מה נסגר עם הסגר: מדריך לישראלי המבולבל
סוף סוף הממשלה הסכימה לגלות לנו איך יראה הסגר השני. אז בואו נבדוק מה הולך לקרות החודש:
עובדים רגיל לגמרי, למרות שמקומות עבודה הם מקור הדבקות רציני בין אלפיי מבוגרים, ולמרות שאי אפשר לפקח עליהם. עובדים רגיל. לימודים לעומת זאת דווקא לא מתקיימים.
כי הממשלה מאמינה שילדים הם הם המדביקים העיקריים. אז כן מותר גני משחקים ופארקים ככה שהם יוכלו להדביק אחד את השני שם.
אגב איך הורים אמורים ללכת לעבודה אם הילדים הקטנים נשארים בבית? אז זהו שמטפלות, כמו סופרמן, יוכלו לנוע ממקום למקום בחופשיות. אין לכם כסף למטפלת כי סגרתם את העסק עוד בסגר הראשון? אתם סתם בכיינים.
נמשיך. ללכת להפגין עם עוד מאות אנשים – מותר, לבקר את המשפחה – אסור. בתי כנסת שם תתפללו יחד עם 20 אנשים – מותר, צימרים שם אתם לגמרי לבד - אסור. העיקר שאפשר להגיע לחוף להסתכל על הגלים, גם אם יהיו שם עוד אנשים זה בסדר גמור. אבל אסור להיכנס למים! הרי ידוע שכשרטובים הקורונה נדבקת לעור.
נמשיך. סגר זה לא חופש לתרנגולות, וכן מותר להמשיך במנהג הכפרות הרומנטי. מותר גם ללכת למקווה ונתבג פתוח ושוק מחנה יהודה הצפוף פתוח. ולסיום - חזנים ותוקעים בשופר יוכלו לנוע חופשי כשהם נושאים ממקום למקום ברכת חג ונגיפים.
לא הצלחתם לעקוב מה מותר ומה אסור? אנחנו נסכם. יש מספיק החרגות כדי שנמשיך לראות אלפיי חולים ביום אבל גם מספיק סגר כדי להרוס את הכלכלה.
- 10.ישי 17/09/2020 12:49הגב לתגובה זואני איש עם משקפיים.כשהמשקפיים שלי מלוכלכות,שרוטות,ציפוי העדשה התכלה ובלוי מה עושים????מחילפים משקפיים והכל ברור נקי וחד...חג שמח...
- 9.אנונימי 17/09/2020 12:28הגב לתגובה זואמרו חכמים שלסגר הזה לא תהיה השפעה על הורדת רמת תחלואה הקורונה תהיה לו הדפעה על תחלואה כלכלית
- 8.איציק 17/09/2020 12:08הגב לתגובה זועדי.את צודקת!!!! הציבור מבולבל מפוחד וחרד...זאת מטרת השלטון...
- 7.שמוליק 17/09/2020 11:43הגב לתגובה זוהיחידה שהצליחה זה שוודיה - יש כבר שבועות עם 0 מתים, אבל ממשיכים להתעלם מהם כאילו לא קיימים
- שבדיה עוד לא התחילה את הגל השני כמו שבשאר אירופה (ל"ת)חנן 17/09/2020 12:38הגב לתגובה זו
- 6.לא מתיחסים ברצינות למסכה. (ל"ת)בא 17/09/2020 11:14הגב לתגובה זו
- 5.קרן 17/09/2020 10:25הגב לתגובה זומחר יגידו לנו מתי לעשות פיפי
- 4.קובי ד. (19) 17/09/2020 09:48הגב לתגובה זוכתבה רדודה כמו זאת לא נראתה זמן רב. במקום להשמיץ ולתת את דעתכם הלא מקצועית בעליל בנושאי נגיפים היה ראוי שבאמת תכתבו את ההגבלות. אפשר למחוק את הכתבה.
- שלומי 17/09/2020 19:03הגב לתגובה זוהיה צריך לעדכן מלכתחילה שזו כתבת סטנדאפ . מתבייש בשבילכם שגזלתם את זמני
- לעג לקוראים (ל"ת)שלומי 17/09/2020 19:00הגב לתגובה זו
- 3.עדי- את מרביצה עם תנועות ידיים מוגזמות (ל"ת)שפת אלמים 17/09/2020 08:12הגב לתגובה זו
- 2.שרון 16/09/2020 21:48הגב לתגובה זוהרי רוב העם ימינים , פשוט לשרוף את הזמן נתניהו ימשיך כראש ממשלה עד יפרוש
- בובו 17/09/2020 08:08הגב לתגובה זוצודק לחלוטין
- 1.דנה 16/09/2020 21:31הגב לתגובה זופחות חילולי שבת בערב שבת וראש השנה איזה זכות יהיה לעם ישראל לא לנסוע בשבת
- בא 17/09/2020 11:18הגב לתגובה זום.חטא חמור לא לקיים את עשר הדיברות
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
