פיטורי עובדת בחופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה

אלונה, עבדה במשך 3 שנים כפקידה במשרד פירסום, עד ליום בו יצאה לחופשת לידה. אלונה הודיעה למעסיקה כי היא מתכוננת להאריך את חופשת הלידה בחופשה ללא תשלום. מעסיקה של אלונה מעונין לפטר אותה עם חזרתה מהחופשה ללא תשלום. האם הדבר אפשרי?
עו"ד לילך דניאל |

במקרה של פיטורי עובדת לאחר חופשת לידה

בסעיף 9(ג)(1) לחוק עבודת נשים (להלן – החוק), נאסר על מעסיק לפטר עובדת בחופשת לידה או במשך תקופה של 45 ימים לאחר תום חופשת הלידה וכן נאסר על מעסיק ליתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות. דהיינו, מעסיק יוכל לפטר עובדת רק לאחר שחלפו 45 ימים מתום חופשת הלידה, ובנוסף נדרש לתת הודעה מוקדמת לפיטוריה ללא אפשרות חפיפה בין שתי התקופות.

במקרה של פיטורי עובדת לאחר חופשה ללא תשלום (מכוח חוק) שלאחר חופשת לידה

סעיף 7(ד) לחוק קובע כי עובדת שעבדה עד תחילת חופשת הלידה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה לפחות 24 חודשים רצופים, רשאית להיעדר מהעבודה, מראשית השבוע השביעי שלאחר הלידה, מספר חודשים כרבע ממספר החודשים שבהם עבדה לפני חופשת הלידה, אך לא יותר מ-12 חודשים. דין ההיעדרות הנ"ל כדין חופשה ללא תשלום.

עפ"י סעיף 9(ג)(2) לחוק אין לפטר עובדת ב-45 יום שאחרי חופשה ללא תשלום שלקחה עובדת מכוח חוק (שהיו לה שנתיים ותק בעבודה לפחות טרם היציאה לחופשת לידה כמפורט לעיל). עם זאת, אין איסור בחוק לחפוף את תקופת ההודעה המוקדמת ב-45 הימים במקרה של עובדת שחוזרת מחופשה ללא תשלום מכח חוק אחרי חופשת לידה כאמור.

לפיכך, במקרה הנ"ל, בו לאלונה קמה הזכאות להאריך את חופשת הלידה בחופשה ללא תשלום מכח חוק, מעסיקה לא יוכל לפטרה בתקופה של 45 ימים מתום החל"ת אך נראה כי במקרה זה, יוכל לחפוף את תקופת ההודעה המוקדמת בתוך 45 הימים.

במקרה של פיטורי עובדת לאחר חופשה ללא תשלום (מכוח הסכמת המעביד) שלאחר חופשת לידה

עובדת יכולה לקחת חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה גם ללא תנאי הוותק של 24 חודשים, כאמור לעיל, במקרה שהגיעה בענין זה להסכמה עם מעסיקה. במקרה כזה, במידה והעובדת לא זכאית לצאת לחל"ת מכח הדין והיא יצאה לחופשה ללא תשלום מכוח הסכמת המעסיק, אין איסור לפטר את העובדת בתום החופשה ללא תשלום אם כבר חלפו 45 ימים קלנדריים מתום חופשת הלידה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.