פורסטר: המחסור הבא בעובדי היי-טק כבר באופק
בשנה הקרובה תתגבר הדרישה לעובדי טכנולוגיות מידע מיומנים, בעיקר במספר תחומים ספציפיים, ודרישה מוגברת זו תוביל למחסור בעובדי מחשוב מיומנים בכמה תחומי מפתח, ולתחרות עזה בין הארגונים על כוח אדם מיומן בתחומים אלו, כך אומרים חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית פורסטר ריסרץ' במחקר חדש.
פורסטר מציינת, כי הסיבה למחסור הצפוי היא העובדה שתקציבי טכנולוגיות המידע של ארגונים ברחבי העולם מתחילים לגדול באופן הדרגתי, והארגונים מתחילים להקצות יותר ויותר כספים לפרויקטים חדשים בנושאי טכנולוגיה.
"נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב מלמדים כי אחוז האבטלה בקרב עובדי מערכות המידע ירד בשנת 2004 לרמה של 4.3%, שהיא הרמה הנמוכה ביותר מזה שלוש שנים. לשם השוואה, בשנת 2003 הייתה האבטלה בתחום זה בשיעור של 5.6%", אומר קרייג סימונס, אנליסט בכיר בפורסטר.
"במקביל", הוא הוסיף, "אנחנו צופים כי הגידול בכוח אדם בתחום מערכות המידע יגיע בשנת 2005 להיקף של 2%, כאשר רוב החברות האמריקניות מתכוונות לגייס עובדים בארה"ב, ורק מיעוט הצהירו כי בכוונתן להוציא פרויקטים ועבודות מחשוב לאאוט-סורסינג".
סימונס מציין, כי תקציבי טכנולוגיות המידע צפויים לגדול בשנת 2005 בהיקף מוערך של כ-7% כתוצאה מכך, ארגונים רבים ייכנסו לפרויקטים חדשים בתחום זה, במטרה לגשר על פיגור של שלוש השנים האחרונות, בהן הוקפאו או הופסקו פרויקטים רבים. "רבים מהפרויקטים הללו יכללו טכנולוגיות חדשות, דבר שיגביר את הדרישה לאנשי טכנולוגיה בעלי מיומנויות ספציפיות - ויביא להצתה מחודשת של מלחמה בשוק על כוח אדם איכותי, דבר שלא ראינו מאז סוף שנות ה-90. בפורסטר ממליצים ללקוחות להיערך כבר עתה למגמה זו, כי המלחמה על כוח אדם איכותי כבר בפתח".
סימונס וצוות האנליסטים של פורסטר מעריכים, כי מקצועות הטכנולוגיה אשר יזכו לביקוש הגדול ביותר, ואשר בהם עשוי להיווצר מחסור בשוק, הם: ארכיטקטים ארגוניים, מנהלי פרויקטים המתמחים הן בתחום העסקים והן בתחום הטכנולוגיה, מומחים לאבטחת מידע, מומחים לארכיטקטורת 'שירותי אינטרנט' (Web services), מומחים ללינוקס ולקוד פתוח, אינטליגנציה עסקית ואנליזות, ביצוע מודלים לתהליכים עסקיים, ועוד.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
