למה הקנסות של מבקר המדינה על הפוליטיקאים מגוחכים?
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שוב מצא ליקויים בדיווחים של חברי הכנסת בפריימריז. הוא שוב הטיל קנסות מגוחכים על חברי הכנסת שלא דיווחו ולא התנהלו לפי החוק במימון הקמפיינים שלהם. אז מה אתם מתפלאים שחברי הכנסת ממשיכים לצפצץ על החוק?
המבקר מצא כי 36% מחברי הכנסת שהתמודדו בפריימריז עברו על החוק. הדוח מתייחס לפריימריז שנערכו באיחוד הלאומי, הליכוד, העבודה ומרצ לכנסת ה-25 וכן לתפקיד יו"ר המפלגה למפלגות האיחוד הלאומי, הליכוד, העבודה ומרצ. מבקר המדינה בדק ומצא כי מתוך 216 מועמדים בבחירות המקדימות, ל-138 מועמדים לא נמצאו ליקויים ול-78 נמצאו ליקויים. כזכור על פי החוק חברי כנסת המתמודדים בפריימריז מקבלים מימון מהמדינה. מבקר המדינה הטיל קנסות של 226 אלף שקל על חברי הכנסת שנמצא ליקוי בדיווחיהם כאשר הקנס הגבוה ביותר ניתן לשר הכלכלה ניר ברקת מהליכוד שהוציא מעל 200 אלף שקל יותר מתקרת ההוצאות בפריימריז.
לפי חוק המפלגות האופציות של מבקר המדינה די מוגבלות. בחוק נכתב כי "מצא מבקר המדינה כי מועמד עשה אחד מאלה, יעביר המועמד לאוצר המדינה, בתוך שלושים ימים מיום שהודיע לו על כך מבקר המדינה, סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
"קיבל מועמד תרומה בסכום העולה על הסכום המותר – סכום שגובהו פי שניים מסכום התרומה החורג מהסכום המותר; קיבל מועמד תרומה אסורה אחרת לפי חוק זה – סכום שגובהו פי שניים מסכום התרומה;
- טאקאיצ’י בדרך לראשות הממשלה ביפן - המניות מזנקות והין נופל
- אינפלציה, אורז וטראמפ: יפן הולכת לבחירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הוציא מועמד הוצאה העולה על הסכום המותר לפי פרק זה – סכום שגובהו סכום ההוצאה החורג מהסכום המותר; הוציא מועמד הוצאה אסורה אחרת לפי חוק זה – סכום שגובהו סכום ההוצאה;
"לא מסר מועמד דוח – סכום שגובהו 30% מסך הוצאות הבחירות שהיה רשאי להוציא; איחר מועמד במסירת דוח – סכום שגובהו 15% מסך הוצאות הבחירות שהיה רשאי להוציא; לא מילא מועמד אחר ההוראות הנוגעות לניהול מערכת החשבונות שלו, כפי שנקבעו לפי חוק זה או בהנחיות מבקר המדינה – סכום שגובהו 15% מסך ההוצאות שהוציא לפי קביעת מבקר המדינה.
זו הסיבה לקנסות המגוחכים. חברי הכנסת יודעים לחוקק חוקים שיגנו עליהם. כל זמן שהם אלה שקובעים את החוקים גם לגבי עצמם וזה לא נקבע על ידי ועדה חיצונית הם ימשיכו לעשות צחוק מכולנו. החוקים קיימים המבקר כותב דוח, אבל הכל נשאר אותו דבר.
- כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
- כששמיים נסגרים: מתי מגיע פיצוי על ביטול טיסה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את...
במסגרת הפריימריז בארבעת המפלגות לפני הבחירות האחרונות קיבל כל חבר כנסת מהליכוד שהתמודד 330 אלף שקל. חבר כנסת ממפלגת העבודה קיבל 175 אלף שקל. חבר כנסת במפלגת הציונות הדתית קיבל 145 אלף שקל וחברי הכנסת של מרצ שהתמודדו קיבלו 129 אלף שקל. גם חברי כנסת שהתמודדו ולא נבחרו לא צריכים להחזיר את הכסף משום שהוא ניתן כמענק להחזר הוצאותיהם בהתמודדות.
מבקר המדינה. צילום דוברות המבקר
מתמודדים שאינם חברי כנסת שהתמודדו בפריימריז ונכנסו לכנסת קיבלו גם הם החזר. 6 חברי הכנסת של מרצ שהתמודדו וכזכור לא הצליחו להיכנס לכנסת בבחירות יאיר גולן, ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, מוסי רז, גבי לסקי ועלי סלאלחה קיבלו יחדיו 770 אלף שקל.
מחשבות הכנסת נמסר כי מאוצר המדינה התקבלו מענקים בסך של כ-13 מיליון שקל. בסך הכל קיבלו כ-30 חברי כנסת מהליכוד מעל 10 מיליון שקל למימון הפריימריז וחברי הכנסת של הציונות הדתית קיבלו כמיליון שקל. כזכור החוק שמעניק החזר למימון הפריימריז נחקק ב-2018 ביוזמתו של השר דודי אמסלם מהליכוד.
דוח המבקר בחן את הפריימריז שערכו ארבע מפלגות בחודש אוגוסט 2022. האיחוד הלאומי-תקומה (17 מועמדים), הליכוד (151 מועמדים), מפלגת העבודה (33 מועמדים) ומרצ (23 מועמדים).
בחוק נקבע כי על כל מועמד למסור למבקר המדינה, לא יאוחר משישה שבועות לאחר יום הבחירות המקדימות, דוח כספי על הכנסותיו והוצאותיו בשל הבחירות המקדימות, וכי מועמד שלא קיבל תרומות או לא הוציא הוצאות במסגרת בחירות אלה ימסור למבקר המדינה הודעה המאשרת זאת.
לגבי שמונה מועמדים שמסרו דוחות כספיים באיחור ניכר, ולכן הביקורת בעניינם לא הושלמה (ברזילי רועי, גולן יאיר, דיין עוזי, כהן-טנוג'י פרננד, לובוביקוב מיכאל, מארק אסנת הילה, מועלם יוסף נעם ומנע חיה). קבע מבקר המדינה אנגלמן כי בשל האינטרס הציבורי גם דיווחים אלה ייבדקו, ויפורסמו לציבור בנפרד.
מבקר המדינה בדק ומצא כי מתוך 216 מועמדים בבחירות המקדימות, ל-138 מועמדים לא נמצאו ליקויים ול-78 נמצאו ליקויים.
12 מתוך 78 המועמדים לא הגישו דוחות כספיים ולכן קבע מבקר המדינה כי מועמדים אלו לא מילאו את הוראות החוק. כמו כן, קבע המבקר כי עליהם להעביר סכומים לאוצר המדינה.
בבדיקת חשבונותיהם של יתר 66 המועמדים נמצאו ליקויים חלקם הגישו דוחות כספיים לאחר המועד הקבוע בחוק, או שלא נפתחו חשבונות בנק שיוחדו להוצאות ולהכנסות של מערכת הבחירות, ליקויים אחרים שנמצאו היו על כך שהוצאות הבחירות חרגו מתקרת ההוצאות, שבוצעו תשלומים שלא באמצעות חשבונות הבנק הייעודיים לבחירות, שנערכו הסכמים כלליים עם נותני שירותים בלי שצורפו להם המסמכים הנדרשים המאפשרים לבחון את מהות ההתקשרויות, את היקפן ואת מידת סבירותן.
מבקר המדינה קבע כי על המועמדים להעביר לאוצר המדינה במצטבר 226,200 שקל בעקבות הליקויים שנמצאו.
על פי הוראות החוק, על כל מועמד בבחירות לתפקיד במפלגה או מטעמה חלה החובה להגיש למבקר המדינה דוח על הפעילות הכספית הקשורה לבחירתו או הודעה ולפיה לא היו לו הכנסות והוצאות במסגרת מערכת הבחירות.
בחוק נקבעו כללים לגבי מקורות המימון המותרים למימון התמודדות בבחירות המקדימות, וכן הוטלה בו מגבלה על סכום ההוצאות שמותר למועמדים להוציא בבחירות המקדימות ועל סכום התרומות שמותר להם לקבל במסגרתן.
נתוני מבקר המדינה
שר הכלכלה קיבל את הקנס הגבוה ביותר
שר הכלכלה ניר ברקת נקנס על ידי המבקר בעקבות הליקויים שנמצאו ב-50 אלף שקל, הסכום הגבוה ביותר מבין חברי הכנסת שהתמודדו בפריימריז. השר ברקת שלא מוכן לקבל משכורת מהכנסת ולא מוכן להעביר את חשבון הבנק שלו לשם העברתה ואשר בחשבונו נצברו כבר מעל 2 מיליון שקל בזכות בעקבות זאת, נוקט אסטרטגיה אחרת בכל הנוגע לקבלת מימון עבור הפריימריז אותו הוא דווקא כן מסכים לקחת וכאמור עפ"י דוח המבקר נמצא כי היו ליקויים בדיווח שלו. לפי המבקר ברקת הוציא בפריימריז 561 אלף שקל, מתוכם 330 אלף שקל אותם קיבל מימון מהמדינה והיתר מתרומות. בכך חרג ברקת ב-231 אלף שקל מתקרת ההוצאות שנקבעו להוצאה לפריימריז. בנוסף סיים ברקת את הקמפיין עם כ-10 אלף שקל גירעון.
ח"כ גלעד קריב ממפלגת העבודה ישלם קנס של 15,000 שקל, ח"כ אביחי בוארון מהליכוד ישלם קנס של 10,000. גלעד שרון שלם קנס של 8,000 שקל, חבר הכנסת לשעבר רם שפע ישחם קנס של 7,000 שקל, גדי יברקן , דוד שרן, ליאור קצב ודור חרלפ מהליכוד ישלמו 7,000 שקל קנס. ח"כ צבי סוכות ישלם 5,000 שקל קנס, ניסים ואטורי ישלם 2,500 שקל וגילה גמליאל 2,400 שקל.
לפי דיווחי המועמדים, הכנסותיהם בבחירות המקדימות לתפקיד חבר הכנסת ה-25 הסתכמו בכ-17.3 מיליון שקל - 11.7 מיליון שקל ממענקים ו- 5.6 מיליון שקל מתרומות.
68% (3.8 מיליון שקל) מהתרומות שהתקבלו הגיעו מתרומות ממימון עצמי ובני משפחה, 27% (1.5 מיליון שקל) תרומות מהארץ ו-5% (0.3 מיליון שקל) תרומות מחו"ל.
תקרת ההוצאות של המועמדים בכל אחת מהמפלגות עמדה בציונות הדתית (איחוד הלאומי) על 148,022 שקל, בליכוד על 330,630 שקל. במפלגת העבודה על 175,264 שקל, ובמרצ על 128,814 שקל.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
