אירופה: עליות אחרי שבוע אדום: הדאקס ירד ב-2.1%
היה זה ללא ספק היום של המניות הטכנולוגיות, בדגש על מניות הסלולאר. לאור הביצעוים החיוביים של נוקיה, אריקסון ומוטורולה, מעלים בתי ההשקעות את המלצותיהם למגזר התקשורת הסלולארית. ביצועי SAP, עליהם דווח ביום חמישי, ייצרו גם כן סנטימנט חיובי בשוק הטכנולוגיה.
למרות הריצה של היום, שווקי אירופה מסכמים שבוע שלילי בסך הכל. היורו 50, שטיפס היום 0.88% לרמה של 2,976.39 נקודות, איבד השבוע 1.2% או 37 נקודות. הפוטסי עלה ב-0.62% לרמה של 4,849.3 נקודות. מדד זה ירד השבוע ב-0.8% או 42.3 נקודות. בפרנקפורט טיפס הדאקס ב-0.7% לרמה של 4,223.04 נקודות. בשיקלול שבועי איבד המדד הגרמני 2.1% 89.21 נקודות.
יום שישי, כאמור, היה יומן של המניות הטכנולוגיות ושל בתי ההשקעות שהתחרו בהמלצות השווריות למניות אלו. נוקיה, יצרנית הטלפונים הניידים הגדולה בעולם, טיפסה 1.7% לאחר שבליהמן ברודרס העלו את התחזיות לרווח למניה ב-12%. יצרנית הרשתות האל-חוטיות הגדולה בעולם, אריקסון, זינקה ב-3.9%. רווחי החברה זינקו בשיעור של 73% ברבעון הראשון ביחס לאשתקד. כמו כן, רווחים אלו בגובה 660 מיליון דולר היו גבוהים ב-16% מהתחזיות.
סיימנס, יצרנית מוצרי האלקטרוניקה הגדולה בגרמניה, עלתה ב-1.1%. החברה, המתחרה באריקסון השוודית, זכתה להמלצת "קניה" מצד מריל לינץ' שהעלה את ההמלצה מ"נייטראלי".
כאמור, גם מחוץ ל"מגרש" הסלולארי נרשמו עליות. אלקטל, יצרנית ציוד הפס הרחב הגדולה בעולם, עלתה ב-1.2% ו-STM ענקית השבבים השוויצרית, קיפצה ב-2.3%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
