עליות בוול-סטריט לקראת הריבית: אלטק ממריאה ב-65%

חזרה לרווחיות ברבעון האחרון של 2004. מדד הנאסד"ק עולה ב-0.15% ל-2,010 נק'. מדד הדאו-ג'ונס מוסיף 0.15% ל-10,582 נק'. פרטנר כבר עולה ב-3.5% על רקע הגדלת הגיוס
רם דגן |

בוול-סטריט נרשמת בשעה האחרונה מגמת מסחר חביות, כאשר נוכח הנתונים האחרונים באשר לרמת מחרי המוצרים בשוק האמריקני, רושמים האינדקסים המובילים בשוק עליות קלות. אולם מה שרובץ על השוק היא החלטת הריבית של הפ"ד, אשר תפורסם בשעות הקרובות (21:15 שעון ישראל).

מדד הנאסד"ק עולה בשעה האחרונה ב-0.15% ונסחר בשער של 2,010 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס עולה גם הוא ב-0.15% ונסחר ברמה של 10,582 נקודות.

ריבית ומדד המחירים

לקראת אמצע יום המסחר תפרסם וועדת הנגידים של הפ"ד את החלטתה לגבי גובה הריבית שתשרור במשק האמריקני במהלך חודש אפריל הקרוב. ההערכות הן, כי בדומה ל-6 הפעמים האחרונות, גם היום יודיע הפ"ד על עליה של 0.25% נקודות האחוז בריבית הבסיס הקצרה בארה"ב לרמה של 2.75%. אולם בנוסף להודעה לגבי שיעורי הריבית הנוכחיים, מצפים היום המשקיעים בוול-סטריט ללשון ההודעה, אשר עשויה לרמוז על המשך מדיניות הריבית הצפויה.

ההערכות הן, כי אם ימשיך הפ"ד להתנסח בצורה זהירה של "העלאות ריבית מדודות", צפוי השוק להמשיך להתנהל תחת ההערכות לעליות ריבית בשיעור של כ-0.25% נקודות האחוז, אולם המקביל ההערכה היא, כי מחיקה של המילה "מדוד", עשויה לרמוז על מדיניות ריבית אגרסיבית יותר בעתיד הקרוב.

מדד מחירי המוצרים רשם במהלך חודש פברואר עליה של 0.4%. בשוק ציפו האנליסטים לעליה נמוכה יותר של 0.3%. מדד הליבה, אשר מחושב ללא השפעות עונתיות של מחירי המזון והאנרגיה עלה ב-0.1%, ובכך הרגיע את השווקים שראו לנגד עניהם את העליה החדה שרשם המדד בחודש ינואר האחרון.

מניות במרכז

חברת תוכנות משחקי הוודיאו, אלקטרוניק ארט, מאבדת היום 15% תוך מסחר ער במיוחד. היום פרסמה החברה אזהרת רווח לשנת 2005, אותה הסבירו בירידה חדה במכירות שרשמה החברה בשווקים של צפון ארה"ב.

ישראליות במרכז

טבע וחברת Active Biotech הודיעו היום (ג') כי תוצאות מחקר שלב שתיים (פייז 2) פורסמו בז'ורנל Neurology. מה שפורסם בעיתון הוא כי "הטיפול ב-laquinimod מפחית את התפתחות נגעי MRI פעילים בטרשת נפוצה בשלב ההתקפי". מניות טבע נסחרות ללא שינוי.

חברת המעגלים האלקטרוניים, אלטק, ממריאה היום ב-65% תוך מחזור ער במיוחד. אמש דווחה החברה, כי חזרה במהלך הרבעון האחרון של 2004 לרווחיות. בתום התקופה רשמה אלטק רווח של 446 אלף דולר, זאת לעומת הפסד של 850 אלף דולר בתקופה המקבילה אשתקד. נתון מעניין נוסף היה עליה של 8% בהכנסות שרשמה החברה ברבעון לעומת הרבעון המקביל ב-2003. סך ההכנסות של אלטק ב-2004 גדלו בשיעור של 27%.

אינטרנט זהב BUSINESS יורדת ב-2.27%, למרות ההודעה, כי זכתה לאחרונה במכרז משרד הביטחון לאספקת שירותי תקשורת ושרותי מומחה למערך השרתים של המשרד בשנים הקרובות. היקף העסקה מוערך במאות אלפי שקלים.

פרטנר עולה ב-3.31% על רקע החלטתה להגדיל את היקף הגיוס הקרוב. היום הודיעה החברה, כי קיבלה הזמנות ממשקיעים מוסדיים בהיקף של 6 מיליארד שקל לערך (בערך פי שש מההקצאה הראשונית למשקיעים מוסדיים) בהתייחס להצעתה המתוכננת להנפיק אגרות חוב בישראל. שער הריבית נקבע על 4.25%, צמוד למדד המחירים לצרכן. בכוונת החברה להגדיל את סך ההצעה לציבור לסך של 2 מיליארד שקל, מתוכם סך של 1.6 מיליארד שקל יוקצו למשקיעים מוסדיים (העלאה מסך של 1 מיליארד שקל).

נס הודיעה, כי מנהל הכספים, ירון גרמזי, יעזוב בחודש הבא את תפקידו. לפי לשון ההודעה הרשמית עוזב גרמזי את החברה, אשר הנפיקה את מניותה לראשונה לפני מספר חודשים, לטובת עסקים אחרים. מניות נס מגיבות היום למהלך בירידה של 3.5%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.