האם המכרז לדור 5 ישפיע על מניות הסלולר? גם הצרכנים מחכים לדעת
בצל הודעת שר התקשורת יועז הנדל, על פתיחת מכרז שיאפשר את מהירות הגלישה הגבוהה אי פעם בישראל - המכרז השני של דור 5 בסלולר, בולטות מניות חברות הסלולר בירידות שערים. מניית סלקום -2.65% ירדה אתמול בשיעור של 6.5% והיום ב-3% נוספים. מניית פרטנר -0.94% ירדה בשיעור של 5% והיום ב-2% נוספים. ומניית בזק 1.58% , שמחזיקה בפלאפון, ירדה בשיעור של 2.2% וכעת ב-0.6%.
שאלנו את לירן לובלין, מנהל מחקר מ-IBI בית השקעות, מה משמעות ההודעה של שר התקשורת עבור החברות והצרכנים, וכיצד הירידות, אם בכלל, קשורות להודעה - האם השוק חושש מהמכרז? ובכלל - איך מסתכמים ויסתכמו הדוחות של הרבעון השלישי?
אבל קודם - ההודעה על פיה ישראל תהפוך למדינה מהמתקדמות בעולם בכיסוי דור 5. זה אומר: שיפור איכות הרשת הסלולר במרכזי ערים, בעיקר באזורים צפופים בהם הטכנולוגיה יציבה ומתקדמת. עקרונות המכרז שפורסמו כוללים את התנאים הבאים: מצאי התדרים במכרז יכלול 2,500 מה"ץ בתחום 26 גה"ץ, המכרז יהיה סגור עבור חברות הסלולר בלבד ומפעילי סלולר ברשת משותפת יהיו רשאים להשתתף במכרז לבדם או בדרך של הגשת הצעה משותפת לשני השותפים.
תכף נהיה עם עוד נתונים, אבל בינתיים, הנה כמה מילים מלובלין: "המכרז שפורסם הוא מכרז לגלים מילמטריים המהווה מכרז המשך למכרז תדרי ה-700 שעת השקת הדור ה-5. במכרז רשאיות להשתתף רק חברות תקשורת בעלות רשת סלולרית קיימת כלומר - לא צפויה התגברות של תחרות או כניסה של שחקנים חדשים", הוא מסביר.
- IBI: ההכנסות טיפסו ל-378 מיליון שקל וה-EBITDA הסתכם ב-122 מיליון שקל
- "המשקיעים אופטימיים מדי לגבי תוואי הריבית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שאלנו אותו האם יש חשש שהתשלום למכרז יהיה מאוד משמעותי ולכן השוק חושש. "גם במכרז הקודם היה חשש והחברות הראו שהן יודעות לתמחר בצורה ראציונלית את רצועות התדרים שנקנו", הוא מסביר. "אי אפשר לדעת בשלב זה האם הרציונאליות תלווה גם את השלב שני של המכרז אבל נראה ששוק הסלולר מנסה להתנער מגינוני עודף התחרות ועל כן סביר שהתשובה היא שסביר שגם הפעם התמחור יהיה שפוי".
לגבי הדוחות ברבעון השלישי של אותן חברות - סלקום -2.65% , פרטנר -0.94% ופלאפון (בזק 1.58% ), הוא אמר: "הדוחות של חברות הסלולר היו טובים עם עליה בהכנסה הממוצעת למשתמש כתוצאה מחזרה של הטיסות לחו"ל, מכירה של חבילות דור חמש ועדכון מחירים בחבילות דור 4 מוזלות ותוקפן הסתיים". על המגמה קדימה הוא מסביר: "השוק התבגר גם ברמת החברות וגם ברמת הצרכנים, רמת התחרות הרבה יותר נמוכה והתיאבון לחסוך את השקל השולי בחשבונית הולך ונעלם. מכאן, שמגמות השיפור שראינו ברבעונים האחרונים צפויות להמשך גם לתוך 2023".
שירותי דור 5 מאפשרים קצבי העברת נתונים אולטרה מהירים בקיבולת גדולה יותר. הוא נותן פתרון לבעיות קיבולת ואולטרה פס רחב, כלומר יכולת לספק מהירות גבוהה מאד עבור גישה לאינטרנט, שיחת ועידה בווידאו וכדומה.
- סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
לפי ההודעה, רשתות פרטיות יהפכו את האצטדיונים ואת בתי החולים לחכמים, בטוחים ומהירים ורמזורים חכמים ימנעו עומסים בכבישים (האם משרד התחבורה מסונכרן עם האמירה הזאת? ואיך הוא עדיין לא לקח עליה קרדיט?), וזה כמובן ישפיע על קבלת טיפולים מרחוק למטופלים, ממש בלחיצת כפתור.
הוספת התדרים צפויה לחזק ולהגדיל באופן ניכר את יכולות ה-5G של חברות הסלולר; לקדם חדשנות בתשתיות, בשירותים וביישומים מתקדמים; לשמור על התחרות ולקדם תחרות טכנולוגית בתשתיות ושירותי 5G לרווחת הציבור ולהגברת הפריון המשקי.
מי שפרסמה את המרכז היא ועדת המכרזים של משרד התקשורת, עליו אמון השר יועז הנדל, שיפרוש בקרוב מהחיים הפוליטיים. המשרד הבטיח להקצות תדרים נוספים ומתקדמים בתחום 26 גה"ץ בהיקף משמעותי ל-5G לחברות הסלולר בלבד.
כעת, נותר לחכות ולראות איך הצעד הזה, המכרז הזה, ישפיע על חברות הסלולר ועל המספרים שלהן בדוחות, אם בכלל - ומי תהיה המרוויחה הגדולה מהצעד הזה? הצרכנים מחכים לראות תוצאות לא רק בשורת ההוצאות, אלא גם ביעילות ושיפור השירות.
אם לובלין צדק, עם האוכל ייעלם התיאבון.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)