התמ"ת: השינוי בתחום הסדרנים ברשתות השיווק - כשנה
המינהל לתכנון מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת בדק בתקופה האחרונה את ההשלכות התעסוקתיות הצפויות מהחלטת הממונה על ההגבלים העיסקיים, דרור שטרום, להעביר את הסדרנות מספקי המזון לרשתות הקמעונאיות.
בעקבות הבדיקה התברר, כי קיים חסכון ניכר ויעילויות בהעברת הסדרנות מידי יצרני המזון לרשתות ואולם בשל הצורך בהתארגנות ראויה וכדי למנוע היפלטות עובדים מחוץ למעגל התעסוקה, ממליץ מינהל תכנון מחקר וכלכלה בראשותו של בני פפרמן, כי העברת הסדרנות לידי הרשתות תעשה תוך פרק זמן שלא יפחת משנה.
המלצתו של בני פפרמן מנהל מינהל תכנון מחקר וכלכלה באה בעקבות ניתוח שנערך בחודשים האחרונים במינהל ושבמהלכו נבחנו השלכות התעסוקתיות של החלטת הממונה ביחס לסדרנים. הניתוח התייחס לבחינת פרופיל העובדים בסדרנות מדפים בכלל ובסדרנות מזון בפרט, איתור קבוצות הסיכון המועדים לפיטורין, היקף הפיטורין הצפויים, חסכון כספי לרשתות השיווק שיושג עם יישום החלטתו של הממונה והשינוי בתמהיל פרופיל המועסקים בעקבות החלטתו.
בוא מצא כי ישום החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים עלול להביא לפיטוריהם של כ-600 עובדים שהם פחות מ-10% מסך סדרני המזון (5.5 אלף) המועסקים כיום. הממצא בדבר היקף הפיטורים עומד בניגוד לטענות קודמות כאילו החלטת הממונה תביא לפיטורי רוב הסדרניות מאידך גם סותר את הטענה כאילו החלטתו של הממונה לא תשפיע על היקף מצבת כח אדם בתחום סדרני מזון ברשתות השיווק הואיל ומדובר בשינוי שהוא בעיקרו החלפת שיטת העסקה.
בתמ"ת סבורים, כי יישום החלטת הממונה יביא לצמצום שנתי בעלות השכר של רשתות השיווק על סדרני המזון בהיקף של כ-28 מיליון שקל. המינהל מצא, כי שיעור החסכון יגיע ל-9% ויותר מסך עלות תשלומי השכר על סדרני המזון בהסדרים שהופעלו עד כה, שאותם מבקש הממונה לשנות. החסכון יושג הן מהיקף הפיטורים הצפוי והן מהחלפתם של העובדים הותיקים בהסדרים הקיימים ששכרם גבוה יחסית בעובדים זולים יותר בהסדרים החדשים.
המסמך של משרד התעשייה, התעסוקה והמסחר מצביע על השלכות נוספות להחלטת הממונה. השלכות המתייחסות לשינוי בתמהיל פרופיל המועסקים כסדרני מזון, תוך ירידה בתעסוקת נשים ומבוגרים, הגדלת החשיפה להעסקה באמצעות קבלני כ"א ושינוי בתנאי העסקה ושכר של קבוצת הסדרנים שתיקלט בתעסוקה ע"פ ההסדרים החדשים.
בניתוח כולל של ההשפעה הכוללת של העסקתם של סדרני מזון הלוקח בחשבון גם את הצמיחה הצפויה בענף בשל השיפור במצב הכלכלי במשק מצטמצם ההיקף הכולל של הפיטורים לעיל אולם נותר על כנו השינוי בפרופיל הסדרנים ודפוסי העסקתם עם יישום החלטת הממונה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
