עליות בוול-סטריט לקראת הריבית: אלטק ממריאה ב-65%

חזרה לרווחיות ברבעון האחרון של 2004. מדד הנאסד"ק עולה ב-0.15% ל-2,010 נק'. מדד הדאו-ג'ונס מוסיף 0.15% ל-10,582 נק'. פרטנר כבר עולה ב-3.5% על רקע הגדלת הגיוס
רם דגן |

בוול-סטריט נרשמת בשעה האחרונה מגמת מסחר חביות, כאשר נוכח הנתונים האחרונים באשר לרמת מחרי המוצרים בשוק האמריקני, רושמים האינדקסים המובילים בשוק עליות קלות. אולם מה שרובץ על השוק היא החלטת הריבית של הפ"ד, אשר תפורסם בשעות הקרובות (21:15 שעון ישראל).

מדד הנאסד"ק עולה בשעה האחרונה ב-0.15% ונסחר בשער של 2,010 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס עולה גם הוא ב-0.15% ונסחר ברמה של 10,582 נקודות.

ריבית ומדד המחירים

לקראת אמצע יום המסחר תפרסם וועדת הנגידים של הפ"ד את החלטתה לגבי גובה הריבית שתשרור במשק האמריקני במהלך חודש אפריל הקרוב. ההערכות הן, כי בדומה ל-6 הפעמים האחרונות, גם היום יודיע הפ"ד על עליה של 0.25% נקודות האחוז בריבית הבסיס הקצרה בארה"ב לרמה של 2.75%. אולם בנוסף להודעה לגבי שיעורי הריבית הנוכחיים, מצפים היום המשקיעים בוול-סטריט ללשון ההודעה, אשר עשויה לרמוז על המשך מדיניות הריבית הצפויה.

ההערכות הן, כי אם ימשיך הפ"ד להתנסח בצורה זהירה של "העלאות ריבית מדודות", צפוי השוק להמשיך להתנהל תחת ההערכות לעליות ריבית בשיעור של כ-0.25% נקודות האחוז, אולם המקביל ההערכה היא, כי מחיקה של המילה "מדוד", עשויה לרמוז על מדיניות ריבית אגרסיבית יותר בעתיד הקרוב.

מדד מחירי המוצרים רשם במהלך חודש פברואר עליה של 0.4%. בשוק ציפו האנליסטים לעליה נמוכה יותר של 0.3%. מדד הליבה, אשר מחושב ללא השפעות עונתיות של מחירי המזון והאנרגיה עלה ב-0.1%, ובכך הרגיע את השווקים שראו לנגד עניהם את העליה החדה שרשם המדד בחודש ינואר האחרון.

מניות במרכז

חברת תוכנות משחקי הוודיאו, אלקטרוניק ארט, מאבדת היום 15% תוך מסחר ער במיוחד. היום פרסמה החברה אזהרת רווח לשנת 2005, אותה הסבירו בירידה חדה במכירות שרשמה החברה בשווקים של צפון ארה"ב.

ישראליות במרכז

טבע וחברת Active Biotech הודיעו היום (ג') כי תוצאות מחקר שלב שתיים (פייז 2) פורסמו בז'ורנל Neurology. מה שפורסם בעיתון הוא כי "הטיפול ב-laquinimod מפחית את התפתחות נגעי MRI פעילים בטרשת נפוצה בשלב ההתקפי". מניות טבע נסחרות ללא שינוי.

חברת המעגלים האלקטרוניים, אלטק, ממריאה היום ב-65% תוך מחזור ער במיוחד. אמש דווחה החברה, כי חזרה במהלך הרבעון האחרון של 2004 לרווחיות. בתום התקופה רשמה אלטק רווח של 446 אלף דולר, זאת לעומת הפסד של 850 אלף דולר בתקופה המקבילה אשתקד. נתון מעניין נוסף היה עליה של 8% בהכנסות שרשמה החברה ברבעון לעומת הרבעון המקביל ב-2003. סך ההכנסות של אלטק ב-2004 גדלו בשיעור של 27%.

אינטרנט זהב BUSINESS יורדת ב-2.27%, למרות ההודעה, כי זכתה לאחרונה במכרז משרד הביטחון לאספקת שירותי תקשורת ושרותי מומחה למערך השרתים של המשרד בשנים הקרובות. היקף העסקה מוערך במאות אלפי שקלים.

פרטנר עולה ב-3.31% על רקע החלטתה להגדיל את היקף הגיוס הקרוב. היום הודיעה החברה, כי קיבלה הזמנות ממשקיעים מוסדיים בהיקף של 6 מיליארד שקל לערך (בערך פי שש מההקצאה הראשונית למשקיעים מוסדיים) בהתייחס להצעתה המתוכננת להנפיק אגרות חוב בישראל. שער הריבית נקבע על 4.25%, צמוד למדד המחירים לצרכן. בכוונת החברה להגדיל את סך ההצעה לציבור לסך של 2 מיליארד שקל, מתוכם סך של 1.6 מיליארד שקל יוקצו למשקיעים מוסדיים (העלאה מסך של 1 מיליארד שקל).

נס הודיעה, כי מנהל הכספים, ירון גרמזי, יעזוב בחודש הבא את תפקידו. לפי לשון ההודעה הרשמית עוזב גרמזי את החברה, אשר הנפיקה את מניותה לראשונה לפני מספר חודשים, לטובת עסקים אחרים. מניות נס מגיבות היום למהלך בירידה של 3.5%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".