75 סיבות להשקעה במניות השורה השניה מהשבוע
ביום ראשון האחרון נפתחה שנת 2005 בבורסה לניירות ערך בתל אביב, באותו יום נרשמו עליות שערים בקרב המדדים השונים, פתיחה נפלאה לשנה חדשה. בשלושת הימים הבאים הסיפור היה נראה אחרת לגמרי, ירידות שערים תוך מחזורים גבוהים נראו כמבשרי רעות. אך סיום חיובי ביותר של היום החותם של השבוע החזיר את הצבע הירוק למסכי הבורסה ומחק את מרבית הירידות שנרשמו השבוע.
במהלך השבוע בו נרשמו ירידות שערים, נראה היה כי המשקיעים מממשים אלטרנטיבה אטרקטיבית למניות מדד תל אביב 25, מניות השורה השניה - כלומר מניות מדד תל אביב 75. בסיכום שבועי היכה מדד זה את כל מדדי הבורסה השונים כשהוא מוסיף 4% לערכו תוך שהוא מכפיל את מחזורי המסחר הממוצעים במדד. במהלך השבוע נרשמו עליות שערים מרשימות במרבית חברות המדד, כשחלק נכבד מהן מטפסות מעל ל-7%.
מדד תל אביב 25 חתם את שבוע המסחר כמעט באותה רמה והוא ירד ב-0.01% לרמה של 617.88 נקודות. מדד תל אביב 100 עלה ב-1.08% וחתם ברמת 642.84 נקודות. מדד התל טק הוסיף 0.64% לרמת 443.57 נקודות. מדד הבנקים עלה ב-0.57% לרמת 818.86 נקודות. אך המדד שכיכב השבוע, כאמור, היה מדד תל אביב 75 שהיכה בצורה ניכרת את שאר המדדים.
לאחר שנה בה שבר המטבע האמריקני פעם אחר פעם שיאים שליליים, והגיע לרמות שפל היסטוריות, את השנה החדשה פתח הדולר ברגל ימין. מתחילת השנה התחזק הדולר ב-1.36%, מספר שהיה יכול להיות גבוה יותר אלמלא המרות סוף השנה. הערכות בשוק מדברות על המשך התחזקות הדולר מול השקל בזמן הקרוב. הגורם הראשון שהשפיע על המסחר שקל - דולר בשבוע האחרון הוא מסחר המטבעות בעולם, בימים האחרונים התחזק המטבע האמריקני מול מרבית המטבעות בעולם, במידה ותהליך זה ימשך נראה את הדולר ממשיך להתחזק מול השקל הישראלי.
דבר נוסף שהשפיע הינו אי הוודאות סביב מינויו של נגיד בנק ישראל ל-5 שנים הקרובות. בחירת הנגיד הייתה צריכה להתבצע היום (ה') אך נדחתה ליום א' הקרוב. לבחירת הנגיד תהיה ללא ספק השפעה על מסחר השקל דולר בקרוב, וזאת מפאת אופיים של המתמודדים, שצפויים לערוך שינויים במדיניות המוניטרית. הערכות הן שבמידה והנגיד קליין יתמנה לתפקיד, ישוב השקל להיתחזק. במידה ומדינה יבחר, השקל צפוי לפיחות מתון בטווח הקצר. ובמידה וויקטור מדינה יבחר נצפה בפיחות ריאלי בשקל.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
