פרשת שבוע ספר תורה קלף
צילום: זיו טל
פרשת השבוע

לא לברוח מהעבר אלא לנסוע אל העתיד, או - כיצד לחתוך הפסדים?

מה גורם לנו להתעקש על המשך אחזקה בפוזיציה מפסידה, מה היה הההבדל בין הגישה של ה' לגישה של עם ישראל לגבי המסעות במדבר, ואיך שתי השאלות הנ"ל קשורות זו לזו?
גיא טל | (10)
נושאים בכתבה הפסד פרשת השבוע

במשך כמה שנים היה ניתן לומר על השקעות בשוק ההון ש"כל מטאטא יורה". כמעיט בכל מקום שבו השקעת הרווחת, אם יותר ואם פחות. אולם בחודשים האחרונים אנו מתמודדים עם סנטימנט מאד שלילי (שמשתפר מעט בשבועות האחרונים) שמזכיר לנו מחדש איך זה  מרגיש להפסיד כסף בשוק ההון,  ולכן עולה  מחדש השאלה איך מתמודדים עם הפסדים. 

אחד דברים החשובים אך הקשים בהשקעות הוא לדעת "לחתוך הפסדים". המשקיע ניתח את מצב החברה והחליט להשקיע, אך בניגוד למקווה ההשקעה מאבדת מערכה והמשקיע סופג הפסדים. במקרים כאלה לעיתים קרובות אדם יכול להגיע למסקנה הגיונית שההשקעה לא משתלמת יותר כיון שהשתנו הנסיבות או שמראש תיזת ההשקעה הייתה שגויה והתבססה על הנחות לא נכונות, אך בכל זאת הוא יתקשה לחתוך את ההפסד ולמכור את המניה. מדוע? ראשית, קשה לנו להודות בטעות, ואנחנו משכנעים את עצמנו שזה רק כשל שוק ועוד מעט כולם יראו למה החברה שווה כפי שהערכתי בתחילה והיא תחזור לטפס. כמו כן, לעיתים המשקיע מחכה שהמניה "תחזיר את ההפסדים" ואז הוא ימכור אותה.

אולם זו גישה מוטעית. אם לפי המצב העכשוי של החברה לא היית נכנס להשקיע במניה כעת, אז גם אין טעם להישאר בה עכשיו רק בגלל שפעם חשבת שכדאי להשקיע. ניתוח המצב הנוכחי אמור להנחות אותך, ולא העובדה שביצעת טעות בעבר, או שבעבר שררו תנאי שוק שונים בעבור  החברה. למרות שההגיון הזה ברור, הצעד עדיין קשה להרבה משקיעים. 

ייתכן שבפרשה ניתן למצוא רעיון שיקל על קבלת החלטה כזו, אם כי הוא חורג בהרבה בחשיבותו מתחום ההשקעה במניות ונכון לגבי מגוון רחב של שינויים איתם אדם צריך להתמודד. 

בפרשת השבוע מתוארים בקצרה רשימת המקומות בהם עברו בני ישראל בעת מסעותיהם במדבר. כך אומר הפסוק:

 

"אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרון. ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה', ואלה מסעיהם למוציאהם". 

בולטת העובדה שסדר המילים "מוצא" - המקום ממנו יצאו בני ישראל, ו"מסע" - המקום אליו הם הלכו - מופיע כל פעם באופן שונה. בפעם הראשונה המילים מופיעות בסדר הגיוני. קודם מוצא, המקום ממנו יוצאים, ולאחר מכן מסע, המקום אליו הולכים - "מוצאיהם למסעיהם". אולם בפעם השניה הסדר הפוך - "ואלה מסעיהם למוצאיהם". הבדל נוסף הוא שבפעם הראשונה מדובר על מה שכתב משה, ומודגש שזה על פי ה'. בפעם השניה מתוארים המסעות עצמם, ולא מוזכר שזה "על פי ה'". 

הרב שמשון רפאל הירש (1808 - 1888) מסביר את ההבדלים בין שני המופעים:

 

"השינוי בסדר המילים ודאי אינו בכדי. ה׳ ראה את נסיעותיהם כ״מוצאיהם למסעיהם״, ואילו ישראל ראו אותן כ״מסעיהם למוצאיהם״.

קיראו עוד ב"בארץ"

אומר הרש"ר הירש שבפסוק מתוארים שתי גישות, זו של ה' וזו של עם ישראל, וההבדלים נובעים משתי השקפות העולם המנוגדות.  מה ההבדל בין שתי הגישות?

 

"המסע והחניה היו תמיד על פי ציווי ה׳. כל אימת שה׳ ציווה עליהם לנסוע מן המחנה, כוונתו הייתה שישיגו מטרה חדשה, והנהגתו המחנכת של ה׳ הייתה מחפשת עבורם מקום חניה חדש המתאים להשגת אותה מטרה. בכל מסע הייתה התקדמות; ה״מסע״ היה תכלית ה״מוצא״ (היציאה ממקום החניה). נמצא שכל חניותיהם היו ״מוצאיהם למסעיהם״.

"בעיני העם היה הדבר הפוך בתכלית. בכל מקום ששהו בו הם לא היו מרוצים; וכשהגיעה השעה לצאת מן המקום, היציאה ממקום החניה הייתה עבורם התכלית. לא היה משנה להם להיכן הם נוסעים עתה; העיקר היה לעזוב את המקום שבו שהו. הם נסעו כדי לעזוב את מקום חנייתם. נמצא שכל מסעותיהם היו ״מסעיהם למוצאיהם״". 

עם ישראל מגיע למקום מסוים. באותו מקום מתרחשים אירועים, חלקם רעים, ומתחילה להצטבר אנרגיה שלילית, חוסר נחת וסלידה מהמקום, עד שהם מואסים באותו מקום ורוצים פשוט לקום וללכת ולא לראות אותו לעולם. לכן כשמגיע הזמן ללכת, העיקר מבחינתם הוא לצאת. "המסע" תפקידו לצאת מה"מוצא" ותו לא - "אלו מסעיהם - למוצאיהם".

מבחינת הקב"ה הגישה היא הפוכה. אמנם התמודדנו עם קשיים, תפקידם של הקשיים ללמד ולקדם אותנו, עד שהפקנו את המיטב מאותו מצב, על אף הרגשות השליליים, וניתן להתקדם לשלב הבא. אנו עוזבים את המקום לא בגלל שרע לנו בו, או לפחות לא רק בגלל זה, אלא בגלל שיש מקום אחר טוב יותר, שאיפה משמעותית יותר, שלב נוסף שעלינו לכבוש בחיינו. המוצא תפקידו להביא אותנו למסע החדש, שהוא עיקר התכלית והמטרה של השינוי - "מוצאיהם למסעיהם".

הגישה הזו נכונה לגבי כל שינוי שנעשה בחיים. הוא יכול לבוא מתוך הרגשה שרע לי במצב הנוכחי ואני רק רוצה לשנות, לא משנה למה לא משנה לאן. אך גישה כזו לא בהכרח תביא לשיפור המצב, כי מי שאמר שהשינוי יהיה לטובה? מאיפה הבטחון שהמסע יהיה טוב יותר מהמוצא? השאלה הנכונה היא לאיפה אני רוצה להגיע, שנקודת המוצא, החוויות והקשיים שעברתי יגרמו למסע למקום טוב יותר. לא בריחה מהווה אלא בניית העתיד.

נחזור לעניין ההפסדים והשינויים בתיק ההשקעות. כאמור, אם לא היית נכנס עכשיו להשקעה באותה חברה, אין צורך להישאר בה כיון שכבר נכנסת אליה בעבר. כדי להבין זאת יותר טוב ולהקל על ההחלטה ראוי להסתכל לקראת מה הולכים ומה המטרה של השינוי. אם נתעלם רגע מהכסף שכבר השקעתי והפסדתי, הרי שעומדות בפני כרגע שתי אפשרויות. המניה הנוכחית שבה אני מושקע ומופסד, ומניה אחרת, שלפי הניתוח הנוכחי שלי עשויה לתת תשואה טובה יותר. העובדה שכבר הפסדתי כסף על המניה בה אני נמצא איננה סיבה להרוויח פחות באלטרנטיבה שעומדת מולי. הפסדי העבר לא צריכים לקבוע את החלטות העתיד. 

הסיבה שאני מוכר את המניה הנוכחית, אם כן, איננה כדי לברוח מאיפה שהייתי - העיקר לצאת מהמצב הקודם לא משנה לאן "מסעיהם למוצאיהם", אלא על מנת לשים את עצמי במקום טוב יותר, במניה של חברה מוצלחת יותר, ללכת אל יעד חדש מתאים יותר - "מוצאיהם למסעיהם". אין פה רק רצון לברוח מהעבר ומהטעויות שעשיתי אלא רצון לבנות מצב טוב יותר בתיק ההשקעות. היכולת מצד אחד להתבונן בטעויות העבר, ללמוד מהם ולהפיק לקחים, ומצד שני לדעת גם להתנתק מהם ולא להיקשר לטעויות היא המאפשרת לנו לגדול ולהתפתח ולא להישאר מקובעים על אותן טעויות. 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    גולדפינגר 05/09/2022 19:49
    הגב לתגובה זו
    מי שמיהר לחתוך הפסדים הפסיד את העליה הבאה תוך תשלום עמלות מעבר בלתי מוצדקות. אין חכם כבעל ניסיון
  • 8.
    דוד 31/07/2022 00:00
    הגב לתגובה זו
    נקודת מבט חכמה מהמקורות
  • 7.
    אלוהים 29/07/2022 16:11
    הגב לתגובה זו
    אחרי כמה דקות עזבתי,קשה לריכוז
  • 6.
    ישר כח! (ל"ת)
    טל 29/07/2022 14:19
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    איש חכם 29/07/2022 12:37
    הגב לתגובה זו
    כמו תמיד תובנה יפה מפרשת השבוע תודה
  • 4.
    כתבה גרועה מאוד,המשקיע יכול למכור בהפסד ואז תעלה הרבה (ל"ת)
    תמיר 29/07/2022 11:36
    הגב לתגובה זו
  • אודי 29/07/2022 12:52
    הגב לתגובה זו
    אתה צודק ובתנאי שהחברה לא חברת חלום והגיעה כבר לשפל אבל אם לא יכולה להתרסק בלי סוף
  • 3.
    אלי 29/07/2022 09:37
    הגב לתגובה זו
    מאמר יפה נהניתי לקרוא
  • 2.
    לרון 29/07/2022 08:42
    הגב לתגובה זו
    מה קורה כש"הטעות לעולם חוזרת"?
  • 1.
    לרון 29/07/2022 08:41
    הגב לתגובה זו
    לכאלו שאינם מגישים דו"ח שנתי למס הכנסה כך שאינם מתקזזים
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.