חינוך
צילום: pixabay

היום שאחרי בחינוך: 48,024 תלמידים מפונים: 8,000 ללא מסגרת חינוכית, 2,000 בחו"ל

המשרד החינוך מציינים כי בשלושת השבועות הראשונים למלחמה הם העסיקו אלף פסיכולוגים לטיפול בילדי המפונים ב-300 שקל לשעה. 
נחמן שפירא | (1)

כמעט שלושה חודשים לאחר פרוץ המלחמה, כאשר בממשלה ובצבא מתחילים לדון בחזרת חלק מתושבי הדרום לביתם וזוכים להתנגדות חריפה של התושבים, וועדת החינוך, התרבות והספורט דנה היום בחינוך ילדי המפונים. לפי נתונים שהוצגו לראשונה היום על ידי משרד החינוך, יש 48,024 תלמידים בגילאי לידה עד כיתה י"ב שפונו מביתם מהצפון והדרום עפ"י החלטת ממשלה.

16% מילדי המפונים לא נמצאים בשום מסגרת

לפי הנתונים שהוצגו בוועדה, על 84% מהם (40,119 תלמידים) יש למשרד החינוך את המידע היכן הם שוהים. אך על היתר לא. נציגת משרד החינוך אמרה בדיון בוועדה כי  "יש לנו פער של 8,000 תלמידים, כאשר 4,000 מהם ילדים בגילאי לידה עד גיל 6 שההורים בוחרים שלא לשלוח למסגרות, ועוד 1,000 תלמידים המוגדרים נוער בסיכון. באשר ל-3,000 התלמידים האחרים אנחנו יודעים איפה הם, אבל הם לא מדווחים במצבת, כי ברמה הטכנית לא הצליחו להקליד את כולם בשל התזוזות והמעברים של המשפחות".

דובר צהל

   מלחמה בחזית ובעורף. צילום דובר צהל    

2,000 תלמידים נמצאים בחו"ל

יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב אמר בדיון כי הוועדה דורשת מהמשרד החינוך לקבל נתונים מדויקים על כמה תלמידים מפונים, "כמה מהם מקבלים מענה, כמה לא מקבלים מענה ומדוע. בנתונים יש לכלול גם את התקציבים שהוקצו ועבור אילו שירותים וכן נרצה לדעת כמה מתוך זה מומש וכמה טרם התקבל. לא ברור האם התקציב נלקח מהשוטף או מחירום. בנוסף, הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לקדם תכנית לתלמידים שאמורים להיות משולבים למסגרות הרגילות. הם נופלים בין הכיסאות ובהרבה מקרים לא מקבלים את הסל המגיע להם".

מנתונים שנמסרו על ידי משרד החינוך לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי מבין התלמידים המפונים: 21,111 שוהים במלונות ובמרכזי קליטה-מרכזי יחד, לגבי 17,119 יש כתובת בקהילה או שיבוץ במוסד חינוכי בקהילה ו-1,889 נמצאים בחו"ל. 

 

300 אלף שקל לשעה 

נציגת משרד החינוך אתי סאסי סקרה את המענים שנתן המשרד מאז פרוץ המלחמה: "משרד החינוך התגייס לתת מסגרות חינוכיות חדשות מ-א' עד ת' לילדים שפונו מביתם. כיום ישנם 315 מרכזי 'יחד' הפעילים ברחבי הארץ ובהם לומדים 1,370 תלמידים בכיתות א'-י"ב. 4,057 תלמידים לומדים ב-45 מוסדות זמניים שהקמנו ו-8,165 לומדים ב-1,100 בתי ספר ברשויות מקומיות שקלטו אותם. נוסף על כך ניתן מענה במרכזי היחד לגיל הרך באמצעות מעונות יום וגני ילדים".

סאסי ציינה כי  "לא הכל פועל באופן מושלם אבל אנחנו תמיד מטייבים. יש לנו נתונים על כל אחד ואחת ברמה מקומית. ברמת משרד יש לנו נתונים כמעט על כל תלמידים, אבל לא על כולם. צריך להבין שיש דינמיות. אנחנו כל הזמן מחזיקים כדורים באוויר." הנציגה דיברה גם על ההיבט הרגשי: "בשלושת השבועות הראשונים היו 1,000 פסיכולוגים שנתנו טיפול ל-40,000 ילדים, הורים וצוותי חינוך. 40% מהפסיכולוגים הללו הובאו מבחוץ עם התחייבות ל-8 שבועות על מנת ליצור רצף טיפולי אצל הזקוקים לכך ושכרם היה לפי סטטוס מקצועי ועמד על כ-300 שקל לשעה".

קיראו עוד ב"בארץ"

בדיון קודם הבוקר שעסק בחינוך המיוחד, אמרה מנהלת אגף החינוך המיוחד במשרד החינוך תמי אומנסקי: "מבין המפונים, יש כ-5,000 תלמידים בחינוך המיוחד ואנחנו יודעים בדיוק היכן הם ולמה זקוק כל אחד מהם. הפער הוא בכוח אדם. היה פער לפני המלחמה והוא מתעצם עתה. הפער עומד על אלף מטפלים שחסרים מידי שנה ויצאנו עם קמפיין גיוס".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חרדים לגנבה 01/01/2024 20:43
    הגב לתגובה זו
    לא עושים צבאלא תורמים לכלכלהלכוצלעזה ותניחו לנו
ליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטבליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטב
ראיון

"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"

ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מיטב

השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".

אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.

מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך 

כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה

"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"

“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”

ליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטבליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטב
ראיון

"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"

ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מיטב

השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".

אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.

מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך 

כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה

"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"

“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”