ביידן חתם על צו נשיאותי להאצת תשתיות AI בארצות הברית

מטרת הצו היא לאפשר בניית מרכזי נתונים ומתקני אנרגיה נקייה במהירות ובהיקף רחב, תוך שמירה על סטנדרטים סביבתיים

אביחי טדסה | (2)

ג'ו ביידן, חתם השבוע על צו נשיאותי שאפתני שמטרתו להאיץ את פיתוח תשתיות הבינה המלאכותית במדינה. הצו נועד להבטיח שמרכזי נתונים מתקדמים ומתקני אנרגיה נקייה יוקמו במהירות וביעילות, תוך ניצול אתרים פדרליים ברחבי ארצות הברית. סוכנויות ממשלתיות הונחו להקל על תהליכי האישור לחיבור התשתיות לרשת החשמל ולזרז את הבנייה.


מדובר במהלך אסטרטגי מצד ממשל ביידן, שמבין את הצורך הגובר במשאבי חישוב חזקים יותר, הנדרשים לטכנולוגיות AI מתקדמות, כמו צ'אטבוטים וכלים ליצירת תוכן. דוח שפרסם משרד האנרגיה האמריקאי מעריך כי צריכת החשמל של מרכזי נתונים עשויה להכפיל או לשלש את עצמה שוב עד שנת 2028, אז תגיע לכדי 12% מצריכת החשמל הלאומית. 


שיתוף פעולה בין הממשלה למגזר הפרטי 


הצו מחייב את משרדי ההגנה והאנרגיה לאתר לפחות שלושה אתרים פדרליים שיתאימו להקמת מרכזי נתונים על ידי המגזר הפרטי. החברות שייבחרו במכרזים יתבקשו לממן את עלות הבנייה ולהבטיח ייצור אנרגיה נקייה שיתמוך במלוא צרכי מרכזי הנתונים. 


הגישה הזו נועדה למנוע העלאת מחירי החשמל לציבור ולשמור על הנטל הכלכלי מחוץ לכיסי האזרחים. במקביל, משרד האנרגיה יספק תמיכה טכנית לרשויות ציבוריות על מנת לסייע ביצירת תעריפים שיאפשרו חיבור לקוחות גדולים למקורות אנרגיה מתחדשת. כמו כן, משרד הפנים יזהה קרקעות מתאימות לפיתוח תשתיות אנרגיה נקייה ותשתיות AI. 


האצת המעבר לאנרגיה נקייה 


על פי ביידן, היוזמה היא חלק ממהלך רחב להאצת המעבר לאנרגיה נקייה בארצות הברית, תוך שמירה על איכות הסביבה והפחתת עלויות עבור הצרכנים. "לא נוותר על ההובלה שלנו בטכנולוגיות העתיד ולא נקריב את הסטנדרטים הסביבתיים שלנו" ציין הנשיא. גורמים בממשל מציינים כי הדרישות הטכנולוגיות של תחום ה-AI ימשיכו לעלות בשנים הקרובות. מודלים מתקדמים עתידים לדרוש מרכזי נתונים עם יכולות של 5 ג'יגה-וואט עד שנת 2028, מה שהופך את יישום היוזמות הללו לקריטיות לעתיד הטכנולוגי של ארצות הברית. הצו החדש מדגיש את החשיבות של השקעה בתשתיות המתקדמות והמשמעות של שיתוף פעולה בין הממשלה למגזר הפרטי על מנת להבטיח את עליונותה הטכנולוגית של ארצות הברית.


החתימה על הצו מגיעה מספר ימים לפני כניסתו של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ לתפקיד, והשאלה הגדולה היא האם הממשל הנכנס ישמור או יבטל את הצו החדש.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ברוך שפטרנו ממנוהעיקר שהאריס לא נבחרהמתנה מהשם (ל"ת)
    שי.ע 15/01/2025 12:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זקן תשוש נכנס לנושא הזה מתלהב כמו ילד קטן לא חושבים מספיק על ההשלכות החברתיות וההאיומים (ל"ת)
    מאיר 15/01/2025 12:25
    הגב לתגובה זו
השוק השורי הבא בסין. קרדיט: AIהשוק השורי הבא בסין. קרדיט: AI

הציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר

משקי הבית בסין מחזיקים פיקדונות בהיקף 23 טריליון דולר; לאור היעדר חלופות השקעה, ג’יי.פי מורגן מעריך כי 350 מיליארד דולר יזרמו למניות עד סוף 2026, מה שעשוי להקפיץ את המדדים הסיניים ביותר מ-20%

רן קידר |
נושאים בכתבה סין שוק שורי

שוק המניות הסיני נמצא בעיצומו של ראלי מרשים בעולם, ועלה כ־25% מאז תחילת אפריל 2025. וכעת, המשקיעים פונים למקור ההון הבא: חסכונות הציבור. במהלך חודש יולי ירדו פיקדונות משקי הבית בסין ב-0.7% מרמת שיא ביוני, לרמה של כ-171 טריליון יואן (כ-23 טריליון דולר). הירידה הזו, ראשונה מזה חודשים, מתפרשת כסימן לכך שהציבור מתחיל להפנות חלק מהכסף מהבנקים אל שוקי ההון. לפי הערכות ג’יי.פי מורגן, כ־350 מיליארד דולר נוספים עשויים לזרום לשוק המניות בין עד סוף 2026, וסכום כזה עשוי להקפיץ את המדדים המובילים ביותר מ-20%.

CSI 300 שוברת שיאים

מדד CSI 300, הכולל את 300 החברות הגדולות הנסחרות בשנגחאי ובשנזן, זינק ב־10% באוגוסט לבדו, והפך לאחד המדדים החזקים בעולם בתקופה זו. הראלי מונע משילוב של נזילות גבוהה בשוק, תמיכה ממשלתית והערכות ציבורית כי הרשויות לא יאפשרו ירידות חדות לפני אירועים פוליטיים חשובים, למשל המצעד הצבאי הצפוי ב-3 בספטמבר לציון 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. הציבור הסיני, הידוע ככוח עצום בבורסות המקומיות, נמצא עדיין בתחילת הדרך של כניסה מחודשת לשוק. עד כה, את עיקר העליות הובילו קרנות גידור ומשקיעים מוסדיים, אך ההערכה היא שכעת הכסף הקמעונאי מתחיל לזרום והוא עשוי להפוך את הראלי לאגרסיבי עוד יותר. 

בתי ההשקעות הזרים מתיישרים עם המגמה. גולדמן זאקס העלה את מחיר היעד למדד CSI 300 וצופה עלייה של כ-10% נוספים בשנה הקרובה. HSBC הגדיר את עודפי החיסכון כ"זרז חיובי מאוד", ובנק אוף אמריקה ציין כי מדובר בסביבה של TINA (“אין אלטרנטיבה”), כשהאג"ח מניב תשואות נמוכות והנדל"ן עדיין במשבר. תשואת הפיקדון לשנה בבנקים הגדולים בסין עומדת על 0.95% בלבד ועומדת על שפל היסטורי. על רקע זה, הכניסה לשוק המניות נתפסת כמעט כצעד הכרחי. “יש מחסור חמור באפיקי השקעה בסין,” הסבירו  בבנק אוף אמריקה. “אם שוק המניות ישדר רווחיות אמיתית, הציבור לא יישאר אדיש”.

ה-FOMO מלווה בחששות מבועה

בנתיים, ברחוב ישנה תחושה חזקה של FOMO, ואנשים חוששים להחמיץ את הראלי הבא, אחרי שהחמיצו את הזינוק של ספטמבר שעבר, אז זינק CSI 300 ב-25% בשבוע אחד בעקבות תוכנית תמריצים של הבנק המרכזי. עם זאת, עולים גם סימני אזהרה. מניות Cambricon Technologies, יצרנית שבבי AI, הוכפלו בערכן בתוך חודש, עד כדי כך שהחברה עצמה הזהירה שהמחיר לא משקף את הפעילות. המניה התרסקה מיד לאחר מכן. המצב מזכיר לרבים את בועת 2015, אז זינקו המדדים במהירות, כשמשקיעים רבים לקחו הלוואות ממונפות כדי להיכנס לשוק, ותוך חודשים ספורים התפוצצה הבועה ונמחקו יותר מ־2 טריליון דולר משווי השוק. 

כיום, בתי השקעות סיניים מקשים על המשקיעים שמעוניינים לקחת הלוואות לטובת רכישת מניות ומי שרוצה להמר בגדול עם כסף שאינו שלו יצטרך לשים יותר בטחונות או לקבל פחות אשראי. במקביל, חלק מקרנות הנאמנות מגבילות את כמות הכסף החדש שהן מוכנות לקבל מהציבור. הן אינן מעוניינות בתזרים אדיר שיאלץ אותן להשקיע מיד בשוק, מה שעלול להעצים את התנודתיות. מאחורי הקלעים ייתכן שהרגולטורים בסין רומזים לגופים האלה לפעול בזהירות, כדי שלא נראה שוב מצב של "בועה" כמו ב-2015, כששוק המניות עלה מהר מדי ואז התרסק ומחק טריליונים.


בנק לוקסמבורגבנק לוקסמבורג

ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג

הלחץ הפוליטי בדבלין סביב המלחמה בעזה דחף את ישראל לשנות את המדינה המפקחת על תשקיפי האג"ח. המעבר צפוי להבטיח יציבות רגולטורית, אך מעלה חששות מהתערבות פוליטית בשווקי ההון האירופיים

אדיר בן עמי |

ישראל העבירה את תהליך אישור הנפקת אגרות החוב שלה באיחוד האירופי מאירלנד ללוקסמבורג, כך לפי דיווח בבלומברג. המהלך מגיע לאחר לחץ פוליטי גובר באירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.


ישראל מנפיקה זה שנים אגרות חוב המיועדות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, המכונות "אגרות חוב של התפוצות". מדובר בשוק יחסית קטן - כמה מיליארדי דולרים בשנה, אבל הוא חשוב כמקור מימון נוסף לתקציב המדינה. כדי למכור אגרות חוב באיחוד האירופי, ישראל חייבת לבחור מדינה אירופית אחת שתאשר את המסמכים המשפטיים שלה - כלומר את תשקיף, המסמך שמפרט את תנאי ההשקעה והסיכונים למשקיעים. אחרי הברקזיט, אירלנד קיבלה את התפקיד הזה. אגרות החוב הללו הפכו לקריטיות עוד יותר מאז המלחמה, כי גירעון התקציב הישראלי זינק בגלל עלויות הביטחון הגבוהות. היקף הגיוסים באירופה גדל. 


אלא שאירלנד מערימה קשיים מסוגים שונים על ישראלים וישראל עצמה בהמשך למלחמה בעזה. מעבר להתבטאויות קיצוניות נגדנו, היו גם מעשים פרקטים כשאחד מהם היה כשחברי פרלמנט אירים ופעילים למען פלסטין החלו ללחוץ על הבנק המרכזי של אירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. לטענתם, הבנק תורם בעקיפין למימון הלחימה בעזה ומשמש שותף למשבר ההומניטרי ברצועה.


אירלנד נחשבת לאחת המדינות הפרו־פלסטיניות ביותר באיחוד האירופי. בשנה שעברה היא הכירה רשמית במדינה פלסטינית, מה שהוביל את ישראל להחזיר את שגרירתה מדבלין. במקביל, הממשלה האירית מקדמת חקיקה להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.


ישראל עוזבת את אירלנד

הבנק המרכזי באירלנד מחויב בחוק לאשר כל תשקיף העומד בדרישות הרגולטוריות,  ללא קשר לשיקולים פוליטיים. מצד שני, הלחץ הציבורי והפוליטי הלך והחריף. נגיד הבנק, גבריאל מחלוף, ניסה לשמור על קו מקצועי ונייטרלי. הוא הבהיר כי אישור תשקיף אינו מהווה הבעת תמיכה בפעילות החברה או המדינה המנפיקה, אלא אישור לכך שהמידע נמסר כראוי למשקיעים. אך גם עמדתו הברורה לא הצליחה להפיג את הלחץ. האירים לא יכלו באמת חוקית להעיף את ישראל, אבל עשו הכל כדי להראות לישראל את הדרך החוצה. ישראל בחרה בצדק - לעזוב.