האופניים ואזאת למרות שהענף עדיין לא הוכח כיעיל מסחרית. התחרות בענף הובילה להוזלת התעריפים לקרקעית, שדמי השימוש באופניים צנחו ל-1 יואן לשעת שימוש ולעיתים אפילו הוצעו בחינם, כשרחובות שנחאי מוצפות תוך כדי תחרות באופניים, דבר שהוביל לאינספור תלונות מצד תושבי העיר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum 0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ 0.13%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing 0.63%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

קובי חנוך וויביט
צילום: יח"צ
ראיון

הבטיח וקיים: המניה זינקה 255% בחצי שנה "זו נקודת המפנה של וויביט"

וויביט קיבלה חוזה מטקסס אינסטרומנט "עוד 20 שנה נסתכל על היום כיום היסטורי לוויביט" אומר לנו קובי חנוך המנכ"ל; במאי האחרון חנוך אמר לנו "אנחנו בשיחות עם חברות שיכולות להפוך להסכמים של מיליונים"; חצי שנה אחרי וויביט זינקה מכ-370 מיליון דולר אוסטרלי למעל 1.2 מיליארד דולר אוסטרלי - מה הפוטנציאל של השוק והאם הדרך לנאסד"ק נסללה - ראיון 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויביט קובי חנוך

לפני חצי שנה, כשדיברנו עם קובי חנוך, מנכ"ל וויביט ננו, המניה של החברה הייתה בשפל. היא איבדה 50% מערכה וכבר יכולתם לשמוע הערכות בשוק שכנראה מישהו יקנה אותם והיא תסיים כמו חברות רבות בתעשייה שנבלעו על ידי אחד מהשחקנים הדומיננטים. דיברנו עם חנוך והוא היה נחוש ואופטימי מאוד לגבי העתיד. הוא טען שהם רגע לפני פריצה, "אנחנו בשיחות עם חברות שיכולות להפוך להסכמים של מיליונים" הדיבורים האלה היו נשמעים כמעט תלושים מחברה ששרפה מליונים ושהצטרפה לבורסה האוסטרלית כדי לגייס הון אבל ביקשה רבעון אחרי רבעון מהמשקיעים להתאזר בסבלנות.

וויביט מזנקת הבוקר למעלה מ-18% באוסטרליה, אחרי שהודיעה על חתימה על הסכם רישוי עם ענקית השבבים האמריקאית טקסס אינסטרומנטס. במסגרת ההסכם, טכנולוגיית הזיכרון הלא-נדיף של וויביט (הסבר בהמשך), ReRAM, תשולב בתהליכי ייצור מתקדמים של TI עבור שבבים משובצים, המשמשים בין היתר את שוקי הרכב והתעשייה. ההסכם כולל רישוי של הקניין הרוחני, העברת טכנולוגיה וליווי בתהליך התכנון וההסמכה, והוא בנוי כך שוויביט צפויה לקבל תשלומי רישוי ובהמשך גם תמלוגים על כל מוצר שבו תשולב הטכנולוגיה שלה.

לחצו למעבר לכתבת הראיון הקודמת -


מבחינת וויביט, זה לא רק עוד לקוח, או הזמנת עבודה שתכניס כסף, אלא  ובעיקר וולידציה. "השחקניות הענקיות המתינו על הגדר, הם רצו לראות ששחקן מרכזי חותם איתנו ומאמין בפתרון הזה. TI אחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם, שמייצרת עשרות מיליארדי שבבים בשנה תאפשר לנו לגשת לשוק עם פוטנציאל עצום שהאנליסטים מעריכים שיקפוץ בפי 45 בעשור הקרוב" אומר חנוך בשיחה.

איך אתה מסתכל על החוזה הזה?

"עוד כמה שנים כשיסתכלו אחורה וישאלו מה היה הרגע הקריטי בהתפתחות של וויביט זה ללא ספק יהיה היום" מציין חנוך, כשהתרגשות מהולה בקולו, "זאת עסקה מאוד חשובה לוויביט. בכמה משפטי רקע על התחום שאנחנו נמצאים בו ואיך הוא התפתח בשנים האחרונות ומזה תוכל לגזור על המשמעות של העסקה עבורנו. אנחנו מתמקדים בתחום של זכרון לא נדיף ל-system on a chip. היום שמים מערכת שלמה על צ’יפ בודד, והחברות בונות סביבו מודולים. בין השאר הן צריכות זיכרון לא נדיף. השוק הזה כבר המון שנים מחפש תחליף לפלאש, כי בפלאש כבר ברור שהוא הגיע לקצה בתחום ה-embedded".

ולמה דווקא זיכרון לא נדיף נהיה כל כך קריטי?