פורסטר: המחסור הבא בעובדי היי-טק כבר באופק

ואתו, סבורים בחברה, המלחמה על כוח אדם בתחומים ספציפיים. עם זאת, לא צופים 'מלחמה כוללת' "כפי שראינו בסוף שנות ה-90". ומי יהיו המבוקשים ביותר? ארכיטקטים ארגוניים, מנהלי פרויקטים ומומחים לאבטחת מידע
שרון שפורר |

בשנה הקרובה תתגבר הדרישה לעובדי טכנולוגיות מידע מיומנים, בעיקר במספר תחומים ספציפיים, ודרישה מוגברת זו תוביל למחסור בעובדי מחשוב מיומנים בכמה תחומי מפתח, ולתחרות עזה בין הארגונים על כוח אדם מיומן בתחומים אלו, כך אומרים חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית פורסטר ריסרץ' במחקר חדש.

פורסטר מציינת, כי הסיבה למחסור הצפוי היא העובדה שתקציבי טכנולוגיות המידע של ארגונים ברחבי העולם מתחילים לגדול באופן הדרגתי, והארגונים מתחילים להקצות יותר ויותר כספים לפרויקטים חדשים בנושאי טכנולוגיה.

"נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב מלמדים כי אחוז האבטלה בקרב עובדי מערכות המידע ירד בשנת 2004 לרמה של 4.3%, שהיא הרמה הנמוכה ביותר מזה שלוש שנים. לשם השוואה, בשנת 2003 הייתה האבטלה בתחום זה בשיעור של 5.6%", אומר קרייג סימונס, אנליסט בכיר בפורסטר.

"במקביל", הוא הוסיף, "אנחנו צופים כי הגידול בכוח אדם בתחום מערכות המידע יגיע בשנת 2005 להיקף של 2%, כאשר רוב החברות האמריקניות מתכוונות לגייס עובדים בארה"ב, ורק מיעוט הצהירו כי בכוונתן להוציא פרויקטים ועבודות מחשוב לאאוט-סורסינג".

סימונס מציין, כי תקציבי טכנולוגיות המידע צפויים לגדול בשנת 2005 בהיקף מוערך של כ-7% כתוצאה מכך, ארגונים רבים ייכנסו לפרויקטים חדשים בתחום זה, במטרה לגשר על פיגור של שלוש השנים האחרונות, בהן הוקפאו או הופסקו פרויקטים רבים. "רבים מהפרויקטים הללו יכללו טכנולוגיות חדשות, דבר שיגביר את הדרישה לאנשי טכנולוגיה בעלי מיומנויות ספציפיות - ויביא להצתה מחודשת של מלחמה בשוק על כוח אדם איכותי, דבר שלא ראינו מאז סוף שנות ה-90. בפורסטר ממליצים ללקוחות להיערך כבר עתה למגמה זו, כי המלחמה על כוח אדם איכותי כבר בפתח".

סימונס וצוות האנליסטים של פורסטר מעריכים, כי מקצועות הטכנולוגיה אשר יזכו לביקוש הגדול ביותר, ואשר בהם עשוי להיווצר מחסור בשוק, הם: ארכיטקטים ארגוניים, מנהלי פרויקטים המתמחים הן בתחום העסקים והן בתחום הטכנולוגיה, מומחים לאבטחת מידע, מומחים לארכיטקטורת 'שירותי אינטרנט' (Web services), מומחים ללינוקס ולקוד פתוח, אינטליגנציה עסקית ואנליזות, ביצוע מודלים לתהליכים עסקיים, ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן שרייבר  (ניב קנטור)חן שרייבר (ניב קנטור)

59% נגד: ניסיון ביטול הגבלת הכהונה בלשכת רואי החשבון נכשל

רוב חברי הלשכה דחו את שינוי התקנון שהיה מאפשר לנשיא חן שרייבר להתמודד לקדנציה שלישית ברצף, על רקע המהלך להפיכת הלשכה לחברה לתועלת הציבור

מנדי הניג |

יומיים לפני סוף השנה, חברי לשכת רואי החשבון הצביעו באסיפה כללית והחליטו על דחיית התקנון שהיה יכול לאפשר לנשיא הלשכה, שרייבר להמשיך לקדנציות נוספות. בהצבעה שנערכה בצורה דיגיטלית בהשתתפות רחבת היקף שנערכה אתמול באספה הכללית, דחו החברים את תיקון התקנון שקידם נשיא הלשכה, רו״ח חן שרייבר, ברוב מובהק של כ-59%. המשמעות המעשית היא ששרייבר, שמכהן מאז 2021 ונמצא כיום בקדנציה השנייה שלו, לא יוכל להתמודד שוב ברצף בבחירות הבאות.

מתוך 5,829 חברים שהשתתפו בהצבעה, 3,454 הצביעו נגד השינוי ורק 2,375 תמכו בו. שיעור התמיכה עמד על כ-40.7% בלבד, נמוך מהנדרש כדי לשנות סעיף מהותי כל כך בתקנון. התוצאה מסכמת מאבק פנימי שנמשך בשבועות האחרונים והחריף לקראת ההצבעה. 

על רקע הבחירות ללשכה פרסם רו"ח חן שרייבר את המאמר הבא ובו הוא פרס את המהלכים שקידם בזמן כהונתו ובין השאר כתב, "הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים" - תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל

שרייבר ביקש לבטל את הסעיף הקיים בתקנון, שמגביל את נשיא הלשכה לשתי קדנציות רצופות של שלוש שנים כל אחת. כיום, נשיא שסיים שתי קדנציות יכול להתמודד פעם נוספת רק אחרי כהונה של נשיא אחר. שינוי התקנון היה פותח בפני שרייבר את הדרך להתמודד שוב כבר ב-2027.

בתחילת החודש אישר הוועד המרכזי של הלשכה את תיקון התקנון ברוב של 23 מול 9, אבל ההכרעה הסופית הועברה, כמתחייב, לאספה הכללית של כלל החברים. שם התמונה כבר הייתה שונה. בין המתנגדים הבולטים למהלך היה גם ממלא מקום נשיא הלשכה, רו״ח ג׳ק בלנגה, שעד לאחרונה נמנה עם מחנה התומכים של שרייבר, ויצא לקמפיין גלוי נגד ביטול ההגבלה.