שר התקשורת נגד התאגיד: 3.6 מיליון שקל לתוכנית: "פזרנות בכספי ציבור"
האם בתאגיד הוציאו כמעט 4 מיליון שקל על 6 תוכניות של תוכניתו החדשה של גיא רולניק, דוח רולניק? שר התקשורת סבור שכן והוא טוען כי מדובר בעלות גבוהה יותר לתוכנית שכזו לעומת הערוצים המסחריים ודורש בדיקה תוך 7 ימים.
בחודש ינואר 2023 הודיע שר התקשורת שלמה קרעי על רפורמה בתאגיד השידור הציבורי כאן, במסגרתה תהיה חלוקה מחודשת של התקציב להפקות מקור לגופים נוספים מלבד התאגיד, מתוך תקציב שנתי של ההפקות שעומד על כ-300 מיליון שקל בשנה. אך שנה עברה ושום רפורמה לא קודמה. מעבר לקיצוץ הרוחבי, תקציב התאגיד הציבורי לא נפגע גם לא במהלך הקיצוצים שנעשו בתקציב המתוקן של 2024, שאושרו בישיבת הממשלה בשבוע שעבר, כאשר ביקורת רבה נשמעה באולפני החדשות של הערוץ על הממשלה שלא מקצצת מספיק בתקציב ולא מבטלת משרדי ממשלה מיותרים בכדי לחסוך בכסף. גם רולניק לא חסך ביקורת קשה על הממשלה ועל אי קיצוץ חלק מהמשרדים ובעבר אף תקף את התנהלות התאגיד בהוצאה מופרזת על תוכניות.
תקציב הבסיס של התאגיד עומד על כ-655 מיליון שקל בשנה שלאחר הצמדה מוערך בכ-700 מיליון שקל בשנה, כאשר בתוספת הכנסות התקציב הוא כ-780 מיליון שקל.
על פי ההערכות לדוגמא, ביטול משרד כגון משרד המודיעין של השרה גמליאל יכול לחסוך לקופת המדינה מלבד התקציב של כמה עשרות מיליונים שיועברו למשרד אחר, כ-3.5 מיליון שקל על התקנים של העובדים של לשכת השרה. בדומה לעלות של התוכנית החדשה בתאגיד.
אמש שיגר שר התקשורת ד״ר שלמה קרעי מכתב לרואי החשבון המבקרים של התאגיד בדרישה לעריכת ביקורת מיוחדת ולמסירת מידע בעניין תאגיד השידור הישראלי.
- יו"ר הדואר על הכוונת של שר התקשורת קרעי
- רוב המוצרים בעלי תקינה אירופאית יקבלו פטור מבדיקות מעבדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
6 פרקים ב-3.6 מיליון שקל. צילום אתר כאן 11
הפנייה של השר קרעי לרואי החשבון המבקרים של התאגיד בוצעה לאחר פרסום על השקעה בסכום חריג ביחס למקובל בענף, העולה אף על עלויות ההפקה של תוכניות דומות בשידור המסחרי בתוכניתו החדשה של גיא רולניק בתאגיד, דוח רולניק.
השר ציין כי על פי הפרסום, התוכנית שעלתה אמש לשידור אמורה לכלול כ-6 פרקים ובסך הכל לעלות למשלם המסים כ-3.6 מיליון שקל. במכתבו למשרד רואי החשבון קוסט פורר גבאי את קסירר, מבקרי התאגיד דורש שר התקשורת כי יערכו ביקורת מיוחדת לאחר הפרסום כי תאגיד השידור הישראלי התחייב לרכוש תכנית תחקירים, בהגשת גיא רולניק, בסכום של כ-600 אלף שקל לכל פרק. חברת ההפקה של התוכנית היא העמק של יוסי ורשבסקי, לשעבר מנכ"ל עיתון הארץ וערוץ 13.
- ישראל חושפת את "אור איתן": מערכת יירוט לייזר מבצעית ראשונה בעולם
- וואן זירו נלחץ מבנק אש ומשיק מסלול חדש - הגדולים עדיין אדישים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה...
סכום חריג
השר טען במכתבו כי מדובר בסכום חריג ביחס למקובל בענף, העולה אף על עלויות ההפקה של תוכניות דומות בשידור המסחרי". השר ציין כי "חוק השידור הציבורי הישראלי מטיל הגבלות על שכרם של עובדי התאגיד, וזאת מתוך שאיפה להימנע מפזרנות של כספי הציבור, כפי שהואשמה רשות השידור בעבר. עם זאת, התקציב הנדיב העומד לרשות התאגיד לרכישת תכנים חיצוניים עלול להוות פרצה להעברת תשלומי עתק לגורמים שונים, מכספי התאגיד, מבלי שתינתן התמורה הראויה לכך".
עוד הוסיף השר כי: ״מצויים אנו בתקופה משקית קשה, הנגרמת בשל המלחמה שהתרגשה עלינו. כמעט כל גופי הממשלה נדרשו לקיצוצים משמעותיים בתקציביהם, אולם גזרות אלו פסחו על התאגיד. חרף זאת, אין זה סביר שהתאגיד – אף בשגרה, לא כל שכן בתקופת קיצוצים – ינהג בפזרנות בכספי הציבור שהופקדו בידיו".
שר התקשורת שלמה קרעי. צילום הגר כהן
של מי הסמכות לבדיקה?
למרות שמדובר בהפקת חוץ בתאגיד בה פחות יכול השר לבקש מידע, פנה השר גם למקברי רשות החברות. השר טען כי מכתבו נעשה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 45 לחוק החברות הממשלתיות.
השר ביקש ממבקרי התאגיד כי יבדקו האם ההחלטה לרכוש את תוכניתו של גיא רולניק בכ-600 אלף שקל לפרק מהווה הוצאה חריגה ביחס להוצאה המקובלת על תוכן חיצוני בפעילות התאגיד? בנוסף דרש לבדוק, האם קיים נוהל בתאגיד המסדיר את היקף ההוצאה על תכנים נרכשים בהתאם למדדים אובייקטיביים? וכן אילו אמצעים קיימים בתאגיד לשם בקרה חשבונאית של הוצאות על הפקות חיצוניות? אילו אמצעים קיימים לשם הבטחת מתאם בין היקף כספי הציבור המושקעים בתוכן, לבין מדדי טיב התמורה הניתנת?
השר קרעי ביקש בדיקה של שבע השנים לאחור ושאל האם בשנים אלו נדרש ספק תוכן חיצוני כלשהו להשיב לתאגיד כספים שקיבל בשל אי עמידה במדדים שנקבעו בנהלי התאגיד ככל שישנם או בהתקשרות עמו? עוד דרש לבדוק האם קיימים תכנים שהתאגיד שילם עבורם לגופים חיצוניים ולא קיבל לידיו תוצרים הניתנים לשידור? וכן קבלת פירוט אודות עלויות פרטניות של תכנים שנרכשו על ידי התאגיד מספקים חיצוניים. השר קרעי ביקש לקבל את הפרטים תוך שבוע.
בעקבות המלחמה
מתאגיד השידור נמסר בתגובה: "תאגיד השידור הישראלי משקיע, מתוקף חוק ועל בסיס קריטריונים מקצועיים בלבד, מילוני שקלים בשנה ביצירה ישראלית והפקות מקומיות - שכוללות תוכנית תחקירים, תעודה, דרמה תרבות ובידור. תוכנית התחקירים החדשה, דו"ח רולניק, שהושקה אמש, עוסקת בששת פרקיה במונפולים הגדולים והמשפעים בעולם. הפרק הראשון עסק במידת תרומתן של ענקיות הרשתות החברתיות העולמיות לטבח שביצע חמאס.
- 9.אלי 24/01/2024 10:41הגב לתגובה זורולניק אורז יחד גיבוב של עובדות ידועות לכל ילד עם נסיון זול לתעמולה כאילו פייסבוק מוטים לרדיקליזציה ימנית (הצחקתם.. אפילו שמרנים כמו ׳אבו עלי אקספרס׳ נחסמו על ידי הגאונים של פייסבוק) בשורה התחתונה, נסיון להסיט את תשומת הלב מהכשל האמיתי של ה7.10 (קונספציה בדרג הצבאי והמדיני ושימוש בפרדיגמה ליברלית בסביבה מזרח תיכונית) אל עולם הרשתות החברתיות שהוא רק סימפטום של החברה בהמאה ה21. ועל התעמולה הזולה הזו אנחנו משלמים במיטב כספי המיסים בזמן משבר כלכלי.. לתפארת חכמי דה מרקר והארץ..
- 8.יהודי גאה. 23/01/2024 16:58הגב לתגובה זוהשר קרעי שלום תסגור כבר את ערוץ 11 זה ערוץ של בזבוז כספי ציבור תודה.
- דיתה 27/01/2024 02:09הגב לתגובה זוהסתה דתית
- 7.הסרטן מדבר (ל"ת)אא 23/01/2024 06:12הגב לתגובה זו
- 6.לפחות שלא נממן אותם 22/01/2024 21:14הגב לתגובה זוהשידור הציבורי מחריב את השידור המסחרי ומתחרה בו באופן בלתי הוגן הפרטה וסיכול השידור הציבורי היא צו השעה
- 5.האיש הזה 22/01/2024 16:47הגב לתגובה זושום דבר לא קידם במשרדו. אפילו מנכל לא הצליח למנות עד היום. שילך כבר יחד עם הכנופיה שהוא חבר בה
- 4.א.ש 22/01/2024 15:16הגב לתגובה זולקרעי. רוצה לחסוך בטל את כל המשרדים המיותרים כולם יודעים שהסדרה המדוברת מציגה רת ממשלות ישראל כלא יוצלחת. אבל דווקא בגלל זה חשוב שכולנו נראה אותה ואת אתכם כפי שאתם באמת.
- 3.ניתן לסמוטריץ וגפני פינה בתוכנית..ירגיע אותך ? (ל"ת)לירי 22/01/2024 14:34הגב לתגובה זו
- 2.מעניין למה קרעי נטפל לסדרה הזו? (ל"ת)אבו יאיר 22/01/2024 13:00הגב לתגובה זו
- 1.הוא רוצה שישדרו את "האדיוטים" ("הפטריוטים") (ל"ת)בכל הערוצים 22/01/2024 11:47הגב לתגובה זו

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.