משפחה/סטיה מסדרי הדין ע"י בית המשפט למשפחה/עליון

@ סעיף 8(א) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, לפיו: "בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק"@ בית המשפט העליון (כב' הש' א' רובינשטיין) קבע כי ככלל על בית משפט לענייני משפחה לילך בדרך של תקנות סדר הדין האזרחי ואילו השימוש בסעיף 8 הנ"ל יעשה במשורה@
עודד ארבל |

עובדות וטענות: בין המבקש ואחיו, המשיב, התנהלו הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה יחס למבנה שהיה שייך לשניהם. במסגרת ההליכים, לבקשת המבקש, הוציא בית המשפט לענייני משפחה, בנוכחות צד אחד, צו מניעה כנגד המשיב, אשר אסר עליו להיכנס למבנה או להפריע לשימוש במבנה, וחייב את המבקש בהפקדת ערבון בסך 10,000 ש"ח. המשיב הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי נגד החלטת בית המשפט לענייני משפחה. בפסק דינו קבע בית המשפט המחוזי, כי מאחר וההחלטה פוגעת בזכויותיו של המשיב והיא ניתנה במעמד צד אחד וללא שנשמעו טענתוי ו, הרי שלפי כללי הצדק הטבעי, מן הראוי שהצו יבוטל והבקשה למתן צו מניעה תשמע מתחילתה, בנוכחות שני הצדדים. מכאן בקשת רשות הערעור נשוא הדיון. לטענת המבקש, בית המשפט לענייני משפחה רשאי היה לדון בבקשה לצו מניעה זמני כפי שעשה, נוכח שיקול הדעת הרחב המוקנה לו בסעיף 8(א).

דיון משפטי:

כב' הש' א' רובינשטיין:

תקנה 367(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי משניתן צו במעמד צד אחד, "יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום מתן הצו". במקרה הנדון, הצו ניתן במעמד צד אחד בלבד, מבלי שבימ"ש קמא נימק מדוע הוא ראה לנכון לשמוע את הבקשה במעמד צד אחד, ובלא שנקבע מועד לדון בבקשה, בנוכחות שני הצדדים. גם אם רשאי בית המשפט לענייני משפחה, על פי דין, לסטות מסדרי הדין הרגילים "בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק", כלשון סעיף 8, יעשה הדבר במשורה. כך, בדומה, נקבע בתקנה 258ב(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בגדרי התקנות העוסקות בענייני משפחה: "בית המשפט רשאי לסטות מהוראות שבפרקים אחרים שבתקנות אלה...ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק". מתקנה זו משתמע, כי ככלל דרך המלך בה על בית המשפט לענייני משפחה לילך היא הדרך של תקנות סדר הדין האזרחי. הרציונל העומד מאחורי הדברים הוא כי נושאי המשפחה, על מורכבותם, רגישותם האנושית ובעייתיותם הטבועה, מצדיקים גמישות יתר על הרגיל בסדרי הדין ואף בדיני הראיות. כך נקבע בסעיף 8 ותקנה 258ב(ג),כי יש ליתן שיקול דעת לבית המשפט לענייני משפחה לסטיה מדיני הראיות ומתקנות סדר הדין. עם זאת, שיקול הדעת ניתן במסגרת תקנות סדרי הדין הכלליות, ויש לילך בנתיב שהותווה בהן, לשם הגשמתם של סדרי דין נאותים. לפיכך מקום בו הוחלט אחרת, כפי שבענייננו, צריך שיהא טעם בנסיבות להליכה בדרך זו. לכן, אם מצא בית המשפט לענייני משפחה שסטייה מהתקנות תתרום לעשיית משפט צדק, רשאי הוא לפעול בהתאם לכך, אך עליו לעשות כן על פי סיבה וטעם. על כן, משקבע בית המשפט המחוזי כי ההחלטה במקרה דנן פגעה בזכויותיו של המשיב, אין מקום להתערב בפסיקתו.

הבקשה נדחית

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.