בית מרקחת
צילום: תמר מצפי

הדו"ח השנתי של הונאות הפארמה: 7,500 מכירות מזויפות של תרופות באינטרנט

רוכשים תרופות מחו"ל ודרך האינטרנט? הדו"ח השנתי של BrandShield הישראלית וארגון בטחון הפארמה העולמי (PSI) חושף סחר בתרופות מזויפות והתחזויות לבתי מרקחת; מיהם מקורות ההונאה העיקריים? הוסרו 434 התחזויות לבתי מרקחת
דור עצמון |
נושאים בכתבה הונאה פארמה

חברת הסייבר הישראלית, BrandShield, המתמחה במעקב, ניטור והסרה של הונאות, זיופים והתחזויות ברשת סיפקה גם השנה את שירותיה לארגון בטחון הפארמה העולמי (Pharmaceutical Security Institute) והדו"ח השנתי שלהם מספק נתונים מדאיגים.

הדו"ח, המספק נתונים מינואר 2022 עד ינואר 2023, מדגיש את היקפי ההונאה הפלילית העולמית המכוונת כלפי חולים חפים מפשע מכל רחבי העולם, וכן תוקף את חברות התרופות. מכירות התרופות המזוייפות שהוסרו באתרי מסחר אלקטרוני הכילו מגוון תרופות לטיפול בסרטן, HIV וסוכרת מסוג 2.

בתקופה של 12 חודשים אנשי ברנדשילד הסירו יותר מ-7,500 מכירות מזוייפות של תרופות שהוצעו על פני פלטפורמות המדיה החברתית ואתרים מסחר אלקטרוני מובילים, בשווי מאות אלפי דולרים. כמו כן, הוסרו יותר מ-434 בתי מרקחת מתחזים.

יואב קרן, מייסד שותף ומנכ"ל BrandShield: "שנה אחר שנה, פושעי הסייבר ממשיכים לכוון את מאמציהם לעבר המשתמשים במרשמי תרופות מצילות חיים. בלי אכיפה נאותה ומאמצי הסרה יזומים, הנוכלים מהווים סכנה אדירה לבריאות הציבור. אנו גאים במיוחד בשותפות המתמשכת שלנו עם ארגון בטחון הפארמה העולמי, המבטיחה שצרכנים יישארו בטוחים מפגיעה פיזית וכלכלית".

אינדונזיה בראש, הודו אחריה: מהיכן מגיעות ההונאות?

הדו"ח מצליח לשים אצבע על מקורות ההונאה, ומגלה כי באינדונזיה נמצאה כמות המכירות הגבוהה ביותר של תרופות מזוייפות, שם הוסרו למעלה מ-2,200 מכירות של זיופים.

הרשימה המלאה של כמויות הסרת המכירות המזוייפות לפי מדינה:

אינדונזיה - 2,218, הודו - 539, סין - 190, פיליפינים - 118, מקסיקו - 53, מלזיה - 39, ונצואלה - 30, תאילנד - 20, ארצות הברית - 16, וייטנאם - 16.

הרשתות החברתיות כזירת הונאות

על פי הניתוח של BrandShield, פלטפורמות המדיה החברתית היוו יעד עליון להונאות התרופות, שם הוסרו למעלה מ-3,074 פריטים מזויפים במהלך 12 החודשים שנבדקו.

פירוט שיעור ההסרה לפי פלטפורמות מדיה-חברתית: יוטיוב - 95.8%, פייסבוק - 92%, אינסטגרם - 86.7%, פינטרסט - 67.3%, טוויטר - 55%.

טוד רטקליף, נשיא ומנכ"ל ארגון בטחון הפארמה העולמי PSI: "הנוכחות המתמשכת של מכירת תרופות בלתי חוקיות ברשת החברתית ובאתרים אחרים מדגישה את הצורך בערנות מתמשכת ובשיתוף פעולה עם אנשי המפתח בתעשייה. השותפות עם BrandShield מאפשרת לנו להגן על הצרכנים ועל תעשיית התרופות מאיומים מקוונים ומפעילות פלילית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).