75 סיבות להשקעה במניות השורה השניה מהשבוע
ביום ראשון האחרון נפתחה שנת 2005 בבורסה לניירות ערך בתל אביב, באותו יום נרשמו עליות שערים בקרב המדדים השונים, פתיחה נפלאה לשנה חדשה. בשלושת הימים הבאים הסיפור היה נראה אחרת לגמרי, ירידות שערים תוך מחזורים גבוהים נראו כמבשרי רעות. אך סיום חיובי ביותר של היום החותם של השבוע החזיר את הצבע הירוק למסכי הבורסה ומחק את מרבית הירידות שנרשמו השבוע.
במהלך השבוע בו נרשמו ירידות שערים, נראה היה כי המשקיעים מממשים אלטרנטיבה אטרקטיבית למניות מדד תל אביב 25, מניות השורה השניה - כלומר מניות מדד תל אביב 75. בסיכום שבועי היכה מדד זה את כל מדדי הבורסה השונים כשהוא מוסיף 4% לערכו תוך שהוא מכפיל את מחזורי המסחר הממוצעים במדד. במהלך השבוע נרשמו עליות שערים מרשימות במרבית חברות המדד, כשחלק נכבד מהן מטפסות מעל ל-7%.
מדד תל אביב 25 חתם את שבוע המסחר כמעט באותה רמה והוא ירד ב-0.01% לרמה של 617.88 נקודות. מדד תל אביב 100 עלה ב-1.08% וחתם ברמת 642.84 נקודות. מדד התל טק הוסיף 0.64% לרמת 443.57 נקודות. מדד הבנקים עלה ב-0.57% לרמת 818.86 נקודות. אך המדד שכיכב השבוע, כאמור, היה מדד תל אביב 75 שהיכה בצורה ניכרת את שאר המדדים.
לאחר שנה בה שבר המטבע האמריקני פעם אחר פעם שיאים שליליים, והגיע לרמות שפל היסטוריות, את השנה החדשה פתח הדולר ברגל ימין. מתחילת השנה התחזק הדולר ב-1.36%, מספר שהיה יכול להיות גבוה יותר אלמלא המרות סוף השנה. הערכות בשוק מדברות על המשך התחזקות הדולר מול השקל בזמן הקרוב. הגורם הראשון שהשפיע על המסחר שקל - דולר בשבוע האחרון הוא מסחר המטבעות בעולם, בימים האחרונים התחזק המטבע האמריקני מול מרבית המטבעות בעולם, במידה ותהליך זה ימשך נראה את הדולר ממשיך להתחזק מול השקל הישראלי.
דבר נוסף שהשפיע הינו אי הוודאות סביב מינויו של נגיד בנק ישראל ל-5 שנים הקרובות. בחירת הנגיד הייתה צריכה להתבצע היום (ה') אך נדחתה ליום א' הקרוב. לבחירת הנגיד תהיה ללא ספק השפעה על מסחר השקל דולר בקרוב, וזאת מפאת אופיים של המתמודדים, שצפויים לערוך שינויים במדיניות המוניטרית. הערכות הן שבמידה והנגיד קליין יתמנה לתפקיד, ישוב השקל להיתחזק. במידה ומדינה יבחר, השקל צפוי לפיחות מתון בטווח הקצר. ובמידה וויקטור מדינה יבחר נצפה בפיחות ריאלי בשקל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
