ארדואן טורקיה
צילום: Voice of America

הסוף לחרם הטורקי? מה עומד מאחורי הצעד המפתיע של טורקיה?

בעקבות לחץ של יצואניים טורקיים, משרד הסחר במדינה הסכים להעניק אישור ייצוא מוגבלים ליצואנים בענף הבנייה, אשר עשויים להתרחב בעתיד; האם היחסים יכולים לשוב למסלולם תחת שלטונו של ארדואן?

סימנים של שבירה? שבוע בלבד אחרי שהקפיאו את כל יחסי הסחר עם ישראל,  משרד הסחר הטורקי החליט לחדש את הסחר עם ישראל. עם זאת בשלב זה, מדובר באישור זמניו ומוגבל אשר כפוף לאישור של משרד הסחר הטורקי. זאת, על רקע לחצים חסרי תקדים שהופעלו מצד שורה של יצואנים מקומיים. 

הדיווח היום מגיעה שבוע בלבד אחרי שנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, הורה להקפיא את יחסי הסחר עם ישראל, הכולל איסור על יבוא ויצוא של כלל הסחורות. זאת משום שלדבריהם ישראל מונעת העברת סיוע הומניטרי לעזה. אלא שכעת נדמה שארדואן נאלץ להתקפל, גם אם באופן חלקי אל מול הלחצים הפנימיים. בשלב זה, האישור לסחור עם ישראל ניתן לגורמים ספציפיים בעיקר בענף הבנייה, אך להערכת גורמים ישראליים הוא צפוי להתרחב בקרוב גם לענפים אחרים.

במקביל צריך לזכור שטורקיה מתמודדת כבר שנים עם שיעור אינפלציה גבוה במיוחד שעומד היום על לא פחות מ-68%, זאת לאחר שבשיא (אוקטובר 2022) הגיעה האינפלציה ל-85%. גם ריבית הבנק המרכזי שנגזרת כמובן משיעור האינפלציה עומדת על נתון מדהים של 50%. בניגוד לאסטרטגיות שננקטו על ידי רבים מעמיתיו, הבנק המרכזי הטורקי יצא למסלול של הפחתת ריבית במהלך 2022, חרף הלחצים האינפלציוניים המתמשכים. לאורך 2022, מסלול זה נמשך כאשר הורדות נוספות הביאו את הריבית ל-9%. עם זאת, בשנת 2023 חל שינוי נוסף במדיניות של הבנק המרכזי אשר הכריזה על עלייה דרמטית לשיעור של לא פחות מ-42.5%. מגמה זו נמשכה בשלושת החודשים הראשונים של 2024, בהן הגיעה הרבית לשיעורי שיא של 45%-50%

כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, היו לא מעט גורמים שלא המתינו להסרת החרם וכבר מצאו דרכים חלופיות להצטייד בסחורה הנדרשת. לביזפורטל נודע כי בימים האחרונים הגבירו הקבלנים את הייבוא מבולגריה בצורה ניכרת, כשחלק מהמוצרים הם מטורקיה. הקבלנים אמנם משלמים מחיר מעט יקר יותר, בטענה ש"בכל זאת, מישהו צריך להרוויח", אבל ברור כי ייבוא אישי מאיטליה או ספרד היה מגדיל את מחירי הסחורות באחוזים גבוהים יותר.

"אני אישית לא מייבא בעצמי, אלא דרך המשווקים שלנו, אבל מצאנו פתרון", סיפר לנו קבלן מוכר. "יש להם חלופות. כבר עדכנו אותי שהם קונים סחורה טורקית דרך בולגריה, אבל הם גם מייבאים. אם הטורקים יודעים? צריך לשאול אותם. בגדול, אפשר לומר שהם מעבירים את הסחורה לבולגריה והבולגרים מעבירים סחורה לפה. הם קנו מספיק מטורקיה. הרי בסוף, אתה מקבל את אותה סחורה באותה איכות, למה לקנות מבולגריה סחורה מקומית שיקרה יותר מסחורה טורקית שנשארה במלאי? יש לנו כאן עלויות הובלה נוספות, כי זה לא מגיע ישירות דרך טורקיה. בסוף, צריך לזכור: כל יד רוצה למשוך קצת כסף, ואל תגיד לי שהטורקים לא יודעים מה הם עושים. הם יודעים היטב". על השאלה האם הוא לא מתנגד לקנות מהטורקים ענה: "אני נגד, אבל כשעלויות המימון גבוהות - אין לי ברירה".

היחסים ישבו למסלולם?

המשטר הטורקי, אמנם התקפל במידה מסויימת אך יש לא מעט שסבורים שקשה יהי לאחות את השבר כל עוד ארדואן בשלטון ואולי בכלל. בראיון לביזפורטל שהעניק לאחרונה חי איתן כהן ינרוג'ק, ממכון ירושלים לאסטרטגיה ולבטחון, ומרכז משה דיין, באוניברסיטת תל אביב הוא ניסה להסביר את היחס של ארדואן לישראל מתחילת המלחמה. לדבריו, "בבחירות האחרונות הוא ספג הכי הרבה ביקורת מהמפלגות האיסלאמיסטיות בטורקיה, על כך שלא היה מספיק חזק נגד ישראל. טענו כלפיו שהוא לא עשה מספיק בפן הצבאי, ועל זה הוא 'נענש' בבחירות האחרונות, לרשויות המקומיות. הוא הגיע למסקנה שהוא לא היה מספיק חזק מול ישראל.

פרופ' מירי שפר-מוסנזון, מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב מוססיפה סיבה נוספת:  "אצל ארדואן, זה לא רק סגנון דיבור מאוד ארסי כלפי ישראל, אלא זה ביטוי לתפיסה יסודית אצלו, אנטישמית במידה מסויימת. הבעיה היא שיש רגש כזה אצל רבים בטורקיה, וזה מעצב מדיניות מסויימת. גם המפלגות שהן אופוזיציה לארדואן, ביקורתיות כלפי ישראל. יש גם את העניין הפוליטי: מקומה של תורכיה כמנהיגת איזור  אגן הים התיכון. לכן יש לטורקיה גם בעיה עם מצרים. כלומר, חלק מההתנגדות נובע מתחרות על משאבים, על כוח, ועל השפעה".

 

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    וגנר 03/09/2024 06:58
    הגב לתגובה זו
    ישראלים הזונות בלי בושה ימשיכו לקנות מטורקים
  • 12.
    שאול 09/05/2024 17:53
    הגב לתגובה זו
    לא רק אצלנו .שני דיקטטורים ,שני מושחתים , שניהם חושבים שהמדינה זה הם ושניהם הרסו כל אחד את מדינתו . הבעיה שזה קורה אצלנו לעזאזל .
  • 11.
    אולי רע להם כי זה נגד יהודים… תתפקח???? 09/05/2024 16:04
    הגב לתגובה זו
    אולי רע להם כי זה נגד יהודים… תתפקח????
  • 10.
    הדג מסריח מהראש 09/05/2024 15:18
    הגב לתגובה זו
    ישראל זקוקה לקצת כבוד עצמי . הוא דיקטטור כושל שונא ישראל אנטישמי מחרב הכלכלה הטורקית , אצלנו דיקטטור עלוב פרנואיד מושחת מחרב הכלכלה הביטחון ויחסי החוץ עם הטובים בידידנו . וכושל מחרב הביטחון הכלכלה והיחסים הבינלאומיים.
  • 9.
    יחזקאל 09/05/2024 14:17
    הגב לתגובה זו
    צריך לנתק את היחסים עם תורכיה אפשר למצוא יחסי מסחר עם מדינות אחרות תורכיה מדינה לא יציבה ליחסי מסחר
  • 8.
    אן ספק התגובות מראות על בורות (ל"ת)
    YL 09/05/2024 14:00
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    להמשיך קשר כלכלי 09/05/2024 13:55
    הגב לתגובה זו
    ארדואן יחלוף אבל קשר כלכלי נשאר כל עוד יש אינטרס.
  • 6.
    ממשלת פח 09/05/2024 13:50
    הגב לתגובה זו
    די להיות סמרטוטים
  • ברכה 09/05/2024 15:20
    הגב לתגובה זו
    וזה ממשיך . שם שטן אנטישמי וכאן שטן שאוהב רק את עצמו .
  • 5.
    חברים אני לא קונה שום מוצר טורקי. כלום. (ל"ת)
    אלי 09/05/2024 13:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לאסור בחוק קניה מטורקיה (ל"ת)
    לא לתת להם לרדת מהעץ 09/05/2024 13:34
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שמואל 09/05/2024 13:32
    הגב לתגובה זו
    עדיין נשאלת השאלה מדוע להמשיך לקנות מטורקיה ??
  • 2.
    רועי 09/05/2024 13:21
    הגב לתגובה זו
    הישראלי שקונה מהם היום במיליארדים
  • אפשר לייבא הכל מיוון ??? (ל"ת)
    לא חשוב 09/05/2024 14:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מיכה 09/05/2024 13:18
    הגב לתגובה זו
    ולתת להיטלראי הזה להיחנק
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).