לקראת הדוחות: הפועלים - מגמה שלילית בחברות הביטוח

לקראת מבול הדוחות שיחתום את 2004 צופה האנליסט עדו דולב הרעה מגמה שלילית בתוצאות של חברות האחזקה ושל הבנקים המסחריים ביחס לרבעון השלישי של 2004
חזי שטרנליכט |

בבנק הפועלים מתכוננים למבול הדוחות הכספיים שעומד לשטוף את הבורסה בקרוב. האנליסט עדו דולב חובר לחבריו במחלקת המחקר, באגף לני"ע ונכסים פיננסים בבנק הגדול במדינה והוא מעניק סקירה כללית על הדוחות הצפויים למניות הישראליות שיחתמו את 2004.

בין הענפים שבפועלים מאמינים כי הם יבלטו לחיוב לעומת הרבעון הרביעי המקביל ב-2003 נמצאים: ענף הפרמצבטיקה, הכימיה, חברות אחזקה, הבנקים המסחריים, התקשורת והמזון. עוד סבורים בפועלים כי שיפור קל צפוי להרשם ברשתות השיווק ובחברות הנדל"ן, אך הם סבורים כי תרשם מגמה שלילית צפויה בחברות הביטוח.

אך לעומת הרבעון השלישי (הקודם) ב-2004, צפויה מגמה חיובית בענפי הפרמצבטיקה, ברשתות השיווק, בחב' הנדל"ן ובחב' הביטוח. מגמה מעורבת, צפויה בענפי הכימיה והתקשורת. מגמה שלילית צפויה בחב' האחזקה ובבנקים המסחריים.

במסגרת הדוחות, צופה דולב, צפויות מרבית החברות הציבוריות הנסקרות להציג שיפור בתוצאותיהן המצרפיות ביחס לרבעון המקביל אשתקד, בעיקר על רקע גידול בפעילות, מהלכי התייעלות ומיזוגים, ירידה בעלויות המימון ותשואות שוק ההון.

מנגד רמת האבטלה, שנשארה גבוהה גם בסוף רבעון זה, תקשה להערכת בנק הפועלים על החברות להציג גידול בפעילותן המקומית. דולב מזכיר כי, ברבעון המקביל אשתקד נרשמו עליות שערים חדות במדדי המניות ובשוק אגרות החוב, לאור חידוש תהליך הורדת ריבית בנק ישראל, רגיעה יחסית אשר הורגשה במישור הביטחוני, גיבושם של צעדים כלכליים ומסגרת התקציב ל-2004 וכן התאוששות בכלכלה הגלובאלית ובמיוחד בארה"ב.

בנוסף נרשמה התאוששות הדרגתית בביצועי המשק המקומי, כשהמדד המשולב רשם ב-4Q03 עליה של 0.7%.גם בהשוואה לתוצאות הרבעון ה-3 לשנת 2004 ירשמו להערכתנו מרבית החברות שיפור, זאת לאור התחדשות תהליך הורדת ריבית בנק ישראל, המקטין את עלויות המימון, התחדשות העליות בשוק ההון והאצה מחודשת בקצב התאוששות הכלכלה המקומית, הנובעת ברובה מהשיפור בנתוני היצוא.

בפועלים מציינים כי נתוני המאקרו הנאספי מצביעים על כך כי המשק חוזר לפסים של צמיחה. הם מתבססים על נתוני סחר החוץ של ישראל שמהם עולה כי ברבעון שחתם את 2004, נמשכה המגמה אותה ראינו ברבעונים הקודמים, עם גידול של 30% בהיקפי היצוא התעשייתי, לעומת הרבעון שקדם לו.

ניתוח התפלגות ענפי היצוא מצביע על-כך שגם ברבעון הרביעי הסעיף המוביל את העלייה ביצוא היה טכנולוגיה עילית, עם גידול של 41% ביצוא של רכיבים אלקטרונים ומחשבים לעומת הרבעון המקביל לו ב-2003. עוד עולה מן הנתונים כי הואץ קצב הגידול בסעיפי היצוא ברבעון שחלף ביחס למקבילו, זאת לאחר האטה מסוימת שנרשמה בקצב הגידול בנתוני הרבעון הקודם (השלישי) מול מקבילו.

גם בהשוואה לרבעון השלישי של 2004, מצביעים נתוני היצוא על עלייה בקצב הגידול, כשהיקף היצוא התעשייתי גדל ב-8% (בהשוואה ל-5% בו קטן סעיף זה בין הרבעון השני לשלישי) ובהיקף היצוא של רכיבים אלקטרוניים ומחשבים נרשם גידול של 6% (בהשוואה לגידול של 1% בין הרבעונים השני והשלישי).

חידוש תהליך הורדת ריבית בנק ישראל - לאחר 8 חודשים ללא שינוי, הודיע בנובמבר נגיד בנק ישראל על הורדה של 0.2% בריבית בנק ישראל לחודש דצמבר, זאת בעקבות השגת יעד יציבות המחירים של הבנק, ירידה מתמשכת שנרשמה בתשואות האג"חים והמשך התיסוף בשער השקל. גורמים אלו, יחד עם ירידת פרמיית הסיכון של מדינת ישראל, שמירה על מסגרת תקציב המדינה אפשרו לנגיד ב"י לבצע הפחתה ריבית נוספת גם בחודש דצמבר האחרון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.