עליות בוול-סטריט לקראת הריבית: אלטק ממריאה ב-65%
בוול-סטריט נרשמת בשעה האחרונה מגמת מסחר חביות, כאשר נוכח הנתונים האחרונים באשר לרמת מחרי המוצרים בשוק האמריקני, רושמים האינדקסים המובילים בשוק עליות קלות. אולם מה שרובץ על השוק היא החלטת הריבית של הפ"ד, אשר תפורסם בשעות הקרובות (21:15 שעון ישראל).
מדד הנאסד"ק עולה בשעה האחרונה ב-0.15% ונסחר בשער של 2,010 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס עולה גם הוא ב-0.15% ונסחר ברמה של 10,582 נקודות.
ריבית ומדד המחירים
לקראת אמצע יום המסחר תפרסם וועדת הנגידים של הפ"ד את החלטתה לגבי גובה הריבית שתשרור במשק האמריקני במהלך חודש אפריל הקרוב. ההערכות הן, כי בדומה ל-6 הפעמים האחרונות, גם היום יודיע הפ"ד על עליה של 0.25% נקודות האחוז בריבית הבסיס הקצרה בארה"ב לרמה של 2.75%. אולם בנוסף להודעה לגבי שיעורי הריבית הנוכחיים, מצפים היום המשקיעים בוול-סטריט ללשון ההודעה, אשר עשויה לרמוז על המשך מדיניות הריבית הצפויה.
ההערכות הן, כי אם ימשיך הפ"ד להתנסח בצורה זהירה של "העלאות ריבית מדודות", צפוי השוק להמשיך להתנהל תחת ההערכות לעליות ריבית בשיעור של כ-0.25% נקודות האחוז, אולם המקביל ההערכה היא, כי מחיקה של המילה "מדוד", עשויה לרמוז על מדיניות ריבית אגרסיבית יותר בעתיד הקרוב.
מדד מחירי המוצרים רשם במהלך חודש פברואר עליה של 0.4%. בשוק ציפו האנליסטים לעליה נמוכה יותר של 0.3%. מדד הליבה, אשר מחושב ללא השפעות עונתיות של מחירי המזון והאנרגיה עלה ב-0.1%, ובכך הרגיע את השווקים שראו לנגד עניהם את העליה החדה שרשם המדד בחודש ינואר האחרון.
מניות במרכז
חברת תוכנות משחקי הוודיאו, אלקטרוניק ארט, מאבדת היום 15% תוך מסחר ער במיוחד. היום פרסמה החברה אזהרת רווח לשנת 2005, אותה הסבירו בירידה חדה במכירות שרשמה החברה בשווקים של צפון ארה"ב.
ישראליות במרכז
טבע וחברת Active Biotech הודיעו היום (ג') כי תוצאות מחקר שלב שתיים (פייז 2) פורסמו בז'ורנל Neurology. מה שפורסם בעיתון הוא כי "הטיפול ב-laquinimod מפחית את התפתחות נגעי MRI פעילים בטרשת נפוצה בשלב ההתקפי". מניות טבע נסחרות ללא שינוי.
חברת המעגלים האלקטרוניים, אלטק, ממריאה היום ב-65% תוך מחזור ער במיוחד. אמש דווחה החברה, כי חזרה במהלך הרבעון האחרון של 2004 לרווחיות. בתום התקופה רשמה אלטק רווח של 446 אלף דולר, זאת לעומת הפסד של 850 אלף דולר בתקופה המקבילה אשתקד. נתון מעניין נוסף היה עליה של 8% בהכנסות שרשמה החברה ברבעון לעומת הרבעון המקביל ב-2003. סך ההכנסות של אלטק ב-2004 גדלו בשיעור של 27%.
אינטרנט זהב BUSINESS יורדת ב-2.27%, למרות ההודעה, כי זכתה לאחרונה במכרז משרד הביטחון לאספקת שירותי תקשורת ושרותי מומחה למערך השרתים של המשרד בשנים הקרובות. היקף העסקה מוערך במאות אלפי שקלים.
פרטנר עולה ב-3.31% על רקע החלטתה להגדיל את היקף הגיוס הקרוב. היום הודיעה החברה, כי קיבלה הזמנות ממשקיעים מוסדיים בהיקף של 6 מיליארד שקל לערך (בערך פי שש מההקצאה הראשונית למשקיעים מוסדיים) בהתייחס להצעתה המתוכננת להנפיק אגרות חוב בישראל. שער הריבית נקבע על 4.25%, צמוד למדד המחירים לצרכן. בכוונת החברה להגדיל את סך ההצעה לציבור לסך של 2 מיליארד שקל, מתוכם סך של 1.6 מיליארד שקל יוקצו למשקיעים מוסדיים (העלאה מסך של 1 מיליארד שקל).
נס הודיעה, כי מנהל הכספים, ירון גרמזי, יעזוב בחודש הבא את תפקידו. לפי לשון ההודעה הרשמית עוזב גרמזי את החברה, אשר הנפיקה את מניותה לראשונה לפני מספר חודשים, לטובת עסקים אחרים. מניות נס מגיבות היום למהלך בירידה של 3.5%.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
