שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

שר התקשורת נגד התאגיד: 3.6 מיליון שקל לתוכנית: "פזרנות בכספי ציבור"

שר התקשורת ד״ר שלמה קרעי פנה במכתב למבקרי התאגיד בדרישה לבדיקת עלות התוכנית החדשה של התאגיד, דוח רולניק. קרעי ציין כי "אין זה סביר שהתאגיד ינהג בפזרנות בכספי הציבור שהופקדו בידיו". בתאגיד טוענים מנגד כי בעקבות המלחמה התוכנית עברה התאמה תקציבית 
נחמן שפירא | (10)

האם בתאגיד הוציאו כמעט 4 מיליון שקל על 6 תוכניות של תוכניתו החדשה של גיא רולניק, דוח רולניק? שר התקשורת סבור שכן והוא טוען כי מדובר בעלות גבוהה יותר לתוכנית שכזו לעומת הערוצים המסחריים ודורש בדיקה תוך 7 ימים.

בחודש ינואר 2023 הודיע שר התקשורת שלמה קרעי על רפורמה בתאגיד השידור הציבורי כאן, במסגרתה תהיה חלוקה מחודשת של התקציב להפקות מקור לגופים נוספים מלבד התאגיד, מתוך תקציב שנתי של ההפקות שעומד על כ-300 מיליון שקל בשנה. אך שנה עברה ושום רפורמה לא קודמה. מעבר לקיצוץ הרוחבי, תקציב התאגיד הציבורי לא נפגע גם לא במהלך הקיצוצים שנעשו בתקציב המתוקן של 2024, שאושרו בישיבת הממשלה בשבוע שעבר, כאשר ביקורת רבה נשמעה באולפני החדשות של הערוץ על הממשלה שלא מקצצת מספיק בתקציב ולא מבטלת משרדי ממשלה מיותרים בכדי לחסוך בכסף. גם רולניק לא חסך ביקורת קשה על הממשלה ועל אי קיצוץ חלק מהמשרדים ובעבר אף תקף את התנהלות התאגיד בהוצאה מופרזת על תוכניות.

תקציב הבסיס של התאגיד עומד על כ-655 מיליון שקל בשנה שלאחר הצמדה מוערך בכ-700 מיליון שקל בשנה, כאשר בתוספת הכנסות התקציב הוא כ-780 מיליון שקל.

על פי ההערכות לדוגמא, ביטול משרד כגון משרד המודיעין של השרה גמליאל יכול לחסוך לקופת המדינה מלבד התקציב של כמה עשרות מיליונים שיועברו למשרד אחר, כ-3.5 מיליון שקל על התקנים של העובדים של לשכת השרה. בדומה לעלות של התוכנית החדשה בתאגיד.

אמש שיגר שר התקשורת ד״ר שלמה קרעי מכתב לרואי החשבון המבקרים של התאגיד בדרישה לעריכת ביקורת מיוחדת ולמסירת מידע בעניין תאגיד השידור הישראלי.

צילום אתר כאן 11

6 פרקים ב-3.6 מיליון שקל. צילום אתר כאן 11

הפנייה של השר  קרעי לרואי החשבון המבקרים של התאגיד בוצעה לאחר פרסום על השקעה בסכום חריג ביחס למקובל בענף, העולה אף על עלויות ההפקה של תוכניות דומות בשידור המסחרי בתוכניתו החדשה של גיא רולניק בתאגיד, דוח רולניק.

השר ציין כי על פי הפרסום, התוכנית שעלתה אמש לשידור אמורה לכלול כ-6 פרקים ובסך הכל לעלות למשלם המסים כ-3.6 מיליון שקל. במכתבו למשרד רואי החשבון קוסט פורר גבאי את קסירר, מבקרי התאגיד  דורש שר התקשורת כי יערכו ביקורת מיוחדת לאחר הפרסום כי תאגיד השידור הישראלי התחייב לרכוש תכנית תחקירים, בהגשת גיא רולניק, בסכום של כ-600 אלף שקל לכל פרק.​ חברת ההפקה של התוכנית היא העמק של יוסי ורשבסקי, לשעבר מנכ"ל עיתון הארץ וערוץ 13.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

סכום חריג

השר טען במכתבו כי מדובר בסכום חריג ביחס למקובל בענף, העולה אף על עלויות ההפקה של תוכניות דומות בשידור המסחרי". השר ציין כי "חוק השידור הציבורי הישראלי מטיל הגבלות על שכרם של עובדי התאגיד, וזאת מתוך שאיפה להימנע מפזרנות של כספי הציבור, כפי שהואשמה רשות השידור בעבר. עם זאת, התקציב הנדיב העומד לרשות התאגיד לרכישת תכנים חיצוניים עלול להוות פרצה להעברת תשלומי עתק לגורמים שונים, מכספי התאגיד, מבלי שתינתן התמורה הראויה לכך".

עוד הוסיף השר כי: ״מצויים אנו בתקופה משקית קשה, הנגרמת בשל המלחמה שהתרגשה עלינו. כמעט כל גופי הממשלה נדרשו לקיצוצים משמעותיים בתקציביהם, אולם גזרות אלו פסחו על התאגיד. חרף זאת, אין זה סביר שהתאגיד – אף בשגרה, לא כל שכן בתקופת קיצוצים – ינהג בפזרנות בכספי הציבור שהופקדו בידיו".

צילום הגר כהן

 שר התקשורת שלמה קרעי. צילום הגר כהן

 

של מי הסמכות לבדיקה?

למרות שמדובר בהפקת חוץ בתאגיד בה פחות יכול השר לבקש מידע, פנה השר גם למקברי רשות החברות. השר טען כי  מכתבו נעשה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 45 לחוק החברות הממשלתיות.

השר ביקש ממבקרי התאגיד כי יבדקו האם ההחלטה לרכוש את תוכניתו של גיא רולניק בכ-600 אלף שקל לפרק מהווה הוצאה חריגה ביחס להוצאה המקובלת על תוכן חיצוני בפעילות התאגיד? בנוסף דרש לבדוק, האם קיים נוהל בתאגיד המסדיר את היקף ההוצאה על תכנים נרכשים בהתאם למדדים אובייקטיביים? וכן  אילו אמצעים קיימים בתאגיד לשם בקרה חשבונאית של הוצאות על הפקות חיצוניות? אילו אמצעים קיימים לשם הבטחת מתאם בין היקף כספי הציבור המושקעים בתוכן, לבין מדדי טיב התמורה הניתנת? 

השר קרעי ביקש בדיקה של שבע השנים לאחור ושאל האם בשנים אלו נדרש ספק תוכן חיצוני כלשהו להשיב לתאגיד כספים שקיבל בשל אי עמידה במדדים שנקבעו בנהלי התאגיד ככל שישנם או בהתקשרות עמו? עוד דרש לבדוק האם קיימים תכנים שהתאגיד שילם עבורם לגופים חיצוניים ולא קיבל לידיו תוצרים הניתנים לשידור? וכן קבלת פירוט אודות עלויות פרטניות של תכנים שנרכשו על ידי התאגיד מספקים חיצוניים. השר קרעי ביקש לקבל את הפרטים תוך שבוע.

 

בעקבות המלחמה

מתאגיד השידור נמסר בתגובה: "תאגיד השידור הישראלי משקיע, מתוקף חוק ועל בסיס קריטריונים מקצועיים בלבד, מילוני שקלים בשנה ביצירה ישראלית והפקות מקומיות - שכוללות תוכנית תחקירים, תעודה, דרמה תרבות ובידור. תוכנית התחקירים החדשה, דו"ח רולניק, שהושקה אמש, עוסקת בששת פרקיה במונפולים הגדולים והמשפעים בעולם. הפרק הראשון עסק במידת תרומתן של ענקיות הרשתות החברתיות העולמיות לטבח שביצע חמאס.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אלי 24/01/2024 10:41
    הגב לתגובה זו
    רולניק אורז יחד גיבוב של עובדות ידועות לכל ילד עם נסיון זול לתעמולה כאילו פייסבוק מוטים לרדיקליזציה ימנית (הצחקתם.. אפילו שמרנים כמו ׳אבו עלי אקספרס׳ נחסמו על ידי הגאונים של פייסבוק) בשורה התחתונה, נסיון להסיט את תשומת הלב מהכשל האמיתי של ה7.10 (קונספציה בדרג הצבאי והמדיני ושימוש בפרדיגמה ליברלית בסביבה מזרח תיכונית) אל עולם הרשתות החברתיות שהוא רק סימפטום של החברה בהמאה ה21. ועל התעמולה הזולה הזו אנחנו משלמים במיטב כספי המיסים בזמן משבר כלכלי.. לתפארת חכמי דה מרקר והארץ..
  • 8.
    יהודי גאה. 23/01/2024 16:58
    הגב לתגובה זו
    השר קרעי שלום תסגור כבר את ערוץ 11 זה ערוץ של בזבוז כספי ציבור תודה.
  • דיתה 27/01/2024 02:09
    הגב לתגובה זו
    הסתה דתית
  • 7.
    הסרטן מדבר (ל"ת)
    אא 23/01/2024 06:12
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לפחות שלא נממן אותם 22/01/2024 21:14
    הגב לתגובה זו
    השידור הציבורי מחריב את השידור המסחרי ומתחרה בו באופן בלתי הוגן הפרטה וסיכול השידור הציבורי היא צו השעה
  • 5.
    האיש הזה 22/01/2024 16:47
    הגב לתגובה זו
    שום דבר לא קידם במשרדו. אפילו מנכל לא הצליח למנות עד היום. שילך כבר יחד עם הכנופיה שהוא חבר בה
  • 4.
    א.ש 22/01/2024 15:16
    הגב לתגובה זו
    לקרעי. רוצה לחסוך בטל את כל המשרדים המיותרים כולם יודעים שהסדרה המדוברת מציגה רת ממשלות ישראל כלא יוצלחת. אבל דווקא בגלל זה חשוב שכולנו נראה אותה ואת אתכם כפי שאתם באמת.
  • 3.
    ניתן לסמוטריץ וגפני פינה בתוכנית..ירגיע אותך ? (ל"ת)
    לירי 22/01/2024 14:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מעניין למה קרעי נטפל לסדרה הזו? (ל"ת)
    אבו יאיר 22/01/2024 13:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הוא רוצה שישדרו את "האדיוטים" ("הפטריוטים") (ל"ת)
    בכל הערוצים 22/01/2024 11:47
    הגב לתגובה זו
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.