"90 הסכמים תוך 90 יום" - למה המטרה של טראמפ לא אפשרית ומה יקרה שיסתיימו 90 הימים?

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע לפני כעשרה ימים על השהייה של 90 יום ברוב המכסים, למעט אלו שמוטלים על סין – שנשארת תחת מסי יבוא של 145%. לפי הבית הלבן, מדובר בפתיחת דלת ל"גל של עסקאות סחר מהירות", כולל עם יפן, אוסטרליה, וייטנאם ואפילו האיחוד האירופי. אלא שלפי אנליסטים ודיפלומטים לשעבר – זה לא ממש עובד ככה. בעוד הממשל מדבר על הסכמים מהירים, ההיסטוריה מלחמדת שהסכמים כאלו לוקחים הרבה זמן. 

היסטורית – הסכמי סחר לוקחים שנים

מחקר של מכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית מצא שממוצע הזמן לניהול הסכמי סחר חופשי הוא 18 חודשים, ושהיישום בפועל נמשך כמעט 4 שנים נוספות. כלומר, גם אם מתחילים לדבר – קשה מאוד לסגור הסכם. דיפלומטים ומומחים טוענים ששמכיוון שמדבר על עשרות רבות של מדינות ואפילו מעל 100, הסיכוי להגיע להסכמים בפרק הזמן הזה הוא מאוד נמוך, כשהם מדגישים שיש בעיות אקוטיות כמו - הגנה על קניין רוחני, מכסים חקלאיים, רגולציות סביבתיות ותמריצים תעשייתיים.

הפסקת המכסים: זמני, איך יש פתרון לאחרי ה-90 יום

ייתכן שארה"ב תאריך את המועד להגעה להסכמים ב-30-60 ימים נוספים. יכול להיות שיגיעו ל-"הסכמי ביניים" עם מדינות ידידותיות, שמטרתם לקבוע לוחות זמנים ומסגרות לדיונים. הסכמים כאלו לרוב מגיעים יחד עם השהיה במסים או הטלת מכסים זמניים על סחורות שונות, עד להגעה למכסים הסופיים. זה בדיוק מה שמעניין את וול סטריט, היא רוצה רגיעה, היא רוצה פתרון, גם אם זמני, העיקר לא להיכנס למסלול של עימותים וחשוב להבהיר שגם התקופה הנוכחית שהיא אי וודאות אחת גדולה לא טובה לשווקים, אם כי, כאן היעד נראה חיובי-אופיטימי. עימותים יכולים להעיב על השווקים.  

סין מחוץ למשחק בשלב זה. המכסים כלפיה נשארים במלואם. זה לא מפתיע – בעיקר לאור המתיחות הפוליטית והביקורת שהביעה סין לאחר התבטאות גזענית של סגן הנשיא ג’יי.די ואנס, שכינה את אזרחי סין "איכרים". מבחינה כלכלית, הסכמים עם מדינות כמו יפן, אוסטרליה ווייטנאם יוכלו להקל על ייבוא ציוד תעשייתי, רכיבים טכנולוגיים ומוצרים חקלאיים. זה עשוי לתרום להורדת אינפלציה מקומית, אך לא ישפיע באופן מהותי בלי הסכם עם סין – השותפה הסחר המרכזית. 

• טראמפ מתעקש: "מתקיימות שיחות עם סין" - בעוד בייג'ינג מכנה זאת "פייק ניוז"
• טראמפ מזניק את החוזים: לא אפטר את פאוול; המכסים על סין יהיו נמוכים בהרבה

טראמפ אמר שהסינים פנו לדבר מספר פעמים, הוא אמר שניתן לפתור את העניינים מולם בשבועות - סוף למלחמת הסחר? טראמפ חושף: סין פנתה להידברות על הסכם הסחר, אבל כמובן שמוקדם עדיין לחגוג.  

מי עומד מאחורי המו”מ?

טראמפ מינה את שר האוצר סקוט בסנט ואת נציג הסחר ג’יימסון גריר להוביל את המגעים, אבל לפי גורמים בבית הלבן – טראמפ עצמו מתעקש להיות מעורב בכל חתימה. זה עלול להפוך אותו לצוואר בקבוק, במיוחד כשהזירה כוללת מעל 100 מדינות שמתדפקות על הדלת. 15 מהן כבר הגישו הצעות רשמיות. 

נבארו, יועצו הקרוב של טראמפ טען שהמטרה היא "90 הסכמים ב-90 ימים" – ניסוח תקשורתי ברור שמזכיר יותר סלוגן בחירות מאשר תוכנית עבודה. בפועל, לא נראה שיש צוותים מספיקים שמסוגלים לנהל עשרות מו"מים במקביל, במיוחד לא כאלה שדורשים אישור אישי של הנשיא.

• אלפאבית עקפה את הציפיות - קופצת ב-3%
• אינטל עם תחזית מאכזבת - נופלת ב-6% באפטר
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

למה זה משפיע על השווקים?

השווקים רגישים מאוד לסוגיית המכסים – לא רק כי מדובר במסים ישירים, אלא בגלל השפעתם על שרשראות אספקה, ייצור והחלטות השקעה. ב־2019 טראמפ כבר הראה שהוא מסוגל להחזיר מכסים תוך שעות אם משהו לא מוצא חן בעיניו. לכן גם הסכמי ביניים – או הפסקות מכסים זמניות – לא פותרים לחלוטין את חוסר הוודאות.

השאלה הגדולה כרגע היא האם בסנט ייפגש עם נציגים סיניים בפגישות הקרובות של קרן המטבע והבנק העולמי. פגישה כזו, גם אם לא תוביל להסכם, תיתן איתות חיובי. סין צפויה לנצל את האירועים כדי לבחון את גבולות ההצעה האמריקאית, ובמידת הצורך – לעכב את המו"מ לטובתה.