אל-און: סוכן הביטוח - שותף עקרי של קרנות הפנסיה
יש עשייה רבה בקרנות הפנסיה שצריכה להעשות עם שותף עיקרי אחד: סוכן הביטוח. כך אמר היום אורן אל-און, מנכ"ל מבטחים החדשה בכנס לשכת סוכני ביטוח באילת המסתיים היום (יום חמישי). לדבריו, מעבר לגופים הגדולים במשק יש אלפי גופים שהקשר אליהם צריך להתבצע דרך סוכני הביטוח.
"אין קרן פנסיה בישראל שיכולה להגיע לכל עמיתיה. קרנות לא נמצאות בקשר עם העובדים - רק עם המעסיקים. העובדים צריכים שירות, ידע ומידע, ולכן צריך סוכני ביטוח", אמר אל-און, שציין כי מבטחים, בשיתוף עם חברת הביטוח מנורה (בעלי מבטחים) העבירה 200 מפעלים לטיפול סוכני ביטוח, וצעד זה מתוכנן עבור עוד 2,000 מפעלים.
בתשובה על השאלה, האם מנקדות מבט סוכן הביטוח יש טעם לעיסוק בתחום זה, נוכח המצב בו העמלות מועברות אל ארגוני העובדים?, ציין סוכן הביטוח דן ארז, כי היום גם למבטחים יש סוכנות ביטוח בבעלותה, ולא בטוח כי סוכני הביטוח חברי הלשכה הם אלה שיעשו את העבודה. "מידע עובר מקרן הפנסיה אל חברת הביטוח שהנה חברת האם, והסוכנים ידחפו החוצה ולא יצטרכו אותם", אמר ארז.
גיל יניב, מנכ"ל כלל פנסיה, אמר כי הנושא מורכב. "תנאי התחרות מחייבם את הקרנות לחלק כל מה שיש להן. יש בעיה קשה בנושא הרווחיות בעקבות התחרות בפנסיה. זה לא מותיר מקום לנותני שירותים ולגורמי תיווך, ואני אומר זאת בצער", אמר יניב, שהדגיש כי במישור המהותי זקוק המבוטח בקרן פנסיה לשירותים ויעוץ עקב ריבוי המסלולים ואפשרות הניידות. "צריך גורם מייעץ, אך במישור הכלכלי יש בעיה בכך. אני צופה שיהיה שינוי והתעשתות בנושא, והצרכנים ירצו את השירות כי הם צריכים אותו".
לדברי יואל נווה, מנכ"ל הראל פנסיה, "עולם הפנסיה נפתח בגדול בפני סוכני הביטוח שבמשך שנים לא מכרו פנסיה, וקיבלו עמלות מתחומים אחרים. היום, חברות הביטוח נכנסו ל פנסיה ומשווקות גם מוצרים אחרים. אין ספק שמי שבעתיד יצטרך לטפל במבוטחים יהיה סוכן הביטוח, שהיום הנו האינטגרטור היחיד בשוק שיודע למכור ביטוח, פנסיה ומוצרים פיננסיים, יכול לראות תמונה כוללת ולעשות עבור הלקוח עסקה כוללת".
ניר כהן, סגן בכיר למפקח על הביטוח, ציין בדבריו שקהל היעד הראשן של סוכני הביטוח בתחום הפנסיוני הם לקוחותיהם שלא היו עד עתה בקרנות פנסיה, וצריך להתאים ולהציע להם קרנות פנסיה שכבר אינן הסתדרותיות כבעבר. "בשנתיים האחרונות הפכנו את ההסתדרות מבעלים של קרנות פנסיה ללקוח. הם היו גוף אחד ששלט בקרנות הפנסיה. מעבר זה לקוח זמן, ואנו דורשים מחברות הביטוח ? היום הבעלים של קרנות הפנסיה ? להקפיד על כך שההטבות הניתנות לארגוני עובדים יגיעו בסוף הדרך אל המבוטח היחיד. השינוי בהתייחסות ללקוח מקביל לשינוי בין מס' ארגוני העובדים עם החברות. חשוב שיהיו מספר מתמודדים ומספר קרנות פנסיה בשוק זה", אמר כהן.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
