לקראת הדוחות: הפועלים - מגמה שלילית בחברות הביטוח
בבנק הפועלים מתכוננים למבול הדוחות הכספיים שעומד לשטוף את הבורסה בקרוב. האנליסט עדו דולב חובר לחבריו במחלקת המחקר, באגף לני"ע ונכסים פיננסים בבנק הגדול במדינה והוא מעניק סקירה כללית על הדוחות הצפויים למניות הישראליות שיחתמו את 2004.
בין הענפים שבפועלים מאמינים כי הם יבלטו לחיוב לעומת הרבעון הרביעי המקביל ב-2003 נמצאים: ענף הפרמצבטיקה, הכימיה, חברות אחזקה, הבנקים המסחריים, התקשורת והמזון. עוד סבורים בפועלים כי שיפור קל צפוי להרשם ברשתות השיווק ובחברות הנדל"ן, אך הם סבורים כי תרשם מגמה שלילית צפויה בחברות הביטוח.
אך לעומת הרבעון השלישי (הקודם) ב-2004, צפויה מגמה חיובית בענפי הפרמצבטיקה, ברשתות השיווק, בחב' הנדל"ן ובחב' הביטוח. מגמה מעורבת, צפויה בענפי הכימיה והתקשורת. מגמה שלילית צפויה בחב' האחזקה ובבנקים המסחריים.
במסגרת הדוחות, צופה דולב, צפויות מרבית החברות הציבוריות הנסקרות להציג שיפור בתוצאותיהן המצרפיות ביחס לרבעון המקביל אשתקד, בעיקר על רקע גידול בפעילות, מהלכי התייעלות ומיזוגים, ירידה בעלויות המימון ותשואות שוק ההון.
מנגד רמת האבטלה, שנשארה גבוהה גם בסוף רבעון זה, תקשה להערכת בנק הפועלים על החברות להציג גידול בפעילותן המקומית. דולב מזכיר כי, ברבעון המקביל אשתקד נרשמו עליות שערים חדות במדדי המניות ובשוק אגרות החוב, לאור חידוש תהליך הורדת ריבית בנק ישראל, רגיעה יחסית אשר הורגשה במישור הביטחוני, גיבושם של צעדים כלכליים ומסגרת התקציב ל-2004 וכן התאוששות בכלכלה הגלובאלית ובמיוחד בארה"ב.
בנוסף נרשמה התאוששות הדרגתית בביצועי המשק המקומי, כשהמדד המשולב רשם ב-4Q03 עליה של 0.7%.גם בהשוואה לתוצאות הרבעון ה-3 לשנת 2004 ירשמו להערכתנו מרבית החברות שיפור, זאת לאור התחדשות תהליך הורדת ריבית בנק ישראל, המקטין את עלויות המימון, התחדשות העליות בשוק ההון והאצה מחודשת בקצב התאוששות הכלכלה המקומית, הנובעת ברובה מהשיפור בנתוני היצוא.
בפועלים מציינים כי נתוני המאקרו הנאספי מצביעים על כך כי המשק חוזר לפסים של צמיחה. הם מתבססים על נתוני סחר החוץ של ישראל שמהם עולה כי ברבעון שחתם את 2004, נמשכה המגמה אותה ראינו ברבעונים הקודמים, עם גידול של 30% בהיקפי היצוא התעשייתי, לעומת הרבעון שקדם לו.
ניתוח התפלגות ענפי היצוא מצביע על-כך שגם ברבעון הרביעי הסעיף המוביל את העלייה ביצוא היה טכנולוגיה עילית, עם גידול של 41% ביצוא של רכיבים אלקטרונים ומחשבים לעומת הרבעון המקביל לו ב-2003. עוד עולה מן הנתונים כי הואץ קצב הגידול בסעיפי היצוא ברבעון שחלף ביחס למקבילו, זאת לאחר האטה מסוימת שנרשמה בקצב הגידול בנתוני הרבעון הקודם (השלישי) מול מקבילו.
גם בהשוואה לרבעון השלישי של 2004, מצביעים נתוני היצוא על עלייה בקצב הגידול, כשהיקף היצוא התעשייתי גדל ב-8% (בהשוואה ל-5% בו קטן סעיף זה בין הרבעון השני לשלישי) ובהיקף היצוא של רכיבים אלקטרוניים ומחשבים נרשם גידול של 6% (בהשוואה לגידול של 1% בין הרבעונים השני והשלישי).
חידוש תהליך הורדת ריבית בנק ישראל - לאחר 8 חודשים ללא שינוי, הודיע בנובמבר נגיד בנק ישראל על הורדה של 0.2% בריבית בנק ישראל לחודש דצמבר, זאת בעקבות השגת יעד יציבות המחירים של הבנק, ירידה מתמשכת שנרשמה בתשואות האג"חים והמשך התיסוף בשער השקל. גורמים אלו, יחד עם ירידת פרמיית הסיכון של מדינת ישראל, שמירה על מסגרת תקציב המדינה אפשרו לנגיד ב"י לבצע הפחתה ריבית נוספת גם בחודש דצמבר האחרון.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
