וול סטריט הפכפכה בפתיחה - HP מזנקת ב-9.3%

לאחר שהמנכ"לית קרלי פיורינה פוטרה. טבע יורדת ב-0.6%, גיוון ממריאה ב-3% אחרי דוחות מעולים, אלביט מערכות יורדות ב-2.2%, מאינד מזנקת בפתיחה ב-1.1%
חזי שטרנליכט |

בורסות וול סטריט פתחו את המסחר במגמה מעורבת. לפני המסחר נזרקה פצצה חדשותית לעולם העסקים האמריקני והגלובלי - קרלי פיורינה תעזוב את HP-קומפאק. לידיעה יש השפעה חיובית על המניה ובאזז גדול בין הפעילים בשוקי המניות הגלובליים. גם מחירי הנפט עוזרים למסחר משום הם ממשיכים להדרים ב-0.7% לאזור 45.08 דולר לחבית הנמסרת בחודש מארס.

מדד הנאסד"ק יורד קלות ל-2,086.47 נקודות, מעט מתחת לקו הפתיחה, מדד הדאו ג'ונס עולה ב-0.05% ל-10,730.10 נקודות, מדד ה-s&p500 מטפס במתינות ב-0.01% ל-1,202.44 נקודות.

במרכז: קרלי עוזבת את HP

קרלי עוזבת את HP. המנייה (HPQ) פתחה בזינוק של 9.33%. הידיעה שתפסה את הכותרות היא שהיו"ר ומנכ"ל HP-קומפק, קארלי פיורינה פוטרה היום מהחברה. ההערכה היא כי מדובר בפיטורים בסופו של דבר - למרות שרשמית היא התפטרה לפי דיווח של דוברת החברה בוול סטריט. ענקית המחשוב מסרה, כי מינתה את מנהל הכספים שלה - רוברט ווימן במקום פיורינה באופן זמני.

סיסקו דיווחה אמש, כי אמנם הצליחה ליישר קו עם התחזיות לרווח (בנטרול הוצאות חד פעמיות) ברבעון הפיסקאלי החולף עם 1.48 מיליארד דולר או 22 סנט למניה, אך יחד עם זאת, פספסה את תחזית המכירות ברבעון זה עם 6.06 מיליארד דולר, לעומת צפי למכירות של 6.13 מיליארד דולר. לצד זאת סיפקה סיסקו תחזיות פושרות למדי לרבעון הנוכחי והאכזבה מובילה לירידה של 0.55% במניה בפתיחה.

קצת עדנה תגיע מכיוונה של חברת אמריקן אינטרנשיונל גרופ. ענקית הביטוח דיווחה אמש, כי הרוויחה ברבעון החולף 3.02 מיליארד דולר או 1.15 דולר למניה לעומת 2.71 מיליארד דולר או 1.03 דולר למניה. בנטרול הוצאות חד פעמיות התסכם הרווח ב-1.17 דולר למניה, אל מול צפי של 1.13 דולר למניה. המניה פתחה בעליה של 1.63% בפתיחה.

שלוש ענקיות טכנולוגיה נוספות מרכזות את העניין: דל (DELL) שעולה ב-1.56%, אינטל (INTC) שיורדת ב-0.09%, ואורקל (ORCL) שיורדת ב-0.3%, כל זאת לקראת פרסום דו"חותיהן לאחר הנעילה. יהיה מעניין.

הישראליות: טבע יורדת ב-0.6%

הישראליות של וול סטריט פתחו את המסחר במגמה מעורבת. מחד נסחרות מניות כגון צ'ק פוינט בעליה של 0.58%, אם סיסטמס בתוספת של 0.79%, ומנגד יורדות מניות כמו קומברס ב-0.74%, מרקורי ב-0.31%, ותרו ב-0.69%.

ביחידת המחקר של בנק הפועלים מעריכים לקראת פרסום תוצאות טבע לשנת 2004, כי החברה תציג ברבעון הרביעי של 2004, קפיצה של 42% בהכנסות, לרמה של 1.34 מיליארד דולר, וקפיצה של 40% בשורה התחתונה לרווח נקי של 262 מיליון דולר. ועליה של 29% ברווח למניה לרמה של 39 סנט. לא ברור אם הם קוראים שם דוחות בעברית, בכל מקרה המניה יורדת ב-0.6% בפתיחה.

מניות גיוון אימג'ינג פתחו בזינוק של 3.06%, על רקע תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי והמסכם לשנת 2004 שהיכו את תחזיות האנליסטים. הדיווח הציג שיאא בהכנסות הרבעון הרביעי שהסתכמו ב-22.2 מיליון דולר, זינוק של 77% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-2.5 מיליון דולר או 9 סנט למניה. באשר לשנת 2005 צופה החברה כי תסיים את השנה אם הכנסות בגובה של 95 עד 105 מיליון דולר, כלומר עליה של 46% עד 62% לעומת שנת 2004. בחברה מעריכים כי הרווח הגולמי יצמח השנה ב-72% עד 75%, ויכלול עליה של 3% בהחזר מענקים לממשלת ישראל. בשורה התחתונה צופים בחברה כי תסיים את 2005 ברווח נקי של 22-24 מיליון דולר או 2-5 סנט למניה.

בבית ההשקעות פסגות אופק פירסמו המלצה אוהדת למניית ליפמן. לדבריהם, ליפמן ממשיכה להציג סיפור עסקי חזק תוך רמות סיכון נמוכות יחסית לסקטור הטכנולוגיה ותוך שימור שיעורי רווח גבוהים מממוצע הענף ולאורך זמן. בבית ההשקעות העלו את מחיר היעד למניית ליפמן מ-29 דולר ל-35 דולר, 19.6% מעל מחירה בשוק, ומותירים את מלצתם על קנייה. מניות החברה פתחו בעליה של 0.6%.

מניות אלביט מערכות פתחו בירידה של 2.2%, על רקע פרסום הבוקר כי עיתוני בולגריה מאשימים את חברת אלביט מערכות בפרשת שחיתות יחד עם משרד ההגנה הבולגרי. על פי העיתון, זכתה אלביט מערכות במכרז יחד עם חברת לוקהיד מרטין האמריקנית, לשידרוג 18 מסוקים רוסיים של הצבא הבולגרי. עיתוני בולגריה טוענים כי ישנו סיכוי לא קטן כי תוצאות המכרז יבוטלו. נציין כי המכרז בהיקף של 60 מיליון דולר.

מאינד החלה את המסחר בעליה של 1.12%, לאחר שהודיעה, כי עקפה התחזיות ב-3 סנט למניה עם רווח של 10 סנט. המפתחת ומשווקת פיתרונות בתחום תקשורת טלפוניה ובילינג על האינטרנט, הודיעה על רבעון 11 רצוף של גידול בהכנסות (4.88 מיליון דולר) ושיפור ברווחיות (2.14 מיליון דולר).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.