פורסטר: המחסור הבא בעובדי היי-טק כבר באופק

ואתו, סבורים בחברה, המלחמה על כוח אדם בתחומים ספציפיים. עם זאת, לא צופים 'מלחמה כוללת' "כפי שראינו בסוף שנות ה-90". ומי יהיו המבוקשים ביותר? ארכיטקטים ארגוניים, מנהלי פרויקטים ומומחים לאבטחת מידע
שרון שפורר |

בשנה הקרובה תתגבר הדרישה לעובדי טכנולוגיות מידע מיומנים, בעיקר במספר תחומים ספציפיים, ודרישה מוגברת זו תוביל למחסור בעובדי מחשוב מיומנים בכמה תחומי מפתח, ולתחרות עזה בין הארגונים על כוח אדם מיומן בתחומים אלו, כך אומרים חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית פורסטר ריסרץ' במחקר חדש.

פורסטר מציינת, כי הסיבה למחסור הצפוי היא העובדה שתקציבי טכנולוגיות המידע של ארגונים ברחבי העולם מתחילים לגדול באופן הדרגתי, והארגונים מתחילים להקצות יותר ויותר כספים לפרויקטים חדשים בנושאי טכנולוגיה.

"נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב מלמדים כי אחוז האבטלה בקרב עובדי מערכות המידע ירד בשנת 2004 לרמה של 4.3%, שהיא הרמה הנמוכה ביותר מזה שלוש שנים. לשם השוואה, בשנת 2003 הייתה האבטלה בתחום זה בשיעור של 5.6%", אומר קרייג סימונס, אנליסט בכיר בפורסטר.

"במקביל", הוא הוסיף, "אנחנו צופים כי הגידול בכוח אדם בתחום מערכות המידע יגיע בשנת 2005 להיקף של 2%, כאשר רוב החברות האמריקניות מתכוונות לגייס עובדים בארה"ב, ורק מיעוט הצהירו כי בכוונתן להוציא פרויקטים ועבודות מחשוב לאאוט-סורסינג".

סימונס מציין, כי תקציבי טכנולוגיות המידע צפויים לגדול בשנת 2005 בהיקף מוערך של כ-7% כתוצאה מכך, ארגונים רבים ייכנסו לפרויקטים חדשים בתחום זה, במטרה לגשר על פיגור של שלוש השנים האחרונות, בהן הוקפאו או הופסקו פרויקטים רבים. "רבים מהפרויקטים הללו יכללו טכנולוגיות חדשות, דבר שיגביר את הדרישה לאנשי טכנולוגיה בעלי מיומנויות ספציפיות - ויביא להצתה מחודשת של מלחמה בשוק על כוח אדם איכותי, דבר שלא ראינו מאז סוף שנות ה-90. בפורסטר ממליצים ללקוחות להיערך כבר עתה למגמה זו, כי המלחמה על כוח אדם איכותי כבר בפתח".

סימונס וצוות האנליסטים של פורסטר מעריכים, כי מקצועות הטכנולוגיה אשר יזכו לביקוש הגדול ביותר, ואשר בהם עשוי להיווצר מחסור בשוק, הם: ארכיטקטים ארגוניים, מנהלי פרויקטים המתמחים הן בתחום העסקים והן בתחום הטכנולוגיה, מומחים לאבטחת מידע, מומחים לארכיטקטורת 'שירותי אינטרנט' (Web services), מומחים ללינוקס ולקוד פתוח, אינטליגנציה עסקית ואנליזות, ביצוע מודלים לתהליכים עסקיים, ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".