ממתינים להחלטה: "אופן מיסוי הביטקוין ישפיע דרמטית על המשקיעים"

ממשלת ארה"ב עדיין לא מחשיבה את הביטקוין כמטבע לגיטימי וייתכן שהמשקיעים מעדיפים שזה יישאר כך. למה? תקראו ותראו
עוז מוכתר | (1)
נושאים בכתבה שווקים גלובלים

מומחי מס בארה"ב מסכימים באופן כללי כי כל הכנסה שמקורה במסחר בביטקוין צריכה להיות מחויבת במס. "הביטקוין נתון להטלת מס על הכנסה ומס על רווחי הון כמו כל סחורה אחרת" אומר סטפן פייר, שותף מקים ומנהל הטכנולוגיה של ביטפיי (BitPay), מערכת שירותי תשלום המתמחה במטבעות וירטואליים. האופן המסוים בו הביטקוין יטופל עלול להשפיע דרמטית על אופן המיסוי שלו.

בנורבגיה לדוגמא, הממשלה הכריזה אתמול כי הביטקוין הוא אמנם לא מטבע אמיתי אשר צפוי להיות ממוסה על בסיס הכנסה מהפרשי שער אך מדובר בנכס לכל דבר ועניין ומכירתו תמוסה לפי שיעור המס החל על רווחי הון. בארה"ב לעומת זאת, עדיין לא ברור איך להתייחס למטבע הווירטואלי ומשפטנים מנסים למצוא את הדרך הנכונה ביותר למסות אותו. מומחי מס אמריקנים טוענים שהשיטה הנורווגית טובה יותר עבור המשקיעים.

"אם הכנסות ממסחר במטבעות הביטקוין ייחשבו כהכנסות מהפרשי שער, הרי שהמשקיעים יחויבו במס על כל הכנסה שנוצרה להם מפעילות המסחר" אמר רוברט א. גרין, רו"ח מפירמת GreenTraderTax המתמחה בייעוץ מס למשקיעים, לרשת מרקט-ווטש. "ההכנסות יהיו חייבות במס על הכנסה רגילה שיכול להגיע לשיעורים גבוהים מאוד של עד 39.6%" הוא הוסיף.

עוד הוסיף גרין: "מצד שני, אם יחליטו בארה"ב לפעול לפי השיטה הנורבגית, ההכנסות ממסחר בביטקוין יכולות להיות ממוסות על פי שיעורי המס על רווח הון לטווח ארוך (החזקה של למעלה מ-12 חודשים לפני מכירה) אשר מגיעים ל-20% בלבד, לאלה שנמצאים במדרגת המס הגבוהה ביותר".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיעים עאלק. מהמרים!!!! (ל"ת)
    מוחוס 18/12/2013 01:15
    הגב לתגובה זו
שבבי AI (AI)שבבי AI (AI)
IPO

המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון

גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול. 

אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות - 

מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר). 

הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות. 

החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".

וורנר ברוסוורנר ברוס

קנס של 5.8 מיליארד דולר לנטפליקס - אם עסקת וורנר תתפוצץ

למה הקנס כל כך גדול ומה המשמעות של הקנס על עסקת הרכישה?

עמית בר |

עסקאות מיזוג ענק אינן רק עניין של מחיר רכישה - הן מלחמה אסטרטגית מול המתחרות. המחיר הוא החלק המרכזי, אבל ככל שהקונה ישדר ביטחון בעסקה ומחויבות לרבות קנס גדול אם העסקה לא תצא לפועל, כך הסיכוי שלו גדל.  

נטפליקס חתמה אתמול  על רכישת אולפני הסרטים, הסדרות והסטרימינג של וורנר ברוס דיסקברי תמורת 72 מיליארד דולר. העסקה כוללת את HBO Max, זיכיונות כמו הארי פוטר, DC, משחקי הכס והסופרנוס, אבל משאירה מחוץ לה את רשתות הטלוויזיה הליניאריות כמו CNN ו-TNT.

פרט חשוב שבלט בהכרזה הוא קנס על פיצוץ עסקה -  5.8 מיליארד דולר. זה הסכום שתשלם נטפליקס אם העסקה תיכשל, בעיקר בגלל מגבלה רגולטורית. זהו קנס חריג בגובהו: כ-8% מערך העסקה, בעוד שבמיזוגים רגילים הקנס נע בין 1-3% בלבד. וורנר, לעומת זאת, תשלם רק 2.8 מיליארד אם תעדיף הצעה מתחרה.


קנס כזה משמש לכמה מטרות בו זמנית. הוא קודם כל ביטוח למוכר - וורנר מקבלת פיצוי ענק אם נטפליקס לא מצליחה לעבור את הרגולטורים. שנית, הוא מגן מפני מתחרים - כל מי שירצה לקפוץ עם הצעה גבוהה יותר (פרמאונט-סקיידנס כבר ניסתה) חייב לשים על השולחן גם את 5.8 המיליארד האלה. שלישית, הוא משדר לשוק ביטחון מוחלט של נטפליקס שהעסקה תעבור.

הקנס הזה יעיל. פרמאונט  הגישה הצעה של 30 דולר למניה, נטפליקס ענתה ב-27.75 דולר (23.25 במזומן + מניות) - והמשחק נגמר. אף אחד לא מוכן לשלם גם את הקנס. נטפליקס כבר גייסה הלוואת גישור של 59 מיליארד דולר, אחת הגדולות בהיסטוריה, והיא מתכננת לקצר את חלון בתי הקולנוע מ-45 יום ל-17 יום ולשלב באולפנים תוכן מבוסס AI.