משפחה/סטיה מסדרי הדין ע"י בית המשפט למשפחה/עליון
עובדות וטענות: בין המבקש ואחיו, המשיב, התנהלו הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה יחס למבנה שהיה שייך לשניהם. במסגרת ההליכים, לבקשת המבקש, הוציא בית המשפט לענייני משפחה, בנוכחות צד אחד, צו מניעה כנגד המשיב, אשר אסר עליו להיכנס למבנה או להפריע לשימוש במבנה, וחייב את המבקש בהפקדת ערבון בסך 10,000 ש"ח. המשיב הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי נגד החלטת בית המשפט לענייני משפחה. בפסק דינו קבע בית המשפט המחוזי, כי מאחר וההחלטה פוגעת בזכויותיו של המשיב והיא ניתנה במעמד צד אחד וללא שנשמעו טענתוי ו, הרי שלפי כללי הצדק הטבעי, מן הראוי שהצו יבוטל והבקשה למתן צו מניעה תשמע מתחילתה, בנוכחות שני הצדדים. מכאן בקשת רשות הערעור נשוא הדיון. לטענת המבקש, בית המשפט לענייני משפחה רשאי היה לדון בבקשה לצו מניעה זמני כפי שעשה, נוכח שיקול הדעת הרחב המוקנה לו בסעיף 8(א).
דיון משפטי:
כב' הש' א' רובינשטיין:
תקנה 367(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי משניתן צו במעמד צד אחד, "יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום מתן הצו". במקרה הנדון, הצו ניתן במעמד צד אחד בלבד, מבלי שבימ"ש קמא נימק מדוע הוא ראה לנכון לשמוע את הבקשה במעמד צד אחד, ובלא שנקבע מועד לדון בבקשה, בנוכחות שני הצדדים. גם אם רשאי בית המשפט לענייני משפחה, על פי דין, לסטות מסדרי הדין הרגילים "בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק", כלשון סעיף 8, יעשה הדבר במשורה. כך, בדומה, נקבע בתקנה 258ב(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בגדרי התקנות העוסקות בענייני משפחה: "בית המשפט רשאי לסטות מהוראות שבפרקים אחרים שבתקנות אלה...ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק". מתקנה זו משתמע, כי ככלל דרך המלך בה על בית המשפט לענייני משפחה לילך היא הדרך של תקנות סדר הדין האזרחי. הרציונל העומד מאחורי הדברים הוא כי נושאי המשפחה, על מורכבותם, רגישותם האנושית ובעייתיותם הטבועה, מצדיקים גמישות יתר על הרגיל בסדרי הדין ואף בדיני הראיות. כך נקבע בסעיף 8 ותקנה 258ב(ג),כי יש ליתן שיקול דעת לבית המשפט לענייני משפחה לסטיה מדיני הראיות ומתקנות סדר הדין. עם זאת, שיקול הדעת ניתן במסגרת תקנות סדרי הדין הכלליות, ויש לילך בנתיב שהותווה בהן, לשם הגשמתם של סדרי דין נאותים. לפיכך מקום בו הוחלט אחרת, כפי שבענייננו, צריך שיהא טעם בנסיבות להליכה בדרך זו. לכן, אם מצא בית המשפט לענייני משפחה שסטייה מהתקנות תתרום לעשיית משפט צדק, רשאי הוא לפעול בהתאם לכך, אך עליו לעשות כן על פי סיבה וטעם. על כן, משקבע בית המשפט המחוזי כי ההחלטה במקרה דנן פגעה בזכויותיו של המשיב, אין מקום להתערב בפסיקתו.
הבקשה נדחית
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
