אחרי טורקיה, האם הודו היא המדינה הבאה שצפויה להיכנס לסחרור?
תנועות ההון בעולם שמתרחשות בחודשיים האחרונים בפועל יוצא של פעולות הפד' האחרונות ממשיכות להכות במדינות השונות. בעוד הצניחה של הלירה הטורקית והזינוק בתשואות האג"ח של איטליה וספרד תופסים הערב את מירב תשומת הלב, הרופי ההודי נסחר הערב קרוב לשפל של 3 שנים, וייתכן מאוד כי כלכלת הודו צפויה להיות הבאה שתיכנס לסחרור אינפלציוני.
הדולר מטפס בשעה זו מול הרופי בכ-0.6% ומשלים עלייה של יותר מ-7% בחודשים האחרונים. גרף הדולר מול הרופי בשנים האחרונות. פריצה של הרמות הנוכחיות צפויה להביא לפיחות חד.
אחרי שהממשל המקומי הצליח בשנים האחרונות לרסן את האינפלציה, חזרה האינפלציה לקפוץ במדינה, והנתון של חודש מרץ הצביע על עליית מחירים של 4.58% בחישוב שנתי, קצב האינפלציה הגבוה ביותר בחודשים האחרונים.
בניגוד לקריסה של הכלכלה הטורקית, סחרור של הכלכלה ההודית עשוי להשפיע בצורה משמעותית גם על הייצוא הישראלי. הודו נחשבת עדיין כאחד היעדים החשובים ביותר של ישראל בעולם והיא נמנית מסורתית בין 10 יעדי היצוא העיקריים. נכון להיום מדורגת הודו כיעד היצוא ה-8 בגודלו מבין יעדי היצוא של ישראל.
- סין נגד ארה"ב - איך מצליחה סין להגדיל ייצוא, למרות ירידה של 30% בייצוא לארה"ב
- הייצוא מסין בשיא - מה זה אומר על מלחמת המכסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב לציין כי לענף היהלומים השפעה רבה על היקף הסחר הכולל בין המדינות. ישראל מייבאת יהלומים גולמיים ממדינות שונות ומייצאת אותם להודו. שם עוברים היהלומים ליטוש ומוחזרים לישראל עבור יצוא, בעיקר למדינות אירופה, ארה"ב והונג-קונג.
הייצוא הישראלי להודו לפי תחומים לפי אתר המכון לייצוא
- 6.דיברו 23/05/2018 19:23הגב לתגובה זוגבוה או היפר אינפלציה בגלל ההדפסות אם כן קיבלנו
- 5.גמילות חסדים 23/05/2018 18:58הגב לתגובה זוכדי להחלץ מהמשבר.השם יתברך עם היהודים והסמול והערבים מוזמנים להפסיק עם הטרור והשקרים האנטישמים
- מוקי 24/05/2018 00:05הגב לתגובה זובעזרת השם.
- 4.אחרי כל הטרנדים וההספדים בסוף כולם חוזרים לא מ ר י ק ה (ל"ת)אסף 23/05/2018 18:21הגב לתגובה זו
- 3.ומה עם ישראל? 23/05/2018 18:01הגב לתגובה זומן הראוי לבדוק את רמת החוב של משקי הבית ואת מצב העיקולים, כדי להבין מצבה של ישראל
- 2.riku 23/05/2018 17:21הגב לתגובה זואיך יתכן שסחר החוץ עם הודו הוא 86.1 מיליארד דולר
- 1.riku 23/05/2018 17:18הגב לתגובה זואיך היקף הסחר הוא 86.1 מיליארד דולר
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
