תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת ויקהל פקודי: מצוות השבת ואיך זה קשור להשבתת המשק?

לאחר המשבר הקשה סביב חטא העגל יוצאים העם, משה והקב"ה לדרך חדשה באמצעות מצווות השבת ובניית המשכן. מה ניתן ללמוד מהפרשה על השבתת המשק ועל דרך לצאת ממשברים שבאים עלינו

לאחר שהפרשה הקודמת עסקה בחטא העגל, הפרשה שלנו מתחילה במצוות השבת, ובבניית המשכן. אחרי המשבר של חטא העגל, מצוות השבת ובניין המשכן משמשים כגשר בין עם ישראל משה והקב"ה. ההירתמות של בני ישראל מהווה שלב חשוב בחיבור מחדש ובאיחוי הקרעים מול הקב"ה, לאחר החטא. צורת ההתנהלות של העם משה והקב"ה יש בה כדי ללמד אותנו כיצד לצאת מן המשברים שפוקדים אותנו כעם וכיחידים.

בתחילת הפרשה, מיד לאחר סיפור חטא העגל, מקהיל משה את כל עדת בני ישראל ומצווה אותם על מצוות השבת. מצוות השבת נכתבת בתמציתיות רבה: "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל־הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת׃ לֹא־תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת". 

מיד לאחר מכן, נפנה משה לבניית המשכן, תחילה באיסוף תרומות ולאחר מכן בחלוקת משימות. העם נרתם למשימה בצורה מלאה:"וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל עֲבֹדָתוֹ וּלְבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ". 

אחרי הדברים הקשים שהקב"ה ומשה אומרים על בני ישראל, וכן דבריו הקשים של משה כלפי הקב"ה, סביב חטא העגל, כעת מגיע שלב הפיוס. תחילה באמצעות מצוות השבת ולאחר מכן באמצעות הקמת המשכן וההירתמות המשותפת לטובת הפרויקט.

מצוות השבת, היא ייחודיות ובעלת חשיבות רבה בעולם הדתי. בין כל סגולותיה ניתן למנות את ההבנה שלאחר העבודה הקשה, והמירוץ נגד הזמן לאורך השבוע, מגיע גם זמן למנוחה. השבת עוזרת לנו להקדיש יום בשבוע לעצור ולהסתכל אחורה על השבוע שעבר, ולצבור כוחות לשבוע שיבוא.

לצערנו בתקופה האחרונה נכפתה על רבים מאיתנו, תקופה בלתי רצויה של שבתון.  אולי השבתון הזה מגיע כי פשוט רצנו מהר מדי, לא עצרנו ולא נחנו. רצנו להשיג עוד ועוד, ניפחנו את הבועה הגדולה, היינו במרדף חסר פשרות - העולם לא באמת לקח פסק זמן מהמירוץ למעלה;ומה קורה שאנחנו לא לוקחים פסק זמן - אנחנו הופכים חולים. עכשיו - העולם חולה, העולם צריך מנוחה. 

 

עלינו לראות כיצד אנחנו צולחים את המשבר הזה יחד, תוך הטית שכם אחד כלפי השני. זאת תקופה קשה עבור כולם, אך כפי שהתורה מלמדת אותנו, ממשברים יוצאים מתוך שיתוף פעולה וסיוע הדדי. הדבר נכון כמובן גם כלפי מחלוקות ומשברים בין בני אדם, ההירתמות לטובת מטרה גדולה יש בה בכדי לחבר ולצלוח משברים גדולים. נסיים, בתפלה שנשמע ונתבשר בשורות טובות.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    אני מציע לכל מקבלי ההחלטות תשמרו את השבת ותראו שהמ 22/03/2020 07:01
    הגב לתגובה זו
    אני מציע לכל מקבלי ההחלטות תשמרו את השבת ותראו שהמגיפה נעלמה
  • 11.
    דן 21/03/2020 20:07
    הגב לתגובה זו
    אחלה מאמר !
  • 10.
    גנץ שמעת? כך זמן לביתך, תנוח קצת תישן חמוד. (ל"ת)
    נתי 21/03/2020 09:10
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    דירה=קורת גג 20/03/2020 16:49
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 8.
    נעם 20/03/2020 16:00
    הגב לתגובה זו
    שבת שלום
  • 7.
    איתמר 20/03/2020 13:52
    הגב לתגובה זו
    פרשה כל כך יפה ורלוונטית למה שקורה עכשיו בעולם!
  • 6.
    אלון 20/03/2020 13:12
    הגב לתגובה זו
    ב"ה רפואה שלימה לכל החולים.
  • 5.
    נתן 20/03/2020 13:05
    הגב לתגובה זו
    תודה על המדורים
  • 4.
    לרון 20/03/2020 12:11
    הגב לתגובה זו
    העולם לא נגמר,תבוא שוב התרחבות וחוזר חלילה,טבע האדם לא משתנה וגם למערות לא חוזרים
  • 3.
    תדעו שבזכות שמירת השבת של כולנו אפשר להנצל מהנגיף (ל"ת)
    שלמה 20/03/2020 12:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אמן! (ל"ת)
    משקיע 20/03/2020 11:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לרון 20/03/2020 11:44
    הגב לתגובה זו
    בכל המובנים דורשת ומביאה כווץ!
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”

משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה”

מנדי הניג |

אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים

הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.

בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.

האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה

בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.

למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.