וול סטריט הפכפכה בפתיחה - HP מזנקת ב-9.3%

לאחר שהמנכ"לית קרלי פיורינה פוטרה. טבע יורדת ב-0.6%, גיוון ממריאה ב-3% אחרי דוחות מעולים, אלביט מערכות יורדות ב-2.2%, מאינד מזנקת בפתיחה ב-1.1%
חזי שטרנליכט |

בורסות וול סטריט פתחו את המסחר במגמה מעורבת. לפני המסחר נזרקה פצצה חדשותית לעולם העסקים האמריקני והגלובלי - קרלי פיורינה תעזוב את HP-קומפאק. לידיעה יש השפעה חיובית על המניה ובאזז גדול בין הפעילים בשוקי המניות הגלובליים. גם מחירי הנפט עוזרים למסחר משום הם ממשיכים להדרים ב-0.7% לאזור 45.08 דולר לחבית הנמסרת בחודש מארס.

מדד הנאסד"ק יורד קלות ל-2,086.47 נקודות, מעט מתחת לקו הפתיחה, מדד הדאו ג'ונס עולה ב-0.05% ל-10,730.10 נקודות, מדד ה-s&p500 מטפס במתינות ב-0.01% ל-1,202.44 נקודות.

במרכז: קרלי עוזבת את HP

קרלי עוזבת את HP. המנייה (HPQ) פתחה בזינוק של 9.33%. הידיעה שתפסה את הכותרות היא שהיו"ר ומנכ"ל HP-קומפק, קארלי פיורינה פוטרה היום מהחברה. ההערכה היא כי מדובר בפיטורים בסופו של דבר - למרות שרשמית היא התפטרה לפי דיווח של דוברת החברה בוול סטריט. ענקית המחשוב מסרה, כי מינתה את מנהל הכספים שלה - רוברט ווימן במקום פיורינה באופן זמני.

סיסקו דיווחה אמש, כי אמנם הצליחה ליישר קו עם התחזיות לרווח (בנטרול הוצאות חד פעמיות) ברבעון הפיסקאלי החולף עם 1.48 מיליארד דולר או 22 סנט למניה, אך יחד עם זאת, פספסה את תחזית המכירות ברבעון זה עם 6.06 מיליארד דולר, לעומת צפי למכירות של 6.13 מיליארד דולר. לצד זאת סיפקה סיסקו תחזיות פושרות למדי לרבעון הנוכחי והאכזבה מובילה לירידה של 0.55% במניה בפתיחה.

קצת עדנה תגיע מכיוונה של חברת אמריקן אינטרנשיונל גרופ. ענקית הביטוח דיווחה אמש, כי הרוויחה ברבעון החולף 3.02 מיליארד דולר או 1.15 דולר למניה לעומת 2.71 מיליארד דולר או 1.03 דולר למניה. בנטרול הוצאות חד פעמיות התסכם הרווח ב-1.17 דולר למניה, אל מול צפי של 1.13 דולר למניה. המניה פתחה בעליה של 1.63% בפתיחה.

שלוש ענקיות טכנולוגיה נוספות מרכזות את העניין: דל (DELL) שעולה ב-1.56%, אינטל (INTC) שיורדת ב-0.09%, ואורקל (ORCL) שיורדת ב-0.3%, כל זאת לקראת פרסום דו"חותיהן לאחר הנעילה. יהיה מעניין.

הישראליות: טבע יורדת ב-0.6%

הישראליות של וול סטריט פתחו את המסחר במגמה מעורבת. מחד נסחרות מניות כגון צ'ק פוינט בעליה של 0.58%, אם סיסטמס בתוספת של 0.79%, ומנגד יורדות מניות כמו קומברס ב-0.74%, מרקורי ב-0.31%, ותרו ב-0.69%.

ביחידת המחקר של בנק הפועלים מעריכים לקראת פרסום תוצאות טבע לשנת 2004, כי החברה תציג ברבעון הרביעי של 2004, קפיצה של 42% בהכנסות, לרמה של 1.34 מיליארד דולר, וקפיצה של 40% בשורה התחתונה לרווח נקי של 262 מיליון דולר. ועליה של 29% ברווח למניה לרמה של 39 סנט. לא ברור אם הם קוראים שם דוחות בעברית, בכל מקרה המניה יורדת ב-0.6% בפתיחה.

מניות גיוון אימג'ינג פתחו בזינוק של 3.06%, על רקע תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי והמסכם לשנת 2004 שהיכו את תחזיות האנליסטים. הדיווח הציג שיאא בהכנסות הרבעון הרביעי שהסתכמו ב-22.2 מיליון דולר, זינוק של 77% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-2.5 מיליון דולר או 9 סנט למניה. באשר לשנת 2005 צופה החברה כי תסיים את השנה אם הכנסות בגובה של 95 עד 105 מיליון דולר, כלומר עליה של 46% עד 62% לעומת שנת 2004. בחברה מעריכים כי הרווח הגולמי יצמח השנה ב-72% עד 75%, ויכלול עליה של 3% בהחזר מענקים לממשלת ישראל. בשורה התחתונה צופים בחברה כי תסיים את 2005 ברווח נקי של 22-24 מיליון דולר או 2-5 סנט למניה.

בבית ההשקעות פסגות אופק פירסמו המלצה אוהדת למניית ליפמן. לדבריהם, ליפמן ממשיכה להציג סיפור עסקי חזק תוך רמות סיכון נמוכות יחסית לסקטור הטכנולוגיה ותוך שימור שיעורי רווח גבוהים מממוצע הענף ולאורך זמן. בבית ההשקעות העלו את מחיר היעד למניית ליפמן מ-29 דולר ל-35 דולר, 19.6% מעל מחירה בשוק, ומותירים את מלצתם על קנייה. מניות החברה פתחו בעליה של 0.6%.

מניות אלביט מערכות פתחו בירידה של 2.2%, על רקע פרסום הבוקר כי עיתוני בולגריה מאשימים את חברת אלביט מערכות בפרשת שחיתות יחד עם משרד ההגנה הבולגרי. על פי העיתון, זכתה אלביט מערכות במכרז יחד עם חברת לוקהיד מרטין האמריקנית, לשידרוג 18 מסוקים רוסיים של הצבא הבולגרי. עיתוני בולגריה טוענים כי ישנו סיכוי לא קטן כי תוצאות המכרז יבוטלו. נציין כי המכרז בהיקף של 60 מיליון דולר.

מאינד החלה את המסחר בעליה של 1.12%, לאחר שהודיעה, כי עקפה התחזיות ב-3 סנט למניה עם רווח של 10 סנט. המפתחת ומשווקת פיתרונות בתחום תקשורת טלפוניה ובילינג על האינטרנט, הודיעה על רבעון 11 רצוף של גידול בהכנסות (4.88 מיליון דולר) ושיפור ברווחיות (2.14 מיליון דולר).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.