האם כדאי לתעד כתיבת צוואה בווידאו? - בית המשפט ממליץ שכן
העברת כספים בתוך המשפחה היא עניין שיכול להיות מורכב. העברתם כסף או קרקע והתחרטתם – מה עושים? יש בכלל מה לעשות? העברתם כסף והוא נעלם, בוזבז, יש לכם למי לבוא לטענות? כאן מדובר על מתנות עוד בזמן שהמעניקים בחיים. אחרת זה ייכנס לצוואה-ירושה. צוואות זה נושא אפילו מורכב יותר ממתנות. איך ולמי להוריד וכמה להוריש? ומה קורה אם שכחו לעדכן צוואה? האם הולכים למצב הסביר או שלצוואה האחרונה שנעשתה?
ואיך בכלל אפשר לדעת האם החתימה על הצוואה נעשתה מרצונו החופשי של הנפטר, או באמצעות כפייה או ניצול מצב על ידי אחד היורשים על חשבון האחרים? השופטת ענת אלפסי, סגנית הנשיא בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד קבעה כי השימוש בטכנולוגיה וסרטוני וידאו בפרט יכול להועיל לבתי המשפט:
"תיעוד חתימה על צוואה בסרטון היא אמצעי מצוין לשקף רצון המנוח והמצב בו היה נתון בעת עריכת הצוואה. ראוי לאמץ דרך זו בכל מקרה בו הדבר ניתן. מאז פרצה הקורונה לחיינו נגישותם של אמצעי תיעוד עלתה משמעותית ואין סיבה שלא לעשות בהם שימוש, תוך שמירת הסרטון בפרטיות במשרדו של עורך הדין באופן מוגן".
"למרבה הצער, החיים מלמדים כי קיימם מקרים בהם אדם מדיר את ילדו שלו מצוואתו. הלכה היא כי יש לכבד רצון המנוח, גם כאשר בהדרה עסקינן ואף כאשר ההצדקה לה שנויה במחלוקת. עוד למרבה הצער, החיים מלמדים כי קיימים מקרים בהם ילדים נוהגים כלפי הוריהם באופן מחפיר. כאשר אלה הן הנסיבות, ניתן להבין סיבת ההדרה".
- הבת תבעה את האם - שנישלה אותה מהירושה
- זייפה כתב יד של אמה כדי לסכל צוואה - ותשלם ביוקר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על מה מדובר? הנה המקרה, ורק נציין שכואב לקרוא כיצד יכולים להתנהל סכסוכי ירושה בתוך המשפחה: אישה ובעלה עלו לישראל לפני שנים רבות. האב נפטר ב-1997 ולאחר הליכים משפטיים המשק החקלאי שרכשה המשפחה עבר לבעלותה של האישה. אחרי עשור, הבן הצעיר מתוך חמישה אחים גרם לאמו לחתום בשנת 2009 על תצהיר לפיו היא מתחייבת להעביר לו - ורק לו - את הזכויות במשק החקלאי, כולל ויתור של האם על הזכות להתחרט וזאת כאשר אפילו הזכות שלה לגור במשק לא מובטחת.
זמן קצר אחר כך האם הבינה את מה שעשתה ואמרה לבן הצעיר שהיא לא רוצה להעביר אליו הזכויות וביקשה לבטל את ההתחייבות - אך הבן התנגד. בפועל, האם הגישה נגד בנה הצעיר תביעה לביטול ההתחייבות וזה אכן בוטל בסופו של דבר, גם הערעור של הבן נדחה.
במהלך הסכסוך בין האם ובנה הצעיר, בדצמבר 2010, האם כתבה צוואה והורישה את כל הרכוש לארבעת הילדים האחרים - מבלי לציין דבר לגבי הבן הצעיר. האחים ביקשו לקיים את הצוואה ב-2018, לאחר פטירת האם, אך הבן הצעיר הגיש התנגדות וזה הגיע לבית המשפט. הבן הצעיר טען כי האחים השפיעו על האם בצורה לא הוגנת, וכי היא רצתה שכל ילד יקבל חלק שווה בירושה, וכי האם ביקשה ממנו לטפל במחסן של המשק כי אותו היא רצתה להוריש לו. הוא גם טען שאין הסבר הגיוני לכך שהוא נושל מהצוואה וכי האם לא הבינה על מה היא חותמת, כיוון שלא ידעה לקרוא עברית, וכי החתימה על הצוואה זויפה.
- הישראלים אוהבים להמר: יותר מ-2 מיליארד שקל בחציון הראשון של 2025
- דיסקונט יתן לכם 25 שקל בחודש וירוץ לעשות קמפיין באיילון
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
האחים הכחישו כמובן את דברי האח והוסיפו כי האם נפגעה מהניסיון של האח הצעיר לנשל את האם מביתה והמשק, תוך שהוא מתנהג כלפיה באופן מחפיר, וכי גם נושא המחסן היה יוזמה של האח הצעיר ולא של האם. הם גם טענו כי מלכתחילה האם תכננה לחלק את הירושה בצורה שווה בין הילדים, אך בעקבות המהלך של האח הצעיר לנסות לקבל הל לעצמו היא החליטה לנשל אותו. כדי לבחון את טענת זיוף החתימה, מונתה מומחית כתבי יד כדי להשוות את חתימתה של האם למסמכים אחרים - וזו מצאה כי החתימה אותנטית ולא מזויפת.
האחים גם טענו כי האח הצעיר סותר את עצמו - שכן מצד אחד הוא טוען שהאם כשירה עד כדי כך שהצליח להחתים אותה על כך שתוריש לו את כל המשק, אך מנגד היא לא כשירה ולא מבינה עברית כך שהיא לא יכולה להוריש לכולם חוץ ממנו - ובית המשפט קיבל את טענת האחים.
הצדדים הגישו תצהירים, בית המשפט קרא את החלקים השונים - אבל איך אפשר להגיע למסקנה מה הבינה או לא הבינה האם בשעה שחתמה על הצוואה לילדיה ונישלה את הצעיר מהירושה?
כאן מגיע הסרטון: בסרטון רואים את תהליך החתימה על הצוואה, במסגרתו האם אומרת במפורש שהיא רוצה להוריש רק לארבעת האחים, ולא לבן הצעיר, כיוון שפעל נגדה, ואף לא מגיע לבקר אותה. בסרטון היא נשאלת על כך שוב וחוזרת על התשובה.
בסרטון גם ניתן לראות כיצד האם צלולה ומבינה מה היא אומרת. וכן כיצד האם קורעת צוואה קודמת שערכה, בה ההורשה הייתה לכל הילדים בצורה שווה. כלומר, אולי הילדים ניסו לשדל אותה לכך אבל בסופו של דבר הסרטון מדבר בעד עצמו.
וכך גם קבע בית המשפט: מ"הסרטון בו נצפית המנוחה במהלך אישור הצוואה... המנוחה הביעה דעתה בקול רם וצלול, כאשר היא מבהירה כי אינה מעוניינת להוריש דבר לבן הצעיר, בשל התנהלותו כלפיה והיותו "נגדה" כלשונה. בסרטון נשמעת המנוחה כשהיא צלולה לחלוטין ומשיבה לשאלת עוה"ד למי רצונה להוריש את נכסיה. המנוחה משיבה כי רצונה להוריש את נכסיה לילדים שלה אך לא לכולם: לפ' , למ', לג' ולנ'. אומרת מפורשות שאינה רוצה להוריש דבר לבן הצעיר,
"עוה"ד שואל אותה מדוע והיא משיבה שהוא נגדה. עוה"ד שואל אותה האם רצונה להוריש לילדיו של חיים והיא משיבה שאינה רוצה להוריש להם מפני שגם הם נגדה" האם "מציינת כי לא באו לבקר אותה וגם הצעיר לא בא לבקר אותה. עו"ד שואל אותה פעם נוספת האם היא בטוחה והיא משיבה שהיא בהחלט בטוחה. עוה"ד שואל אותה בבדיחות האם היא רוצה להוריש גם לו דבר מה (ככל הנראה על מנת לבחון את צלילותה) היא מחייכת ומשיבה לו בשלילה".
- 1.כתבה טובה מחכימה וחשובה (ל"ת)חיים 13/09/2022 12:42הגב לתגובה זו

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

הישראלים אוהבים להמר: יותר מ-2 מיליארד שקל בחציון הראשון של 2025
למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, ההכנסות זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות
דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל.
מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל.
בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל.
יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה".
- סכום שיא: הטוטו יעניק חסות לליגת העל ויעביר 40 מיליון שקל
- מיהי "אשת השיווק" של חודש דצמבר ולמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו:
" אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון
הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל