עליות בוול-סטריט לקראת הריבית: אלטק ממריאה ב-65%
בוול-סטריט נרשמת בשעה האחרונה מגמת מסחר חביות, כאשר נוכח הנתונים האחרונים באשר לרמת מחרי המוצרים בשוק האמריקני, רושמים האינדקסים המובילים בשוק עליות קלות. אולם מה שרובץ על השוק היא החלטת הריבית של הפ"ד, אשר תפורסם בשעות הקרובות (21:15 שעון ישראל).
מדד הנאסד"ק עולה בשעה האחרונה ב-0.15% ונסחר בשער של 2,010 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס עולה גם הוא ב-0.15% ונסחר ברמה של 10,582 נקודות.
ריבית ומדד המחירים
לקראת אמצע יום המסחר תפרסם וועדת הנגידים של הפ"ד את החלטתה לגבי גובה הריבית שתשרור במשק האמריקני במהלך חודש אפריל הקרוב. ההערכות הן, כי בדומה ל-6 הפעמים האחרונות, גם היום יודיע הפ"ד על עליה של 0.25% נקודות האחוז בריבית הבסיס הקצרה בארה"ב לרמה של 2.75%. אולם בנוסף להודעה לגבי שיעורי הריבית הנוכחיים, מצפים היום המשקיעים בוול-סטריט ללשון ההודעה, אשר עשויה לרמוז על המשך מדיניות הריבית הצפויה.
ההערכות הן, כי אם ימשיך הפ"ד להתנסח בצורה זהירה של "העלאות ריבית מדודות", צפוי השוק להמשיך להתנהל תחת ההערכות לעליות ריבית בשיעור של כ-0.25% נקודות האחוז, אולם המקביל ההערכה היא, כי מחיקה של המילה "מדוד", עשויה לרמוז על מדיניות ריבית אגרסיבית יותר בעתיד הקרוב.
מדד מחירי המוצרים רשם במהלך חודש פברואר עליה של 0.4%. בשוק ציפו האנליסטים לעליה נמוכה יותר של 0.3%. מדד הליבה, אשר מחושב ללא השפעות עונתיות של מחירי המזון והאנרגיה עלה ב-0.1%, ובכך הרגיע את השווקים שראו לנגד עניהם את העליה החדה שרשם המדד בחודש ינואר האחרון.
מניות במרכז
חברת תוכנות משחקי הוודיאו, אלקטרוניק ארט, מאבדת היום 15% תוך מסחר ער במיוחד. היום פרסמה החברה אזהרת רווח לשנת 2005, אותה הסבירו בירידה חדה במכירות שרשמה החברה בשווקים של צפון ארה"ב.
ישראליות במרכז
טבע וחברת Active Biotech הודיעו היום (ג') כי תוצאות מחקר שלב שתיים (פייז 2) פורסמו בז'ורנל Neurology. מה שפורסם בעיתון הוא כי "הטיפול ב-laquinimod מפחית את התפתחות נגעי MRI פעילים בטרשת נפוצה בשלב ההתקפי". מניות טבע נסחרות ללא שינוי.
חברת המעגלים האלקטרוניים, אלטק, ממריאה היום ב-65% תוך מחזור ער במיוחד. אמש דווחה החברה, כי חזרה במהלך הרבעון האחרון של 2004 לרווחיות. בתום התקופה רשמה אלטק רווח של 446 אלף דולר, זאת לעומת הפסד של 850 אלף דולר בתקופה המקבילה אשתקד. נתון מעניין נוסף היה עליה של 8% בהכנסות שרשמה החברה ברבעון לעומת הרבעון המקביל ב-2003. סך ההכנסות של אלטק ב-2004 גדלו בשיעור של 27%.
אינטרנט זהב BUSINESS יורדת ב-2.27%, למרות ההודעה, כי זכתה לאחרונה במכרז משרד הביטחון לאספקת שירותי תקשורת ושרותי מומחה למערך השרתים של המשרד בשנים הקרובות. היקף העסקה מוערך במאות אלפי שקלים.
פרטנר עולה ב-3.31% על רקע החלטתה להגדיל את היקף הגיוס הקרוב. היום הודיעה החברה, כי קיבלה הזמנות ממשקיעים מוסדיים בהיקף של 6 מיליארד שקל לערך (בערך פי שש מההקצאה הראשונית למשקיעים מוסדיים) בהתייחס להצעתה המתוכננת להנפיק אגרות חוב בישראל. שער הריבית נקבע על 4.25%, צמוד למדד המחירים לצרכן. בכוונת החברה להגדיל את סך ההצעה לציבור לסך של 2 מיליארד שקל, מתוכם סך של 1.6 מיליארד שקל יוקצו למשקיעים מוסדיים (העלאה מסך של 1 מיליארד שקל).
נס הודיעה, כי מנהל הכספים, ירון גרמזי, יעזוב בחודש הבא את תפקידו. לפי לשון ההודעה הרשמית עוזב גרמזי את החברה, אשר הנפיקה את מניותה לראשונה לפני מספר חודשים, לטובת עסקים אחרים. מניות נס מגיבות היום למהלך בירידה של 3.5%.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
מימון הגירעון התבסס על גיוס חוב מקומי נטו של 59.2 מיליארד שקל מאז תחילת השנה וגיוס חוב נטו בחו"ל של 15.9 מיליארד שקל. כמו כן נרשמו הכנסות מהפרטות בסך 11.7 מיליארד שקל, בעיקר ממכירת קרקעות מדינה.
יעד הגירעון לשנת 2025, כפי שנקבע בתקציב הנוסף שאושר בספטמבר, עומד על 5.2% מהתוצר. לפי נתוני האומדן המעודכן, הממשלה נמצאת במסלול שמציב אותה מתחת ליעד הזה, בעיקר בזכות הצמיחה בהכנסות ממסים והתמתנות יחסית בצד ההוצאות.
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
