ת"א תפתח בצל פערי ארביטראז' שלילים וממשלה מתנדנדת

הבורסות בניו יורק חתמו בירידות שערים בשלושת המדדים העיקריים, ירידות אלו לא פסחו על המניות הישראליות, שרובם המכריע יפתח את המסחר עם פער ארביטראז' שלילי
דרור איטח |

הבורסה לניירות ערך בתל אביב צפויה לפתוח את יום המסחר בירידות שערים. כך מסמנים פערי הארביטראז' מהמניות הישראליות בוול סטריט. אמש חתמו הבורסות בניו יורק בירידות שערים בשלושת המדדים העיקריים, ירידות אלו לא פסחו על המניות הישראליות, שרובם המכריע יפתח את המסחר עם פער ארביטראז' שלילי. דבר נוסף שעלול להעיב על המסחר הינו תקציב המדינה לשנה הקרובה. היום תתקיים ההכרעה בנושא כשהכרעה היא בידי 13 חברי כנסת מקרב חברי הליכוד, שעלולים על פי איומי רוה"מ אריאל שרון, לשלוח את הממשלה לבחירות.

מדד תל אביב 25 יפתח בקו 624.26 נקודות, מדד תל אביב 100 יבחן את רמת 652.42 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 יחל להיסחר ברמת 446.87 נקודות.

מניות הבנקים ימשיכו לרכז את עניין המשקיעים גם היום. ביומיים האחרונים זוכים מניות אלו להתעניינות גבוהה מהרגיל שמגובה בעליות ומחזורים גבוהים. אתמול ריכזו חמשת הבנקים הגדולים כ-40% מהמחזור בבורסה המקומית. העניין בבנקים נובע מהמלצות חמות להן זכו בימים האחרונים.

אתמול תם המועד האחרון להגשת הצעות למכרז על בנק דיסקונט. לפי שעה ישנם פערים גבוהים בין האוצר לקבוצת הרוכשים, פערים המוערכים במאות מיליונים. בפגישה שנערכה אמש לא הצליחו הצדדים לגשר על הפערים ונראה כי יערכו פגישות נוספות בימים הקרובים. מהצד השני של דיסקונט, העובדים ימשיכו להשבית את סניפי הבנק גם היום.

טבע תיסחר הבוקר עח רקע הודעת חברת הביוטכנולוגיה השלישית בגודלה בעולם – סרונו, יצרנית תרופת הרביף המתחרה בקופקסון של טבע וחברת התרופות אייבקס כי הן עומדות להתחיל בניסוי שלב 3 עם תרופת Mylinax (גרסה אוראלית של תרופת הקלדריבין), השלב המתקדם ביותר בפיתוח תרופה לקראת שיווקה לשוק. לפני מספר חודשים דיווחו החברות על הצלחת הניסויים הקליניים בשלב השני.

ידיעות אחרונות מספר הבוקר כי מנכ"ל קרן פייט, ישי דווידי, ואיש העסקים מאיר שמיר, נסוגו מכוונם לרכוש כ-41% ממניות חברת הלווינים - גילת מידי בנק הפועלים. על פי ידיעות ההחלטה התקבלה במהלך בדיקות נאותות שנערכו בחברה.

בפערים שליליים תפתחנה: אלווריון (2.29%), אודיוקודס (0.48%), גיוון (2.08%), נייס (1.94%), אלדין (1.48%), מגל (5.1%), ליפמן (0.22%), ריטליקס (1.16%), אלביט מערכות (0.94%), פרטנר (0.52%). מנגד, ב]עירם חיוביים תפחתנה: טבע (0.29%), וגילת (3.23%).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.