אל-און: סוכן הביטוח - שותף עקרי של קרנות הפנסיה
יש עשייה רבה בקרנות הפנסיה שצריכה להעשות עם שותף עיקרי אחד: סוכן הביטוח. כך אמר היום אורן אל-און, מנכ"ל מבטחים החדשה בכנס לשכת סוכני ביטוח באילת המסתיים היום (יום חמישי). לדבריו, מעבר לגופים הגדולים במשק יש אלפי גופים שהקשר אליהם צריך להתבצע דרך סוכני הביטוח.
"אין קרן פנסיה בישראל שיכולה להגיע לכל עמיתיה. קרנות לא נמצאות בקשר עם העובדים - רק עם המעסיקים. העובדים צריכים שירות, ידע ומידע, ולכן צריך סוכני ביטוח", אמר אל-און, שציין כי מבטחים, בשיתוף עם חברת הביטוח מנורה (בעלי מבטחים) העבירה 200 מפעלים לטיפול סוכני ביטוח, וצעד זה מתוכנן עבור עוד 2,000 מפעלים.
בתשובה על השאלה, האם מנקדות מבט סוכן הביטוח יש טעם לעיסוק בתחום זה, נוכח המצב בו העמלות מועברות אל ארגוני העובדים?, ציין סוכן הביטוח דן ארז, כי היום גם למבטחים יש סוכנות ביטוח בבעלותה, ולא בטוח כי סוכני הביטוח חברי הלשכה הם אלה שיעשו את העבודה. "מידע עובר מקרן הפנסיה אל חברת הביטוח שהנה חברת האם, והסוכנים ידחפו החוצה ולא יצטרכו אותם", אמר ארז.
גיל יניב, מנכ"ל כלל פנסיה, אמר כי הנושא מורכב. "תנאי התחרות מחייבם את הקרנות לחלק כל מה שיש להן. יש בעיה קשה בנושא הרווחיות בעקבות התחרות בפנסיה. זה לא מותיר מקום לנותני שירותים ולגורמי תיווך, ואני אומר זאת בצער", אמר יניב, שהדגיש כי במישור המהותי זקוק המבוטח בקרן פנסיה לשירותים ויעוץ עקב ריבוי המסלולים ואפשרות הניידות. "צריך גורם מייעץ, אך במישור הכלכלי יש בעיה בכך. אני צופה שיהיה שינוי והתעשתות בנושא, והצרכנים ירצו את השירות כי הם צריכים אותו".
לדברי יואל נווה, מנכ"ל הראל פנסיה, "עולם הפנסיה נפתח בגדול בפני סוכני הביטוח שבמשך שנים לא מכרו פנסיה, וקיבלו עמלות מתחומים אחרים. היום, חברות הביטוח נכנסו ל פנסיה ומשווקות גם מוצרים אחרים. אין ספק שמי שבעתיד יצטרך לטפל במבוטחים יהיה סוכן הביטוח, שהיום הנו האינטגרטור היחיד בשוק שיודע למכור ביטוח, פנסיה ומוצרים פיננסיים, יכול לראות תמונה כוללת ולעשות עבור הלקוח עסקה כוללת".
ניר כהן, סגן בכיר למפקח על הביטוח, ציין בדבריו שקהל היעד הראשן של סוכני הביטוח בתחום הפנסיוני הם לקוחותיהם שלא היו עד עתה בקרנות פנסיה, וצריך להתאים ולהציע להם קרנות פנסיה שכבר אינן הסתדרותיות כבעבר. "בשנתיים האחרונות הפכנו את ההסתדרות מבעלים של קרנות פנסיה ללקוח. הם היו גוף אחד ששלט בקרנות הפנסיה. מעבר זה לקוח זמן, ואנו דורשים מחברות הביטוח ? היום הבעלים של קרנות הפנסיה ? להקפיד על כך שההטבות הניתנות לארגוני עובדים יגיעו בסוף הדרך אל המבוטח היחיד. השינוי בהתייחסות ללקוח מקביל לשינוי בין מס' ארגוני העובדים עם החברות. חשוב שיהיו מספר מתמודדים ומספר קרנות פנסיה בשוק זה", אמר כהן.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
