אל-און: סוכן הביטוח - שותף עקרי של קרנות הפנסיה

מנכ"ל מבטחים החדשה מאמין בסוכנים. לעומתו אמר מנכ"ל כלל פנסיה, גיל יניב בכנס הסוכנים השנתי באילת, כי יש בעיה קשה בנושא הרווחיות בעקבות התחרות בשוק שלא מותירה מקום לנותני שירותים ולגורמי תיווך
שי פאוזנר |

יש עשייה רבה בקרנות הפנסיה שצריכה להעשות עם שותף עיקרי אחד: סוכן הביטוח. כך אמר היום אורן אל-און, מנכ"ל מבטחים החדשה בכנס לשכת סוכני ביטוח באילת המסתיים היום (יום חמישי). לדבריו, מעבר לגופים הגדולים במשק יש אלפי גופים שהקשר אליהם צריך להתבצע דרך סוכני הביטוח.

"אין קרן פנסיה בישראל שיכולה להגיע לכל עמיתיה. קרנות לא נמצאות בקשר עם העובדים - רק עם המעסיקים. העובדים צריכים שירות, ידע ומידע, ולכן צריך סוכני ביטוח", אמר אל-און, שציין כי מבטחים, בשיתוף עם חברת הביטוח מנורה (בעלי מבטחים) העבירה 200 מפעלים לטיפול סוכני ביטוח, וצעד זה מתוכנן עבור עוד 2,000 מפעלים.

בתשובה על השאלה, האם מנקדות מבט סוכן הביטוח יש טעם לעיסוק בתחום זה, נוכח המצב בו העמלות מועברות אל ארגוני העובדים?, ציין סוכן הביטוח דן ארז, כי היום גם למבטחים יש סוכנות ביטוח בבעלותה, ולא בטוח כי סוכני הביטוח חברי הלשכה הם אלה שיעשו את העבודה. "מידע עובר מקרן הפנסיה אל חברת הביטוח שהנה חברת האם, והסוכנים ידחפו החוצה ולא יצטרכו אותם", אמר ארז.

גיל יניב, מנכ"ל כלל פנסיה, אמר כי הנושא מורכב. "תנאי התחרות מחייבם את הקרנות לחלק כל מה שיש להן. יש בעיה קשה בנושא הרווחיות בעקבות התחרות בפנסיה. זה לא מותיר מקום לנותני שירותים ולגורמי תיווך, ואני אומר זאת בצער", אמר יניב, שהדגיש כי במישור המהותי זקוק המבוטח בקרן פנסיה לשירותים ויעוץ עקב ריבוי המסלולים ואפשרות הניידות. "צריך גורם מייעץ, אך במישור הכלכלי יש בעיה בכך. אני צופה שיהיה שינוי והתעשתות בנושא, והצרכנים ירצו את השירות כי הם צריכים אותו".

לדברי יואל נווה, מנכ"ל הראל פנסיה, "עולם הפנסיה נפתח בגדול בפני סוכני הביטוח שבמשך שנים לא מכרו פנסיה, וקיבלו עמלות מתחומים אחרים. היום, חברות הביטוח נכנסו ל פנסיה ומשווקות גם מוצרים אחרים. אין ספק שמי שבעתיד יצטרך לטפל במבוטחים יהיה סוכן הביטוח, שהיום הנו האינטגרטור היחיד בשוק שיודע למכור ביטוח, פנסיה ומוצרים פיננסיים, יכול לראות תמונה כוללת ולעשות עבור הלקוח עסקה כוללת".

ניר כהן, סגן בכיר למפקח על הביטוח, ציין בדבריו שקהל היעד הראשן של סוכני הביטוח בתחום הפנסיוני הם לקוחותיהם שלא היו עד עתה בקרנות פנסיה, וצריך להתאים ולהציע להם קרנות פנסיה שכבר אינן הסתדרותיות כבעבר. "בשנתיים האחרונות הפכנו את ההסתדרות מבעלים של קרנות פנסיה ללקוח. הם היו גוף אחד ששלט בקרנות הפנסיה. מעבר זה לקוח זמן, ואנו דורשים מחברות הביטוח ? היום הבעלים של קרנות הפנסיה ? להקפיד על כך שההטבות הניתנות לארגוני עובדים יגיעו בסוף הדרך אל המבוטח היחיד. השינוי בהתייחסות ללקוח מקביל לשינוי בין מס' ארגוני העובדים עם החברות. חשוב שיהיו מספר מתמודדים ומספר קרנות פנסיה בשוק זה", אמר כהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).