וול סטריט: החוזים מגלמים פתיחה מתונה בירוק
החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט מגלמים כעת פתיחת מסחר שטוחה אך חיובית. המשקיעים מתלבטים כיצד לפרש את החדשות הטובות מסוף השבוע שהובילו לסבב של עליות שערים במדדים הבורסות האמריקניות הגדולות. הנפט הנחלש, המאקרו המתאושש, ושטף הדוחות - שבחלקם הם מעודדים, עשויים לאושש את רגשות המשקיעים. אך כתמיד, ייתכנו גם מימושי רווחים והיפוכי מגמות.
מחירי הנפט ממשיכים לרדת. היום ישובו המשקיעים בשווקים האמריקנים לסחור עם תחילת השבוע החדש. מחיר חבית נפט ירד במהלך המסחר האלקטרוני המקדים לפתיחה בכ-33 סנט לעבר 46.15 דולר. מחיר חבית ברנט יורד בכ-23 סנט ל-43.66 דולר.
מניות חברת אנהוזר-בוש (BUD), הלוא היא מבשלת הבירה העממית והמפורסמת של בירות באד (Bud) בארה"ב. תשדירי הפרסומת של החברה זכו באהדת הצופים בליל הסופרבול שנערך בסופ"ש.
גם בתחום התרופות עשויות למשוך המניות של חברת מרק (MRK) את עניין המשקיעים. דוחות פנימיים של החברה חושפים חשש שלכאורה היתה ידיעה על הסכנה בתרופת הוויוקס לפני שהתעוררה הפרשה. זאת לפי חשיפה של הוול סטריט ז'ורנל. במידה והידיעות נכונות, עלול להתפתח גל חדש של תביעות.
הישראליות
חברת סינרון מדיקל מפרסמת את התוצאות שלה לסוף שנת 2004. ההכנסות גדלו בשיעור ניכר והסתכמו ב-57.9 מיליון דולר מול 35 מיליון דולר בשנה שקדמה. רווחי החברה זינקו בשיעור חד לעבר 27.3 מיליון דולר בכל השנה מול רווח של 8.59 ב-2003. החברה הזניק את הרווחים שלה ל-37 סנט ברבעון האחרון של 2004, מול רווח של 7 סנט בעת המקבילה לו. עם הידיעות הכלכליות המשמחות הודיעה סינרון כי היא מתכוונת להציע כ-8.05 מיליון מניות לציבור. ההצעה תושלם לפי תכנוני החברה במהלך הרבעון הראשון של 2005 והמניות תוצענה בידי המחזיקים בהן בחברה.
גם קומברס עשויה למשוך תשומת לב. החברה הודיעה כי היא משיקה שרת חדש. השרת מספק מידע בזמן אמת על הרצון והזמינות של המנויים להשתמש בשירותי SMS, Mobile IM ואפליקציות קול.
גם גורונט עשויה לרכז את תשומת לב המשקיעים היום. אתר החברה Answers.com זוכה לטור מחמיא מאוד מהעיתונאית ליסה דיקרלו, הכותבת בעיתון העסקים פורבס. "זהו האתר השימושי ביותר, החכם ביותר, ה"קול" ביותר, והשימושי ביותר שהומצא מזה שנים" היא כותבת. ועם מחמאות כאלה... נראה כיצד יגיבו המשקיעים.
כעת נעבור להרמוניק. מניות החברה עשויות להתעניין בידיעה כי מפעיל כבלים רוסי בוחר בחברה לספק ציוד טלקום לחברת שירותי כבלים דיגיטלית בסנט פטרסבורג. מקודדי הדיוידוקם של הרמוניק יעזרו לחברה יחד עם מוצרים נוספים לנהל את שירותי הוידאו ללקוחות. היקף העסקה לא נמסר.
חוזה קטן אך חשוב לחברת נס טכנולוגיות עשוי להשפיע על המניות. נס חוברת לאבנט תקשורת וביחד הן תספקנה מערכות סיטריקס לשירותי בריאות כללית. במסגרת ההסכם נמכרו 1,700 בכמיליון שקל. הרכישה נועדה לתמוך ולהרחיב את בסיס הפעילות של הארגון ברחבי הארץ.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
