נפילות במזרח: פתיחת שנה קשה בבורסות אסיה הבוקר - התרסקות של עד 8%

2016 נפתחת באדום בוהק. מדד מנהלי הרכש בתחום הייצור בסין הפתיע לרעה. החוזים מאדימים במהירות
מערכת Bizportal | (12)
נושאים בכתבה אסיה

המדדים המובילים בבורסות מזרח אסיה פותחים את 2016 בנפילות. מדד שנחאי צלל 5% והדבר הביא להפסקת מסחר של 15 דק'. כאשר המסחר חודש, המדד צלל למינוס 6.85% והדבר הביאה לסגירה המסחר היום. מדד בשאנזן שגם בו הייתה עצירת מסחר - סגר במינוס 8.2%. הניקיי היפני נחתך 3.35% והמדד בהונג קונג מאבד 2.9%. מדובר ביום הגרוע ביותר באסיה מזה 3 חודשים.

הסיבה המרכזית ללחץ היא כנראה החשש מהחרפה נוספת בהאטה של כלכלת סין. מדד מנהלי הרכש בתחום הייצור בסין (Caixin factory index) שהפתיע לרעה כאשר הראה קריאה ברמה של 48.2. כל קריאה מתחת ל-50 משמעותה התכווצות בייצור. בנוסף, גם המתיחות החריפה שהתעוררה במזרח התיכון בין סעודיה לאירן סביב הוצאתו להורג של איש הדת האירני בסעודיה מייצרת חוסר שקט בבורסות. מחיר הנפט דווקא קופץ 2.2% על רקע המצב ל-37.8 דולר.

שנחאי -0.43%

ניקיי 225 -0.37%

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי מיטב דש: "התגובה הכל כך עוצמתית של השוק הסיני להחטאה במדד מנהלי הרכש בתעשייה קצת מפתיעה. זאת לא הפעם הראשונה שהנתונים מהתעשייה מאכזבים. בהתחשב בעובדה שמדד הרשמי תאם את הציפיות והמדד בתחום השירותים היה די חיובי, נראה שהסיבה האמיתית לירידות חדות קשורה גם לסיום האיסור של המכירות בחסר שנכנס לתוקף בשנה שעברה. לאחרונה דווקא נראה שהנתונים הכלכליים בסין התחילו להתייצב. נראה, שהירידות החדות בסין ביום המסחר הראשון של השנה אינן בהכרח מבשרות בשורות רעות ליתר השווקים בהמשך השנה."

החוזים בוול סטריט נסחרים בשעת בוקר מוקדמת זו בירידות של עד 1.1%, וזה אחרי ירידות של כ-1% ביום המסחר האחרון.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מניות הגז 05/01/2016 07:31
    הגב לתגובה זו
    מלחמה בין אירן לסעודיה כולל פגיעה בתשתיות הנפט יביא לעליה חדה מאוד במחירי האנרגיה . לכן כדאי לדעתי להמר על מניות הגז החבוטות .
  • 9.
    הגיע הזמן שכחלון יוריד את המס על הבורסה!!!! (ל"ת)
    לא עולה פה!!!! 04/01/2016 10:04
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    פפה 04/01/2016 10:00
    הגב לתגובה זו
    ארז טל הורס את דור העתיד
  • 7.
    אינדיאני 04/01/2016 08:39
    הגב לתגובה זו
    1540 במעוף
  • 6.
    מיקי 04/01/2016 08:29
    הגב לתגובה זו
    הכי טוב טווח ארוך
  • ניר 04/01/2016 09:27
    הגב לתגובה זו
    הכי טוב טווח ארוך ולשכוח מהכסף שלא יחזור חח רק שזה לא יהיה מטווח
  • 5.
    אתמול העם העלו כמעט אחוז-לא ייתנו לשוק בארץ לרדת (ל"ת)
    אינדיאני 04/01/2016 08:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יוסף 04/01/2016 08:26
    הגב לתגובה זו
    איפה לומדים את שוק ההון באופן הכי מקצועי שאפשר?
  • 3.
    אינדיאני 04/01/2016 08:26
    הגב לתגובה זו
    אם אתמול העלו 0.8 אל תתפלאו אם הגנבים בארץ לא יחזיקו את השוק
  • 2.
    החחכמות שמתחמנים אנשי השוק בארץ יחזור כבומרנג.שמישהו יס (ל"ת)
    תמר 04/01/2016 08:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זיפו 04/01/2016 07:45
    הגב לתגובה זו
    כתבתי שארהב ואירופה אחרי 3 ימים של ירידות בדיוק בעיצומו של חג שלרוב צבוע ירוק זוהר. כתבתי שאין סיבה כעת לעליות למעט היותם של ביז והמוסדיים מאורגנים לעליות . כתבתי להתארגן לירידות משמעותיות . שנחאי נופלת כבר 5% , ניקיי 3% אנחנו רגע לפני תיקון עמוק בכל המדדים בעולם. אני מקווה שמי שהוא שמע לע והתארגן בהתאם. אני מאורגן.
  • שי 04/01/2016 07:59
    הגב לתגובה זו
    צודק, שיחקת אותה.
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.