התמ"ת: השינוי בתחום הסדרנים ברשתות השיווק - כשנה
המינהל לתכנון מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת בדק בתקופה האחרונה את ההשלכות התעסוקתיות הצפויות מהחלטת הממונה על ההגבלים העיסקיים, דרור שטרום, להעביר את הסדרנות מספקי המזון לרשתות הקמעונאיות.
בעקבות הבדיקה התברר, כי קיים חסכון ניכר ויעילויות בהעברת הסדרנות מידי יצרני המזון לרשתות ואולם בשל הצורך בהתארגנות ראויה וכדי למנוע היפלטות עובדים מחוץ למעגל התעסוקה, ממליץ מינהל תכנון מחקר וכלכלה בראשותו של בני פפרמן, כי העברת הסדרנות לידי הרשתות תעשה תוך פרק זמן שלא יפחת משנה.
המלצתו של בני פפרמן מנהל מינהל תכנון מחקר וכלכלה באה בעקבות ניתוח שנערך בחודשים האחרונים במינהל ושבמהלכו נבחנו השלכות התעסוקתיות של החלטת הממונה ביחס לסדרנים. הניתוח התייחס לבחינת פרופיל העובדים בסדרנות מדפים בכלל ובסדרנות מזון בפרט, איתור קבוצות הסיכון המועדים לפיטורין, היקף הפיטורין הצפויים, חסכון כספי לרשתות השיווק שיושג עם יישום החלטתו של הממונה והשינוי בתמהיל פרופיל המועסקים בעקבות החלטתו.
בוא מצא כי ישום החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים עלול להביא לפיטוריהם של כ-600 עובדים שהם פחות מ-10% מסך סדרני המזון (5.5 אלף) המועסקים כיום. הממצא בדבר היקף הפיטורים עומד בניגוד לטענות קודמות כאילו החלטת הממונה תביא לפיטורי רוב הסדרניות מאידך גם סותר את הטענה כאילו החלטתו של הממונה לא תשפיע על היקף מצבת כח אדם בתחום סדרני מזון ברשתות השיווק הואיל ומדובר בשינוי שהוא בעיקרו החלפת שיטת העסקה.
בתמ"ת סבורים, כי יישום החלטת הממונה יביא לצמצום שנתי בעלות השכר של רשתות השיווק על סדרני המזון בהיקף של כ-28 מיליון שקל. המינהל מצא, כי שיעור החסכון יגיע ל-9% ויותר מסך עלות תשלומי השכר על סדרני המזון בהסדרים שהופעלו עד כה, שאותם מבקש הממונה לשנות. החסכון יושג הן מהיקף הפיטורים הצפוי והן מהחלפתם של העובדים הותיקים בהסדרים הקיימים ששכרם גבוה יחסית בעובדים זולים יותר בהסדרים החדשים.
המסמך של משרד התעשייה, התעסוקה והמסחר מצביע על השלכות נוספות להחלטת הממונה. השלכות המתייחסות לשינוי בתמהיל פרופיל המועסקים כסדרני מזון, תוך ירידה בתעסוקת נשים ומבוגרים, הגדלת החשיפה להעסקה באמצעות קבלני כ"א ושינוי בתנאי העסקה ושכר של קבוצת הסדרנים שתיקלט בתעסוקה ע"פ ההסדרים החדשים.
בניתוח כולל של ההשפעה הכוללת של העסקתם של סדרני מזון הלוקח בחשבון גם את הצמיחה הצפויה בענף בשל השיפור במצב הכלכלי במשק מצטמצם ההיקף הכולל של הפיטורים לעיל אולם נותר על כנו השינוי בפרופיל הסדרנים ודפוסי העסקתם עם יישום החלטת הממונה.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
