אל-און: סוכן הביטוח - שותף עקרי של קרנות הפנסיה
יש עשייה רבה בקרנות הפנסיה שצריכה להעשות עם שותף עיקרי אחד: סוכן הביטוח. כך אמר היום אורן אל-און, מנכ"ל מבטחים החדשה בכנס לשכת סוכני ביטוח באילת המסתיים היום (יום חמישי). לדבריו, מעבר לגופים הגדולים במשק יש אלפי גופים שהקשר אליהם צריך להתבצע דרך סוכני הביטוח.
"אין קרן פנסיה בישראל שיכולה להגיע לכל עמיתיה. קרנות לא נמצאות בקשר עם העובדים - רק עם המעסיקים. העובדים צריכים שירות, ידע ומידע, ולכן צריך סוכני ביטוח", אמר אל-און, שציין כי מבטחים, בשיתוף עם חברת הביטוח מנורה (בעלי מבטחים) העבירה 200 מפעלים לטיפול סוכני ביטוח, וצעד זה מתוכנן עבור עוד 2,000 מפעלים.
בתשובה על השאלה, האם מנקדות מבט סוכן הביטוח יש טעם לעיסוק בתחום זה, נוכח המצב בו העמלות מועברות אל ארגוני העובדים?, ציין סוכן הביטוח דן ארז, כי היום גם למבטחים יש סוכנות ביטוח בבעלותה, ולא בטוח כי סוכני הביטוח חברי הלשכה הם אלה שיעשו את העבודה. "מידע עובר מקרן הפנסיה אל חברת הביטוח שהנה חברת האם, והסוכנים ידחפו החוצה ולא יצטרכו אותם", אמר ארז.
גיל יניב, מנכ"ל כלל פנסיה, אמר כי הנושא מורכב. "תנאי התחרות מחייבם את הקרנות לחלק כל מה שיש להן. יש בעיה קשה בנושא הרווחיות בעקבות התחרות בפנסיה. זה לא מותיר מקום לנותני שירותים ולגורמי תיווך, ואני אומר זאת בצער", אמר יניב, שהדגיש כי במישור המהותי זקוק המבוטח בקרן פנסיה לשירותים ויעוץ עקב ריבוי המסלולים ואפשרות הניידות. "צריך גורם מייעץ, אך במישור הכלכלי יש בעיה בכך. אני צופה שיהיה שינוי והתעשתות בנושא, והצרכנים ירצו את השירות כי הם צריכים אותו".
לדברי יואל נווה, מנכ"ל הראל פנסיה, "עולם הפנסיה נפתח בגדול בפני סוכני הביטוח שבמשך שנים לא מכרו פנסיה, וקיבלו עמלות מתחומים אחרים. היום, חברות הביטוח נכנסו ל פנסיה ומשווקות גם מוצרים אחרים. אין ספק שמי שבעתיד יצטרך לטפל במבוטחים יהיה סוכן הביטוח, שהיום הנו האינטגרטור היחיד בשוק שיודע למכור ביטוח, פנסיה ומוצרים פיננסיים, יכול לראות תמונה כוללת ולעשות עבור הלקוח עסקה כוללת".
ניר כהן, סגן בכיר למפקח על הביטוח, ציין בדבריו שקהל היעד הראשן של סוכני הביטוח בתחום הפנסיוני הם לקוחותיהם שלא היו עד עתה בקרנות פנסיה, וצריך להתאים ולהציע להם קרנות פנסיה שכבר אינן הסתדרותיות כבעבר. "בשנתיים האחרונות הפכנו את ההסתדרות מבעלים של קרנות פנסיה ללקוח. הם היו גוף אחד ששלט בקרנות הפנסיה. מעבר זה לקוח זמן, ואנו דורשים מחברות הביטוח ? היום הבעלים של קרנות הפנסיה ? להקפיד על כך שההטבות הניתנות לארגוני עובדים יגיעו בסוף הדרך אל המבוטח היחיד. השינוי בהתייחסות ללקוח מקביל לשינוי בין מס' ארגוני העובדים עם החברות. חשוב שיהיו מספר מתמודדים ומספר קרנות פנסיה בשוק זה", אמר כהן.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
