SPAR
צילום: SPAR

מה מחפשת בישראל רשת קמעונאות עם מחזור של 41.2 מיליארד יורו?

רשת קמעונאות המזון הבינלאומית SPAR חתמה עם עמית זאב, מנכ"ל דור אלון ויינות ביתן לשעבר, על מסמך כוונות וייצוג לקראת השקתה בישראל. הרשת פעילה כיום ב-48 מדינות, עם מחזור מכירות שנתי ב-2021 שעמד על כ-41.2 מיליארד יורו
משה כסיף | (4)

SPAR פועלת כיום במערב אירופה ב-16 מדינות עם כ-10,000 חנויות, וכן במרכז ומזרח אירופה ב-11 מדינות עם כ-2,000 חנויות. החברה פועלת גם באפריקה ובמזרח התיכון ב-15 מדינות עם כ-1,100 חנויות, וכן בשש מדינות באסיה עם כ-500 חנויות. בחמש השנים האחרונות פתחה הרשת 840 חנויות ברחבי העולם. 

החברה מפעילה מספר פורמטים שונים: חנויות נוחות, חנויות שכונתיות, סופרמרקטים  והיפר מרקטים מעל 3,000 מ"ר.

SPAR, הוקמה בהולנד ב-1932 על ידי אדריאן ואן וול ומחזיקה בקצב צמיחה שנתי ממוצע של 5.1%. הרשת רשמה עלייה של למעלה מ-10 מיליארד אירו במחזור המכירות השנתי שלה מאז שנת 2015 וצפויה להגיע על פי התחזיות למחזור מכירות של 50 מיליארד אירו ב-2025.

עמית זאב שימש עד לאחרונה כמנכ"ל יינות ביתן. לפני כן פעל כ-8 שנים בקבוצת דור אלון, כמנכ"ל רשת תחנות הדלק וחנויות הנוחות. בעבר הוא מילא תפקידים ברשת am:pm. בעבר, רשת חנויות 'נייקי' בישראל, בחברת האופנה GAP. וכן שימש בתפקידי ניהול שונים בקבוצת 'טיב טעם'. זאב בונה בימים אלו יחד עם נציגי SPAR את השקת הרשת בישראל תחת הסכם זיכיון.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אילן 24/07/2022 14:15
    הגב לתגובה זו
    החזירירות של רשתות השיווק בארץ והצרכן הישראלי שמשלם כל מחיר עם אחוזי רווח שלא מוכרים לרשתות מחו''ל אז הצרכן הישראלי הוא טרף קל ואפשר לעשות עליו אחלה סיבוב
  • 3.
    יוסי 24/07/2022 13:11
    הגב לתגובה זו
    הטבות כלשהן יהיו נקודתיות אחרי כל הדרישות של משרד הבריאות , כשרות ומכסים למיניהם, ועלויות שכר עבודה יקרות בארץ אי אפשר יהיה להוזיל באופן משמעותי מחירים לצרכן
  • 2.
    מוכרים גם פול ? (ל"ת)
    כבשה 24/07/2022 12:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לרון 24/07/2022 10:59
    הגב לתגובה זו
    תוסיפו עוד אחת "עולמית" והלך עלינו ע"י טביעה במוצרים,"מי יצילנו מרעב"????
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.