הביקושים הערים לדולר יכולים להמשך בטווח הקצר
למרות העובדה שהבנק הפדראלי לא הפתיע למעשה את השווקים בשבוע שעבר, עת החליט לייקר ב-0.25% את הריבית המוניטרית במשק האמריקני, זכה הדולר בשבוע האחרון לביקושים ערים, אשר גררו התחזקות חדה מול כל המטבעות הנסקרים. כזכור, החוזים העתידיים על ריבית הפד (הריבית המוניטרית) גילמו מזה מספר חודשים את הייקור האחרון.
נראה, כי ביקושים אלה יכולים להימשך בטווח הקצר, כל עוד שחקני המט"ח ידבקו בספקולציות הנוגעות להאצה הצפויה בקצב ההידוק המוניטרי בארה"ב. עם זאת, הגירעונות הנמשכים בתקציב ובמאה"ת צפויים להותיר את המגמה בטווח הבינוני בלא שינוי.
האינדקס הדולרי (DXY) ננעל ביום ו' בניו יורק ברמה של 84.15 (82.05 בשבוע שעבר), המשקפת התחזקות ממוצעת בשיעור 2.5% של הדולר האמריקני מול סל המטבעות הכלולים בו (יורו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר מסתכמת כעת ב- 3.9%.
יותר מששחקני המט"ח התייחסו לייקור הריבית, הם בחנו בקפדנות את הצהרת הוועדה אשר קבעה כי "לחצי האינפלציה גברו" ובכך לדעתם הוועדה אותתה על האפשרות כי הבנק הפדראלי יהיה יותר ניצי בעמדתו בחודשים הקרובים, קרי: ייקר את הריבית בקצב גבוה יותר מאשר הקצב המדוד בשיעור של 0.25% בכל ישיבה.
החששות מאינפלציה בארה"ב קיבלו חיזוק נוסף בדו"ח האינפלציה הצרכנית האחרון המתייחס לחודש פברואר, אשר הצביע על עלייה גבוהה מהתחזיות הן במדד הכללי והן במדד הליבה.
במגמת התחזקות הדולר תמך הפרסום מיום ד' האחרון ולפיו מדד הסנטימנט הגרמני, ה-IFO נפל לרמתו הנמוכה ביותר ב-18 החודשים האחרונים לאחר שרשם קריאה של 94 בחודש מארס, בהשוואה לרמה של 95.4 (נתון מעודכן מטה) בפברואר ולעומת 95.5 לו ציפו הכלכלנים.
בעניין ההתפתחויות הצפויות בשוק המט"ח, חשוב לציין שתי ידיעות של סוכנות הידיעות בלומברג, ולפיהן, למרות התחזקות הדולר בשבועיים האחרונים מול הדולר והין, בית ההשקעות ליהמן ברדרס מעריך, כי מהלך זה איננו מהלך התחזקות ממושך, וכי ענק הבנקאות סיטיגרופ מייעץ ללקוחותיו למכור את הדולר כנגד היורו.
טווחי מסחר הצפויים לשבוע הקרוב: 1.282 עד 1.320 דולר ליורו, 104.00 עד 107.80 ין לדולר. יעדים ל-2005: יש לצפות לתנודתיות גבוהה יחסית, במסגרתה יושגו היעדים שלהלן: 1.38 עד 1.44 דולר ליורו, 96 עד 100 ין לדולר, 1.97 עד 2.04 דולר לליש"ט, 1.10 עד 1.12 פר"ש לדולר, 1.11 עד 1.13 דולר קנדי לדולר, 0.82 עד 0.84 דולר אוסטרלי לדולר, 0.75 עד 0.77 דולר ניו זילנדי לדולר.
*הערה - אין לראות בכתבה המלצה לפעולה כלשהי.
.jpg)
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
.jpg)