אחרי טורקיה, האם הודו היא המדינה הבאה שצפויה להיכנס לסחרור?
תנועות ההון בעולם שמתרחשות בחודשיים האחרונים בפועל יוצא של פעולות הפד' האחרונות ממשיכות להכות במדינות השונות. בעוד הצניחה של הלירה הטורקית והזינוק בתשואות האג"ח של איטליה וספרד תופסים הערב את מירב תשומת הלב, הרופי ההודי נסחר הערב קרוב לשפל של 3 שנים, וייתכן מאוד כי כלכלת הודו צפויה להיות הבאה שתיכנס לסחרור אינפלציוני.
הדולר מטפס בשעה זו מול הרופי בכ-0.6% ומשלים עלייה של יותר מ-7% בחודשים האחרונים. גרף הדולר מול הרופי בשנים האחרונות. פריצה של הרמות הנוכחיות צפויה להביא לפיחות חד.
אחרי שהממשל המקומי הצליח בשנים האחרונות לרסן את האינפלציה, חזרה האינפלציה לקפוץ במדינה, והנתון של חודש מרץ הצביע על עליית מחירים של 4.58% בחישוב שנתי, קצב האינפלציה הגבוה ביותר בחודשים האחרונים.
בניגוד לקריסה של הכלכלה הטורקית, סחרור של הכלכלה ההודית עשוי להשפיע בצורה משמעותית גם על הייצוא הישראלי. הודו נחשבת עדיין כאחד היעדים החשובים ביותר של ישראל בעולם והיא נמנית מסורתית בין 10 יעדי היצוא העיקריים. נכון להיום מדורגת הודו כיעד היצוא ה-8 בגודלו מבין יעדי היצוא של ישראל.
- הייצוא מסין בשיא - מה זה אומר על מלחמת המכסים?
- הפוגת המכסים לא עזרה: הייצוא של סין לארה"ב נחתך במאי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב לציין כי לענף היהלומים השפעה רבה על היקף הסחר הכולל בין המדינות. ישראל מייבאת יהלומים גולמיים ממדינות שונות ומייצאת אותם להודו. שם עוברים היהלומים ליטוש ומוחזרים לישראל עבור יצוא, בעיקר למדינות אירופה, ארה"ב והונג-קונג.
הייצוא הישראלי להודו לפי תחומים לפי אתר המכון לייצוא
- 6.דיברו 23/05/2018 19:23הגב לתגובה זוגבוה או היפר אינפלציה בגלל ההדפסות אם כן קיבלנו
- 5.גמילות חסדים 23/05/2018 18:58הגב לתגובה זוכדי להחלץ מהמשבר.השם יתברך עם היהודים והסמול והערבים מוזמנים להפסיק עם הטרור והשקרים האנטישמים
- מוקי 24/05/2018 00:05הגב לתגובה זובעזרת השם.
- 4.אחרי כל הטרנדים וההספדים בסוף כולם חוזרים לא מ ר י ק ה (ל"ת)אסף 23/05/2018 18:21הגב לתגובה זו
- 3.ומה עם ישראל? 23/05/2018 18:01הגב לתגובה זומן הראוי לבדוק את רמת החוב של משקי הבית ואת מצב העיקולים, כדי להבין מצבה של ישראל
- 2.riku 23/05/2018 17:21הגב לתגובה זואיך יתכן שסחר החוץ עם הודו הוא 86.1 מיליארד דולר
- 1.riku 23/05/2018 17:18הגב לתגובה זואיך היקף הסחר הוא 86.1 מיליארד דולר
משקיעים עובדים AIשבוע של הורדת ריבית - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול-סטריט
כולם סבורים שהפד' יוריד ריבית השאלה היא מה הסיבות למהלך הזה וגם איך יראה התוואי קדימה - 3 כלכלנים, 3 הסתכלויות; מלבד הריבית נקבל גם תוצאות כספיות מאורקל, אדובי, סינופסיס ואחרות - הנה כל מה שאתם צריכים לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר
"שבוע המסחר הקרוב צפוי להיות אחד המשמעותיים של הרבעון", תודו ששמעתם את זה לא מעט השנה, אבל גם הפעם כנראה שלהצהרה כזאת יש בסיס גדול על מה לשבת. גובה הריבית של הפד' זה נתון שמשפיע מאוד על השווקים, המשקיעים ממתינים עכשיו בדריכות לראות אם הפד' יעשה את הצעד שהשוק כבר תימחר כמעט לגמרי.
קשה לפרש את תמונת המצב במשק האמריקאי. הוא משדר אמביוולנטיות. מצד אחד יש רצף של נתונים שמרמזים על האטה. נתוני ה-ADP האחרונים הראו ירידה במספר המשרות, ממש צניחה במספר העובדים. גם מדדי ה-ISM בשירותים ובתעשייה מצביעים על התכווצות ברכיבי התעסוקה, מה שמראה שהמעסיקים מהססים יותר בגיוסים. גם נתוני הצריכה הריאלית מראים מגמה של התמתנות, וההוצאה הפרטית גדלה בקצב איטי יותר חודש אחר חודש.
אבל מהצד השני, יש נתונים שלא מתיישרים עם התמונה הזאת שכאילו משדרת
לנו שהכלכלה האמריקאית מאבדת גובה. התחום השירותי עדיין מתרחב, ורכיב הפעילות ב-ISM נשאר מעל 50, כלומר אין עדיין נסיגה בפעילות עצמה. מספר דורשי העבודה החדשים ירד לשפל של 191 אלף בלבד, רמה שבדרך כלל משויכת לשוק עבודה הדוק. האינפלציה, למרות הירידה בקצב, עדיין נעה
סביב 2.8 אחוז בליבה של ה-PCE, שזה רחוק ממצב שבו הפד' ירגיש דחיפות להפחית ריבית בגלל הלחץ של המחירים.
זה מה שגורם לאנליסטים לחלוק בהסתכלות שלהם על השוק, כולם עדיין סבורים שהפד' יוריד ריבית, אבל הסיבות שמאחורי הקלעים כמו גם התוואי קדימה - בכלל לא אחיד אצל כולם.
- אינטל עלתה 2.2%, נטפליקס איבדה 3%; המדדים נסגרו בעליות עד 0.3%
- נעילה מעורבת בוול-סטריט; מניות הקוונטים זינקו, אינטל נפלה ב-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הלוח הכלכלי של השבוע: הפד', נתוני תעסוקה ואינדיקציות ראשוניות למצב הצרכן
ביום שלישי יתפרסמו נתוני ה-ADP השבועיים, אחרי ירידה של 13.5 אלף משרות בקריאה האחרונה. בהמשך אותו יום ייצאו נתוני ה-JOLTS, עם צפי ל-7.14 מיליון משרות פנויות, מספר שנשאר יציב יחסית בחודשים האחרונים.
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
