הביקושים הערים לדולר יכולים להמשך בטווח הקצר
למרות העובדה שהבנק הפדראלי לא הפתיע למעשה את השווקים בשבוע שעבר, עת החליט לייקר ב-0.25% את הריבית המוניטרית במשק האמריקני, זכה הדולר בשבוע האחרון לביקושים ערים, אשר גררו התחזקות חדה מול כל המטבעות הנסקרים. כזכור, החוזים העתידיים על ריבית הפד (הריבית המוניטרית) גילמו מזה מספר חודשים את הייקור האחרון.
נראה, כי ביקושים אלה יכולים להימשך בטווח הקצר, כל עוד שחקני המט"ח ידבקו בספקולציות הנוגעות להאצה הצפויה בקצב ההידוק המוניטרי בארה"ב. עם זאת, הגירעונות הנמשכים בתקציב ובמאה"ת צפויים להותיר את המגמה בטווח הבינוני בלא שינוי.
האינדקס הדולרי (DXY) ננעל ביום ו' בניו יורק ברמה של 84.15 (82.05 בשבוע שעבר), המשקפת התחזקות ממוצעת בשיעור 2.5% של הדולר האמריקני מול סל המטבעות הכלולים בו (יורו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר מסתכמת כעת ב- 3.9%.
יותר מששחקני המט"ח התייחסו לייקור הריבית, הם בחנו בקפדנות את הצהרת הוועדה אשר קבעה כי "לחצי האינפלציה גברו" ובכך לדעתם הוועדה אותתה על האפשרות כי הבנק הפדראלי יהיה יותר ניצי בעמדתו בחודשים הקרובים, קרי: ייקר את הריבית בקצב גבוה יותר מאשר הקצב המדוד בשיעור של 0.25% בכל ישיבה.
החששות מאינפלציה בארה"ב קיבלו חיזוק נוסף בדו"ח האינפלציה הצרכנית האחרון המתייחס לחודש פברואר, אשר הצביע על עלייה גבוהה מהתחזיות הן במדד הכללי והן במדד הליבה.
במגמת התחזקות הדולר תמך הפרסום מיום ד' האחרון ולפיו מדד הסנטימנט הגרמני, ה-IFO נפל לרמתו הנמוכה ביותר ב-18 החודשים האחרונים לאחר שרשם קריאה של 94 בחודש מארס, בהשוואה לרמה של 95.4 (נתון מעודכן מטה) בפברואר ולעומת 95.5 לו ציפו הכלכלנים.
בעניין ההתפתחויות הצפויות בשוק המט"ח, חשוב לציין שתי ידיעות של סוכנות הידיעות בלומברג, ולפיהן, למרות התחזקות הדולר בשבועיים האחרונים מול הדולר והין, בית ההשקעות ליהמן ברדרס מעריך, כי מהלך זה איננו מהלך התחזקות ממושך, וכי ענק הבנקאות סיטיגרופ מייעץ ללקוחותיו למכור את הדולר כנגד היורו.
טווחי מסחר הצפויים לשבוע הקרוב: 1.282 עד 1.320 דולר ליורו, 104.00 עד 107.80 ין לדולר. יעדים ל-2005: יש לצפות לתנודתיות גבוהה יחסית, במסגרתה יושגו היעדים שלהלן: 1.38 עד 1.44 דולר ליורו, 96 עד 100 ין לדולר, 1.97 עד 2.04 דולר לליש"ט, 1.10 עד 1.12 פר"ש לדולר, 1.11 עד 1.13 דולר קנדי לדולר, 0.82 עד 0.84 דולר אוסטרלי לדולר, 0.75 עד 0.77 דולר ניו זילנדי לדולר.
*הערה - אין לראות בכתבה המלצה לפעולה כלשהי.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
