וול סטריט הפכפכה בפתיחה - HP מזנקת ב-9.3%

לאחר שהמנכ"לית קרלי פיורינה פוטרה. טבע יורדת ב-0.6%, גיוון ממריאה ב-3% אחרי דוחות מעולים, אלביט מערכות יורדות ב-2.2%, מאינד מזנקת בפתיחה ב-1.1%
חזי שטרנליכט |

בורסות וול סטריט פתחו את המסחר במגמה מעורבת. לפני המסחר נזרקה פצצה חדשותית לעולם העסקים האמריקני והגלובלי - קרלי פיורינה תעזוב את HP-קומפאק. לידיעה יש השפעה חיובית על המניה ובאזז גדול בין הפעילים בשוקי המניות הגלובליים. גם מחירי הנפט עוזרים למסחר משום הם ממשיכים להדרים ב-0.7% לאזור 45.08 דולר לחבית הנמסרת בחודש מארס.

מדד הנאסד"ק יורד קלות ל-2,086.47 נקודות, מעט מתחת לקו הפתיחה, מדד הדאו ג'ונס עולה ב-0.05% ל-10,730.10 נקודות, מדד ה-s&p500 מטפס במתינות ב-0.01% ל-1,202.44 נקודות.

במרכז: קרלי עוזבת את HP

קרלי עוזבת את HP. המנייה (HPQ) פתחה בזינוק של 9.33%. הידיעה שתפסה את הכותרות היא שהיו"ר ומנכ"ל HP-קומפק, קארלי פיורינה פוטרה היום מהחברה. ההערכה היא כי מדובר בפיטורים בסופו של דבר - למרות שרשמית היא התפטרה לפי דיווח של דוברת החברה בוול סטריט. ענקית המחשוב מסרה, כי מינתה את מנהל הכספים שלה - רוברט ווימן במקום פיורינה באופן זמני.

סיסקו דיווחה אמש, כי אמנם הצליחה ליישר קו עם התחזיות לרווח (בנטרול הוצאות חד פעמיות) ברבעון הפיסקאלי החולף עם 1.48 מיליארד דולר או 22 סנט למניה, אך יחד עם זאת, פספסה את תחזית המכירות ברבעון זה עם 6.06 מיליארד דולר, לעומת צפי למכירות של 6.13 מיליארד דולר. לצד זאת סיפקה סיסקו תחזיות פושרות למדי לרבעון הנוכחי והאכזבה מובילה לירידה של 0.55% במניה בפתיחה.

קצת עדנה תגיע מכיוונה של חברת אמריקן אינטרנשיונל גרופ. ענקית הביטוח דיווחה אמש, כי הרוויחה ברבעון החולף 3.02 מיליארד דולר או 1.15 דולר למניה לעומת 2.71 מיליארד דולר או 1.03 דולר למניה. בנטרול הוצאות חד פעמיות התסכם הרווח ב-1.17 דולר למניה, אל מול צפי של 1.13 דולר למניה. המניה פתחה בעליה של 1.63% בפתיחה.

שלוש ענקיות טכנולוגיה נוספות מרכזות את העניין: דל (DELL) שעולה ב-1.56%, אינטל (INTC) שיורדת ב-0.09%, ואורקל (ORCL) שיורדת ב-0.3%, כל זאת לקראת פרסום דו"חותיהן לאחר הנעילה. יהיה מעניין.

הישראליות: טבע יורדת ב-0.6%

הישראליות של וול סטריט פתחו את המסחר במגמה מעורבת. מחד נסחרות מניות כגון צ'ק פוינט בעליה של 0.58%, אם סיסטמס בתוספת של 0.79%, ומנגד יורדות מניות כמו קומברס ב-0.74%, מרקורי ב-0.31%, ותרו ב-0.69%.

ביחידת המחקר של בנק הפועלים מעריכים לקראת פרסום תוצאות טבע לשנת 2004, כי החברה תציג ברבעון הרביעי של 2004, קפיצה של 42% בהכנסות, לרמה של 1.34 מיליארד דולר, וקפיצה של 40% בשורה התחתונה לרווח נקי של 262 מיליון דולר. ועליה של 29% ברווח למניה לרמה של 39 סנט. לא ברור אם הם קוראים שם דוחות בעברית, בכל מקרה המניה יורדת ב-0.6% בפתיחה.

מניות גיוון אימג'ינג פתחו בזינוק של 3.06%, על רקע תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי והמסכם לשנת 2004 שהיכו את תחזיות האנליסטים. הדיווח הציג שיאא בהכנסות הרבעון הרביעי שהסתכמו ב-22.2 מיליון דולר, זינוק של 77% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-2.5 מיליון דולר או 9 סנט למניה. באשר לשנת 2005 צופה החברה כי תסיים את השנה אם הכנסות בגובה של 95 עד 105 מיליון דולר, כלומר עליה של 46% עד 62% לעומת שנת 2004. בחברה מעריכים כי הרווח הגולמי יצמח השנה ב-72% עד 75%, ויכלול עליה של 3% בהחזר מענקים לממשלת ישראל. בשורה התחתונה צופים בחברה כי תסיים את 2005 ברווח נקי של 22-24 מיליון דולר או 2-5 סנט למניה.

בבית ההשקעות פסגות אופק פירסמו המלצה אוהדת למניית ליפמן. לדבריהם, ליפמן ממשיכה להציג סיפור עסקי חזק תוך רמות סיכון נמוכות יחסית לסקטור הטכנולוגיה ותוך שימור שיעורי רווח גבוהים מממוצע הענף ולאורך זמן. בבית ההשקעות העלו את מחיר היעד למניית ליפמן מ-29 דולר ל-35 דולר, 19.6% מעל מחירה בשוק, ומותירים את מלצתם על קנייה. מניות החברה פתחו בעליה של 0.6%.

מניות אלביט מערכות פתחו בירידה של 2.2%, על רקע פרסום הבוקר כי עיתוני בולגריה מאשימים את חברת אלביט מערכות בפרשת שחיתות יחד עם משרד ההגנה הבולגרי. על פי העיתון, זכתה אלביט מערכות במכרז יחד עם חברת לוקהיד מרטין האמריקנית, לשידרוג 18 מסוקים רוסיים של הצבא הבולגרי. עיתוני בולגריה טוענים כי ישנו סיכוי לא קטן כי תוצאות המכרז יבוטלו. נציין כי המכרז בהיקף של 60 מיליון דולר.

מאינד החלה את המסחר בעליה של 1.12%, לאחר שהודיעה, כי עקפה התחזיות ב-3 סנט למניה עם רווח של 10 סנט. המפתחת ומשווקת פיתרונות בתחום תקשורת טלפוניה ובילינג על האינטרנט, הודיעה על רבעון 11 רצוף של גידול בהכנסות (4.88 מיליון דולר) ושיפור ברווחיות (2.14 מיליון דולר).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: