פרשת ויקהל פקודי: מצוות השבת ואיך זה קשור להשבתת המשק?
לאחר שהפרשה הקודמת עסקה בחטא העגל, הפרשה שלנו מתחילה במצוות השבת, ובבניית המשכן. אחרי המשבר של חטא העגל, מצוות השבת ובניין המשכן משמשים כגשר בין עם ישראל משה והקב"ה. ההירתמות של בני ישראל מהווה שלב חשוב בחיבור מחדש ובאיחוי הקרעים מול הקב"ה, לאחר החטא. צורת ההתנהלות של העם משה והקב"ה יש בה כדי ללמד אותנו כיצד לצאת מן המשברים שפוקדים אותנו כעם וכיחידים.
בתחילת הפרשה, מיד לאחר סיפור חטא העגל, מקהיל משה את כל עדת בני ישראל ומצווה אותם על מצוות השבת. מצוות השבת נכתבת בתמציתיות רבה: "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל־הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת׃ לֹא־תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת".
מיד לאחר מכן, נפנה משה לבניית המשכן, תחילה באיסוף תרומות ולאחר מכן בחלוקת משימות. העם נרתם למשימה בצורה מלאה:"וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל עֲבֹדָתוֹ וּלְבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ".
אחרי הדברים הקשים שהקב"ה ומשה אומרים על בני ישראל, וכן דבריו הקשים של משה כלפי הקב"ה, סביב חטא העגל, כעת מגיע שלב הפיוס. תחילה באמצעות מצוות השבת ולאחר מכן באמצעות הקמת המשכן וההירתמות המשותפת לטובת הפרויקט.
- טור פרשת השבוע, שבועות: מערכת רווחה עם תמריצים ליציאה ממעגל העוני
- פרשת במדבר: כוחה של הסמליות ביצירת תרבות ארגונית וזהות לאומית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מצוות השבת, היא ייחודיות ובעלת חשיבות רבה בעולם הדתי. בין כל סגולותיה ניתן למנות את ההבנה שלאחר העבודה הקשה, והמירוץ נגד הזמן לאורך השבוע, מגיע גם זמן למנוחה. השבת עוזרת לנו להקדיש יום בשבוע לעצור ולהסתכל אחורה על השבוע שעבר, ולצבור כוחות לשבוע שיבוא.
לצערנו בתקופה האחרונה נכפתה על רבים מאיתנו, תקופה בלתי רצויה של שבתון. אולי השבתון הזה מגיע כי פשוט רצנו מהר מדי, לא עצרנו ולא נחנו. רצנו להשיג עוד ועוד, ניפחנו את הבועה הגדולה, היינו במרדף חסר פשרות - העולם לא באמת לקח פסק זמן מהמירוץ למעלה;ומה קורה שאנחנו לא לוקחים פסק זמן - אנחנו הופכים חולים. עכשיו - העולם חולה, העולם צריך מנוחה.
עלינו לראות כיצד אנחנו צולחים את המשבר הזה יחד, תוך הטית שכם אחד כלפי השני. זאת תקופה קשה עבור כולם, אך כפי שהתורה מלמדת אותנו, ממשברים יוצאים מתוך שיתוף פעולה וסיוע הדדי. הדבר נכון כמובן גם כלפי מחלוקות ומשברים בין בני אדם, ההירתמות לטובת מטרה גדולה יש בה בכדי לחבר ולצלוח משברים גדולים. נסיים, בתפלה שנשמע ונתבשר בשורות טובות.
- חשבון החשמל יעלה ב-1.5% בינואר - איך תוכלו להוריד אותו ב-6%?
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- 12.אני מציע לכל מקבלי ההחלטות תשמרו את השבת ותראו שהמ 22/03/2020 07:01הגב לתגובה זואני מציע לכל מקבלי ההחלטות תשמרו את השבת ותראו שהמגיפה נעלמה
- 11.דן 21/03/2020 20:07הגב לתגובה זואחלה מאמר !
- 10.גנץ שמעת? כך זמן לביתך, תנוח קצת תישן חמוד. (ל"ת)נתי 21/03/2020 09:10הגב לתגובה זו
- 9.דירה=קורת גג 20/03/2020 16:49הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- 8.נעם 20/03/2020 16:00הגב לתגובה זושבת שלום
- 7.איתמר 20/03/2020 13:52הגב לתגובה זופרשה כל כך יפה ורלוונטית למה שקורה עכשיו בעולם!
- 6.אלון 20/03/2020 13:12הגב לתגובה זוב"ה רפואה שלימה לכל החולים.
- 5.נתן 20/03/2020 13:05הגב לתגובה זותודה על המדורים
- 4.לרון 20/03/2020 12:11הגב לתגובה זוהעולם לא נגמר,תבוא שוב התרחבות וחוזר חלילה,טבע האדם לא משתנה וגם למערות לא חוזרים
- 3.תדעו שבזכות שמירת השבת של כולנו אפשר להנצל מהנגיף (ל"ת)שלמה 20/03/2020 12:02הגב לתגובה זו
- 2.אמן! (ל"ת)משקיע 20/03/2020 11:53הגב לתגובה זו
- 1.לרון 20/03/2020 11:44הגב לתגובה זובכל המובנים דורשת ומביאה כווץ!
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
