וול סטריט הפכפכה בפתיחה - HP מזנקת ב-9.3%

לאחר שהמנכ"לית קרלי פיורינה פוטרה. טבע יורדת ב-0.6%, גיוון ממריאה ב-3% אחרי דוחות מעולים, אלביט מערכות יורדות ב-2.2%, מאינד מזנקת בפתיחה ב-1.1%
חזי שטרנליכט |

בורסות וול סטריט פתחו את המסחר במגמה מעורבת. לפני המסחר נזרקה פצצה חדשותית לעולם העסקים האמריקני והגלובלי - קרלי פיורינה תעזוב את HP-קומפאק. לידיעה יש השפעה חיובית על המניה ובאזז גדול בין הפעילים בשוקי המניות הגלובליים. גם מחירי הנפט עוזרים למסחר משום הם ממשיכים להדרים ב-0.7% לאזור 45.08 דולר לחבית הנמסרת בחודש מארס.

מדד הנאסד"ק יורד קלות ל-2,086.47 נקודות, מעט מתחת לקו הפתיחה, מדד הדאו ג'ונס עולה ב-0.05% ל-10,730.10 נקודות, מדד ה-s&p500 מטפס במתינות ב-0.01% ל-1,202.44 נקודות.

במרכז: קרלי עוזבת את HP

קרלי עוזבת את HP. המנייה (HPQ) פתחה בזינוק של 9.33%. הידיעה שתפסה את הכותרות היא שהיו"ר ומנכ"ל HP-קומפק, קארלי פיורינה פוטרה היום מהחברה. ההערכה היא כי מדובר בפיטורים בסופו של דבר - למרות שרשמית היא התפטרה לפי דיווח של דוברת החברה בוול סטריט. ענקית המחשוב מסרה, כי מינתה את מנהל הכספים שלה - רוברט ווימן במקום פיורינה באופן זמני.

סיסקו דיווחה אמש, כי אמנם הצליחה ליישר קו עם התחזיות לרווח (בנטרול הוצאות חד פעמיות) ברבעון הפיסקאלי החולף עם 1.48 מיליארד דולר או 22 סנט למניה, אך יחד עם זאת, פספסה את תחזית המכירות ברבעון זה עם 6.06 מיליארד דולר, לעומת צפי למכירות של 6.13 מיליארד דולר. לצד זאת סיפקה סיסקו תחזיות פושרות למדי לרבעון הנוכחי והאכזבה מובילה לירידה של 0.55% במניה בפתיחה.

קצת עדנה תגיע מכיוונה של חברת אמריקן אינטרנשיונל גרופ. ענקית הביטוח דיווחה אמש, כי הרוויחה ברבעון החולף 3.02 מיליארד דולר או 1.15 דולר למניה לעומת 2.71 מיליארד דולר או 1.03 דולר למניה. בנטרול הוצאות חד פעמיות התסכם הרווח ב-1.17 דולר למניה, אל מול צפי של 1.13 דולר למניה. המניה פתחה בעליה של 1.63% בפתיחה.

שלוש ענקיות טכנולוגיה נוספות מרכזות את העניין: דל (DELL) שעולה ב-1.56%, אינטל (INTC) שיורדת ב-0.09%, ואורקל (ORCL) שיורדת ב-0.3%, כל זאת לקראת פרסום דו"חותיהן לאחר הנעילה. יהיה מעניין.

הישראליות: טבע יורדת ב-0.6%

הישראליות של וול סטריט פתחו את המסחר במגמה מעורבת. מחד נסחרות מניות כגון צ'ק פוינט בעליה של 0.58%, אם סיסטמס בתוספת של 0.79%, ומנגד יורדות מניות כמו קומברס ב-0.74%, מרקורי ב-0.31%, ותרו ב-0.69%.

ביחידת המחקר של בנק הפועלים מעריכים לקראת פרסום תוצאות טבע לשנת 2004, כי החברה תציג ברבעון הרביעי של 2004, קפיצה של 42% בהכנסות, לרמה של 1.34 מיליארד דולר, וקפיצה של 40% בשורה התחתונה לרווח נקי של 262 מיליון דולר. ועליה של 29% ברווח למניה לרמה של 39 סנט. לא ברור אם הם קוראים שם דוחות בעברית, בכל מקרה המניה יורדת ב-0.6% בפתיחה.

מניות גיוון אימג'ינג פתחו בזינוק של 3.06%, על רקע תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי והמסכם לשנת 2004 שהיכו את תחזיות האנליסטים. הדיווח הציג שיאא בהכנסות הרבעון הרביעי שהסתכמו ב-22.2 מיליון דולר, זינוק של 77% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-2.5 מיליון דולר או 9 סנט למניה. באשר לשנת 2005 צופה החברה כי תסיים את השנה אם הכנסות בגובה של 95 עד 105 מיליון דולר, כלומר עליה של 46% עד 62% לעומת שנת 2004. בחברה מעריכים כי הרווח הגולמי יצמח השנה ב-72% עד 75%, ויכלול עליה של 3% בהחזר מענקים לממשלת ישראל. בשורה התחתונה צופים בחברה כי תסיים את 2005 ברווח נקי של 22-24 מיליון דולר או 2-5 סנט למניה.

בבית ההשקעות פסגות אופק פירסמו המלצה אוהדת למניית ליפמן. לדבריהם, ליפמן ממשיכה להציג סיפור עסקי חזק תוך רמות סיכון נמוכות יחסית לסקטור הטכנולוגיה ותוך שימור שיעורי רווח גבוהים מממוצע הענף ולאורך זמן. בבית ההשקעות העלו את מחיר היעד למניית ליפמן מ-29 דולר ל-35 דולר, 19.6% מעל מחירה בשוק, ומותירים את מלצתם על קנייה. מניות החברה פתחו בעליה של 0.6%.

מניות אלביט מערכות פתחו בירידה של 2.2%, על רקע פרסום הבוקר כי עיתוני בולגריה מאשימים את חברת אלביט מערכות בפרשת שחיתות יחד עם משרד ההגנה הבולגרי. על פי העיתון, זכתה אלביט מערכות במכרז יחד עם חברת לוקהיד מרטין האמריקנית, לשידרוג 18 מסוקים רוסיים של הצבא הבולגרי. עיתוני בולגריה טוענים כי ישנו סיכוי לא קטן כי תוצאות המכרז יבוטלו. נציין כי המכרז בהיקף של 60 מיליון דולר.

מאינד החלה את המסחר בעליה של 1.12%, לאחר שהודיעה, כי עקפה התחזיות ב-3 סנט למניה עם רווח של 10 סנט. המפתחת ומשווקת פיתרונות בתחום תקשורת טלפוניה ובילינג על האינטרנט, הודיעה על רבעון 11 רצוף של גידול בהכנסות (4.88 מיליון דולר) ושיפור ברווחיות (2.14 מיליון דולר).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

יבוא יצוא
צילום: תמר מצפי

הפטור ממע"מ ביבוא אישי עולה ל-150 דולר והלחץ עובר לשוק המקומי

התקרה החדשה נכנסת לתוקף בחצות, באוצר מציגים לחץ תחרותי על המחירים, ובשוק המקומי מזהירים מפגיעה בעסקים המקומיים

ליאור דנקנר |

הלילה בחצות נכנסת לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כך שהתקרה עולה מ-75 דולר ל-150 דולר. בפועל זה פותח עוד שכבה גדולה של הזמנות מחו"ל שעד היום נפלו בין הכיסאות ונדרשו במע"מ.

הבדיקה נעשית לפי ערך החבילה ולא לפי מועד ההזמנה, והקובע הוא מועד הגעת החבילה למכס בישראל. המשמעות היא שאותה רכישה יכולה לקבל טיפול שונה לפי מועד השחרור, וגם לפי הדרך שבה החבילה פוצלה או אוחדה בדרך.

ההרחבה הגיעה אחרי פרסום טיוטת הצו להערות הציבור והשלמת הליך החתימה. באוצר מציגים את המהלך כחלק ממדיניות שנועדה לחזק תחרות וללחוץ את מחירי המדף בישראל דרך חלופה מחו"ל, בעיקר בתחומי האופנה ומוצרי הצריכה.


איך זה עובד בשטח ומה נחשב בתוך התקרה

הפטור מתייחס לערך המוצר עצמו. עלויות משלוח לא נכללות בחישוב המע"מ, אבל בפועל יכולות להתווסף עלויות טיפול ושחרור שמשתנות לפי אתר, ספק וחברת שילוח.

מבחינת המכס, הערך נבחן ברמת החבילה. כשכמה פריטים מגיעים יחד באותה חבילה, הם נספרים יחד לצורך התקרה, ובמקרים מסוימים המכס יכול להתייחס לפיצול שנראה מלאכותי כניסיון לעקוף את הכללים ולחייב בהתאם.