75 סיבות להשקעה במניות השורה השניה מהשבוע

משקיעים בוחרים אלטרנטיבה אטרקטיבית למניות המעו"ף - מניות ת"א 75. בסיכום, היכה מדד זה את המדדים השונים תוך עליה של 4%, והכפלת מחזורי המסחר הממוצעים, כשחלק נכבד ממניותיו טיפסו מעל ל-7%
דרור איטח |

ביום ראשון האחרון נפתחה שנת 2005 בבורסה לניירות ערך בתל אביב, באותו יום נרשמו עליות שערים בקרב המדדים השונים, פתיחה נפלאה לשנה חדשה. בשלושת הימים הבאים הסיפור היה נראה אחרת לגמרי, ירידות שערים תוך מחזורים גבוהים נראו כמבשרי רעות. אך סיום חיובי ביותר של היום החותם של השבוע החזיר את הצבע הירוק למסכי הבורסה ומחק את מרבית הירידות שנרשמו השבוע.

במהלך השבוע בו נרשמו ירידות שערים, נראה היה כי המשקיעים מממשים אלטרנטיבה אטרקטיבית למניות מדד תל אביב 25, מניות השורה השניה - כלומר מניות מדד תל אביב 75. בסיכום שבועי היכה מדד זה את כל מדדי הבורסה השונים כשהוא מוסיף 4% לערכו תוך שהוא מכפיל את מחזורי המסחר הממוצעים במדד. במהלך השבוע נרשמו עליות שערים מרשימות במרבית חברות המדד, כשחלק נכבד מהן מטפסות מעל ל-7%.

מדד תל אביב 25 חתם את שבוע המסחר כמעט באותה רמה והוא ירד ב-0.01% לרמה של 617.88 נקודות. מדד תל אביב 100 עלה ב-1.08% וחתם ברמת 642.84 נקודות. מדד התל טק הוסיף 0.64% לרמת 443.57 נקודות. מדד הבנקים עלה ב-0.57% לרמת 818.86 נקודות. אך המדד שכיכב השבוע, כאמור, היה מדד תל אביב 75 שהיכה בצורה ניכרת את שאר המדדים.

לאחר שנה בה שבר המטבע האמריקני פעם אחר פעם שיאים שליליים, והגיע לרמות שפל היסטוריות, את השנה החדשה פתח הדולר ברגל ימין. מתחילת השנה התחזק הדולר ב-1.36%, מספר שהיה יכול להיות גבוה יותר אלמלא המרות סוף השנה. הערכות בשוק מדברות על המשך התחזקות הדולר מול השקל בזמן הקרוב. הגורם הראשון שהשפיע על המסחר שקל - דולר בשבוע האחרון הוא מסחר המטבעות בעולם, בימים האחרונים התחזק המטבע האמריקני מול מרבית המטבעות בעולם, במידה ותהליך זה ימשך נראה את הדולר ממשיך להתחזק מול השקל הישראלי.

דבר נוסף שהשפיע הינו אי הוודאות סביב מינויו של נגיד בנק ישראל ל-5 שנים הקרובות. בחירת הנגיד הייתה צריכה להתבצע היום (ה') אך נדחתה ליום א' הקרוב. לבחירת הנגיד תהיה ללא ספק השפעה על מסחר השקל דולר בקרוב, וזאת מפאת אופיים של המתמודדים, שצפויים לערוך שינויים במדיניות המוניטרית. הערכות הן שבמידה והנגיד קליין יתמנה לתפקיד, ישוב השקל להיתחזק. במידה ומדינה יבחר, השקל צפוי לפיחות מתון בטווח הקצר. ובמידה וויקטור מדינה יבחר נצפה בפיחות ריאלי בשקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.