לקראת הדוחות: הפועלים - מגמה שלילית בחברות הביטוח

לקראת מבול הדוחות שיחתום את 2004 צופה האנליסט עדו דולב הרעה מגמה שלילית בתוצאות של חברות האחזקה ושל הבנקים המסחריים ביחס לרבעון השלישי של 2004
חזי שטרנליכט |

בבנק הפועלים מתכוננים למבול הדוחות הכספיים שעומד לשטוף את הבורסה בקרוב. האנליסט עדו דולב חובר לחבריו במחלקת המחקר, באגף לני"ע ונכסים פיננסים בבנק הגדול במדינה והוא מעניק סקירה כללית על הדוחות הצפויים למניות הישראליות שיחתמו את 2004.

בין הענפים שבפועלים מאמינים כי הם יבלטו לחיוב לעומת הרבעון הרביעי המקביל ב-2003 נמצאים: ענף הפרמצבטיקה, הכימיה, חברות אחזקה, הבנקים המסחריים, התקשורת והמזון. עוד סבורים בפועלים כי שיפור קל צפוי להרשם ברשתות השיווק ובחברות הנדל"ן, אך הם סבורים כי תרשם מגמה שלילית צפויה בחברות הביטוח.

אך לעומת הרבעון השלישי (הקודם) ב-2004, צפויה מגמה חיובית בענפי הפרמצבטיקה, ברשתות השיווק, בחב' הנדל"ן ובחב' הביטוח. מגמה מעורבת, צפויה בענפי הכימיה והתקשורת. מגמה שלילית צפויה בחב' האחזקה ובבנקים המסחריים.

במסגרת הדוחות, צופה דולב, צפויות מרבית החברות הציבוריות הנסקרות להציג שיפור בתוצאותיהן המצרפיות ביחס לרבעון המקביל אשתקד, בעיקר על רקע גידול בפעילות, מהלכי התייעלות ומיזוגים, ירידה בעלויות המימון ותשואות שוק ההון.

מנגד רמת האבטלה, שנשארה גבוהה גם בסוף רבעון זה, תקשה להערכת בנק הפועלים על החברות להציג גידול בפעילותן המקומית. דולב מזכיר כי, ברבעון המקביל אשתקד נרשמו עליות שערים חדות במדדי המניות ובשוק אגרות החוב, לאור חידוש תהליך הורדת ריבית בנק ישראל, רגיעה יחסית אשר הורגשה במישור הביטחוני, גיבושם של צעדים כלכליים ומסגרת התקציב ל-2004 וכן התאוששות בכלכלה הגלובאלית ובמיוחד בארה"ב.

בנוסף נרשמה התאוששות הדרגתית בביצועי המשק המקומי, כשהמדד המשולב רשם ב-4Q03 עליה של 0.7%.גם בהשוואה לתוצאות הרבעון ה-3 לשנת 2004 ירשמו להערכתנו מרבית החברות שיפור, זאת לאור התחדשות תהליך הורדת ריבית בנק ישראל, המקטין את עלויות המימון, התחדשות העליות בשוק ההון והאצה מחודשת בקצב התאוששות הכלכלה המקומית, הנובעת ברובה מהשיפור בנתוני היצוא.

בפועלים מציינים כי נתוני המאקרו הנאספי מצביעים על כך כי המשק חוזר לפסים של צמיחה. הם מתבססים על נתוני סחר החוץ של ישראל שמהם עולה כי ברבעון שחתם את 2004, נמשכה המגמה אותה ראינו ברבעונים הקודמים, עם גידול של 30% בהיקפי היצוא התעשייתי, לעומת הרבעון שקדם לו.

ניתוח התפלגות ענפי היצוא מצביע על-כך שגם ברבעון הרביעי הסעיף המוביל את העלייה ביצוא היה טכנולוגיה עילית, עם גידול של 41% ביצוא של רכיבים אלקטרונים ומחשבים לעומת הרבעון המקביל לו ב-2003. עוד עולה מן הנתונים כי הואץ קצב הגידול בסעיפי היצוא ברבעון שחלף ביחס למקבילו, זאת לאחר האטה מסוימת שנרשמה בקצב הגידול בנתוני הרבעון הקודם (השלישי) מול מקבילו.

גם בהשוואה לרבעון השלישי של 2004, מצביעים נתוני היצוא על עלייה בקצב הגידול, כשהיקף היצוא התעשייתי גדל ב-8% (בהשוואה ל-5% בו קטן סעיף זה בין הרבעון השני לשלישי) ובהיקף היצוא של רכיבים אלקטרוניים ומחשבים נרשם גידול של 6% (בהשוואה לגידול של 1% בין הרבעונים השני והשלישי).

חידוש תהליך הורדת ריבית בנק ישראל - לאחר 8 חודשים ללא שינוי, הודיע בנובמבר נגיד בנק ישראל על הורדה של 0.2% בריבית בנק ישראל לחודש דצמבר, זאת בעקבות השגת יעד יציבות המחירים של הבנק, ירידה מתמשכת שנרשמה בתשואות האג"חים והמשך התיסוף בשער השקל. גורמים אלו, יחד עם ירידת פרמיית הסיכון של מדינת ישראל, שמירה על מסגרת תקציב המדינה אפשרו לנגיד ב"י לבצע הפחתה ריבית נוספת גם בחודש דצמבר האחרון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.