לקראת הדוחות: הפועלים - מגמה שלילית בחברות הביטוח
בבנק הפועלים מתכוננים למבול הדוחות הכספיים שעומד לשטוף את הבורסה בקרוב. האנליסט עדו דולב חובר לחבריו במחלקת המחקר, באגף לני"ע ונכסים פיננסים בבנק הגדול במדינה והוא מעניק סקירה כללית על הדוחות הצפויים למניות הישראליות שיחתמו את 2004.
בין הענפים שבפועלים מאמינים כי הם יבלטו לחיוב לעומת הרבעון הרביעי המקביל ב-2003 נמצאים: ענף הפרמצבטיקה, הכימיה, חברות אחזקה, הבנקים המסחריים, התקשורת והמזון. עוד סבורים בפועלים כי שיפור קל צפוי להרשם ברשתות השיווק ובחברות הנדל"ן, אך הם סבורים כי תרשם מגמה שלילית צפויה בחברות הביטוח.
אך לעומת הרבעון השלישי (הקודם) ב-2004, צפויה מגמה חיובית בענפי הפרמצבטיקה, ברשתות השיווק, בחב' הנדל"ן ובחב' הביטוח. מגמה מעורבת, צפויה בענפי הכימיה והתקשורת. מגמה שלילית צפויה בחב' האחזקה ובבנקים המסחריים.
במסגרת הדוחות, צופה דולב, צפויות מרבית החברות הציבוריות הנסקרות להציג שיפור בתוצאותיהן המצרפיות ביחס לרבעון המקביל אשתקד, בעיקר על רקע גידול בפעילות, מהלכי התייעלות ומיזוגים, ירידה בעלויות המימון ותשואות שוק ההון.
מנגד רמת האבטלה, שנשארה גבוהה גם בסוף רבעון זה, תקשה להערכת בנק הפועלים על החברות להציג גידול בפעילותן המקומית. דולב מזכיר כי, ברבעון המקביל אשתקד נרשמו עליות שערים חדות במדדי המניות ובשוק אגרות החוב, לאור חידוש תהליך הורדת ריבית בנק ישראל, רגיעה יחסית אשר הורגשה במישור הביטחוני, גיבושם של צעדים כלכליים ומסגרת התקציב ל-2004 וכן התאוששות בכלכלה הגלובאלית ובמיוחד בארה"ב.
בנוסף נרשמה התאוששות הדרגתית בביצועי המשק המקומי, כשהמדד המשולב רשם ב-4Q03 עליה של 0.7%.גם בהשוואה לתוצאות הרבעון ה-3 לשנת 2004 ירשמו להערכתנו מרבית החברות שיפור, זאת לאור התחדשות תהליך הורדת ריבית בנק ישראל, המקטין את עלויות המימון, התחדשות העליות בשוק ההון והאצה מחודשת בקצב התאוששות הכלכלה המקומית, הנובעת ברובה מהשיפור בנתוני היצוא.
בפועלים מציינים כי נתוני המאקרו הנאספי מצביעים על כך כי המשק חוזר לפסים של צמיחה. הם מתבססים על נתוני סחר החוץ של ישראל שמהם עולה כי ברבעון שחתם את 2004, נמשכה המגמה אותה ראינו ברבעונים הקודמים, עם גידול של 30% בהיקפי היצוא התעשייתי, לעומת הרבעון שקדם לו.
ניתוח התפלגות ענפי היצוא מצביע על-כך שגם ברבעון הרביעי הסעיף המוביל את העלייה ביצוא היה טכנולוגיה עילית, עם גידול של 41% ביצוא של רכיבים אלקטרונים ומחשבים לעומת הרבעון המקביל לו ב-2003. עוד עולה מן הנתונים כי הואץ קצב הגידול בסעיפי היצוא ברבעון שחלף ביחס למקבילו, זאת לאחר האטה מסוימת שנרשמה בקצב הגידול בנתוני הרבעון הקודם (השלישי) מול מקבילו.
גם בהשוואה לרבעון השלישי של 2004, מצביעים נתוני היצוא על עלייה בקצב הגידול, כשהיקף היצוא התעשייתי גדל ב-8% (בהשוואה ל-5% בו קטן סעיף זה בין הרבעון השני לשלישי) ובהיקף היצוא של רכיבים אלקטרוניים ומחשבים נרשם גידול של 6% (בהשוואה לגידול של 1% בין הרבעונים השני והשלישי).
חידוש תהליך הורדת ריבית בנק ישראל - לאחר 8 חודשים ללא שינוי, הודיע בנובמבר נגיד בנק ישראל על הורדה של 0.2% בריבית בנק ישראל לחודש דצמבר, זאת בעקבות השגת יעד יציבות המחירים של הבנק, ירידה מתמשכת שנרשמה בתשואות האג"חים והמשך התיסוף בשער השקל. גורמים אלו, יחד עם ירידת פרמיית הסיכון של מדינת ישראל, שמירה על מסגרת תקציב המדינה אפשרו לנגיד ב"י לבצע הפחתה ריבית נוספת גם בחודש דצמבר האחרון.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
