התמ"ת: השינוי בתחום הסדרנים ברשתות השיווק - כשנה
המינהל לתכנון מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת בדק בתקופה האחרונה את ההשלכות התעסוקתיות הצפויות מהחלטת הממונה על ההגבלים העיסקיים, דרור שטרום, להעביר את הסדרנות מספקי המזון לרשתות הקמעונאיות.
בעקבות הבדיקה התברר, כי קיים חסכון ניכר ויעילויות בהעברת הסדרנות מידי יצרני המזון לרשתות ואולם בשל הצורך בהתארגנות ראויה וכדי למנוע היפלטות עובדים מחוץ למעגל התעסוקה, ממליץ מינהל תכנון מחקר וכלכלה בראשותו של בני פפרמן, כי העברת הסדרנות לידי הרשתות תעשה תוך פרק זמן שלא יפחת משנה.
המלצתו של בני פפרמן מנהל מינהל תכנון מחקר וכלכלה באה בעקבות ניתוח שנערך בחודשים האחרונים במינהל ושבמהלכו נבחנו השלכות התעסוקתיות של החלטת הממונה ביחס לסדרנים. הניתוח התייחס לבחינת פרופיל העובדים בסדרנות מדפים בכלל ובסדרנות מזון בפרט, איתור קבוצות הסיכון המועדים לפיטורין, היקף הפיטורין הצפויים, חסכון כספי לרשתות השיווק שיושג עם יישום החלטתו של הממונה והשינוי בתמהיל פרופיל המועסקים בעקבות החלטתו.
בוא מצא כי ישום החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים עלול להביא לפיטוריהם של כ-600 עובדים שהם פחות מ-10% מסך סדרני המזון (5.5 אלף) המועסקים כיום. הממצא בדבר היקף הפיטורים עומד בניגוד לטענות קודמות כאילו החלטת הממונה תביא לפיטורי רוב הסדרניות מאידך גם סותר את הטענה כאילו החלטתו של הממונה לא תשפיע על היקף מצבת כח אדם בתחום סדרני מזון ברשתות השיווק הואיל ומדובר בשינוי שהוא בעיקרו החלפת שיטת העסקה.
בתמ"ת סבורים, כי יישום החלטת הממונה יביא לצמצום שנתי בעלות השכר של רשתות השיווק על סדרני המזון בהיקף של כ-28 מיליון שקל. המינהל מצא, כי שיעור החסכון יגיע ל-9% ויותר מסך עלות תשלומי השכר על סדרני המזון בהסדרים שהופעלו עד כה, שאותם מבקש הממונה לשנות. החסכון יושג הן מהיקף הפיטורים הצפוי והן מהחלפתם של העובדים הותיקים בהסדרים הקיימים ששכרם גבוה יחסית בעובדים זולים יותר בהסדרים החדשים.
המסמך של משרד התעשייה, התעסוקה והמסחר מצביע על השלכות נוספות להחלטת הממונה. השלכות המתייחסות לשינוי בתמהיל פרופיל המועסקים כסדרני מזון, תוך ירידה בתעסוקת נשים ומבוגרים, הגדלת החשיפה להעסקה באמצעות קבלני כ"א ושינוי בתנאי העסקה ושכר של קבוצת הסדרנים שתיקלט בתעסוקה ע"פ ההסדרים החדשים.
בניתוח כולל של ההשפעה הכוללת של העסקתם של סדרני מזון הלוקח בחשבון גם את הצמיחה הצפויה בענף בשל השיפור במצב הכלכלי במשק מצטמצם ההיקף הכולל של הפיטורים לעיל אולם נותר על כנו השינוי בפרופיל הסדרנים ודפוסי העסקתם עם יישום החלטת הממונה.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
