לוס אנג'לס טיימס, צילום: X

"להחזיר את העיתון לציבור": ה-LA טיימס בדרך לבורסה

בראיון לתכנית "דיילי שואו" הפתיע בעל השליטה בעיתון לוס אנג'לס טיימס, המיליארדר פטריק סון-שונג, כשהוא הצהיר על כוונתו להנפיק את העיתון במהלך השנה הקרובה; על ה-AI שהתחיל לכתוב כתבות ועל הנטישות במערכת שהגיעו אחרי הנייטרליות בבחירות האחרונות - האם המוניטין יתן פרמיה?

מנדי הניג | 22/07/2025 11:32

נושאים בכתבה הנפקות לוס אנג'לס טיימס

ג'ון סטיוארט, המנחה המיתולוגי של התכנית "The Daily Show" אוהב לגוון את תכנית האירוח עם אורחים צבעוניים. אבל ההופעה האחרונה של פטריק סון-שונג - מנתח, יזם, מיליארדר ובין השאר גם הבעלים של ה"לוס אנג'לס טיימס" גרמה לשאגות בקהל והצליחה להוציא אפילו אותו משלוותו. בריאיון שהתחיל בצורה שגרתית כשהשניים פטפטו על תחומי העניין של סון-שונג כמו רפואה מחלת הסרטן והווי החיים של האמריקאיים, הטיל סון-שונג פצצה: הוא הודיע על הכוונה שלו להנפיק את ה-LA טיימס בבורסה בשנה הקרובה, ולהפוך אותו כמו שאמר - ל”נכס של הציבור”. "מימין, משמאל, דמוקרטים או רפובליקנים - כולנו אמריקאים", הוא הוסיף, "והגיע הזמן שלעיתון יהיה קול ששייך לכולם".

במילים אחרות, אחד העיתונים החשובים והוותיקים בארצות הברית, כזה שנוסד לפני יותר מ-140 שנה וכזה שעבר בשנים האחרונות טלטלות לא פשוטות, צפוי לעבור בקרוב שינוי מבני, משלטון יחיד לבעלות ציבורית.

ההצהרה הזאת מגיעה על רקע תקופה לא פשוטה עבור העיתון. פטריק סון-שונג, שלקח שליטה על העיתון ביוני 2018 אחרי שרכש אותו בעסקה בשווי כחצי מיליארד דולר, נכנס לתפקיד עם הרבה הבטחות: לייצב את העיתון, להחזיר לו את המעמד שלו ולהגן עליו מפני לחצים פוליטיים וכלכליים. אבל חמש שנים קדימה, התמונה הפכה להיות הרבה יותר מורכבת.

תחת ההנהגה שלו נרשמו שורה של מהלכים עסקיים שלא היו מקובלים על כולם. המהלכים כללו גם השקעות נרחבות בתשתיות של המערכת אבל גם קיצוצים כואבים במצבת העובדים. מצד אחד, הושקעו משאבים גדולים בשדרוג הפלטפורמות הדיגיטליות, בפיתוח אפליקציה חדשה, ובהרחבת הנוכחות ברשתות החברתיות. אבל מצד שני, ב-2024 העיתון שלח הביתה כ־20% מכוח האדם שלו מהלך שגרר - כמובן - מחאה חריפה מצד העובדים. הם טענו שאלו לא היו רק צעדי התייעלות אלא גם פגעו בליבה העיתונאית של המערכת והרסו אותה.

כשה-AI התחיל לכתוב כתבות

גם בצד הטכנולוגי, סון-שונג התערב - כדי לייעל את המערכת ולחפות על כח האדם שקוצץ הוא הנהח לשלב בינה מלאכותית כדי לייצר, לחקור ולכתוב כתבות. אחד מהכלים הבולטים ששולבו במערכת הוא כלי בשם "Insights", שממפה את הכתבות וממצב כל כתבה לאורך הספקטרום הפוליטי. ההנהלה הציגה את הכלי הזה עבור קהל הקוראים כניסיון לתת שקיפות ולהביר את האמון בעיתון, אבל בתוך המערכת נשמעו קולות אחרים: עיתונאים ואנשי מערכת טענו שהכלי מרדד את התכנים ובעצם בוחן כל אייטם לפי ימין ושמאל. הם אמרו שזה הורס המורכבות של עיתונות חיה, ואף עלול לפגוע במוניטין המקצועי של העיתון.

כך קרה שסון-שונג שבתחילת הדרך הוצג כ"מושיע" של העיתון הוותיק וכזה שירענן וישדרג את המעמד שלו הפך בעיני לא מעט כתבים ואנשי מערכת לדמות מעוררת מחלוקת, שלעיתים מכתיבה אג'נדה מלמעלה במקום לאפשר לעיתונות לדבר אל העם כפי שהיא רואה לנכון.

העיתון שמר על עמדה נייטרלית בבחירות האחרונות

אחת מהנקודות הרגישות ביותר הייתה ההחלטה של סון-שונג לבלום את מערכת העיתון מלפרסם תמיכה במועמד בבחירות לנשיאות 2024, החלטה שהגיעה למרות שכוונת המערכת הייתה להצהיר על תמיכה בקאמלה האריס מול דונלד טראמפ. זה גרם לתגובה חריפה מצד קהל הקרואים שנטה דווקא לצד הכחול של המפה: גלי ביטולים של מנויים, ביקורת פומבית ואפילו האריס עצמה התייחסה להחלטה הזאת. בעקבות כך הייתה שורת התפטרויות של עורכים ועיתונאים בכירים כמו רוברט גרין, מריאל גרזה וקרין קליין.

קיראו עוד ב"גלובל"

וזו לא הייתה הפעם הראשונה. כבר ב-2020 מנע סון-שונג מהמועצה המערכתית לתמוך באליזבת וורן בפריימריז הדמוקרטיים. מאז, נראה כי ניסה להוביל את העיתון לקו שמאזן בין עמדות שמאל לימין. בראיון לרשת פוקס ניוז אמר כי "עירבבנו בין חדשות לדעות", וכי הוא מבקש להפריד בין השניים: "חדשות צריכות להיות פשוט עובדות. דעה היא קול נפרד וככה צריך להציג אותה".

ברקע לכל זה, נשאלת השאלה האם ההנפקה היא צעד אמיתי וכנה של בעל השליטה כדי להפוך את העיתון לנכס ציבורי, או שמדובר בדרך נוספת של הבעלים לרכך את הביקורת, להוריד אחריות מהכתפיים ולשחרר שליטה. מחד, הפיכת העיתון לחברה ציבורית עשויה להכניס הון חדש שיאפשר השקעה בטכנולוגיה, תחקירים ותוכן איכותי. מאידך, הצעד הזה עלול לחשוף את העיתון ללחצים מצד בעלי מניות, ולהעמיק את הפער בין שיקולים עריכתיים לערך מנייתי.

אבל ה-LA טיימס לא לבד. יש עוד גופי תקשורת כמו ניו יורק טיימס ו־News Corp שכבר פועלים כחברות ציבוריות, אבל גם הם נדרשו להתמודד עם מתחים דומים בין עצמאות עיתונאית לבין שורת הרווח. הדוגמה הבולטת ביותר היא זו של ג'ף בזוס וה"וושינגטון פוסט", שבתחילת הדרך נהנה מאמון רחב הודות לעצמאות שנתן למערכת אבל בשנים האחרונות גם שם החלו לצוף מתחים.

עבור סון-שונג, ההנפקה יכולה להיות ניסיון לא רק לשנות את מבנה הבעלות אלא גם לשקם את המוניטין שנשחק מול המערכת והציבור. השאלה היא האם הציבור, שהתרחק מהעיתון בזמן המשבר, יראה בו שוב מוסד ראוי להשקעה - גם כלכלית וגם ערכית.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר | 19/12/2025 19:31

נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93% נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

להמשך הכתבה לחץ כאן

טראמפ מחייך

טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים

תשע ענקיות תרופות חתמו על הסכמים עם ממשל טראמפ להפחתת מחירי תרופות בארה״ב, תוך איום מרומז במכסים וצעדים רגולטוריים; במקביל, הנשיא מסמן יעד חדש: חברות הביטוח

רן קידר | 20/12/2025 14:09

נושאים בכתבה טראמפ פארמה

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע אמש כי תשע חברות תרופות גדולות הגיעו להסכמות עם הממשל, במסגרת מהלך שנועד להוזיל את מחירי התרופות לצרכנים אמריקאים. ההסכמים נחתמו לאחר שטראמפ איים בקיץ האחרון להטיל מכסים על חברות תרופות שלא יסכימו להפחתות מחירים, בעיקר עבור אוכלוסיות מוחלשות.

בין החברות שהצטרפו להסכמים נמנות רוש Roche GS 1.88% , נוברטיס Novartis AG 0.58% , בריסטול־מאיירס סקוויב Bristol-Myers Squibb Co , גיליאד Gilead Sciences Inc 2.32% , בוהרינגר אינגלהיים, אמג’ן Amgen Inc 0.91% , GSK GSK 0.66% , סאנופי Sanofi 0.4% ומרק Merck & Co. Inc. . הן מצטרפות לפייזר Pfizer Inc 0.6% ואסטרהזנקה AstraZeneca plc 0.83% , שכבר חתמו מוקדם יותר השנה. בסך הכול, 14 מתוך 17 החברות שאליהן פנה טראמפ כבר נענו לדרישות, כאשר שלוש נוספות: אבווי AbbVie 1.8% , ג’ונסון אנד ג’ונסון Johnson & Johnson Inc וריג’נרון Regeneron Pharmaceuticals Inc עדיין במו״מ מתקדם עם הבית הלבן.

על פי ההסכמים, החברות יוזילו מחירים עבור תוכנית Medicaid, ימכרו תרופות בהנחות ישירות לצרכנים, וישיקו תרופות חדשות בארה״ב במחירים זהים לאלו שבשווקים זרים. טראמפ הצהיר כי מחירי התרופות בארה״ב "יירדו מהר ובחדות, ויהפכו לנמוכים ביותר בעולם המפותח".

הנחות, האצות רגולטוריות והבטחות השקעה

כחלק מהמהלך, הודיע ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) כי מרק תקבל מסלול בחינה מואץ לשתי תרופות מרכזיות בצנרת שלה, תרופה להורדת כולסטרול וטיפול אונקולוגי, מהלך שעשוי לקצר תהליכי אישור מכשנה לחודשים ספורים בלבד.

החברות, מצידן, הדגישו כי ישקיעו בייצור מקומי והתחייבו לאספקה בשעת חירום. בריסטול-מאיירס הודיעה שתספק את תרופת הדגל שלה לדילול דם, Eliquis, בחינם למטופלי Medicaid, בעוד גיליאד התחייבה להוריד את מחיר תרופת צהבת C שלה, Epclusa, לפחות מ-2,500 דולר, ירידה חדה לעומת מחירים קודמים.

להמשך הכתבה לחץ כאן