כסף ישראלי שקלים חדשים מטבע אג"ח
צילום: Istock

המלחמה במזומן: הסכומים המותרים בשימוש במזומן יוקטנו החל מאוגוסט

הסכום המותר לתשלום לעוסקים במזומן יוקטן ל-6 אלפי שקלים בלבד, ואילו בעסקאות בין אנשי פרטיים יוגבל הסכום ל-15 אלף שקל - מה עוד כולל החוק?
גיא טל | (6)

החוק לצמצום השימוש במזומן אושר במרץ 2018 ומטרתו להפחית את ההון השחור ולסייע במאבק בפעילות פלילית. בין השאר הוא מסייע במלחמה בהעלמות מס, הלבנות הון ומימון טרור. הראציונל הוא שבעסקאות שמתבצעות באופן שמתועד בסופו של דבר כמו עסקאות בכרטיסי אשראי או העברות בנקאיות קל יותר לעקוב אחר מהלך הכסף ולהבין להיכן הגיע הכסף, וממי למי, בעוד שעסקאות מזומן ניתן לבצע בקלות יחסית ללא שום תיעוד רשמי. גם צ'רקים ניתן להסב ולהעביר בסופו של דבר בדרך עקלקלה באופן שלא ניתן לתיעוד. 

על פי החוק נקבעו סכומים מקסימליים אותם ניתן לשלם במזומן או בצ'ק על פי סוגים שונים של עסקאות. כך לדוגמה בעסקאות עם עוסקים התקרה עומדת על 11 אלף שקל. בעסקה בין אנשים פרטיים המקסימום עומד על 50 אלף שקל. כך היה עד כה. 

החל מהראשון לאוגוסט חל עדכון בסכומים המקסימלים לשימוש במזומן. בעסקה עם עוסקים התקרה תעמוד כעת על 6000 שקל בלבד, בעסקה מעל 6000 שקל ניתן לקבל עד 10% ממחיר הפעולה או עד 6000 שקל (הנמוך מביניהם) במזומן. עוד קובע החוק שלא ניתן לקבל שכר במזומן בגין עבודה בסכום העולה על 6000 שקל. בעסקת מכירה לעוסקים ישנה הגבלה עד לסכום של 15 אלף שקל. 

בעסקה בין אנשים פרטיים המקסימום יעמוד על 15 אלף שקל. בפעולה שסכומה עולה על 15 אלף שקל ניתן לשלם עד 10% ממחיר הפעולה או עד 15 אלף שקל לפי הנמוך מביניהם. החוק מגביל מתן צ'ק בין אנשים פרטיים ל-5000 שקל. בסכום מעל 5000 שקל יוכלו לשלם או לקבל צ''ק רק כששם מקבל הצ'ק כותב בצ'ק כנפרע או כנסב - מי שעבירו את הצ'ק על שמו. 

במקרה של עסקה למכירת כלי רכב בין אנשים פרטיים ניתן לקבל מזומן עד לסכום של 50 אלף שקל. בעסקה למכירת כלי רכב שסכומה עולה על 50 אלף שקל ניתן לקבל עד 10% מסכום העסקה או עד 50 אלף שקל לפי הנמוך מביניהם. 

בחוק נקבעו החרגות נוספות, לדוגמה, אין הגבלה בשימוש במזומן בין קרובי משפחה חוץ מתשלום עבור עבודה. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    נעם לוי 26/07/2022 15:42
    הגב לתגובה זו
    מעלימי המס ימצאו דרכים להלבין את כספם,בינתיים האזרח הקטן הפשוט והטוב יתקשה להתנהל פיננסית. אני גימלאי קטן,שמעדיף את המזומן על פני אשראי,אם יגבירו את ההגבלות על מזומן עוד יותר,יפגעו קשה באולד טיימרס כמוני.
  • 5.
    לרון 26/07/2022 14:07
    הגב לתגובה זו
    לא מכריעים מלחמה,אך טילים לעבר אסדות קידוח יכולים גם לשנות כוון למרכזי מחשבים ואז באמת ההיסטריה שתהיה כאן.....,,,,
  • 4.
    נהדר אבל....ביום של התקפת סייבר(כמו שקורה) על הבנקים,על חברות האשראי תקום כאן מהומת אלוהים והדרך לאלימות תהייה קצרה. (ל"ת)
    יוסף 26/07/2022 12:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נ.ש. 26/07/2022 12:19
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן לעצור את הטירוף הזה פקידים לא יכולים להחליט לציבור איך הם ישתמשו בכסף ששייך להם. הדבר הוא סכנה לדמוקרטיה ולחירות האזרח. אם הציבור יעזוב את המזומן מיוזמת,ו זכותו. לכפות את זה, ממש לא!
  • 2.
    פשוט צריך לבטל אפשרות ל-צ'קים ללא מוטב (ל"ת)
    יוסי 26/07/2022 11:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נקודה 26/07/2022 11:20
    הגב לתגובה זו
    תראו לדוגמה באוקראינה, כולם השתמשו באפליקציות ובאשראי, אבל כשהתחילה המלחמה רשתות האינט' קרסו, מסופי אשראי לא עבדו וגם לא אפליקציות להעברת כסף והם היו צריכים רק מזומן ולא היה להם
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.