וול סטריט הפכפכה בפתיחה - HP מזנקת ב-9.3%

לאחר שהמנכ"לית קרלי פיורינה פוטרה. טבע יורדת ב-0.6%, גיוון ממריאה ב-3% אחרי דוחות מעולים, אלביט מערכות יורדות ב-2.2%, מאינד מזנקת בפתיחה ב-1.1%
חזי שטרנליכט |

בורסות וול סטריט פתחו את המסחר במגמה מעורבת. לפני המסחר נזרקה פצצה חדשותית לעולם העסקים האמריקני והגלובלי - קרלי פיורינה תעזוב את HP-קומפאק. לידיעה יש השפעה חיובית על המניה ובאזז גדול בין הפעילים בשוקי המניות הגלובליים. גם מחירי הנפט עוזרים למסחר משום הם ממשיכים להדרים ב-0.7% לאזור 45.08 דולר לחבית הנמסרת בחודש מארס.

מדד הנאסד"ק יורד קלות ל-2,086.47 נקודות, מעט מתחת לקו הפתיחה, מדד הדאו ג'ונס עולה ב-0.05% ל-10,730.10 נקודות, מדד ה-s&p500 מטפס במתינות ב-0.01% ל-1,202.44 נקודות.

במרכז: קרלי עוזבת את HP

קרלי עוזבת את HP. המנייה (HPQ) פתחה בזינוק של 9.33%. הידיעה שתפסה את הכותרות היא שהיו"ר ומנכ"ל HP-קומפק, קארלי פיורינה פוטרה היום מהחברה. ההערכה היא כי מדובר בפיטורים בסופו של דבר - למרות שרשמית היא התפטרה לפי דיווח של דוברת החברה בוול סטריט. ענקית המחשוב מסרה, כי מינתה את מנהל הכספים שלה - רוברט ווימן במקום פיורינה באופן זמני.

סיסקו דיווחה אמש, כי אמנם הצליחה ליישר קו עם התחזיות לרווח (בנטרול הוצאות חד פעמיות) ברבעון הפיסקאלי החולף עם 1.48 מיליארד דולר או 22 סנט למניה, אך יחד עם זאת, פספסה את תחזית המכירות ברבעון זה עם 6.06 מיליארד דולר, לעומת צפי למכירות של 6.13 מיליארד דולר. לצד זאת סיפקה סיסקו תחזיות פושרות למדי לרבעון הנוכחי והאכזבה מובילה לירידה של 0.55% במניה בפתיחה.

קצת עדנה תגיע מכיוונה של חברת אמריקן אינטרנשיונל גרופ. ענקית הביטוח דיווחה אמש, כי הרוויחה ברבעון החולף 3.02 מיליארד דולר או 1.15 דולר למניה לעומת 2.71 מיליארד דולר או 1.03 דולר למניה. בנטרול הוצאות חד פעמיות התסכם הרווח ב-1.17 דולר למניה, אל מול צפי של 1.13 דולר למניה. המניה פתחה בעליה של 1.63% בפתיחה.

שלוש ענקיות טכנולוגיה נוספות מרכזות את העניין: דל (DELL) שעולה ב-1.56%, אינטל (INTC) שיורדת ב-0.09%, ואורקל (ORCL) שיורדת ב-0.3%, כל זאת לקראת פרסום דו"חותיהן לאחר הנעילה. יהיה מעניין.

הישראליות: טבע יורדת ב-0.6%

הישראליות של וול סטריט פתחו את המסחר במגמה מעורבת. מחד נסחרות מניות כגון צ'ק פוינט בעליה של 0.58%, אם סיסטמס בתוספת של 0.79%, ומנגד יורדות מניות כמו קומברס ב-0.74%, מרקורי ב-0.31%, ותרו ב-0.69%.

ביחידת המחקר של בנק הפועלים מעריכים לקראת פרסום תוצאות טבע לשנת 2004, כי החברה תציג ברבעון הרביעי של 2004, קפיצה של 42% בהכנסות, לרמה של 1.34 מיליארד דולר, וקפיצה של 40% בשורה התחתונה לרווח נקי של 262 מיליון דולר. ועליה של 29% ברווח למניה לרמה של 39 סנט. לא ברור אם הם קוראים שם דוחות בעברית, בכל מקרה המניה יורדת ב-0.6% בפתיחה.

מניות גיוון אימג'ינג פתחו בזינוק של 3.06%, על רקע תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי והמסכם לשנת 2004 שהיכו את תחזיות האנליסטים. הדיווח הציג שיאא בהכנסות הרבעון הרביעי שהסתכמו ב-22.2 מיליון דולר, זינוק של 77% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-2.5 מיליון דולר או 9 סנט למניה. באשר לשנת 2005 צופה החברה כי תסיים את השנה אם הכנסות בגובה של 95 עד 105 מיליון דולר, כלומר עליה של 46% עד 62% לעומת שנת 2004. בחברה מעריכים כי הרווח הגולמי יצמח השנה ב-72% עד 75%, ויכלול עליה של 3% בהחזר מענקים לממשלת ישראל. בשורה התחתונה צופים בחברה כי תסיים את 2005 ברווח נקי של 22-24 מיליון דולר או 2-5 סנט למניה.

בבית ההשקעות פסגות אופק פירסמו המלצה אוהדת למניית ליפמן. לדבריהם, ליפמן ממשיכה להציג סיפור עסקי חזק תוך רמות סיכון נמוכות יחסית לסקטור הטכנולוגיה ותוך שימור שיעורי רווח גבוהים מממוצע הענף ולאורך זמן. בבית ההשקעות העלו את מחיר היעד למניית ליפמן מ-29 דולר ל-35 דולר, 19.6% מעל מחירה בשוק, ומותירים את מלצתם על קנייה. מניות החברה פתחו בעליה של 0.6%.

מניות אלביט מערכות פתחו בירידה של 2.2%, על רקע פרסום הבוקר כי עיתוני בולגריה מאשימים את חברת אלביט מערכות בפרשת שחיתות יחד עם משרד ההגנה הבולגרי. על פי העיתון, זכתה אלביט מערכות במכרז יחד עם חברת לוקהיד מרטין האמריקנית, לשידרוג 18 מסוקים רוסיים של הצבא הבולגרי. עיתוני בולגריה טוענים כי ישנו סיכוי לא קטן כי תוצאות המכרז יבוטלו. נציין כי המכרז בהיקף של 60 מיליון דולר.

מאינד החלה את המסחר בעליה של 1.12%, לאחר שהודיעה, כי עקפה התחזיות ב-3 סנט למניה עם רווח של 10 סנט. המפתחת ומשווקת פיתרונות בתחום תקשורת טלפוניה ובילינג על האינטרנט, הודיעה על רבעון 11 רצוף של גידול בהכנסות (4.88 מיליון דולר) ושיפור ברווחיות (2.14 מיליון דולר).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.