ניר ברקת
צילום: ליאת מנדל

ניר ברקת - "צריך לפחות 250 מיליון שקל לעסקים; אם העסקים יקרסו - החמאס ניצח"

ברקת מעוניין בכספים לעסקים בפריפריה; באוצר טוענים שהקיצוץ לא גדול
איציק יצחקי | (9)

שר הכלכלה ניר ברקת אמר בוועדת הכלכלה כי לא יתמוך בתקציב אם לא משרדו לא יקבל לפחות 250 מיליון שקל. השר ברקת מסר כי הקיצוץ בתקציב משרדו ל-2023 נאמד בכחצי מיליארד שקל וקרא לראש הממשלה ולשר האוצר להתערב - "אם העסקים יקרסו חמאס ניצח"; נציג האוצר אמר כי מדובר בסכום נמוך יותר - בסיס התקציב של משרד הכלכלה לא ניזוק בשקל.

 

"לא אתמוך בתקציב אם לא נקבל לפחות 250 מיליון שקל שאנחנו יודעים להוציא אותם" - כך אמר היום שר הכלכלה והתעשייה, ח"כ ניר ברקת, בדיון שכינס יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, בנושא השפעת הקיצוץ בתקציב משרד הכלכלה לשנת 2023 על הפריפריה. היו"ר ביטן ציין בפתח הישיבה כי הבין שמדובר בקיצוץ של כחצי מיליארד שקל בהרשאות ועוד 100 מיליון מזומן, שהיו צריכים ללכת לפריפריה. באוצר טענו כי מדובר בסכום נמוך הרבה יותר, ובסיכום הדיון היו"ר ביטן ביקש מהצדדים להגיע לפשרה עד יום ראשון והודיע כי בראשון יכנס שוב את הוועדה. 

השר מתח ביקורת על האוצר, ואמר: "אולי האנלוגיה הכי טובה היא שכמו אמא לילדיה ככה המדינה לעסקיה. צריכים לחשוב עליהם כמו הילדים שלנו, איך עוזרים להם להצליח כי הצלחה שלהם זה הצלחה שלנו כמדינה. יש קושי גדול כשיורדים לשטח חוזרים ולא מבינים אותנו באוצר. האוצר לא מחזיר לנו טלפונים. הוא מנותק מהתהליכים. 

 

"דיברתי עם הלוחמים. מלח הארץ. אתם יודעים איזה תחושת שליחות יש להם. אסור שהם יהיו מוטרדים בענייני פרנסה. היום אנחנו מקבלים אותות מצוקה, אם העסקים האלה יקרסו חמאס ניצח. אסור שאף אחד יקרוס. יזם שירצה מחר לפתוח עסק ישאל חבר בדרום ובצפון ואם יגידו לו שבעת משבר המדינה לא עזרה – אף אחד לא יבוא. הסיוע עכשיו יחרוץ גורל הגליל הנגב הערבה ויהודה ושומרון. אם לא נגרום להם להצליח לא יבואו יותר להתיישב. אני רוצה לפנות לראש הממשלה ולשר האוצר – אתם מבינים את החשיבות של מה שאני מדבר עליו. המשאבים שלנו זה לא הוצאה זה השקעה. אני לא אתמוך בתקציב אם לא נקבל לפחות 250 מיליון שקל שאנחנו יודעים להוציא אותם", אמר השר ברקת.

 

מנכ"ל משרדו, אמנון מרחב, הוסיף כי באוצר ביקשו להקפיא ביצוע תקציב. "אתם. מנכ"לים רוצים לתת שירות לאזרחים ואומרים לי תמתין. אתם חושבים שמהאוצר מישהו צלצל אלי לשאול מה אני צריך? לא. לא שאלו אותנו. קיצצו חצי מיליארד שקל ואמרו שממילא לא נוכל להוציא את זה עד סוף השנה", אמר. 

 

סגן הממונה על התקציבים באוצר, כפיר בטט אמר כי הוא לא רוצה להיכנס לעימות חזיתי או לתקוף את המנכ"ל והשר, והוסיף: "לפני כחודש אושר בוועדת הכספים תכנית סיוע חסרת תקדים של 15 מיליארד שקל לחודשיים שמתוכו 4-5 מיליארד בדיוק למקומות האלה בפריפריה, לכן הדיון הזה שאומרים שאנחנו לא עוזרים לעסקים שקורסים שגוי לחלוטין. אני לא יודע מאיפה המספרים של חצי מיליארד שקל, מדובר על 177 מיליון שקל הרשאה להתחייב ועוד תקציב להכשרות. זה לא שהאוצר לוקח את הכסף לכיס". המנכ"ל מרחב התייחס לדברים ואמר: "הבאתם תקציב של 13.5 מיליארד שקל, מתוכו נתתם למשרד הכלכלה 30 מיליון שקל בלבד. במשך שנה אתם מעכבים השקעות".

 

היו"ר דוד ביטן  אמר כי הוא מבין שיש מחלוקת על הסכום, "במשרד הכלכלה אומרים חצי מיליארד ועוד 100 מיליון, ובטט אומר 200 מיליון. זאת מחלוקתם שאתם צריכים לפתור בניכם". בנוסף פנה היו"ר ביטן לבטט ואמר: "דבר שני, לא יעלה על הדעת שלא ישקיעו במפעלים או בעסקים כי זה נותן צמיחה. הקיצוץ הוא בעיקר בפריפריה ואתם צריכים לשקול את זה מחדש".

קיראו עוד ב"בארץ"

 

בטט התייחס לכך ואמר כי בסיס תקציב משרד הכלכלה לא ניזוק בשקל. מנכ"ל משרד הכלכלה, אמנון מרחב, השיב כי זאת מאחר שרוב הכסף הוא תוספתי הוא לא בבסיס. בטט הוסיף: בסיס התקציב לא קוצץ בשקל. אנחנו בשלב חוסם עוקרים באירוע. הממשלה החליטה שהיא מתקנת את תקציב 2024 על בסיס צרכים חדשים, ביטחון ואזרחי ומענה לעסקים בעשרות מיליארדים שהוא חלק מהמכלול הזה". בתגובה לכך אמר מרחב כי הפיצויים הם על ירידה במחזורים ולא השקעות במשק. "תתנו את הכסף על השקעות בתעשייה זה הכסף הכי נכון שאפשר להוציא היום במדינה", אמר מרחב. 

 

בתגובה לכך אמר בטט, כי "הכסף הכי נכון זה למפונים מה שהממשלה שאתם חברים בה החליטה עליה זה הצרכים של המפונים. בסוף הממשלה החליטה על סדר עדיפויות ושמה את המפונים לפני, ובתקציב 2024 יהיה דיון מחדש וזה יגיע בקרוב מאוד".

 

ח"כ שלום דנינו, שעמד בראש ועדת המשנה לעסקים קטנים ובינוניים, אמר כי הבעיות שמשרד הכלכלה מעלה עלו גם בדיוני הוועדה ויש להתייחס אליהן. ח"כ שלי טל מירון אמרה כי יש מאיפה לקחת את הכסף בלי לפגוע בתקציב המפונים והמילואימניקים, כמו סגירת משרדים מיותרים. ח"כ ששון גואטה הוסיף כי החלום שלו היה להיות שר החקלאות, ועכשיו הוא מבין כי מי שקובע זה פקידי האוצר. 

 

נשיא התאחדות התעשיינים הזהיר: "אם מגדילים את האוברדרפט, הגרעון, אי אפשר לצמצם את המשכורת כי אז מתרסקים. זה לא תקציב צמיחה, זה תקציב צניחה, זה לא תקציב מתוקן אלא תקציב מקולקל. בדיעבד, היום אנחנו יודעים שאסור היה לחתוך בכיתות הכוננות, והקיצוץ הזה הוא כיתות הכוננות שלנו ואם לא תהייה צמיחה בסוף תהייה העלאת מסים". נשיא לה"ב, עו"ד רועי כהן, אמר כי זה אנומליה שבזמן מלחמה מקצצים בתקציבי צמיחה, והזכיר כי הפריחה אחרי הקורונה הגיעה מעסקים שהובילו לעודפי גבייה של 30 מיליארד שקל. 

היו"ר ביטן, סיכם את הדיון בקריאה לצדדים להגיע לפשרה עד יום ראשון, והודיע כי יכנס את הוועדה שוב בראשון לדיון מעקב. הוא הוסיף כי הוא מבין שיש מחלוקת על הסכומים, אך לא הוא זה שצריך להיות מי שמברר את העניין. היו"ר ביטן ביקש לאפשר למשרד הכלכלה לתת הרשאות ולהכניס את הכסף לתקציב 2024, ולהגיע לפשרה בין משרד הכלכלה למשרד האוצר. "ביום ראשון נתכנס לישיבת המשך, עד אז תשבו בניכם ותנסו להגיע לפשרה לגבי הסכום ואיך מבצעים את זה, כדי שנסיים את הוויכוח. לשני הצדדים יש עניין בצמיחה אחרי המלחמה", אמר.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    נריה 06/12/2023 16:47
    הגב לתגובה זו
    עם ההנהגה החרדית ההרסנית הבוזזת את קופת המדינה.
  • 7.
    מנסה לשקם את מעמדו. חי בסרט שיהיה ראש ממשלה פעם. ב 06/12/2023 15:31
    הגב לתגובה זו
    מנסה לשקם את מעמדו. חי בסרט שיהיה ראש ממשלה פעם. בסך הכל הוא עוד אחד מ 64 הבוגדים של הקואליציה שהחריבו מדינה בפחות משנה.
  • 6.
    בא 06/12/2023 14:17
    הגב לתגובה זו
    הם לא עיתונאים באמת ,אצלם הכול סובייקטיבי לחלוטין ,ותמיכה מוחלטת בחמס,אבל....גם אתם עיתונאים ישראליים שלנו אותו דבר בדיוק ,אובייקטיביות מאוד חשובה ,האמת היא קדושה ,מי שמוותר עליה משלם ביוקר .רק היתחלנו לשלם לצערי.
  • 5.
    בא 06/12/2023 14:14
    הגב לתגובה זו
    דפר מביא דפר ,אין שוב ביקורת של עיתונאים או מישהו אחראי,8200 חחח ,כול המלחמה הזאת מיותרת ,והכי גרוע מסוכנת לישראל ,בגלל הדמוקרטים האמריקאים שמתכוונים להקים מדינה פלסטינית אחרי חיסול החמס,כן תיפתחו את האוזניים ,הם מתכוונים לזה!!!כול דפר צבאי שאחראי למחדל העלוב הזה ישב בכלא .וגם אנחנו צריכים כאן מדינה פלסטינית כמו שאדם צריך סרטן.
  • 4.
    שאול 06/12/2023 13:54
    הגב לתגובה זו
    היית צריך ליזום מהלך לפרוק הממשלה המזוהמת הזאת מזמן ולסילוק העומד בראשה .
  • 3.
    איש פשוט 06/12/2023 13:33
    הגב לתגובה זו
    ברקת דורש 250 מיליון כדי לשקם עסקים שיביאו למקומות עבודה ותשלומי מיסים מרווחים ומשכורות העובדים - לזה אין כסף. 14 מיליארד (!!!) כספים קואליציוניים שרובם מיועד לסקטורים לא עובדים ולא לומדי ליבה - לזה יש כסף. תזכרו שהם גם מביאים יותר ילדים ועוד ועוד נפשות טהורות שגם הן הופכות ל"שנוררים".
  • 2.
    השפן הקטן שכח לסגור הדלת... (ל"ת)
    הדר 06/12/2023 13:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ברקת כדאי לך לשכוח מהליכוד אנחנו לא נבחר בך בפרייפריס (ל"ת)
    משה ראשל"צ 06/12/2023 13:01
    הגב לתגובה זו
  • ליכודניק לשעבר 06/12/2023 13:57
    הגב לתגובה זו
    בכל מקרה אין לכם שום סיכוי . אחרי הרבע קדנציה הוכחתם כמה עלובים ואפסים אתם ,פושעים בכל המובנים .
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.