אור בקצה המנהרה
צילום: Zhifei Zhou /Unsplash

אסטרטגיית יציאה היא לא אסטרטגיה, אלא סתם אוסף של רעיונות מבוססים על תחושות בטן - ככה לא יוצאים

אין נתונים כדי להגדיר אסטרטגיית יציאה - זו הסיבה שאין באמת אסטרטגיה, אלא רעיונות/ המלצות שהם לא באמת תופסים; רק כאשר נדע כמה ואיפה חולים יש בכל אזור, ניתן להגדיר אסטרטגיית יציאה - לא בטוח שזה יקרה, אבל בינתיים הלחץ מהשטח גובר - רוצים לצאת 
נושאים בכתבה אינטר קורונה

פתחתי את האינטרנט וראיתי כותרת ענקית בסגנון: "אחד מכל מאה תושבים בבני-ברק חולה בנגיף הקורונה". לרגע חשבתי שהגיעו ימות המשיח. כי ביום שבו יהיה מידע אמין על כמות המקרים, המיקום שלהם, וקצב ההתפשטות שלהם, אפשר יהיה להתחיל לחזור לחיים נורמאליים. אבל אז קראתי לתוך הכתבה והבנתי שלמרות ששר הבריאות שלנו הוא חסיד גור, ימות המשיח (עדיין) לא פה.

בתוך הכתבה ראיתי שהעיתונאי הסיק כמה תושבים בבני-ברק חולים בקורונה מתוך הנתונים על מספר החולים המאומתים. מכיוון שחלק גדול מהאנשים שנדבקים בנגיף לא מפתחים תסמינים, וגם אלו שמפתחים, תסמינים לא תמיד נבדקים, מספר החולים המאומתים זה ממש לא אותו דבר כמו מספר החולים באוכלוסייה. כלומר, המספר לא נכון, החישוב לא נכון, ולא באמת ניתן להגיע למספר האמיתי. ברגע שלא יודעים מה מספר החולים באמת, גם אי אפשר לתכנן שום דבר. אי אפשר לתכנן יציאה מהסגר, או איך שקוראים לזה - "אסטרטגיית יציאה"  - איזו אסטרטגיה יש כאן? אין כאן נתונים, אין כאן פעולה שמתבססת על נתונים, כל מה שאתם קוראים על אסטרטגיית יציאה, זה ממש לא אסטרטגיה. זו יציאה, כי מבינים שצריך לצאת בגלל הכלכלה. אבל היא לא נתמכת בבסיס נתונים ומידע אמין. 

כדי להגיע למספר החולים באוכלוסייה, אפשר לעשות שני דברים. הראשון, לבדוק את כולם. זה קשה ויקר, ולכן לא קרה ולא יקרה. האפשרות השנייה, לבדוק מדגם מייצג של האוכלוסייה, וזה ייתן תוצאות אמינות כמעט באותה מידה. למעשה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) הציעה לעשות את זה כבר לפני מספר שבועות. לפי התוכנית של הלמ"ס, כ- 20 אלף אנשים היו מקבלים זימון לבדיקה, ואחרי שתוצאות הבדיקות שלהם היו מתקבלות, אפשר היה לקבל תמונה מצוינת של המצב בישראל. זה לא קרה, כי כשבמשרד הבריאות שמעו שצריך לעשות מספר כזה של בדיקות לאנשים שרובם לא חולים, הם הטילו וטו. כנראה שגם כך אין מספיק בדיקות בשביל מי שצריך, אז לבדוק את האוכלוסייה הכללית, רק בשביל שמקבלי החלטות יוכלו לתכנן אסטרטגיית יציאה, זה מותרות שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו.

הדבר היחיד שקרה בגלל ההצעה של הלמ"ס, זה שהסטטיסטיקאי הראשי, דני פפרמן, היה שבועיים בבידוד כי הוא חזר מחו"ל, יצא מהבידוד, הגיע לפגישה במשרד הבריאות, פגש את השר ליצמן, ונכנס לעוד שבועיים בידוד. אבל כדי שנצא מהסגר, אני מקווה שיקרו שני דברים. הראשון, שהציבור יבין שכל המידע על התפשטות מחלת הקורונה הוא במקרה הטוב, לא אמין. כל עוד אין מספיק בדיקות כדי לזהות מה קורה באוכלוסייה הכללית, כל מספר שנכתב בעיתון הוא על אחריות המפרסם בלבד.

השני, שהציבור יבין שלו היו לנו הנתונים לגבי מספר החולים באוכלוסייה, הפיזור שלהם, ומידע לגבי כמות ומיקום האנשים שחלו וכבר החלימו (ולכן כנראה שלא ידבקו שוב), אפשר היה לבודד את האזורים הנגועים, ולהחזיר לפעילות (בזהירות, אבל להחזיר לפעילות), את כל השאר. המידע הזה (למעשה, המחסור במידע הזה), הוא מה שגורם לכך שכל כמה שעות מפרסמים תוכנית שונה לגבי "אסטרטגיית היציאה." כי בהיעדר מידע, כל מי שרוצה לתכנן "אסטרטגיית יציאה" יכול לעשות את זה, והתוכנית שלו טובה בדיוק כמו כל תוכנית אחרת. ולכן גם אלו שצריכים להחליט באיזו אסטרטגיה לבחור בינתיים בוחרים לעשות מעט מאוד. כל עוד לא ימצאו את הדרך לספק עוד מידע, אנחנו כנראה נשאר בבתים או שנצא על סמך תחושות הבטן של המומחים. אחרי הכל, הציבור קורא לצאת, והכלכלה זועקת לצאת. 

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    ג'ק 19/04/2020 12:33
    הגב לתגובה זו
    העיקר לעשות את הדברים נכון , מינימום נזקים לבריאות ולכלכלה במיקרו ובמקרו .
  • 9.
    א.ש 16/04/2020 15:17
    הגב לתגובה זו
    ביבי מפחד שמישהו אחר יופיע מידי יום על המסך ויקח ממנו את כל התהילה. ובינתיים הוא מקבל את כל הבזיונות על שמו. שיבושם לו. רק לנו באף משהו מסריח.
  • 8.
    יוסי 16/04/2020 10:25
    הגב לתגובה זו
    מה ציפיתם מהמושחת מבלפור, מנהיג הוא ממש לא, הוא מנהיג של אלה שלא מבינים מנהיגות מהי, האיש יצר פאניקה מיותרת בעם בזכות מנכ״ל משרד הבריאות הכושל, וברבאש הסתום. גם בטלביזיה הגיע הזמן שתביאו מומחים אחרים גם לאסטרטגיית היציאה, מבלפור לא תגענה בשורות רק שקרים.
  • אתה מושחת (ל"ת)
    פיני 16/04/2020 11:18
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מוישה אינסטלטור 16/04/2020 09:36
    הגב לתגובה זו
    כמו וירוסים ע"י דגימות שלהם בביוב
  • 6.
    מדויק ונכון ולא יעזור לנו כלום (ל"ת)
    צביקה 16/04/2020 09:22
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אני חושבת שמושכים את הזמן כדמ לראות איך יגיבו בעולם ליציאה. כדי שאנחנו לכ נהיה שפני ניסיון. (ל"ת)
    k 16/04/2020 09:11
    הגב לתגובה זו
  • פיני 16/04/2020 11:19
    הגב לתגובה זו
    דנמרק החלה בחזרה לשגרה. כנל קוריאה. כרגע, ללא הצלחה.
  • 4.
    אביחי 16/04/2020 09:06
    הגב לתגובה זו
    היכולת תמיד לשלול!!מה עם עצה לתכנית אלטרנטיבית?
  • יורי 16/04/2020 13:20
    הגב לתגובה זו
    בבקשה
  • 3.
    אנונימי 16/04/2020 08:50
    הגב לתגובה זו
    הרבה פוליטיקה ומאבקי כוח . החשש מועדת חקירה וענייני הממשלה הם גורם מכריע בשיקולים
  • 2.
    רון 16/04/2020 08:39
    הגב לתגובה זו
    ומה עם צה"ל ומערכת החינוך? וכל עובדי המדינה?חייבים לחזור לעבודה, אין כלכלה = מוות לכולם!!
  • 1.
    פעם אחת הבאתם את הד"ר למחול הזה די ממנו - פלצן!!!! (ל"ת)
    משה ראשל"צ 16/04/2020 08:25
    הגב לתגובה זו
אנבידיהאנבידיה

קריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור

מה צפוי לקרות למחירי הדירות בקריית טבעון, ואיך ישפיע הקמפוס של אנבידיה על האזור? אפשר לחלום, אבל צריך להיות מציאותיים
אדיר בן עמי |

רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון.  הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?

הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים.  יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום.    

אז מה כן יקרה? מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.  

 

הקמפוס של אנבידיה ישתרע על 90 דונם, עם פוטנציאל לבניית 120,000 מ"ר של מבנים. המיקום, בגבול המערבי של קריית טבעון ליד מחלף שער העמקים בכביש 6. תחנת הרכבת בכפר יהושע, במרחק קצר. אנבידיה, שמתמקדת בפיתוח שבבי AI ומערכות גרפיקה, רואה בקמפוס זה חלק מהרחבת פעילותה בישראל. החברה כבר מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובאר שבע, וכעת היא מכוונת לצפון כדי לנצל כוח אדם מיומן באזור חיפה. ההקצאה בפטור ממכרז משקפת אסטרטגיה ממשלתית לעודד השקעות זרות בפריפריה, עם תמריצים כספיים שמפחיתים עלויות ראשוניות ומעודדים יצירת מקומות עבודה איכותיים. השאלה אם המדינה לא נותנת בחינם. נזכיר כי גם לאינטל נתנו הנחות ענקיות. בדיעבד לא בטוח שזה היה צעד חכם. עכשיו אנבידיה היא המלכה, אבל הגלגל מסתובב. את המתנות לחברות הגלובליות צריך לדעת לפזר, לא לשים את כל הבצים בסל אחד.


הקמפוס החדש יאפשר פיתוח מוצרים כמו שבבי Blackwell, שמיועדים למרכזי נתונים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ציין בעבר כי ישראל היא "מרכז חדשנות מרכזי". ישראל מהווה כ-10% מכוח האדם של אנבידיה ובמו"פ כנראה שמדובר על סדר גודל של 15%. המרכזים בישראל והצמיחה כאן מאוד חשובים לאנבידיה שצפויה להשקיע 2 מיליארד דולר בקמפוס. אנבידיה כבר מעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים עוד כ-3 שנים זה  יוכפל. 

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות

מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?  

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.

לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב. 

אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.

מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים? 

אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל. 

אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.