משפחה/סטיה מסדרי הדין ע"י בית המשפט למשפחה/עליון

@ סעיף 8(א) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, לפיו: "בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק"@ בית המשפט העליון (כב' הש' א' רובינשטיין) קבע כי ככלל על בית משפט לענייני משפחה לילך בדרך של תקנות סדר הדין האזרחי ואילו השימוש בסעיף 8 הנ"ל יעשה במשורה@
עודד ארבל |

עובדות וטענות: בין המבקש ואחיו, המשיב, התנהלו הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה יחס למבנה שהיה שייך לשניהם. במסגרת ההליכים, לבקשת המבקש, הוציא בית המשפט לענייני משפחה, בנוכחות צד אחד, צו מניעה כנגד המשיב, אשר אסר עליו להיכנס למבנה או להפריע לשימוש במבנה, וחייב את המבקש בהפקדת ערבון בסך 10,000 ש"ח. המשיב הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי נגד החלטת בית המשפט לענייני משפחה. בפסק דינו קבע בית המשפט המחוזי, כי מאחר וההחלטה פוגעת בזכויותיו של המשיב והיא ניתנה במעמד צד אחד וללא שנשמעו טענתוי ו, הרי שלפי כללי הצדק הטבעי, מן הראוי שהצו יבוטל והבקשה למתן צו מניעה תשמע מתחילתה, בנוכחות שני הצדדים. מכאן בקשת רשות הערעור נשוא הדיון. לטענת המבקש, בית המשפט לענייני משפחה רשאי היה לדון בבקשה לצו מניעה זמני כפי שעשה, נוכח שיקול הדעת הרחב המוקנה לו בסעיף 8(א).

דיון משפטי:

כב' הש' א' רובינשטיין:

תקנה 367(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי משניתן צו במעמד צד אחד, "יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום מתן הצו". במקרה הנדון, הצו ניתן במעמד צד אחד בלבד, מבלי שבימ"ש קמא נימק מדוע הוא ראה לנכון לשמוע את הבקשה במעמד צד אחד, ובלא שנקבע מועד לדון בבקשה, בנוכחות שני הצדדים. גם אם רשאי בית המשפט לענייני משפחה, על פי דין, לסטות מסדרי הדין הרגילים "בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק", כלשון סעיף 8, יעשה הדבר במשורה. כך, בדומה, נקבע בתקנה 258ב(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בגדרי התקנות העוסקות בענייני משפחה: "בית המשפט רשאי לסטות מהוראות שבפרקים אחרים שבתקנות אלה...ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק". מתקנה זו משתמע, כי ככלל דרך המלך בה על בית המשפט לענייני משפחה לילך היא הדרך של תקנות סדר הדין האזרחי. הרציונל העומד מאחורי הדברים הוא כי נושאי המשפחה, על מורכבותם, רגישותם האנושית ובעייתיותם הטבועה, מצדיקים גמישות יתר על הרגיל בסדרי הדין ואף בדיני הראיות. כך נקבע בסעיף 8 ותקנה 258ב(ג),כי יש ליתן שיקול דעת לבית המשפט לענייני משפחה לסטיה מדיני הראיות ומתקנות סדר הדין. עם זאת, שיקול הדעת ניתן במסגרת תקנות סדרי הדין הכלליות, ויש לילך בנתיב שהותווה בהן, לשם הגשמתם של סדרי דין נאותים. לפיכך מקום בו הוחלט אחרת, כפי שבענייננו, צריך שיהא טעם בנסיבות להליכה בדרך זו. לכן, אם מצא בית המשפט לענייני משפחה שסטייה מהתקנות תתרום לעשיית משפט צדק, רשאי הוא לפעול בהתאם לכך, אך עליו לעשות כן על פי סיבה וטעם. על כן, משקבע בית המשפט המחוזי כי ההחלטה במקרה דנן פגעה בזכויותיו של המשיב, אין מקום להתערב בפסיקתו.

הבקשה נדחית

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.