מעצר אזיקים חשוד
צילום: Istock

חשד: הפעילו זירת סוחר ללא רשיון וגייסו מאות אלפי שקלים

מדובר בחברת "טריידפרו", שרשות ני"ע בדקה את התנהלותה בשנה האחרונה, כמי שחשודה בהצגת מצג שווא למשקיעים לאחר שנאמר להם כי זירת המסחר מפוקחת בבריטניה. בעלי החברה חשודים גם בהלבנת הון
ארז ליבנה |

הטעיית משקיעים, הלבנת הון, פלטפורמה לא מפוקחת ובלי רשיון וגיוס ברמייה של מאות אלפי שקלים לפחות. אלה רק חלק מהחשדות שעלו נגד מפעילי זירת המסחר "טריידפרו" בחקירה שניהלה רשות ני"ע נגד בעלי הזירה.

מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך העבירה את תיק החקירה בעניין זירת המסחר ניהול זירת הסוחר ללא רישיון למחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אבי בחטיבת מיסוי וכלכלה.

 

החקירה הגלויה בעניין זירת הסוחר להשקעה נפתחה בחודש פברואר 2020. על פי החשד, נעברו עבירות בניהול זירת הסוחר, כשמפעילי טריידפרו, פעלו ללא רישיון ופנו למשקיעים בהצעה לסחור בזירת סוחר שאינה מורשית, כשהחשודים נחשדים גם עבירות של קבלת דבר במרמה ועבירות הלבנת הון.

 

"על פי ממצאי החקירה, הוצגו מצגים מטעים כלפי הלקוחות ונטען בפניהם כי זירת הסוחר מפוקחת על ידי הרגולטור הבריטי (FCA) כדי לשכנע אותם להשקיע בזירה", נכתב בהודעת רשות ני"ע. "בנוסף, הזירה התערבה במסחר של לקוחות החברה, במטרה לגרום להפסדים בחשבונות שתורגמו לרווחים של החשודים", הוסיפו.

 

עוד עולה מכתב החשדות כי ממצאי החקירה העלו שבמהלך התקופה בה פעלה הזירה, גוייסו על ידי החשודים כספים מ-17 לקוחות, לכל הפחות בהיקף של מאות אלפי שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי

ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן

בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.19%   , שברון ורציו רציו יהש 3.54%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.


לכתבות נוספות בנושא:

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל


למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.