אנחנו הרבה יותר מצרכנים והגיע הזמן לגבות על זה כסף
אנחנו יצרני תוכן ומידע בלי לשים לב בכלל. כל פעולה, בחירה ומעשה שלנו ושל בני משפחתנו מתועדים. כשאנחנו ישנים הטלפון אוסף מידע על שעות הערות שלנו ומספר הפעמים שקמנו בלילה, כל בדיקת דם, תרופה או סירוב להליך רפואי מייצרים שורת מידע שמועברת מקופת החולים למדינה ואז לחברת התרופות. או, ישירות לחברת התרופות, אנחנו לא יודעים, החלק הזה מושחר.
נכנסו לפייסבוק ולחצנו על מודעה לברכה מהרב? עשינו לייק בטוויטר לתיאורית הקונספירציה האחרונה או לצייצן שהעלה תמונה שלו בתחתונים? העלנו תמונה מהקפה ששתינו בבוקר כדי שאנשים יחשבו שיש לנו חיים? שיתפנו בווטסאפ עוד אאודי שחונה על חניה כפולה כדי להראות כמה הישראלים מניאקים? בום, עשרות שורות דאטה אוחסנו, עובדו והועברו לחבורת פרסומאים.
ומה עם הכסף שלנו? שוכב בעו״ש בלי לצבור ריבית. והעבודה שלנו? בין אם אנחנו שכירים או עצמאים היא מועברת בשוטף פלוס שהוא למעשה הלוואה שאנחנו נותנים למעסיק או ללקוח, רק שהריבית שאנחנו נותנים לו נמוכה משמעותית אם בכלל קיימת, יחסית למה שהיה גובה ממנו הבנק כדי לשלם לנו במזומן.
העובדה שאנחנו לא מקבלים ריבית על הפלוס ששווה לריבית הנגבית על המינוס היא מחדל של הממשלה, שלא מעודדת תחרות בין הבנקים, לא מקדמת כניסת בנקים בינלאומיים למדינה ולא מכריחה את הבנקים הנוכחיים לשלם עבור השימוש שהם עושים בכסף שלנו. אין אצלנו פוליטיקאים אמיצים. לכל פוליטיקאי מפלגה עם חובות שיושבים בחשבון בנק כלשהו. הוא לא רוצה לעצבן את מי שיכול לסגור לה את הברז, האזרחים ממילא כבשים צייתניות ונוחות יותר.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העובדה ששיטת השוטף פלוס היא מכת מדינה גם היא באחריות הממשלה, שמתירה לה עצמה להלין שכר ותשלומים לאזרחים, למרות שאת החובות שלנו אליה היא גובה במזומן ומייד. כמה כסף מאבד המשק כל שנה בגלל חובות אבודים? בגלל שאנשים וגופים שהתייאשו מלרדוף אחרי הכסף או נתנו מוצרים ושירותים בשביל צ׳קים דחויים וביום התשלום גילו שהחברה נסגרה? בכמה יירד יוקר המחייה אם נקבל את שכרנו כעובדים וספקים בסופו של כל שבוע? הרי כדי שספק יפצה את עצמו על השוטף פלוס שמשולם לו הוא צריך לגבות מחיר גבוה יותר ממה שהיה גובה עבור מזומן. שוב, בשביל שינוי כזה צריך פוליטיקאים אמיצים שיעמדו מול טייקונים וחונטות שגובים מאתנו במזומן על מוצרי מזון, אנרגיה ומחייה אבל משלמים לספקים בשוטף שכח מזה.
החוזה הכתוב והבלתי כתוב בינינו לבין המדינה הוא שאנחנו משלמים מסים ועומדים בחוק והמדינה מספקת לנו ביטחון, בריאות, מונעת פגיעה בגופנו ובנפשנו ומאפשרת תנאי מחייה סבירים. החוזה הזה הופר מזמן והוא ממשיך להיות מופר וההפרות מחמירות. האוויר המים והים מטונפים, נכסים ציבוריים נמכרים עבור נזיד עדשים, המידע הרפואי שלנו שמיש לכל דורש תחת תנאים שאיננו יודעים ובכסף שאיננו רואים, ההיסטוריה המתועדת שלנו נמצאת תחת חסיון לעשרות שנים כדי לשמור על קבוצות הכוח ולהסתיר כיצד הן ניצלו את הורינו וסבינו, החלטות נלקחות עבורנו בצורה בלתי שקופה ומתועדת ובלי שיש לנו יכולת לבחון את המידע והדיונים שהובילו להן, בתי המשפט שלנו משרתים את מי שיש לו כסף לעורכי דין שמומחים בלמסמס את הזמן והחקיקה שלנו מפגרת אחרי השינויים הטכנולוגים וגם אם יש חקיקה, האכיפה דלה.
מה יקרה אם נגבה עמלת שורה מכל גוף שמקבל מאתנו מידע? אם הבנק יכול לקחת מאתנו כסף בדמות עמלת שורה, כאילו יושב סופר סתם מאחורי הקיר וכותב שורה שורה בקפדנות ומקבל על זה כסף, למה לא מגיע לנו לקבל עמלת שורה על כל פריט מידע שאנו מייצרים ומועבר לבעלי עניין מסחריים ואחרים? הרי המידע הרפואי שלנו מוביל לייצור תרופות שנמכרות במליארדים ומרפד את כיסי החברות בסודות מסחריים לעשרות שנים, הכסף שלנו בבנק מוכפל ומשולש וירטואלית והופך להלואה בריבית שתי ספרות לחברינו במקרה הטוב, או נמחק בתספורת שהבנק עשה לחבר קרוב בעסקה מפוקפקת במדינת עולם שלישי, או משמש לרכישת חברת תקשורת ישראלית שמפמפמת להמונים בין הפסקת פרסומות לכתבה בתשלום אינטרסים של בעלי הון, או מוברח לדובאי. התמונות שאנחנו מעלים הן חומר גלם ל״אינטילגנציה״ מלאכותית שמייצרת תמונות וסרטים, הזעם שאנחנו שופכים ברשתות עוזר להן למכור לנו מוצרים חיוניים יותר או פחות (שונא את ביבי? אולי תרצה גם קוצץ שערות באף / מכשיר להסרת שומות).
- יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
- תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
הנה הסיבה העיקרית למה המחוקקים לא ידאגו שנקבל עמלות שורה על המידע שאנחנו מייצרים – כי קוראים לזה שכר אוניברסלי. שכר שאדם מקבל בלי עבודה. ולמה הפוליטיקאים שלנו בחיים לא יתנו לנו לקבל משהו בלי לעבוד? קודם כל כי הם יקראו לזה שמאלנות וסוציאליזם וכרגע אלה מילות גנאי בשיח הישראלי. שנית, כי שכר אוניברסלי יעשה שמות במדינה.
תארו לעצמכם מצב בו אדם בזוגיות מחורבנת, אולי אפילו אלימה ידע שאם הוא מפרק את החבילה הוא לא נזרק לרחוב, שהוא עדיין יכול לשים אוכל על השולחן. כי הוא מקבל כסף על המידע שהוא מייצר. תארו לעצמכם מצב בו אנשים לא עושים ילדים כדי לקבל עוד גמלה מהמדינה, מצב בו אנשים לא מתחתנים כי זו הדרך היחידה שלהם לצאת מהבית, מצב בו אנשים לא נאחזים בעבודה רומסת ומעסיקים מתעללים, מצב בו הם לא מסכימים לשכר שאינו שכר מחייה? מצב בו כל בן שמונה-עשרה מקבל אחריות וכסף על המידע שלו ויחד עם החיסכון לכל ילד (תודה כחלון, באמת יציאה מבריקה) אומר להורים ״תודה על הכל, אבל אני כבר לא חייב לעמוד בציפיות שלכם ובמקום ללמוד תכנות כי זה מה אתם חושבים שיביא לי ביטחון ופרנסה אני עובר לחיפה להקים חוות אלפקות״.
מה יעשה שכר אוניברסלי? יקטין את פערי הכוחות בין גברים ונשים, יצמצם את מספר נישואי האין-ברירה, יגדיל את מספר הגירושין בתור התחלה (אח״כ זה יתאזן), יצמצם את הילודה ויקטין את כוחן של מפלגות העוני. הוא ירופף את הקשר בין עבודה לפרנסה, ואנשים יטו פחות להתפשר על מקצוע לא מתאים ומקום עבודה רעיל. הם יהיו פנויים ליזום עסקים חדשים. אף פוליטיקאי לא ירצה שלאזרחים תהיה ברירה, שהם יקבלו כסף כדי להרים לרגע את הראש מהמטחנה הבלתי נגמרת של דאגת הפרנסה כדי לשאול מי הם, מה הם באמת רוצים, האם המסלול בו הם הולכים הוא שלהם או שהם קיבלו אותו בירושה מדורות קודמים שההישרדות הייתה בראש מעיניהם והכל הוקרב למענה.
חסידי הדאטה יגידו שהמידע שנאסף חיוני לחברה בכללותה. שמחקרים רפואיים חייבים להעשות על האוכלוסייה, שאם יהיו אזרחים שיחליטו לא למסור או למכור את המידע שלהם המדינה תאבד את היכולת לנטר את האזרחים ולזהות מגמות שמובילות להחלטות. הם יגידו שהאזרחים לא יודעים מה טוב בשבילם ולא יכולים לקבל החלטות כאלה עבור עצמם ולבסוף ישלפו את קלף הסולידריות ויטענו בלהט שפרטים בחברה בריאה ערבים זה לזה. אבל כשאומרים לנו שאנחנו צריכים להתנהג בסולידריות הכוונה היא שרוצים שנתנהג כמו שאתם רוצים. לא יותר, לא פחות. הדרישה לסולידריות היא בדר״כ דרישה לצייתנות.
במקום להגדיל את מס החברות כדי להקטין את אי השוויון, אקט שכמו תמיד יעביר את הכסף למדינה שתשתמש בו לג׳ובים וצרכים פוליטיים שרואים את הטווח הקצר והפופוליזם בלבד, אפשר לחייב את כל מי שמשתמש במידע בעמלת שורה שתגיע לאזרח ישירות. הרי בין כה וכה החברות יגלגלו את העלאת מס החברות לצרכנים. כמובן שבהעברת הבעלות על המידע מהמדינה לאזרחים יש סכנה, והיא שמי שיש לו כסף יבחר לחיות באנונימיות ומי שאין לו ימכור את המידע שלו לכל דורש ואז יתומרץ לייצר מידע חדש באופן שיהפוך את המחקרים לחסרי תועלת. אבל, אנחנו כבר חיים בעולם הזה.
ראוי שנעבור ממודל בו המדינה רואה אותנו כצרכנים שמטרידים אותה מדי פעם בבקשות להגינות, שוויון וכבוד למודל בו יש לנו בעלות ואחריות על המידע שאנחנו מייצרים.
לקורא מארק צוקרברג אני רוצה להגיד, אל תחכה. תן מיוזמתך עמלת שורה למשתמשים. זה ימרק לך את התדמית, יגדיל את הטראפיק ואם לא תעשה את זה, אפל יעשו את זה קודם וטוב יותר.
- 6.X 12/09/2022 00:18הגב לתגובה זויש הרבה דברים שמגעים לנו,ואין אמיץ שיפתח את הפה...
- 5.לקראת האמצע איבדתי אותה... (ל"ת)רועה החשבון 09/09/2022 09:55הגב לתגובה זו
- 4.עירית 09/09/2022 09:39הגב לתגובה זושמאלניות במיטבה
- 3.נגה בריינס-אם נאיביות היתה משלח יד אז היית מליארדרת (ל"ת)צדיק 08/09/2022 10:25הגב לתגובה זו
- 2.וחוץ מטור בביספורטל? (ל"ת)קורא 08/09/2022 10:21הגב לתגובה זו
- 1.לא חוקתי 08/09/2022 09:29הגב לתגובה זואל תשתפו שום מידע, לא לענות לסקרים של הלמ"ס העויין, לא לחתום על ויתור סודיות רפואית, להגדיר פרטיות מקסימלית במכשירים חכמים, לא ללחוץ על פירסומות וכו'
- נורית 09/09/2022 09:36הגב לתגובה זואין פרטיות,למה להיתמם?

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?
הרשות להגנת הצרכן מודיעה על כוונה להטיל קנס של 946 אלף שקל על רשת יוחננוף; ברשת נמצאו מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר הקופה למחיר על המדף ואי־סימון של ארץ ייצור - השאלה המתבקשת: כמה קנס של פחות ממיליון ירתיע רשת שמגלגלת כ-5 מיליארד שקל בשנה?
אין הרבה אנשים שיחזירו את המיונז למדף אחרי שיגלו בקופה שהוא עולה 12 שקל במקום 8, הרוב בכלל לא ישימו לב לשינוי במחיר בין המדף לקופה בתוך השורות הצפופות בחשבונית. זה חלק מהמשחקים של רשתות השיווק שמשתמשות בחוויית הקניה עמוסת הגירויים כדי להכניס לנו לעגלה מוצרים במחירים שלא חשבנו לשלם. במקרים אחרים המחיר בקופה הוא הפתעה גמורה כי הרשתות מתעצלות או "שוכחות" לציית לחובה של סימון מחירים על מוצרים, גם כאן קשה לראות אנשים שיוותרו על הקטשופ או הטיטולים של התינוק כי יש הבדל של כמה אחוזים בתג המחיר.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי בכוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של 946,680 שקל על יוחננוף, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל. על פי הודעת הרשות, החקירה העלתה כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ופגעה בשקיפות כלפי לקוחות. על פי הממצאים, בסניפי הרשת נמצאו מאות מוצרים שעליהם לא היה בכלל מחיר, בניגוד להוראות החוק שמחייבות סימון ברור של המחיר הכולל על גבי כל מוצר.
בנוסף, נמצאו מקרים בהם המחיר שנגבה בקופה היה גבוה מהמחיר שהופיע על המדף או על המוצר עצמו, זו כבר הטעיה חמורה של הצרכן, זו לא רק פגיעה בזכות לקבל מידע אמין לפני הרכישה אלא גם הטעיה מכוונת.
אבל הייתה גם הטעיה נוספת בחלק מהמוצרים המיובאים שנבדקו נמצא כי ארץ הייצור שצוינה על המוצר לא תאמה את ארץ המקור בפועל. כמו כן, יוחננוף
לא סימנה באופן תקין את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת חקלאית לא ארוזה או כזו שנארזה במקום המכירה שזו גם פעולה המחויבת על פי החוק.
- יוחננוף בשותפות עם JTLV: מקימות מרכז מסחרי חדש ב-200 מיליון שקל
- דוחות טובים ליוחננוף - מה צפוי בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מליון שקל מתוך יותר מ-5 מיליארד שקל - זו הרתעה?
יוחננוף אולי תצטרך לשלם כמעט מיליון שקל קנס, אבל כשמסתכלים על המספרים
האמיתיים זה נשמע יותר כמו טיפ שהשאירו לקופאית מאשר עונש מרתיע. יוחננוף מגלגלת כמעט 5 מיליארד שקל בשנה ורושמת רווחים של עשרות מיליונים, הרווחים האלו מגיעים גם מהממצאים של חקירת הרשות - מאי־סימון מוצרים, מהפרשי מחירים מול הקופה. הקנס הזה הוא חלקיק מהרווחים ולא
מתקרב אפילו ליצור הרתעה.