אור בקצה המנהרה
צילום: Zhifei Zhou /Unsplash

אסטרטגיית יציאה היא לא אסטרטגיה, אלא סתם אוסף של רעיונות מבוססים על תחושות בטן - ככה לא יוצאים

אין נתונים כדי להגדיר אסטרטגיית יציאה - זו הסיבה שאין באמת אסטרטגיה, אלא רעיונות/ המלצות שהם לא באמת תופסים; רק כאשר נדע כמה ואיפה חולים יש בכל אזור, ניתן להגדיר אסטרטגיית יציאה - לא בטוח שזה יקרה, אבל בינתיים הלחץ מהשטח גובר - רוצים לצאת 
נושאים בכתבה אינטר קורונה

פתחתי את האינטרנט וראיתי כותרת ענקית בסגנון: "אחד מכל מאה תושבים בבני-ברק חולה בנגיף הקורונה". לרגע חשבתי שהגיעו ימות המשיח. כי ביום שבו יהיה מידע אמין על כמות המקרים, המיקום שלהם, וקצב ההתפשטות שלהם, אפשר יהיה להתחיל לחזור לחיים נורמאליים. אבל אז קראתי לתוך הכתבה והבנתי שלמרות ששר הבריאות שלנו הוא חסיד גור, ימות המשיח (עדיין) לא פה.

בתוך הכתבה ראיתי שהעיתונאי הסיק כמה תושבים בבני-ברק חולים בקורונה מתוך הנתונים על מספר החולים המאומתים. מכיוון שחלק גדול מהאנשים שנדבקים בנגיף לא מפתחים תסמינים, וגם אלו שמפתחים, תסמינים לא תמיד נבדקים, מספר החולים המאומתים זה ממש לא אותו דבר כמו מספר החולים באוכלוסייה. כלומר, המספר לא נכון, החישוב לא נכון, ולא באמת ניתן להגיע למספר האמיתי. ברגע שלא יודעים מה מספר החולים באמת, גם אי אפשר לתכנן שום דבר. אי אפשר לתכנן יציאה מהסגר, או איך שקוראים לזה - "אסטרטגיית יציאה"  - איזו אסטרטגיה יש כאן? אין כאן נתונים, אין כאן פעולה שמתבססת על נתונים, כל מה שאתם קוראים על אסטרטגיית יציאה, זה ממש לא אסטרטגיה. זו יציאה, כי מבינים שצריך לצאת בגלל הכלכלה. אבל היא לא נתמכת בבסיס נתונים ומידע אמין. 

כדי להגיע למספר החולים באוכלוסייה, אפשר לעשות שני דברים. הראשון, לבדוק את כולם. זה קשה ויקר, ולכן לא קרה ולא יקרה. האפשרות השנייה, לבדוק מדגם מייצג של האוכלוסייה, וזה ייתן תוצאות אמינות כמעט באותה מידה. למעשה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) הציעה לעשות את זה כבר לפני מספר שבועות. לפי התוכנית של הלמ"ס, כ- 20 אלף אנשים היו מקבלים זימון לבדיקה, ואחרי שתוצאות הבדיקות שלהם היו מתקבלות, אפשר היה לקבל תמונה מצוינת של המצב בישראל. זה לא קרה, כי כשבמשרד הבריאות שמעו שצריך לעשות מספר כזה של בדיקות לאנשים שרובם לא חולים, הם הטילו וטו. כנראה שגם כך אין מספיק בדיקות בשביל מי שצריך, אז לבדוק את האוכלוסייה הכללית, רק בשביל שמקבלי החלטות יוכלו לתכנן אסטרטגיית יציאה, זה מותרות שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו.

הדבר היחיד שקרה בגלל ההצעה של הלמ"ס, זה שהסטטיסטיקאי הראשי, דני פפרמן, היה שבועיים בבידוד כי הוא חזר מחו"ל, יצא מהבידוד, הגיע לפגישה במשרד הבריאות, פגש את השר ליצמן, ונכנס לעוד שבועיים בידוד. אבל כדי שנצא מהסגר, אני מקווה שיקרו שני דברים. הראשון, שהציבור יבין שכל המידע על התפשטות מחלת הקורונה הוא במקרה הטוב, לא אמין. כל עוד אין מספיק בדיקות כדי לזהות מה קורה באוכלוסייה הכללית, כל מספר שנכתב בעיתון הוא על אחריות המפרסם בלבד.

השני, שהציבור יבין שלו היו לנו הנתונים לגבי מספר החולים באוכלוסייה, הפיזור שלהם, ומידע לגבי כמות ומיקום האנשים שחלו וכבר החלימו (ולכן כנראה שלא ידבקו שוב), אפשר היה לבודד את האזורים הנגועים, ולהחזיר לפעילות (בזהירות, אבל להחזיר לפעילות), את כל השאר. המידע הזה (למעשה, המחסור במידע הזה), הוא מה שגורם לכך שכל כמה שעות מפרסמים תוכנית שונה לגבי "אסטרטגיית היציאה." כי בהיעדר מידע, כל מי שרוצה לתכנן "אסטרטגיית יציאה" יכול לעשות את זה, והתוכנית שלו טובה בדיוק כמו כל תוכנית אחרת. ולכן גם אלו שצריכים להחליט באיזו אסטרטגיה לבחור בינתיים בוחרים לעשות מעט מאוד. כל עוד לא ימצאו את הדרך לספק עוד מידע, אנחנו כנראה נשאר בבתים או שנצא על סמך תחושות הבטן של המומחים. אחרי הכל, הציבור קורא לצאת, והכלכלה זועקת לצאת. 

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    ג'ק 19/04/2020 12:33
    הגב לתגובה זו
    העיקר לעשות את הדברים נכון , מינימום נזקים לבריאות ולכלכלה במיקרו ובמקרו .
  • 9.
    א.ש 16/04/2020 15:17
    הגב לתגובה זו
    ביבי מפחד שמישהו אחר יופיע מידי יום על המסך ויקח ממנו את כל התהילה. ובינתיים הוא מקבל את כל הבזיונות על שמו. שיבושם לו. רק לנו באף משהו מסריח.
  • 8.
    יוסי 16/04/2020 10:25
    הגב לתגובה זו
    מה ציפיתם מהמושחת מבלפור, מנהיג הוא ממש לא, הוא מנהיג של אלה שלא מבינים מנהיגות מהי, האיש יצר פאניקה מיותרת בעם בזכות מנכ״ל משרד הבריאות הכושל, וברבאש הסתום. גם בטלביזיה הגיע הזמן שתביאו מומחים אחרים גם לאסטרטגיית היציאה, מבלפור לא תגענה בשורות רק שקרים.
  • אתה מושחת (ל"ת)
    פיני 16/04/2020 11:18
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מוישה אינסטלטור 16/04/2020 09:36
    הגב לתגובה זו
    כמו וירוסים ע"י דגימות שלהם בביוב
  • 6.
    מדויק ונכון ולא יעזור לנו כלום (ל"ת)
    צביקה 16/04/2020 09:22
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אני חושבת שמושכים את הזמן כדמ לראות איך יגיבו בעולם ליציאה. כדי שאנחנו לכ נהיה שפני ניסיון. (ל"ת)
    k 16/04/2020 09:11
    הגב לתגובה זו
  • פיני 16/04/2020 11:19
    הגב לתגובה זו
    דנמרק החלה בחזרה לשגרה. כנל קוריאה. כרגע, ללא הצלחה.
  • 4.
    אביחי 16/04/2020 09:06
    הגב לתגובה זו
    היכולת תמיד לשלול!!מה עם עצה לתכנית אלטרנטיבית?
  • יורי 16/04/2020 13:20
    הגב לתגובה זו
    בבקשה
  • 3.
    אנונימי 16/04/2020 08:50
    הגב לתגובה זו
    הרבה פוליטיקה ומאבקי כוח . החשש מועדת חקירה וענייני הממשלה הם גורם מכריע בשיקולים
  • 2.
    רון 16/04/2020 08:39
    הגב לתגובה זו
    ומה עם צה"ל ומערכת החינוך? וכל עובדי המדינה?חייבים לחזור לעבודה, אין כלכלה = מוות לכולם!!
  • 1.
    פעם אחת הבאתם את הד"ר למחול הזה די ממנו - פלצן!!!! (ל"ת)
    משה ראשל"צ 16/04/2020 08:25
    הגב לתגובה זו
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.