ת"א תפתח בצל פערי ארביטראז' שלילים וממשלה מתנדנדת

הבורסות בניו יורק חתמו בירידות שערים בשלושת המדדים העיקריים, ירידות אלו לא פסחו על המניות הישראליות, שרובם המכריע יפתח את המסחר עם פער ארביטראז' שלילי
דרור איטח |

הבורסה לניירות ערך בתל אביב צפויה לפתוח את יום המסחר בירידות שערים. כך מסמנים פערי הארביטראז' מהמניות הישראליות בוול סטריט. אמש חתמו הבורסות בניו יורק בירידות שערים בשלושת המדדים העיקריים, ירידות אלו לא פסחו על המניות הישראליות, שרובם המכריע יפתח את המסחר עם פער ארביטראז' שלילי. דבר נוסף שעלול להעיב על המסחר הינו תקציב המדינה לשנה הקרובה. היום תתקיים ההכרעה בנושא כשהכרעה היא בידי 13 חברי כנסת מקרב חברי הליכוד, שעלולים על פי איומי רוה"מ אריאל שרון, לשלוח את הממשלה לבחירות.

מדד תל אביב 25 יפתח בקו 624.26 נקודות, מדד תל אביב 100 יבחן את רמת 652.42 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 יחל להיסחר ברמת 446.87 נקודות.

מניות הבנקים ימשיכו לרכז את עניין המשקיעים גם היום. ביומיים האחרונים זוכים מניות אלו להתעניינות גבוהה מהרגיל שמגובה בעליות ומחזורים גבוהים. אתמול ריכזו חמשת הבנקים הגדולים כ-40% מהמחזור בבורסה המקומית. העניין בבנקים נובע מהמלצות חמות להן זכו בימים האחרונים.

אתמול תם המועד האחרון להגשת הצעות למכרז על בנק דיסקונט. לפי שעה ישנם פערים גבוהים בין האוצר לקבוצת הרוכשים, פערים המוערכים במאות מיליונים. בפגישה שנערכה אמש לא הצליחו הצדדים לגשר על הפערים ונראה כי יערכו פגישות נוספות בימים הקרובים. מהצד השני של דיסקונט, העובדים ימשיכו להשבית את סניפי הבנק גם היום.

טבע תיסחר הבוקר עח רקע הודעת חברת הביוטכנולוגיה השלישית בגודלה בעולם – סרונו, יצרנית תרופת הרביף המתחרה בקופקסון של טבע וחברת התרופות אייבקס כי הן עומדות להתחיל בניסוי שלב 3 עם תרופת Mylinax (גרסה אוראלית של תרופת הקלדריבין), השלב המתקדם ביותר בפיתוח תרופה לקראת שיווקה לשוק. לפני מספר חודשים דיווחו החברות על הצלחת הניסויים הקליניים בשלב השני.

ידיעות אחרונות מספר הבוקר כי מנכ"ל קרן פייט, ישי דווידי, ואיש העסקים מאיר שמיר, נסוגו מכוונם לרכוש כ-41% ממניות חברת הלווינים - גילת מידי בנק הפועלים. על פי ידיעות ההחלטה התקבלה במהלך בדיקות נאותות שנערכו בחברה.

בפערים שליליים תפתחנה: אלווריון (2.29%), אודיוקודס (0.48%), גיוון (2.08%), נייס (1.94%), אלדין (1.48%), מגל (5.1%), ליפמן (0.22%), ריטליקס (1.16%), אלביט מערכות (0.94%), פרטנר (0.52%). מנגד, ב]עירם חיוביים תפחתנה: טבע (0.29%), וגילת (3.23%).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.