אור בקצה המנהרה
צילום: Zhifei Zhou /Unsplash

אסטרטגיית יציאה היא לא אסטרטגיה, אלא סתם אוסף של רעיונות מבוססים על תחושות בטן - ככה לא יוצאים

אין נתונים כדי להגדיר אסטרטגיית יציאה - זו הסיבה שאין באמת אסטרטגיה, אלא רעיונות/ המלצות שהם לא באמת תופסים; רק כאשר נדע כמה ואיפה חולים יש בכל אזור, ניתן להגדיר אסטרטגיית יציאה - לא בטוח שזה יקרה, אבל בינתיים הלחץ מהשטח גובר - רוצים לצאת 
נושאים בכתבה אינטר קורונה

פתחתי את האינטרנט וראיתי כותרת ענקית בסגנון: "אחד מכל מאה תושבים בבני-ברק חולה בנגיף הקורונה". לרגע חשבתי שהגיעו ימות המשיח. כי ביום שבו יהיה מידע אמין על כמות המקרים, המיקום שלהם, וקצב ההתפשטות שלהם, אפשר יהיה להתחיל לחזור לחיים נורמאליים. אבל אז קראתי לתוך הכתבה והבנתי שלמרות ששר הבריאות שלנו הוא חסיד גור, ימות המשיח (עדיין) לא פה.

בתוך הכתבה ראיתי שהעיתונאי הסיק כמה תושבים בבני-ברק חולים בקורונה מתוך הנתונים על מספר החולים המאומתים. מכיוון שחלק גדול מהאנשים שנדבקים בנגיף לא מפתחים תסמינים, וגם אלו שמפתחים, תסמינים לא תמיד נבדקים, מספר החולים המאומתים זה ממש לא אותו דבר כמו מספר החולים באוכלוסייה. כלומר, המספר לא נכון, החישוב לא נכון, ולא באמת ניתן להגיע למספר האמיתי. ברגע שלא יודעים מה מספר החולים באמת, גם אי אפשר לתכנן שום דבר. אי אפשר לתכנן יציאה מהסגר, או איך שקוראים לזה - "אסטרטגיית יציאה"  - איזו אסטרטגיה יש כאן? אין כאן נתונים, אין כאן פעולה שמתבססת על נתונים, כל מה שאתם קוראים על אסטרטגיית יציאה, זה ממש לא אסטרטגיה. זו יציאה, כי מבינים שצריך לצאת בגלל הכלכלה. אבל היא לא נתמכת בבסיס נתונים ומידע אמין. 

כדי להגיע למספר החולים באוכלוסייה, אפשר לעשות שני דברים. הראשון, לבדוק את כולם. זה קשה ויקר, ולכן לא קרה ולא יקרה. האפשרות השנייה, לבדוק מדגם מייצג של האוכלוסייה, וזה ייתן תוצאות אמינות כמעט באותה מידה. למעשה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) הציעה לעשות את זה כבר לפני מספר שבועות. לפי התוכנית של הלמ"ס, כ- 20 אלף אנשים היו מקבלים זימון לבדיקה, ואחרי שתוצאות הבדיקות שלהם היו מתקבלות, אפשר היה לקבל תמונה מצוינת של המצב בישראל. זה לא קרה, כי כשבמשרד הבריאות שמעו שצריך לעשות מספר כזה של בדיקות לאנשים שרובם לא חולים, הם הטילו וטו. כנראה שגם כך אין מספיק בדיקות בשביל מי שצריך, אז לבדוק את האוכלוסייה הכללית, רק בשביל שמקבלי החלטות יוכלו לתכנן אסטרטגיית יציאה, זה מותרות שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו.

הדבר היחיד שקרה בגלל ההצעה של הלמ"ס, זה שהסטטיסטיקאי הראשי, דני פפרמן, היה שבועיים בבידוד כי הוא חזר מחו"ל, יצא מהבידוד, הגיע לפגישה במשרד הבריאות, פגש את השר ליצמן, ונכנס לעוד שבועיים בידוד. אבל כדי שנצא מהסגר, אני מקווה שיקרו שני דברים. הראשון, שהציבור יבין שכל המידע על התפשטות מחלת הקורונה הוא במקרה הטוב, לא אמין. כל עוד אין מספיק בדיקות כדי לזהות מה קורה באוכלוסייה הכללית, כל מספר שנכתב בעיתון הוא על אחריות המפרסם בלבד.

השני, שהציבור יבין שלו היו לנו הנתונים לגבי מספר החולים באוכלוסייה, הפיזור שלהם, ומידע לגבי כמות ומיקום האנשים שחלו וכבר החלימו (ולכן כנראה שלא ידבקו שוב), אפשר היה לבודד את האזורים הנגועים, ולהחזיר לפעילות (בזהירות, אבל להחזיר לפעילות), את כל השאר. המידע הזה (למעשה, המחסור במידע הזה), הוא מה שגורם לכך שכל כמה שעות מפרסמים תוכנית שונה לגבי "אסטרטגיית היציאה." כי בהיעדר מידע, כל מי שרוצה לתכנן "אסטרטגיית יציאה" יכול לעשות את זה, והתוכנית שלו טובה בדיוק כמו כל תוכנית אחרת. ולכן גם אלו שצריכים להחליט באיזו אסטרטגיה לבחור בינתיים בוחרים לעשות מעט מאוד. כל עוד לא ימצאו את הדרך לספק עוד מידע, אנחנו כנראה נשאר בבתים או שנצא על סמך תחושות הבטן של המומחים. אחרי הכל, הציבור קורא לצאת, והכלכלה זועקת לצאת. 

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    ג'ק 19/04/2020 12:33
    הגב לתגובה זו
    העיקר לעשות את הדברים נכון , מינימום נזקים לבריאות ולכלכלה במיקרו ובמקרו .
  • 9.
    א.ש 16/04/2020 15:17
    הגב לתגובה זו
    ביבי מפחד שמישהו אחר יופיע מידי יום על המסך ויקח ממנו את כל התהילה. ובינתיים הוא מקבל את כל הבזיונות על שמו. שיבושם לו. רק לנו באף משהו מסריח.
  • 8.
    יוסי 16/04/2020 10:25
    הגב לתגובה זו
    מה ציפיתם מהמושחת מבלפור, מנהיג הוא ממש לא, הוא מנהיג של אלה שלא מבינים מנהיגות מהי, האיש יצר פאניקה מיותרת בעם בזכות מנכ״ל משרד הבריאות הכושל, וברבאש הסתום. גם בטלביזיה הגיע הזמן שתביאו מומחים אחרים גם לאסטרטגיית היציאה, מבלפור לא תגענה בשורות רק שקרים.
  • אתה מושחת (ל"ת)
    פיני 16/04/2020 11:18
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מוישה אינסטלטור 16/04/2020 09:36
    הגב לתגובה זו
    כמו וירוסים ע"י דגימות שלהם בביוב
  • 6.
    מדויק ונכון ולא יעזור לנו כלום (ל"ת)
    צביקה 16/04/2020 09:22
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אני חושבת שמושכים את הזמן כדמ לראות איך יגיבו בעולם ליציאה. כדי שאנחנו לכ נהיה שפני ניסיון. (ל"ת)
    k 16/04/2020 09:11
    הגב לתגובה זו
  • פיני 16/04/2020 11:19
    הגב לתגובה זו
    דנמרק החלה בחזרה לשגרה. כנל קוריאה. כרגע, ללא הצלחה.
  • 4.
    אביחי 16/04/2020 09:06
    הגב לתגובה זו
    היכולת תמיד לשלול!!מה עם עצה לתכנית אלטרנטיבית?
  • יורי 16/04/2020 13:20
    הגב לתגובה זו
    בבקשה
  • 3.
    אנונימי 16/04/2020 08:50
    הגב לתגובה זו
    הרבה פוליטיקה ומאבקי כוח . החשש מועדת חקירה וענייני הממשלה הם גורם מכריע בשיקולים
  • 2.
    רון 16/04/2020 08:39
    הגב לתגובה זו
    ומה עם צה"ל ומערכת החינוך? וכל עובדי המדינה?חייבים לחזור לעבודה, אין כלכלה = מוות לכולם!!
  • 1.
    פעם אחת הבאתם את הד"ר למחול הזה די ממנו - פלצן!!!! (ל"ת)
    משה ראשל"צ 16/04/2020 08:25
    הגב לתגובה זו
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).