בנימין נתניהו ונרנדרה מודי ראש הממשלה ביבי
צילום: קובי גדעון, לע"מ

אחרי טורקיה, האם הודו היא המדינה הבאה שצפויה להיכנס לסחרור?

הבריחה לדולר מהשווקים המתעוררים נמשכת גם הערב, הרופי  נסחר קרוב לשפל של 3 שנים, הייצוא מישראל יפגע?
עמית טל | (7)

תנועות ההון בעולם שמתרחשות בחודשיים האחרונים בפועל יוצא של פעולות הפד' האחרונות ממשיכות להכות במדינות השונות. בעוד הצניחה של הלירה הטורקית והזינוק בתשואות האג"ח של איטליה וספרד תופסים הערב את מירב תשומת הלב, הרופי ההודי נסחר הערב קרוב לשפל של 3 שנים, וייתכן מאוד כי כלכלת הודו צפויה להיות הבאה שתיכנס לסחרור אינפלציוני.

הדולר מטפס בשעה זו מול הרופי בכ-0.6% ומשלים עלייה של יותר מ-7% בחודשים האחרונים. גרף הדולר מול הרופי בשנים האחרונות. פריצה של הרמות הנוכחיות צפויה להביא לפיחות חד.

 

 

אחרי שהממשל המקומי הצליח בשנים האחרונות לרסן את האינפלציה, חזרה האינפלציה לקפוץ במדינה, והנתון של חודש מרץ הצביע על עליית מחירים של 4.58% בחישוב שנתי, קצב האינפלציה הגבוה ביותר בחודשים האחרונים.

בניגוד לקריסה של הכלכלה הטורקית, סחרור של הכלכלה ההודית עשוי להשפיע בצורה משמעותית גם על הייצוא הישראלי. הודו נחשבת עדיין כאחד היעדים החשובים ביותר של ישראל בעולם והיא נמנית מסורתית בין 10 יעדי היצוא העיקריים. נכון להיום מדורגת הודו כיעד היצוא ה-8 בגודלו מבין יעדי היצוא של ישראל.

חשוב לציין כי לענף היהלומים השפעה רבה על היקף הסחר הכולל בין המדינות. ישראל מייבאת יהלומים גולמיים ממדינות שונות ומייצאת אותם להודו. שם עוברים היהלומים ליטוש ומוחזרים לישראל עבור יצוא, בעיקר למדינות אירופה, ארה"ב והונג-קונג.

הייצוא הישראלי להודו לפי תחומים לפי אתר המכון לייצוא

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דיברו 23/05/2018 19:23
    הגב לתגובה זו
    גבוה או היפר אינפלציה בגלל ההדפסות אם כן קיבלנו
  • 5.
    גמילות חסדים 23/05/2018 18:58
    הגב לתגובה זו
    כדי להחלץ מהמשבר.השם יתברך עם היהודים והסמול והערבים מוזמנים להפסיק עם הטרור והשקרים האנטישמים
  • מוקי 24/05/2018 00:05
    הגב לתגובה זו
    בעזרת השם.
  • 4.
    אחרי כל הטרנדים וההספדים בסוף כולם חוזרים לא מ ר י ק ה (ל"ת)
    אסף 23/05/2018 18:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ומה עם ישראל? 23/05/2018 18:01
    הגב לתגובה זו
    מן הראוי לבדוק את רמת החוב של משקי הבית ואת מצב העיקולים, כדי להבין מצבה של ישראל
  • 2.
    riku 23/05/2018 17:21
    הגב לתגובה זו
    איך יתכן שסחר החוץ עם הודו הוא 86.1 מיליארד דולר
  • 1.
    riku 23/05/2018 17:18
    הגב לתגובה זו
    איך היקף הסחר הוא 86.1 מיליארד דולר
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum 0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ 0.13%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing 0.63%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

וורן באפטוורן באפט

רגע לפני הפרישה - האינדיקטור של באפט ממשיך לאותת על תיקון אפשרי

לקראת העברת הניהול בברקשייר האת’וויי לגרג אייבל, מדד הערכת השווי המזוהה עם וורן באפט מצביע על רמות תמחור חריגות בשוק המניות, על רקע העליות החדות במניות הבינה המלאכותית

אדיר בן עמי |

המשקיע האגדי וורן באפט, צפוי להעביר ביום רביעי הקרוב את ניהול ברקשייר האת’וויי Berkshire Hathaway Inc 0.53%  לידי יורשו המיועד גרג אייבל, ובכך לסמן את סיומה של אחת הקריירות הארוכות והמשפיעות ביותר בתולדות שוק ההון האמריקאי. רגע לפני חילופי התפקידים, חוזר אחד המדדים המזוהים ביותר עם באפט לכותרות, מדד הערכת השווי שנושא את שמו.

העברת השרביט מסכמת עשרות שנים שבהן באפט הפך את ברקשייר מחברת טקסטיל כושלת לאימפריית השקעות גלובלית. לאורך הדרך הוא רכש חברות תעשייה, ביטוח, קמעונאות ותשתיות, ובהן גם חברת הרכבות Burlington Northern, והפך לדמות מרכזית לא רק בשוק ההון אלא גם בשיח הכלכלי הרחב. באפט נודע לא רק בעסקאות שביצע, אלא גם בתרבות הארגונית שהטמיע בברקשייר. בנו, הווארד באפט, המיועד לשמש בעתיד כיו"ר החברה, תיאר בעבר תרבות ניהול פשוטה יחסית: עמידה בהתחייבויות, שקיפות, והכרה בטעויות כאשר הן מתרחשות. עקרונות אלה הפכו לחלק בלתי נפרד מהמותג של ברקשייר.

בלב תפיסת עולמו של באפט עמדה תמיד השקעת ערך, גישה שלמד ממורו בנג'מין גרהם, ושמתמקדת ברכישת נכסים במחיר נמוך מערכם הכלכלי. באפט הקפיד להתרחק מהשקעות שנראו לו יקרות מדי, גם כאשר השוק סביבו התלהב.


״מדד באפט״

אחד הביטויים המזוהים ביותר עם תפיסה השקעות הערך הוא "מדד באפט", מדד השוואתי שבוחן את שווי שוק המניות בארה"ב ביחס לתוצר המקומי הגולמי. המדד מחושב באמצעות חלוקת מדד Wilshire 5000, המייצג את כלל שוק המניות האמריקאי, ב־GDP השנתי של ארה"ב. המדד זכה לפרסום רחב לאחר מאמר שפרסם באפט בשנת 2001 במגזין Fortune, יחד עם העיתונאית הוותיקה קרול לומיס. באפט עצמו הדגיש אז כי למדד יש מגבלות, אך טען שהוא מספק תמונה רחבה יחסית של רמות התמחור בשוק המניות.


כיום, יותר משני עשורים לאחר מכן, המדד נמצא ברמות חריגות במיוחד. לפי נתוני GuruFocus, מדד באפט עומד על כ־221.4%, עלייה של כ־22% מאז סוף אפריל, ורמה שלא נרשמה מאז החלו הנתונים להיאסף בתחילת שנות ה־70. העלייה החדה מיוחסת בעיקר לגל האופטימיות סביב הבינה המלאכותית. מניות רבות זינקו על רקע ציפיות לגידול משמעותי ברווחיות החברות שמפתחות או מאמצות טכנולוגיות AI, והדבר דחף את שווי השוק הכולל של המניות כלפי מעלה.