לקראת הדוחות: הפועלים - מגמה שלילית בחברות הביטוח
בבנק הפועלים מתכוננים למבול הדוחות הכספיים שעומד לשטוף את הבורסה בקרוב. האנליסט עדו דולב חובר לחבריו במחלקת המחקר, באגף לני"ע ונכסים פיננסים בבנק הגדול במדינה והוא מעניק סקירה כללית על הדוחות הצפויים למניות הישראליות שיחתמו את 2004.
בין הענפים שבפועלים מאמינים כי הם יבלטו לחיוב לעומת הרבעון הרביעי המקביל ב-2003 נמצאים: ענף הפרמצבטיקה, הכימיה, חברות אחזקה, הבנקים המסחריים, התקשורת והמזון. עוד סבורים בפועלים כי שיפור קל צפוי להרשם ברשתות השיווק ובחברות הנדל"ן, אך הם סבורים כי תרשם מגמה שלילית צפויה בחברות הביטוח.
אך לעומת הרבעון השלישי (הקודם) ב-2004, צפויה מגמה חיובית בענפי הפרמצבטיקה, ברשתות השיווק, בחב' הנדל"ן ובחב' הביטוח. מגמה מעורבת, צפויה בענפי הכימיה והתקשורת. מגמה שלילית צפויה בחב' האחזקה ובבנקים המסחריים.
במסגרת הדוחות, צופה דולב, צפויות מרבית החברות הציבוריות הנסקרות להציג שיפור בתוצאותיהן המצרפיות ביחס לרבעון המקביל אשתקד, בעיקר על רקע גידול בפעילות, מהלכי התייעלות ומיזוגים, ירידה בעלויות המימון ותשואות שוק ההון.
מנגד רמת האבטלה, שנשארה גבוהה גם בסוף רבעון זה, תקשה להערכת בנק הפועלים על החברות להציג גידול בפעילותן המקומית. דולב מזכיר כי, ברבעון המקביל אשתקד נרשמו עליות שערים חדות במדדי המניות ובשוק אגרות החוב, לאור חידוש תהליך הורדת ריבית בנק ישראל, רגיעה יחסית אשר הורגשה במישור הביטחוני, גיבושם של צעדים כלכליים ומסגרת התקציב ל-2004 וכן התאוששות בכלכלה הגלובאלית ובמיוחד בארה"ב.
בנוסף נרשמה התאוששות הדרגתית בביצועי המשק המקומי, כשהמדד המשולב רשם ב-4Q03 עליה של 0.7%.גם בהשוואה לתוצאות הרבעון ה-3 לשנת 2004 ירשמו להערכתנו מרבית החברות שיפור, זאת לאור התחדשות תהליך הורדת ריבית בנק ישראל, המקטין את עלויות המימון, התחדשות העליות בשוק ההון והאצה מחודשת בקצב התאוששות הכלכלה המקומית, הנובעת ברובה מהשיפור בנתוני היצוא.
בפועלים מציינים כי נתוני המאקרו הנאספי מצביעים על כך כי המשק חוזר לפסים של צמיחה. הם מתבססים על נתוני סחר החוץ של ישראל שמהם עולה כי ברבעון שחתם את 2004, נמשכה המגמה אותה ראינו ברבעונים הקודמים, עם גידול של 30% בהיקפי היצוא התעשייתי, לעומת הרבעון שקדם לו.
ניתוח התפלגות ענפי היצוא מצביע על-כך שגם ברבעון הרביעי הסעיף המוביל את העלייה ביצוא היה טכנולוגיה עילית, עם גידול של 41% ביצוא של רכיבים אלקטרונים ומחשבים לעומת הרבעון המקביל לו ב-2003. עוד עולה מן הנתונים כי הואץ קצב הגידול בסעיפי היצוא ברבעון שחלף ביחס למקבילו, זאת לאחר האטה מסוימת שנרשמה בקצב הגידול בנתוני הרבעון הקודם (השלישי) מול מקבילו.
גם בהשוואה לרבעון השלישי של 2004, מצביעים נתוני היצוא על עלייה בקצב הגידול, כשהיקף היצוא התעשייתי גדל ב-8% (בהשוואה ל-5% בו קטן סעיף זה בין הרבעון השני לשלישי) ובהיקף היצוא של רכיבים אלקטרוניים ומחשבים נרשם גידול של 6% (בהשוואה לגידול של 1% בין הרבעונים השני והשלישי).
חידוש תהליך הורדת ריבית בנק ישראל - לאחר 8 חודשים ללא שינוי, הודיע בנובמבר נגיד בנק ישראל על הורדה של 0.2% בריבית בנק ישראל לחודש דצמבר, זאת בעקבות השגת יעד יציבות המחירים של הבנק, ירידה מתמשכת שנרשמה בתשואות האג"חים והמשך התיסוף בשער השקל. גורמים אלו, יחד עם ירידת פרמיית הסיכון של מדינת ישראל, שמירה על מסגרת תקציב המדינה אפשרו לנגיד ב"י לבצע הפחתה ריבית נוספת גם בחודש דצמבר האחרון.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
