
מעל 196 מיליון שקל נגבו מחייבי מס במבצע מע"מ ארצי של רשות המסים
המבצע כלל פעילות גבייה כנגד חייבים, לצד פעילות ביקורת ממוקדת לאיתור מעלימי מס בענף הבנייה והשיפוצים
רשות המסים ערכה מבצע מע"מ נרחב, כחלק מהגברת הפעילות הגבייתית והעצמת ההרתעה במאבק בהון השחור ובסרבני המס. המבצע נערך על ידי כל משרדי המע"מ הפזורים ברחבי הארץ בשיתוף היחידה הארצית לאכיפת הגבייה, יחידות ניהול הספרים ומשטרת ישראל, ובמסגרתו טופלו כ-2,204 עוסקים שצברו חובות למע"מ, נגבו מעל 196 מיליון שקל, ועוקלו 25 רכבים. לצד פעולות הגבייה נערכו גם ביקורות בקרב 161 עוסקים בכל ענפי המסחר. כך לדוגמא, במהלך ביקורת באזור ירושלים נמצא, כי עוסק הגיש דוחות מע"מ להחזר במשך תקופה ארוכה בסכום של כ-265,000 שקל, וזאת מבלי שהיו לו הוצאות כלל. בחקירתו במשרדי מע"מ ירושלים טען, כי הוא בנה מרכז לגמילה מהתמכרויות סמים ואלכוהול בשטח A (שטח בשליטה ביטחונית ואזרחית של הרשות הפלסטינית). כשהתבקש להציג את ספרי העסק, טען, כי הם אינם ברשותו וכי כל המסמכים נמצאים אצל רו"ח המתגורר בחברון וכי הוא מנותק קשר ולכן נמנע ממנו להציג את ספריו למבקרים. בעקבות ממצאי הביקורת והחקירה בתיק, חויב העוסק בכל סכום מס התשומות שדרש שלא כדין בשנים האחרונות. עוד נקבע, כי ספריו נוהלו בסטייה מהותית בכל שנות הביקורת (2019-2023), והתיק הועבר למחלקה המשפטית לבחינת המשך ההליך הפלילי והגשת כתב אישום כנגדו. במהלך ביקורת אחרת שנערכה לקבלן שיפוצים באזור גוש דן, נמצא, כי הקבלן מוסיף את הספרה 0 לחשבוניות המס, אשר באמצעותן נדרשות הוצאות בעסק, כן נמצא כי הוא לא מדווח על כלל עסקאותיו. ממצאי הביקורת העלו, כי בדרך זו העלים מע"מ בסכום מצטבר של כ-243,000 שקל. בעקבות הביקורת הוצאה לקבלן שומה. בביקורת נוספת, אצל עוסקת בתחום הבנייה והשיפוצים בפתח תקווה, נמצא, כי בעלה הוא המנהל בפועל בעסק וכי הוא "שכח" לדווח על עסקאות בסכום של כ-3 מיליון שקל. לטענת העוסקת, העסקאות לא דווחו בשל עומס עבודה וחוסר ריכוז של בעלה. בעקבות ממצאי הביקורת התיק הועבר להמשך טיפול במישור האזרחי והוצאת שומה וכן להמשך טיפול במישור הפלילי. מרשות המסים נמסר כי היא תמשיך בפעולות האכיפה כנגד חייבי המס בכל רחבי הארץ ובכלל זה פעולות חקירה, ביקורות בבתי עסק ועוד, וזאת במטרה להביא לגביית מס אמת ובכך להגביר את השוויון בנטל המס בקרב האזרחים ואת ההרתעה.
- 1.מריה 15/04/2024 14:04הגב לתגובה זולא הגיוני שכל עיסקה נרשמת רק בחציה

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.93% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.