אל-און: סוכן הביטוח - שותף עקרי של קרנות הפנסיה

מנכ"ל מבטחים החדשה מאמין בסוכנים. לעומתו אמר מנכ"ל כלל פנסיה, גיל יניב בכנס הסוכנים השנתי באילת, כי יש בעיה קשה בנושא הרווחיות בעקבות התחרות בשוק שלא מותירה מקום לנותני שירותים ולגורמי תיווך
שי פאוזנר |

יש עשייה רבה בקרנות הפנסיה שצריכה להעשות עם שותף עיקרי אחד: סוכן הביטוח. כך אמר היום אורן אל-און, מנכ"ל מבטחים החדשה בכנס לשכת סוכני ביטוח באילת המסתיים היום (יום חמישי). לדבריו, מעבר לגופים הגדולים במשק יש אלפי גופים שהקשר אליהם צריך להתבצע דרך סוכני הביטוח.

"אין קרן פנסיה בישראל שיכולה להגיע לכל עמיתיה. קרנות לא נמצאות בקשר עם העובדים - רק עם המעסיקים. העובדים צריכים שירות, ידע ומידע, ולכן צריך סוכני ביטוח", אמר אל-און, שציין כי מבטחים, בשיתוף עם חברת הביטוח מנורה (בעלי מבטחים) העבירה 200 מפעלים לטיפול סוכני ביטוח, וצעד זה מתוכנן עבור עוד 2,000 מפעלים.

בתשובה על השאלה, האם מנקדות מבט סוכן הביטוח יש טעם לעיסוק בתחום זה, נוכח המצב בו העמלות מועברות אל ארגוני העובדים?, ציין סוכן הביטוח דן ארז, כי היום גם למבטחים יש סוכנות ביטוח בבעלותה, ולא בטוח כי סוכני הביטוח חברי הלשכה הם אלה שיעשו את העבודה. "מידע עובר מקרן הפנסיה אל חברת הביטוח שהנה חברת האם, והסוכנים ידחפו החוצה ולא יצטרכו אותם", אמר ארז.

גיל יניב, מנכ"ל כלל פנסיה, אמר כי הנושא מורכב. "תנאי התחרות מחייבם את הקרנות לחלק כל מה שיש להן. יש בעיה קשה בנושא הרווחיות בעקבות התחרות בפנסיה. זה לא מותיר מקום לנותני שירותים ולגורמי תיווך, ואני אומר זאת בצער", אמר יניב, שהדגיש כי במישור המהותי זקוק המבוטח בקרן פנסיה לשירותים ויעוץ עקב ריבוי המסלולים ואפשרות הניידות. "צריך גורם מייעץ, אך במישור הכלכלי יש בעיה בכך. אני צופה שיהיה שינוי והתעשתות בנושא, והצרכנים ירצו את השירות כי הם צריכים אותו".

לדברי יואל נווה, מנכ"ל הראל פנסיה, "עולם הפנסיה נפתח בגדול בפני סוכני הביטוח שבמשך שנים לא מכרו פנסיה, וקיבלו עמלות מתחומים אחרים. היום, חברות הביטוח נכנסו ל פנסיה ומשווקות גם מוצרים אחרים. אין ספק שמי שבעתיד יצטרך לטפל במבוטחים יהיה סוכן הביטוח, שהיום הנו האינטגרטור היחיד בשוק שיודע למכור ביטוח, פנסיה ומוצרים פיננסיים, יכול לראות תמונה כוללת ולעשות עבור הלקוח עסקה כוללת".

ניר כהן, סגן בכיר למפקח על הביטוח, ציין בדבריו שקהל היעד הראשן של סוכני הביטוח בתחום הפנסיוני הם לקוחותיהם שלא היו עד עתה בקרנות פנסיה, וצריך להתאים ולהציע להם קרנות פנסיה שכבר אינן הסתדרותיות כבעבר. "בשנתיים האחרונות הפכנו את ההסתדרות מבעלים של קרנות פנסיה ללקוח. הם היו גוף אחד ששלט בקרנות הפנסיה. מעבר זה לקוח זמן, ואנו דורשים מחברות הביטוח ? היום הבעלים של קרנות הפנסיה ? להקפיד על כך שההטבות הניתנות לארגוני עובדים יגיעו בסוף הדרך אל המבוטח היחיד. השינוי בהתייחסות ללקוח מקביל לשינוי בין מס' ארגוני העובדים עם החברות. חשוב שיהיו מספר מתמודדים ומספר קרנות פנסיה בשוק זה", אמר כהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.