כסאות מוזיקליים: מינויים חדשים במשק
* אבי פרידמן התמנה למנהל תחום מוצרי VERITAS בחברת SCP מערכות בקבוצת אמן מחשבים. SCP משווקת בישראל את תוכנת ניהול ביצועי הישומים של VERITAS.
בשנתיים האחרונות שימש פרידמן סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברת Inter Data, העוסקת בפיתוח מנגנוני workflow לסביבת שירות לקוחות. קודם לכן שימש פרידמן במשך שנתיים מנהל תיקי לקוח בחברת ניו אפליקום. בעבר כיהן במשך שבע שנים כמנהל מכירות בחברת מנוב, אשר עסקה בפיתוח ושיווק מוצרי תוכנה בתחום ה-CRM. החברה התמזגה עם חברת מג'יק תעשיות תוכנה, שם מונה פרידמן למנהל המכירות של מוצרי תוכנה בתחום מוקדי השירות (call centers).
* תמיר גפני מונה למנהל מכירות למגזר הטלקום וההיי טק בג'ון ברייס הדרכה - חטיבת ההדרכה של מטריקס. במסגרת התפקיד החדש ינהל גפני את מכירת כל הקורסים המוצעים על ידי ג'ון ברייס הדרכה לחברות וארגונים ממגזרי ההיי טק והטלקום. בחמש השנים האחרונות שימש גפני כיזם ומנהל הפיתוח העסקי של חברת הסטרט אפ Prep4, חברה העוסקת בפיתוח מערכות אי לרנינג.
* ז'ק מזרחי (40), עד לאחרונה מבקר מוזיקה ותרבות בעיתון "העיר", מונה למנהל התוכן של "כפיות". במסגרת תפקידו החדש, יהיה אחראי מזרחי על ניהול, עריכה וייצור תכנים עצמאיים בתחום סגנון החיים של סינגלס בישראל עבור אתר כפיות (www.capiyot.com) - מיזם היכרויות אינטרנטי חדש, המבוסס על שיטה ייחודית ליצירת התאמות בין בני זוג פוטנציאליים.
בעברו התמחה מזרחי בכתיבת ביקורות על מוזיקה אתנית, מזרחית ומוזיקת עולם והיה מהכותבים הקבועים במדור "איפה כולם" בעיתון "העיר". כמו כן, שישמש כמנהל בית-התוכן "נמש", המתמחה בהפקת תכנים מערכתיים למדיה וללקוחות עסקיים והיה בין מקימי מהדורת החדשות של חברת הכבלים מת"ב.
* cVidya Networks (סיבידיה), ספקית מובילה של פתרונות Revenue Assurance (אבטחת הכנסה) עבור ספקיות התקשורת המובילות בעולם מינתה את דרור דווידוף לסמנכ"ל מכירות בחברה. דווידוף ישמש כאחראי על מכירות החברה בכל רחבי העולם. בעברו שימש דווידוף כדירקטור בחברת נטגריטי (Netegrity) ולפני כן כמנהל מכירות בחברת אניגמה (Enigma). דווידוף בעל תואר שני במנהל עסקים בארה"ב ותואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן. לאחרונה גייסה cVidya כ-10 עובדים נוספים ובכך הגדילה את כוח האדם בחברה ל-35 איש.
* IFN Systems הודיעה היום על מינויו של שי פורת למנהל פעילות עסקית eIMS. החברה מתמחה בפיתוח יישומים והטמעת פתרונות מתקדמים בתחום ניהול מסמכים ותוכן וניהול תהליכי עבודה ארגוניים. פורת, בן 32, בעל תואר MBA מטעם אוניברסיטת ת"א, בעל ניסיון בתחום ה-Knowledge Management. הגיע מניהול פרויקטים ופיתוח לאחר מספר שנים ב-EDS.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
