פורסטר: המחסור הבא בעובדי היי-טק כבר באופק

ואתו, סבורים בחברה, המלחמה על כוח אדם בתחומים ספציפיים. עם זאת, לא צופים 'מלחמה כוללת' "כפי שראינו בסוף שנות ה-90". ומי יהיו המבוקשים ביותר? ארכיטקטים ארגוניים, מנהלי פרויקטים ומומחים לאבטחת מידע
שרון שפורר |

בשנה הקרובה תתגבר הדרישה לעובדי טכנולוגיות מידע מיומנים, בעיקר במספר תחומים ספציפיים, ודרישה מוגברת זו תוביל למחסור בעובדי מחשוב מיומנים בכמה תחומי מפתח, ולתחרות עזה בין הארגונים על כוח אדם מיומן בתחומים אלו, כך אומרים חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית פורסטר ריסרץ' במחקר חדש.

פורסטר מציינת, כי הסיבה למחסור הצפוי היא העובדה שתקציבי טכנולוגיות המידע של ארגונים ברחבי העולם מתחילים לגדול באופן הדרגתי, והארגונים מתחילים להקצות יותר ויותר כספים לפרויקטים חדשים בנושאי טכנולוגיה.

"נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב מלמדים כי אחוז האבטלה בקרב עובדי מערכות המידע ירד בשנת 2004 לרמה של 4.3%, שהיא הרמה הנמוכה ביותר מזה שלוש שנים. לשם השוואה, בשנת 2003 הייתה האבטלה בתחום זה בשיעור של 5.6%", אומר קרייג סימונס, אנליסט בכיר בפורסטר.

"במקביל", הוא הוסיף, "אנחנו צופים כי הגידול בכוח אדם בתחום מערכות המידע יגיע בשנת 2005 להיקף של 2%, כאשר רוב החברות האמריקניות מתכוונות לגייס עובדים בארה"ב, ורק מיעוט הצהירו כי בכוונתן להוציא פרויקטים ועבודות מחשוב לאאוט-סורסינג".

סימונס מציין, כי תקציבי טכנולוגיות המידע צפויים לגדול בשנת 2005 בהיקף מוערך של כ-7% כתוצאה מכך, ארגונים רבים ייכנסו לפרויקטים חדשים בתחום זה, במטרה לגשר על פיגור של שלוש השנים האחרונות, בהן הוקפאו או הופסקו פרויקטים רבים. "רבים מהפרויקטים הללו יכללו טכנולוגיות חדשות, דבר שיגביר את הדרישה לאנשי טכנולוגיה בעלי מיומנויות ספציפיות - ויביא להצתה מחודשת של מלחמה בשוק על כוח אדם איכותי, דבר שלא ראינו מאז סוף שנות ה-90. בפורסטר ממליצים ללקוחות להיערך כבר עתה למגמה זו, כי המלחמה על כוח אדם איכותי כבר בפתח".

סימונס וצוות האנליסטים של פורסטר מעריכים, כי מקצועות הטכנולוגיה אשר יזכו לביקוש הגדול ביותר, ואשר בהם עשוי להיווצר מחסור בשוק, הם: ארכיטקטים ארגוניים, מנהלי פרויקטים המתמחים הן בתחום העסקים והן בתחום הטכנולוגיה, מומחים לאבטחת מידע, מומחים לארכיטקטורת 'שירותי אינטרנט' (Web services), מומחים ללינוקס ולקוד פתוח, אינטליגנציה עסקית ואנליזות, ביצוע מודלים לתהליכים עסקיים, ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.