התמ"ת: השינוי בתחום הסדרנים ברשתות השיווק - כשנה
המינהל לתכנון מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת בדק בתקופה האחרונה את ההשלכות התעסוקתיות הצפויות מהחלטת הממונה על ההגבלים העיסקיים, דרור שטרום, להעביר את הסדרנות מספקי המזון לרשתות הקמעונאיות.
בעקבות הבדיקה התברר, כי קיים חסכון ניכר ויעילויות בהעברת הסדרנות מידי יצרני המזון לרשתות ואולם בשל הצורך בהתארגנות ראויה וכדי למנוע היפלטות עובדים מחוץ למעגל התעסוקה, ממליץ מינהל תכנון מחקר וכלכלה בראשותו של בני פפרמן, כי העברת הסדרנות לידי הרשתות תעשה תוך פרק זמן שלא יפחת משנה.
המלצתו של בני פפרמן מנהל מינהל תכנון מחקר וכלכלה באה בעקבות ניתוח שנערך בחודשים האחרונים במינהל ושבמהלכו נבחנו השלכות התעסוקתיות של החלטת הממונה ביחס לסדרנים. הניתוח התייחס לבחינת פרופיל העובדים בסדרנות מדפים בכלל ובסדרנות מזון בפרט, איתור קבוצות הסיכון המועדים לפיטורין, היקף הפיטורין הצפויים, חסכון כספי לרשתות השיווק שיושג עם יישום החלטתו של הממונה והשינוי בתמהיל פרופיל המועסקים בעקבות החלטתו.
בוא מצא כי ישום החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים עלול להביא לפיטוריהם של כ-600 עובדים שהם פחות מ-10% מסך סדרני המזון (5.5 אלף) המועסקים כיום. הממצא בדבר היקף הפיטורים עומד בניגוד לטענות קודמות כאילו החלטת הממונה תביא לפיטורי רוב הסדרניות מאידך גם סותר את הטענה כאילו החלטתו של הממונה לא תשפיע על היקף מצבת כח אדם בתחום סדרני מזון ברשתות השיווק הואיל ומדובר בשינוי שהוא בעיקרו החלפת שיטת העסקה.
בתמ"ת סבורים, כי יישום החלטת הממונה יביא לצמצום שנתי בעלות השכר של רשתות השיווק על סדרני המזון בהיקף של כ-28 מיליון שקל. המינהל מצא, כי שיעור החסכון יגיע ל-9% ויותר מסך עלות תשלומי השכר על סדרני המזון בהסדרים שהופעלו עד כה, שאותם מבקש הממונה לשנות. החסכון יושג הן מהיקף הפיטורים הצפוי והן מהחלפתם של העובדים הותיקים בהסדרים הקיימים ששכרם גבוה יחסית בעובדים זולים יותר בהסדרים החדשים.
המסמך של משרד התעשייה, התעסוקה והמסחר מצביע על השלכות נוספות להחלטת הממונה. השלכות המתייחסות לשינוי בתמהיל פרופיל המועסקים כסדרני מזון, תוך ירידה בתעסוקת נשים ומבוגרים, הגדלת החשיפה להעסקה באמצעות קבלני כ"א ושינוי בתנאי העסקה ושכר של קבוצת הסדרנים שתיקלט בתעסוקה ע"פ ההסדרים החדשים.
בניתוח כולל של ההשפעה הכוללת של העסקתם של סדרני מזון הלוקח בחשבון גם את הצמיחה הצפויה בענף בשל השיפור במצב הכלכלי במשק מצטמצם ההיקף הכולל של הפיטורים לעיל אולם נותר על כנו השינוי בפרופיל הסדרנים ודפוסי העסקתם עם יישום החלטת הממונה.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
